אפי סנדרוב מנכ"ל מגדל מקפת
צילום: יחצ

תמורת 5 מיליון שקל: סלייס ביקשה מבית המשפט למכור הקופות להפניקס

אפי סנדרוב המנהל המורשה של סלייס, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת אישור למכירת הקופות המסלוליות המנהלות נכסים בהיקף של כ-1.18 מיליארד שקל: "מיזוג הקופות שבניהול סלייס לתוך קופות הגמל שבניהול הפניקס יבטיח את זכויות העמיתים"
איציק יצחקי |

אפי סנדרוב המנהל המורשה של סלייס, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת אישור למכירת הקופות המסלוליות המנהלות נכסים בהיקף של כ-1.18 מיליארד שקל לקבוצת הפניקס הפניקס 0% . לדברי החברה, הצעת הפניקס מבטיחה את השבת כל עמיתי הקופות לפעילות סדירה תוך שמירה מלאה על זכויותיהם וגובה החיסכון הפנסיוני שלהם.

הפניה נעשתה בהמשך להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר אישר לפתוח בהליכי מכר לקופות הגמל המסלוליות שבניהול סלייס (קופת גמל לחיסכון, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה וקופת גמל להשקעה – חיסכון לכל ילד). המכירה תתבצע הפניקס פנסיה וגמל בע"מ בהתאם להצעה חתומה שהגישה הפניקס.

עסקת המכר המוצעת ביחס לקופות המנהלות נכסים בעבור יותר מ-90 אלף עמיתים, אשר תמורתה עשויה להגיע לכ-5 מיליון שקל, כוללת גם את מיזוג מסלולי ההשקעה בסלייס לתוך מסלולי השקעה המנוהלים על ידי הפניקס וכן הסבה תפעולית של זכויות העמיתים לתוך מערכות התפעול של הפניקס. אלו יביאו לכדי פתרון את הבעיה המורכבת של ריבוי נכסים לא סחירים מניבי תשואה שצפויים להיפדות רק בשנים 2028-2029 ושהדרך היחידה להנזיל אותם מיידית היתה באמצעות מכירה בדיסקאונט של 5%-9% (ואף שיעור אפקטיבי גבוה יותר באחד הנכסים), שהיתה מקטינה את החיסכון הכספי של העמיתים, מה שלא יקרה בשל הפתרון שנמצא.

השלמת עסקת המכירה מתאפשרת לאחר חודשים ארוכים בהם פעל המנהל המורשה לאיתור ותיקון הליקויים שנמצאו  בפעילות הקופות המסלוליות (בכלל זה התאמת חשבונות ושיוך כספים לעמיתים, תיקון שווי נכסי השקעה ורישום מדויק שלהם במסלולי ההשקעה המתאימים ועוד).

במסגרת תהליך המכר שהתנהל בשבועות האחרונים פורסמה לציבור הזמנה להציע הצעות ונעשתה גם פניה ישירה לגורמים רלוונטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).