ענת בוגנר מנכלית דלתא
צילום: שי פרנקו
ראיון

"האסטרטגיה שלנו היא להרחיב את המוצרים הרב-עונתיים"

"יש לנו מגוון קטגוריות ליבה שטרם מימשנו בהן את הפוטנציאל" אומרת לביזפורטל ענת בוגנר, מנכ"לית דלתא מותגים, לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי של מותג ההלבשה התחתנה הישראלי, מתייחסת לגורמים מאחורי הדוחות החזקים, ומסמנת את מנועי הצמיחה לשנים הקרובות
איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה דלתא דלתא ישראל

חברת האופנה הישראלית  דלתא מותגים 0.37%  העוסקת בשיווק ומכירה של מוצרי הלבשה והלבשה תחתונה דיווחה הבוקר על גידול של 12% בהכנסות הרבעון השלישי. זאת, לצד שיפור בשיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית הביאו לעלייה של כ-40% בשורה התחתונה.

"השיפור הוא לא דבר חדש לרבעון הזה, בשלוש השנים האחרונות אנחנו משתפרים כחברה מרבעון לרבעון. מדובר בתולדה של החוסן שלנו כחברה ובתשתית החזקה שבנינו בשנים האחרונות. בין אם זה שליטה מלאה בשרשרת האספקה ובין אם זה ביכולת שלנו למצב פלטפורמת מכירות טובה ויעילה בחנויות ובאונליין. דרך זה אנחנו מצליחים להגדיל ולמנף את המותג החזק שאנחנו מחזיקים בו", אומרת ענת בוגנר מנכ"לית דלתא ישראל מותגים בשיחה עם ביזפורטל.

במסגרת הדוחות הציגה החברה שיפור גם ברווחיות הגולמית והתפעולית שתרמו לזינוק בשורה התחתונה. את העלייה ייחסה החברה לשיפור בתמהיל המוצרים המאופיינים בשיעור רווחיות גבוה יותר. לדברי בוגנר, "לא מדובר בשינוי בתמהיל המוצרים. אנחנו חיים את השוק ועבדים על תמהיל שמצד אחד עונה לצורכי השוק, ומצד שני ישפר את תוצאות החברה. מרבית המוצרים שלנו רב-עונתיים, דבר שמאפשר לנו לנהל את המלאי בצורה נכונה, ולייצר רווח גולמי. כאסטרטגיה אנחנו מרחיבים את מגוון המוצרים הרב-עונתיים בכדי להמשיך ולייצב את הפרמטרים העסקיים של החברה".

בחודש מרץ השנה, הפכה החברה לציבורית כשהונפקה לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל, כחלק ממהלך ארגוני שהובילה חברת האם דלתא . כחלק מהסכם הפיצול, הועברה פעילות 'דלתא ישראל', והיא עוסקת כיום בעיצוב, פיתוח, שיווק ומכירה בישראל, של מוצרי הלבשה תחתונה לנשים, גברים וילדים, הלבשת בית, הלבשת ספורט ופנאי, הלבשת ילדים, גרביים והנעלה, בעיקר תחת המותגים Delta וfix. מאז ההנפקה קפצה מניית החברה בכ-31% לשווי שוק של כ-1.7 מיליארד שקל.

כיצד ההפיכה לחברה ציבורית משפיעה על הפעילות של החברה? האם אתם שוקלים ביצוע רכישות בקרוב?

"היינו חלק מחברה ציבורית במשך שנים, ככה שמבחינת ההתנהלות היומיומית שלנו אין שינוי גדול. כחברה אנחנו מחויבים לגדילה וצמיחה, חלק יגיע מהנכסים הפנימיים והשבחתם, וחלק יגיע ממיזוגים ורכישות בארץ ובעולם."

 

מהם מנועי הצמיחה של החברה לשנים הקרובות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לילך אשר טופילסקי
צילום: תומי הרפז

אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה

"עמל ומעבר" תחל להיסחר בבורסה בשם "עמל הולדינגס" לפי שווי של כ-2.6 מיליארד שקל; בין המרוויחים באקזיט - פועלים אקוויטי, חברת הביטוח מגדל ודליה קורקיןפימי רוכשת עמל ומעבר


מנדי הניג |
נושאים בכתבה לילך אשר טופליסקי

"עמל ומעבר" נכנסת לבורסה בת"א. בעלי השליטה ובראשם קרן פימי של ישי דוידי מכרו מחצית מהחזקתם ברשת שירותי הסיעוד והדיור המוגן ונפגשו עם 1.3 מיליארד שקל. החברה תחל להיסחר לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל. השווי המוערך היה בין 2.7 מיליארד ל-3 מיליארד שקל, אך על רקע החשש משינויים במכרז של ביטוח לאומי בתחום הסיעוד (שפגע בתמחור של דנאל ותגבור), נראה ששווי של 2.6 מיליארד שקל הוא בהחלט שווי "טוב".

