ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock
דוחות

מור השקעות: צמיחה בשורה העליונה - נפילה בתחתונה

הכנסות הרבעון האחרון של 2020 צמחו בכ-20% לכ60 מיליון שקל, בעוד הרווח ירד בכ-65% לכ-3.5 מיליון שקל. מאז סוף 2020 היקף הנכסים המנוהלים בגמל גדלה בכ-50%, והיקף הנכסים הכולל עלה ב-8 מיליארד שקל, בין היתר עקב הקטנת התלות במגזר קרנות הנאמנות
אור צרפתי |
נושאים בכתבה מור השקעות

בית ההשקעות מור השקעות 1.84% פרסמה את הדוחות השנתיים של 2020 מהם עולה כי הכנסות החברה עמדו על כ-217 מיליון שקל – עליה של כ-19% ביחס לשנת 2019. הכנסות הרבעון הרביעי צמחו בכ-19% ל-58.7 מיליון שקל. בשורה התחתונה, הרווח הנקי השנתי הסתכם בכ-15.3 מיליון שקל, ירידה של 46.5% לעומת כ-28.7 מיליון שקל בשנת 2019. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-3.6 מיליון שקל, ירידה של 65% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 

 

היקף הנכסים המנוהלים על ידי בית ההשקעות עומד נכון לאמצע מרץ על כ-40.8 מיליארד שקל, ביחס לכ-32.6 מיליארד שקל בסוף 2020 וכ-24.9 מיליארד שקל בסוף 2019. השינוי נובע מהקטנת התלות בפעילות קרנות הנאמנות, ופיזור הנכסים בין מגוון תחומים.

כך, פעילות הגמל מנהלת נכון נכון לאמצע מרץ כ-14.4 מיליארד שקל – עליה של כ-50% ביחס לסוף 2020. בקרנות הסל והקרנות המחקות, פעילות שהחלה ב-2020, מנוהלים כ-1.5 מיליארד שקל, והיקף הנכסים בקרנות הנאמנות עומד על כ-18.7 מיליארד שקל. 

בתחום ניהול תיקי ההשקעות רושמת החברה שיא בהיקף הנכסים המנוהלים שהגיע לכ-7.6 מיליארד שקל – עליה של כ-31.6% ביחס סוף 2020, בין היתר בעקבות החלטת החברה להקים מערך שירותים לגופים מוסדיים. פעילות הברוקראז' בניירות ערך סחירים רשמה לאורך השנה עליה גבוהה בהיקף ההכנסות, זאת כתוצאה מהגידול במחזורי המסחר וכמות העסקאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?