רני צים
צילום: מאיר אדרי
דוחות

רני צים: איחוד הנכסים הכפיל את ה-NOI וה-FFO - המניה קופצת ב-5%

חברת הנדל"ן של רני צים מדווחת על NOI של 15.8 מיליון שקל, לעומת 8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בעקבות איחוד ההכנסות מהנכסים באום אל פאחם וירכא
סתיו קורן |
נושאים בכתבה רני צים

חברת הנדל"ן המסחרי  רני צים -0.45%  מדווחת על דוחות טובים, והמניה קופצת. הכנסות החברה ברבעון השני הוכפלו לכ-19.1 מיליון שקל, לעומת כ-9.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, עיקר הגידול מיוחס לאיחוד לראשונה של הכנסות מהנכסים באום אל פאחם וירכא החל מהרבעון הרביעי של שנת 2020.

ה-NOI  הסתכם בכ-15.8 מיליון שקל, לעומת כ-8.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים עלה ברבעון לכ-13 מיליון שקל, לעומת כ-6.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

ה-FFO של החברה, הוכפל לכ-4.8 מיליון שקל לעומת כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-17.4 מיליון שקל, לעומת כ-5.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.  

החברה רשמה ברבעון עליית ערך נדל"ן להשקעה בסך של כ-22.6 מיליון שקל, לעומת ירידת ערך בסך כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, עליית הערך מיוחסת בעיקר לעליית ערך של הנכס נוף הגליל ומהקטנת הפרשות בגין הקלות קורונה עתידיות שרשמה החברה בדוחותיה הכספיים לשנת 2020. 

מניית החברה נסחרת לפי שער של כ-4.5 שקל, המשקף שווי שוק של כ-682 מיליון שקל. 

רני צים, יו"ר רני צים מרכזי קניות: "אנחנו נמצאים בתנופת פיתוח עסקי גדולה בכל גזירות הפעילות. בחברה הערבית אנו צפויים לפתוח תוך כשנתיים וחצי מרכזים מסחריים בטירה, טייבה, רהט, טמרה, דליית אל כרמל ואום אל פאחם (שלב ב') ובכך להגדיל בלמעלה מפי 4 את היקף שטחי המסחר שלנו בחברה הערבית לכ-65 אלף מ"ר. זאת, תחת המותג SEVEN שמבסס כיום את מעמדו כמותג מוביל ומושך קהל בחברה הערבית.

"בנוסף, הודענו על כניסה לתחום המגורים בחברה הערבית, תחום שאנו רואים כמשלים לפעילותנו ומהווה חלק מאסטרטגיית החברה לממש את הפוטנציאל הרב הקיים בחברה הערבית. בהקשר זה כבר הודענו על זכייה במכרז להקמת 36 יח"ד בפארדיס. במסגרת פעילותינו המתרחבת בתחום המרכזים השכונתיים, חתמנו לאחרונה על הסכם עקרונות לרכישת כ-50% מהזכויות במרכז מסחרי בהקמה 'אונו סנטר' בשטח של כ-18,000 אלף מ"ר אשר ממוקם בבקעת אונו, אזור שנמצא בתנופת בניה ופיתוח. פרויקט זה מצטרף לפרויקט השכונתי האיכותי "גני תקווה" שאותו אנו מובילים וצפוי להיפתח לקהל בהמשך השנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%

עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%

מערכת ביזפורטל |

המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים יידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקנו בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%



ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים של מקורבים למוסדיים שעוברים מבלי שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה שחזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אז כעת היא רוצה להנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות 


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקטור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך, ולכן לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק על מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.