רמי לוי
צילום: ביזפורטל
דוחות

רמי לוי עם זינוק חד ברווח ברבעון למרות קיפאון בהכנסות

החברה רשמה ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של 62 מיליון שקל על הכנסות של 1.74 מיליארד שקל; ה-EBITDA עלה בכ-42% לכ-164 מיליון שקל
דור עצמון | (4)

רשת הקמעונאות רמי לוי רמי לוי 2.41% רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 1.742 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 1.758 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 0.9%.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-424.3 מיליון שקל (כ-24.3% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 383 מיליון שקל (כ-21.8% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-88.6 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 45.4 מיליון שקל ברבעון המקביל - זינוק חד של 95.2%.

רמי לוי סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 62.1 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 23.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של פי 2.6. ה-EBITDA של החברה ברבעון הראשון עלה בכ-42% לכ-164 מיליון שקל בהשוואה לכ-115 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לחברה קופת מזומנים, והשקעות לזמן קצר של כ-1 מיליארד שקל. מנגד, לחברה חוב פיננסי ברוטו בסכום זניח של כ-10 מיליון שקל בלבד. בהתאם לכך, לחברה עודף נכס פיננסי, נטו בסך של כ-990 מיליון שקל. דירקטוריון החברה הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של כ-70 מיליון שקל, המתווספת לחלוקת דיבידנד של כ-252 מיליון שקל מתחילת שנת 2023.

מניית רמי לוי עלתה ב-4% מתחילת השנה למחיר של 207.3 שקל ושווי שוק של 2.85 מיליארד שקל.

רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה: "אנו ממשיכים באותה אסטרטגיה המלווה אותנו מאז הקמת החברה: לחזק את יסודות החברה – הלקוחות – שהם תמיד במרכז החשיבה העסקית שלנו. אנו ממשיכים תמיד לדאוג למכור את הסל הזול במדינה בלי לפגוע באיכות המוצרים ובשירות. תוצאותיה של אסטרטגיה זו באות לידי ביטוי בתוצאות החברה, הלקוחות מצביעים ברגליים. אנו מתכוונים להמשיך ולפתח את הרשת תוך הרחבת פעילותנו עם פתיחת סניפים חדשים, חיזוק המותג הפרטי ופיתוח תחומים חדשים המשתלבים ומייצרים סינרגיה עם פעילות החברה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ככה זה כשלא משלמים לחקלאים (ל"ת)
    חקלאי 29/05/2024 17:56
    הגב לתגובה זו
  • אלון 29/05/2024 21:08
    הגב לתגובה זו
    הירקות ברובן היו מתוצרת ישראל, אני קונה הרבה בשופרסל ושם רוב הפירות והירקות תוצרת חוץ
  • 1.
    Ron DeSantis 29/05/2024 17:18
    הגב לתגובה זו
    לכן הכנסות לא גדלו אבל רווח עלה. תודה לביבי נניהו שהביאנו עד הלום
  • ביבי מנהל את רמי לוי ? (ל"ת)
    29/05/2024 23:55
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.