"תחום הלווינות קיבל דחיפה בשנה האחרונה, יש לנו תכניות קדימה"
בשבוע שעבר הודיעה חברת סאטקום מערכות העוסקת במתן שירותי תקשורת לווינית כי, השליטה בה פוזרה בין שורה של גורמים מוסדיים שרכשו כ-40% מהמניות, וכי מעתה היא תתנהל ללא גרעין שליטה. זאת, לאחר שמפרקי החברה האם יורוקום, שהגיעה לכינוס נכסים לפני כשלוש שנים, החליטו על המהלך.
בראיון לביזפורטל מסבירים עמי ברלב יו"ר הדירקטוריון, ואסף רוזנהק מנכ"ל החברה, שהובילו את המהלך, מדוע לא נמצא רוכש מתאים ומה היתרונות של חברה ללא גרעין שליטה. כמו כן, הם מסבירים מהם מנועי הצמיחה של החברה ולאן מועדות פניה בשנים הקרובות, בין היתר על רקע משבר הקורונה.
איך חברה עם הכנסות וצבר הזמנות מהותי לא מצליחה למצוא רוכש?
"קודם כל היו לא מעט מתעניינים, וכבר הועברו בין הצדדים כמה חוזים לרכישת השליטה, והחברה כבר הייתה בשלבים הסופים לקראת חתימה. עם זאת, רוב הרוכשים הפוטנציאלים היו גופים זרים, היות וכמעט כל הגופים הסינרגטיים לפעילות שלנו הם זרים. אלא שבשל הרגישות הביטחונית משרד התקשורת קבע כלל, לפיו הבעלים של החברה צריך להיות גם ישראלי וגם כזה שמרכז חייו בישראל. כך שגם אהרון פרנקל שהביע עניין בחברה נאלץ לסגת, בגלל התנאי של משרד התקשורת, אותו אנחנו מכבדים."
"לכן, החלטנו ללכת על מהלך של פיזור גרעין השליטה, בצעד של הבעת אמון מצד הגופי המוסדיים בחברה. בשורה התחתונה אנחנו מאוד מרוצים מהמהלך האחרון, מדובר על גופים מוסדיים חזקים מאוד שעשו את האנליזות שלהם, והחליטו להשקיע סכומים לא מבוטלים. הם ראו את התוצאות ואת הביצועים והחליטו לתת בנו אמון. מבחינתנו זאת הזדמנות גדולה להתפתח. אני כיו"ר לא הייתי מוביל את המהלך אם לא הייתי חושב שהוא אפשרי ומכיוון שראיתי שיש מנכ"ל והנהלה חזקה, והם יכולים להשיא ערך לחברה, אישרתי את המהלך."
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך הקורונה השפיעה על הפעילות של סאטקום?
"אנחנו חושבים שהקורנה השפיעה עלינו לטובה, אנחנו חברה שמרבית עסקיה מבוססים בחו"ל, כשאנשי החברה היו רגילים לנסוע לחו"ל. בגלל הקורונה הפסקנו עם הטיסות לחו"ל ופיתחנו שיטות של עבודה מרחוק. כמו כן, עברנו לקיים וובינרים מרחוק, ושיטות המכירה שלנו הפכו היברידיות, כשאת תחילת העסקאות ולפעמים את כולם אנחנו עושים מרחוק."
"מבחינת התפעול, אנחנו ממשיכים לספק פתרונות, כשלאורך הקורונה למדנו לעשות את הדברים מרחוק. כך למשל, בקונגו בעזרת מצלמות בשטח הצלחנו לבצע התקנות של האב לוויני. בנוסף, הגענו למצב שאת הגבייה אנחנו מצליחים לעשות מרחוק."
"כמו בשאר היבשות גם באפריקה בשל הקורונה ניכר גידול בדרישה לאינטנרט. באפריקה יש גידול טבעי בדרישה לאינטרנט בלי קשר לקורונה, מכיוון שהיא התחילה בעמדת נחיתות מאד גדולה וצומחת בקצב מהיר. במהלך תקופת הקורונה, לצד ניתוקים בודדים אצל לקוחות בתחום התיירות ראינו גידול מצד מוסדות וגופים ממשלתיים גדולים. בנוסף, חלק מהלקוחות האירופאים שלנו דרשו התאמות ושדרוגים לשירות, דבר שידענו לספק באופן מהיר."
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
לאן הולך התחום של תקשורת לווינית בארץ ובעולם, ואיפה סאטקום משתלבת בכל זה?
