דוחות

הייפר גלובל: ירידה של 5% בהכנסות ב-2023 אך עלייה קלה ב-EBITDA ל-28.7 מיליון דולר

החברה רשמה ברבעון הרביעי של 2023 רווח נקי של 5 מיליון דולר על הכנסות של 71.6 מיליון דולר; ה-EBITDA ברבעון הסתכם ב-8.7 מיליון דולר; הרווח התפעולי עלה ב-28% מרבעון לרבעון
דור עצמון |

חברת הייפר גלובל הייפר גלובל 0% העוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות מותאמות אישית, הכניסה 285.6 מיליון דולר בשנת 2023 בהשוואה להכנסות של 300.6 מיליון דולר בשנת 2022 - ירידה של 5%. ברבעון הרביעי של 2023 הכניסה החברה 71.6 מיליון דולר לעומת הכנסות של 79.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022 - ירידה של 10.3%.

הרווח הגולמי של הייפר ב-2023 הסתכם ב-48 מיליון דולר (כ-16.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 48.9 מיליון דולר (כ-16.3% מההכנסות) ב-2022. ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם הרווח הגולמי ב-13.7 מיליון דולר (כ-19.1% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 13.1 מיליון דולר (כ-16.4% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2022.

הרווח התפעולי ב-2023 הסתכם ב-24 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 22.9 מיליון דולר ב-2022 - עלייה של 4.8%. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2023 הסתכם ב-7.7 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 28.5%.

הייפר גלובל סיימה את 2023 כולה עם רווח נקי מפעילויות נמשכות של 14.3 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי של 15 מיליון דולר ב-2022 - ירידה של 4.4%. את הרבעון הרביעי של 2023 סיימה החברה עם רווח נקי של 5 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי של 3.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 14.9%.

ה-EBITDA ב-2023 הסתכמה ב-28.7 מיליון דולר לעומת EBITDA של 28.3 מיליון דולר ב-2022 - עלייה קלה של 1.5%. ה-EBITDA ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמה ב-8.7 מיליון דולר לעומת EBITDA של 7.6 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022 - עלייה של 14.9%.

נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר, מניית הייפר גלובל עלתה ב-26% מתחילת השנה למחיר של 18.6 שקל ושווי שוק של 873.4 מיליון שקל. החברה מודיעה על חלוקת דיבידנד בסך כ-1.4 מיליון דולר.

שחף שרגר, מנכ"ל הייפר גלובל: "תוצאות הרבעון משקפות תמהיל חיובי של עסקאות, בין השאר במימוש פרויקטים ביטחוניים משמעותיים במגזר חו"ל. במקביל, אנו ממשיכים לאתר הזדמנויות שנוצרו בתחום ה-AI כדוגמת אספקת מחשב העל Israel-1 של חברת Nvidia שבוצעה ע"י הייפר גלובל  במורכבות טכנולוגית עצומה ובזמן שיא. התנופה שאנו עדים לה בתחום הבינה המלאכותית (AI) והגידול החד בביקושים ליישומים בתחום זה, פותחות בפנינו הזדמנויות עסקיות בקרב לקוחות קיימים וכן במגזרים עסקיים חדשים. המומחיות והניסיון הרב שנצבר על ידי החברה בזמן כה קצר בתכנון וייצור מערכות מחשוב מורכבות הן בהקמת Private cloud AI והן ב-AI at the Edge, ממצבות אותנו כשותף אידאלי לפתור בעיות סבוכות בעולם ה-AI.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף לכך אנו מאמינים שבעומק שנת 2024 נראה סימנים לחזרה לצמיחה אצל לקוחות מרכזיים שלנו מענף הסמיקונדקטורס, כהמשך ישיר להשקעות הגלובליות שמדינות המערב מבצעות על מנת להחזיר את יכולות יצור השבבים לשטחן".

יואב וינברג, יו"ר דירקטוריון משותף בהייפר גלובל: "תוצאות הרבעון וכן הישגיי שנת 2023,  הינם תוצאה ישירה של ניהול אחראי ומימוש נכון של הזדמנויות בארץ ובחו"ל, וזאת על אף השנה המאתגרת שחווינו. היתרונות הטכנולוגיים של החברה בשילוב הפריסה הגאוגרפית ושדרת הניהול החזקה שלה מאפשרים לנו ליישם את אסטרטגיית הצמיחה והרכשת לקוחות בינלאומיים חדשים יחד עם כניסה לשווקים וטכנולוגיות חדשות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חי גאליס מנכל ביג
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית

כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ביג דוחות כספיים

לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

אלי נידם
צילום: אמלי נידם
דוחות

שוהם ביזנס: 20% תשואה להון, רווח נקי של 10 מיליון שקל

הכנסות חברת האח"ב עלו ב-19.5% ל-20.6 מיליון שקל, ההון העצמי גדל ל-206.8 מיליון שקל, תיק האשראי התרחב ל-935 מיליון שקל והחברה גייסה אג"ח בהיקף של 98 מיליון שקל

מנדי הניג |

שוהם ביזנס שוהם ביזנס 0%   העוסקת באשראי חוץ-בנקאי ונמצאת בשליטת אלי נידם, מפרסמת את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות המימון נטו ברבעון עולות ב-19.5% לעומת התקופה המקבילה ומסתכמות ב-20.6 מיליון שקל. הגידול מוסבר הן בהרחבת הפעילות והן בהכרה בהכנסות מעמלות נכיון בעקבות מכירת אשראי לספק חוץ-בנקאי.

מניית החברה נהנתה ממומנטום חיובי לאורך המחצית הראשונה עד לשיא שרשמה באמצע יולי שמאז ירדה בחדות, מתחילת השנה היא השיגה תשואה של 13% ובמבט על 12 החודשים היא זינקה כ-76% נסחרת לפי שווי שוק של 327 מיליון שקל.

הרווח הנקי של שוהם ברבעון נשאר יציב בהיקף של 10 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. תיק האשראי גדל ל-935 מיליון שקל, כאשר 64% ממנו נפרע בטווח של עד 90 ימים. התיק מפוזר בין ענפי הפעילות: 45% לנדל״ן, 23% למסחר ו-15% לתשתיות.

ההון העצמי עלה ברבעון ב-11.5% והסתכם ב-206.8 מיליון שקל. התשואה על ההון עמדה על 20% במונחים שנתיים. יתרות המזומנים ושווי המזומנים בסוף התקופה עמדו על 109.1 מיליון שקל, לעומת 80.9 מיליון שקל בסוף 2024. לאחר פרסום הדוח היו בידי החברה יתרות נוספות של 86 מיליון שקל.

בצד המימוני, לחברה מסגרות אשראי מבנקים בהיקף של 0.5 מיליארד שקל, שגם הוארכו עד ספטמבר הקרוב תוך הפחתת ריביות ויחסי בטוחות. בנוסף, קיימות מסגרות אשראי חוץ-בנקאי בהיקף של 280 מיליון שקל. לאחר מועד הדוח הושלם גיוס אג"ח סדרה ה' בסך של 98 מיליון שקל, כך שסך החוב בשתי סדרות האג"ח של החברה (ד' ו-ה') עומד על 430.3 מיליון שקל.

מאז תחילת השנה חילקה שוהם דיבידנד בסך כולל של 10 מיליון שקל. יתרת ההפרשה להפסדי אשראי ליום 30 ביוני 2025 הסתכמה ב-25.6 מיליון שקל.