למעשה, מדובר בעצם באקזיט לבעלי השליטה ובעיקר פימי שירדה מהחזקה של כמעט 50% ל-25%. פימי רכשה את השליטה לפני 3-4 שנים לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל ומאז לילך אשר טופילסקי, שותפה בפימי מלווה ואחראית על עמל כשדליה קורקין, מנהלת את החברה בשוטף. פימי הרוויחה פי 2.5 בערך על השקעתה כשבדרך היא מכניסה את פועלים אקוויטי ומגדל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל. אלו הרוויחו 60%-70% בטווח של שנה-שנתיים. 


עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל שפועלת במתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים; מתן שירותי שיקום פגועי נפש בקהילה וטיפולים פסיכולוגיים לכ-5,600 מטופלים; שירותי דיור וסעד לדיירים שאינם עצמאיים ומתן טיפול לאוכלוסיות מיוחדות (לרבות: בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם וכו').

הכנסות עמל ומעבר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכמו בכ-.22 מיליארד שקל . שנת 2024 הסתיימה עם הכנסות של כ-1.9 מיליארד שקל,  לעומת כ-1.6 מיליארד שקל  בשנת 2023. הרווח התפעולי ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם בכ-197 מיליון שקל, לעומת כ-180 מיליון שקל ב-2024 וכ-137 מיליון שקל ב-2023. בצמיחה טבעית צפוי שקצב הרווחים התפעוליים יגיע לכ-220 ויותר תוך כשנה.  הרווח הנקי המתואם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025 הסתכם לכ-139 מיליון שקל . בשנת 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-127 מיליון שקל , לעומת כ-89 מיליון שקל בשנת 2023. גם כאן כשמסתכלים קדימה אפשר להעריך רווח נקי של 152-155 מיליון שקל בשנה הבאה   

מ-240 מיליון ל-2.5 מיליארד בעשור

ב-2015 רכשו דליה קורקין והארי גרוס את השליטה בחברה תמורת 240 מיליון שקל בלבד מאבי לוין, שמאי מיטלמן, חגי נברון והאחים צבי ואלי נגיס. שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 2022, פימי רכשה 70% מגרוס ו-10% נוספים מקורקין במיליארד שקל. בסוף 2023, פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, רכשה 20% מעמל ומעבר תמורת 300 מיליון שקל - 16% מפימי תמורת 240 מיליון שקל ו-4% מקורקין תמורת 60 מיליון שקל. העסקה שיקפה שווי של 1.5 מיליארד שקל לחברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? הנפילה בגילת ומה יקרה בטבע?

על שער הדולר, מדד המחירים לצרכן והמניות הדואליות

מערכת ביזפורטל |

הירידות בוול סטריט בעיקר ביום חמישי הורידו את המניות הדואליות שחוזרות לשוק המקומי עם ארביטראז שלילי של כ-0.9%. זה משמעותי ונראה שזה ייספק את הטון בפתיחה - צפויה פתיחה שלילית. בין הבולטות בירידות - קמטק -2.03%   שתאבד מעל 5%, כשבכלל תחום השבבים עשוי לסבול מירידות, טבע 2.47%  תרד כ-2.7%, ראו כאן  את הרשימה המלאה של המניות הדואליות:





מנגד, נייס 4.61%  תעלה ב-1.4%.. הירידה החדה ביותר תהיה ב גילת -1.93%  . החברה אומנם פרסמה דוחות טובים, אבל אחרי עלייה של כמעט פי 3 בשנה, מימוש הוא דבר טבעי. 

שער הדולר עלה ביום שישי - שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים? אבל התחזית לשנה הקרובה היא המשך ירידה בשער הדולר ביחס לשקל וזה בהמשך לירידה הדרמטית בחודשים האחרונים - "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט. כאן תראו את שער הדולר הרציף - דולר שקל רציף -0.25%  וכאן את שערא הדולר הגלום שמבטא בעצם את השער על פי העסקאות באופציות (ביום ראשון זה חשוב במיוחד כי אין מסחר בדולר ויש מסחר באופציות) - דולר גלום -0.19%  

 

מדד המחירים עלה כצפוי, מה קרה במחירי הדירות?

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.