"תחום הלווינות מקבל דחיפה והכרה בשנה האחרונה, אנשים מבינים שלמרות שהעולם הולך לכיוון של תשתיות מתקדמות, יש עדיין ביקוש לשירותי לווין, בשל הפיתוחים הטכנולוגים האדירים. אין תחליף לשירותי הלווין בכלל היבשות, זה לא כלכלי לפרוס סיבים או תשתיות אחרות בכל העולם, כשהתקורות בתחום הזה גבהות. כמו כן, יש התאמות בשוק הלווין בכדי לספק את הדרישה לקיבולות וגישה לאינטרנט בכל העולם. אנחנו רואים דרישה הולכת וגוברת באפריקה, כשיחד עם הפיתוחים הטכנולוגים השוק רק הולך וצומח.
"יש לנו תוכנית למהלכים שיכולים להקפיץ אותנו"
את הרבעון השלישי של 2020 סיימה החברה עם הכנסות של 43 מיליון שקל ירידה של17%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מנגד, ההפסד צומצם לרמה של 0.9 מיליון שקל, בהשוואה ל-1.3 מיליון בתקופה המקבילה. כמו כן, שיעור הרווחיות הגולמית בתקופה עלה ל-30.4%, לעומת 25.7% ברבעון המקביל אשתקד. נכון לסוף הרבעון השלישי צבר ההזמנות של סאטקום נאמד בכ-57 מיליון דולר.
מתי החברה תתחיל להציג רווחים?
"מחברה שמפסידה 8 מיליון דולר בשנה, הפכנו לחברה רווחית, אמנם בשל רכישת פעילות אנחנו רושמים הפסדים חשבונאיים, אבל בנטרול העסקה אנחנו מציגים רווח נקי. ברמה התפעולית אנחנו רווחים, ומציגים צמיחה עקבית משנה לשנה כולל בשנת הקורונה. החברה מצליחה לצמוח באופן עקבי משנה לשנה. כמו כן, יש לנו תוכנית למהלכים שיכולים להקפיץ אותנו ולהביא לצמיחה."
"בעתיד הקרוב נתחיל לראות מהלכים שיקדמו אותנו כמו רכישה של תיקי לקוחות ופעילות סינרגטיות, מיזוגים ורכישות וכניסה לטריטוריות חדשות ומתכננת. יש לנו הרבה מאד רעיונות ומטרות שסימנו לעצמם, כרגע אנחנו מרגישים הרבה יותר חופשיים ובפוזיציה טובה לממש את המטרות."
מהם מנועי הצמיחה של החברה לשנים הקרובות?
"הטריטוריה עם ההכנסות הכי גבוהות היא הרפובליקה של קונגו, כשאנחנו מתכננים להמשיך ולהשקיע הרבה מאד במדינה. באמצעות הרחבת התשתיות שכבר פרסנו לצד שדרוג התחנות הקיימות והרחבת רוחב הפס במטרה לתת מענה טוב ללקוחות שלנו, בהתאם לגידול שהם חווים. בכל הקשור לאפריקה אנחנו מתכננים להיכנס למדינות חדשות, עם הגדלת צוותי המכירות והשיווק."
"אם עד היום היינו פעילים בעיקר באפריקה וישראל, יש לנו כוונה לפנות לשוק חדש בפיליפינים, שם יש דרישה משמעותית ויש לנו שותף עסקי משמעותי. זה משהו שהתחלנו השנה וניקח קדימה בשנה הקרוב. אותו דבר נעשה גם במקסיקו, כשהיכולות והייחודיות של החברה יסיעו לנו לשכפל את ההצלחה לטריטוריות חדשות."
איפה סאטקום תהיה בעוד 3 שנים?
- 4.הירושלמי 21/02/2021 15:19הגב לתגובה זומראים אחלה תוצאות למרות הקורונה המוסדיים עשו בשכל
- 3.אחד שיודע 21/02/2021 14:25הגב לתגובה זוחברות מסוג זה מתומחרות במכפיל 6-7
- 2.אלי 21/02/2021 12:57הגב לתגובה זושאף אחד לא מעונין לקנות אותה
- סאטקום 21/02/2021 14:19הגב לתגובה זורק במקרה כל המוסדיים הגדולים ביותר בישראל השקיעו בה וקנו אותה. תמשיך לדבר מגעיל ונקווה שהם ימשיכו לעבוד
- 1.אחת שמכירה 21/02/2021 12:36הגב לתגובה זוכתבה מעולה - כרגיל , עמי בר לב עושה חייל בכל מקום בו הוא נמצא.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
