סמדר ברבר צדיק הבינלאומי
צילום: תמר מצפי
דוחות

הבינלאומי: רווח רבעוני של 587 מיליון שקל ותשואה להון של 21.3%

האשראי לציבור צמח ב-5.4% בשנה האחרונה וב-2.5% במחצית הראשונה של השנה; פקדונות הציבור צמחו ב-8.8% בשנה האחרונה וב-6.4% במחצית הראשונה של השנה; ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו במחצית ב-171 מיליון שקל; יחס היעילות במחצית השנה - 42.6%

דור עצמון |

בנק הבינלאומי בינלאומי 0.95% מסיים את הרבעון השני עם רווח נקי של 587 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 342 מיליון שקל ברבעו המקביל אשתקד - זינוק של 71.6%. התשואה להון הסתכמה בכ-21.3%.

האשראי לציבור גדל בשיעור של 5.4% בשנה האחרונה (ביחס ל-30.6.22) והסתכם ב-120 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של השנה (ביחס ל-31.12.22) גדל האשראי לציבור בשיעור של 2.5%. הצמיחה באשראי נעשית תוך שמירה על סיכון מידתי. פקדונות הציבור צמחו בשנה האחרונה בשיעור של 8.8%. והסתכמו ב-179 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של השנה גדלו פקדונות הציבור בשיעור של 6.4%. תיק נכסי לקוחות צמח בשיעור של 8.8% והסתכם ב-612 מיליארד שקל.

סך הכנסות הבנק במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-3.43 מיליארד שקל, גידול של כ-44.4%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מוסבר מהשפעת עליית הריבית השיקלית והדולרית, מהשפעת השינויים במדד ומהשפעת העלייה בהיקפי הפעילות העיסקית.

סך ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב-171 מיליון שקל בהשוואה ל-31 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 450%, גידול הנובע מההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי. בששת החודשים הראשונים של השנה חל גידול בהפרשה הקבוצתית בסך של 198 מיליון שקל, בעיקר בשל התאמות של ההפרשה הקבוצתית, בגין החשש מהשפעות מאקרו כלכליות חזויות, לנוכח אי הוודאות בתנאים הכלכליים, בין היתר בשל השפעת עליית הריבית, ההתפתחויות בתנאים הגיאו פוליטיים בארץ ובעולם וההסתברות להאטה כלכלית. הבנק ממשיך לבנות כריות בטחון עקב אי הוודאות הכלכלית. ההפרשה הפרטנית בגין הפסדי אשראי הסתכמה במחצית הראשונה של השנה בהכנסה של 27 מיליון שקל, בהשוואה ל-13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ההון המיוחס לבעלי מניות הבנק עלה ל-11.29 מיליארד שקל, גידול בשיעור של 6.9% ביחס ל-31 בדצמבר 2022. יחס הון עצמי רובד 1 עלה ל-10.64%, גבוה ב-1.4 נקודות אחוז מהיחס הרגולטורי הנדרש. ב-31 בדצמבר 2022 עמד היחס על 10.42%. יחס ההון הכולל עלה גם הוא ועמד על 13.92% לעומת 13.75% ב-31 בדצמבר 2022, 1.42 נקודות אחוז מעל היחס הרגולטורי הנדרש. יחס כיסוי הנזילות עלה לשיעור של 134% לעומת 127% בשנת 2022.

יחס היעילות עומד במחצית הראשונה של שנת 2023 על 42.6% לעומת 56.6% במחצית המקבילה אשתקד ו-50.9% בשנת 2022. הבנק ממשיך להשקיע בתהליכי התייעלות שכוללים, בין היתר, ייעול תהליכי עבודה, שילוב אוטומאציה בתהליכים וחדשנות טכנולוגית.

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל קבוצת הבינלאומי: "הבנק הבינלאומי ממשיך במתווה צמיחה עסקית במוקדי הפעילות האסטרטגיים של הבנק לרבות בתחומי ניהול הכסף וההשקעות, שוק ההון, בנקאות לעסקים ובנקאות קימעונאית, תוך התמקדות באוכלוסיות מטרה שונות. הצמיחה מלווה בהמשך מהלכי התייעלות סדורים ועקביים. זאת תוך שמירה על איתנות פיננסית גבוהה, ניהול סיכונים מידתי, ובניית כריות בטחון - הן כריות להפסדי אשראי והן כריות הון, עקב עלייה ברמת אי הוודאות הכלכלית בארץ ובעולם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?