עמי ברלב ואסף רוזנהק
צילום: סאטקום מערכות
ראיון

"תחום הלווינות קיבל דחיפה בשנה האחרונה, יש לנו תכניות קדימה"

לאחר שנותרה ללא גרעין שליטה, עמי ברלב יו"ר דירקטוריון סאקטום, ואסף רוזנהק מנכ"ל החברה מסבירים מדוע לא נמצא רוכש ולאן מועדות פני החברה בשנים הקרובות; "בעתיד הקרוב נתחיל לראות מהלכים שיקדמו אותנו"
איתן גרסטנפלד | (5)

בשבוע שעבר הודיעה חברת סאטקום מערכות העוסקת במתן שירותי תקשורת לווינית כי, השליטה בה פוזרה בין שורה של גורמים מוסדיים שרכשו כ-40% מהמניות, וכי מעתה היא תתנהל ללא גרעין שליטה. זאת, לאחר שמפרקי החברה האם יורוקום, שהגיעה לכינוס נכסים לפני כשלוש שנים, החליטו על המהלך. 

בראיון לביזפורטל מסבירים עמי ברלב יו"ר הדירקטוריון, ואסף רוזנהק מנכ"ל החברה, שהובילו את המהלך, מדוע לא נמצא רוכש מתאים ומה היתרונות של חברה ללא גרעין שליטה. כמו כן, הם מסבירים מהם מנועי הצמיחה של החברה ולאן מועדות פניה בשנים הקרובות, בין היתר על רקע משבר הקורונה. 

איך חברה עם הכנסות וצבר הזמנות מהותי לא מצליחה למצוא רוכש?

"קודם כל היו לא מעט מתעניינים, וכבר הועברו בין הצדדים כמה חוזים לרכישת השליטה, והחברה כבר הייתה בשלבים הסופים לקראת חתימה. עם זאת, רוב הרוכשים הפוטנציאלים היו גופים זרים, היות וכמעט כל הגופים הסינרגטיים לפעילות שלנו הם זרים. אלא שבשל הרגישות הביטחונית משרד התקשורת קבע כלל, לפיו הבעלים של החברה צריך להיות גם ישראלי וגם כזה שמרכז חייו בישראל. כך שגם אהרון פרנקל שהביע עניין בחברה נאלץ לסגת, בגלל התנאי של משרד התקשורת, אותו אנחנו מכבדים."

"לכן, החלטנו ללכת על מהלך של פיזור גרעין השליטה, בצעד של הבעת אמון מצד הגופי המוסדיים בחברה. בשורה התחתונה אנחנו מאוד מרוצים מהמהלך האחרון, מדובר על גופים מוסדיים חזקים מאוד שעשו את האנליזות שלהם, והחליטו להשקיע סכומים לא מבוטלים. הם ראו את התוצאות ואת הביצועים והחליטו לתת בנו אמון. מבחינתנו זאת הזדמנות גדולה להתפתח. אני כיו"ר לא הייתי מוביל את המהלך אם לא הייתי חושב שהוא אפשרי ומכיוון שראיתי שיש מנכ"ל והנהלה חזקה, והם יכולים להשיא ערך לחברה, אישרתי את המהלך."

איך הקורונה השפיעה על הפעילות של סאטקום?

"אנחנו חושבים שהקורנה השפיעה עלינו לטובה, אנחנו חברה שמרבית עסקיה מבוססים בחו"ל, כשאנשי החברה היו רגילים לנסוע לחו"ל. בגלל הקורונה הפסקנו עם הטיסות לחו"ל ופיתחנו שיטות של עבודה מרחוק. כמו כן, עברנו לקיים וובינרים מרחוק, ושיטות המכירה שלנו הפכו היברידיות, כשאת תחילת העסקאות ולפעמים את כולם אנחנו עושים מרחוק."

"מבחינת התפעול, אנחנו ממשיכים לספק פתרונות, כשלאורך הקורונה למדנו לעשות את הדברים מרחוק. כך למשל, בקונגו בעזרת מצלמות בשטח הצלחנו לבצע התקנות של האב לוויני. בנוסף, הגענו למצב שאת הגבייה אנחנו מצליחים לעשות מרחוק."

"כמו בשאר היבשות גם באפריקה בשל הקורונה ניכר גידול בדרישה לאינטנרט. באפריקה יש גידול טבעי בדרישה לאינטרנט בלי קשר לקורונה, מכיוון שהיא התחילה בעמדת נחיתות מאד גדולה וצומחת בקצב מהיר. במהלך תקופת הקורונה, לצד ניתוקים בודדים אצל לקוחות בתחום התיירות ראינו גידול מצד מוסדות וגופים ממשלתיים גדולים. בנוסף, חלק מהלקוחות האירופאים שלנו דרשו התאמות ושדרוגים לשירות, דבר שידענו לספק באופן מהיר."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאן הולך התחום של תקשורת לווינית בארץ ובעולם, ואיפה סאטקום משתלבת בכל זה?

"תחום הלווינות מקבל דחיפה והכרה בשנה האחרונה, אנשים מבינים שלמרות שהעולם הולך לכיוון של תשתיות מתקדמות, יש עדיין ביקוש לשירותי לווין, בשל הפיתוחים הטכנולוגים האדירים. אין תחליף לשירותי הלווין בכלל היבשות, זה לא כלכלי לפרוס סיבים או תשתיות אחרות בכל העולם, כשהתקורות בתחום הזה גבהות. כמו כן, יש התאמות בשוק הלווין בכדי לספק את הדרישה לקיבולות וגישה לאינטרנט בכל העולם. אנחנו רואים דרישה הולכת וגוברת באפריקה, כשיחד עם הפיתוחים הטכנולוגים השוק רק הולך וצומח.

"יש לנו תוכנית למהלכים שיכולים להקפיץ אותנו"

את הרבעון השלישי של 2020 סיימה החברה עם הכנסות של 43 מיליון שקל ירידה  של17%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. מנגד, ההפסד צומצם לרמה של 0.9 מיליון שקל, בהשוואה ל-1.3 מיליון בתקופה המקבילה. כמו כן, שיעור הרווחיות הגולמית בתקופה עלה ל-30.4%, לעומת 25.7% ברבעון המקביל אשתקד. נכון לסוף הרבעון השלישי צבר ההזמנות של סאטקום נאמד בכ-57 מיליון דולר.

מתי החברה תתחיל להציג רווחים?

"מחברה שמפסידה 8 מיליון דולר בשנה, הפכנו לחברה רווחית, אמנם בשל רכישת פעילות אנחנו רושמים הפסדים חשבונאיים, אבל בנטרול העסקה אנחנו מציגים רווח נקי. ברמה התפעולית אנחנו רווחים, ומציגים צמיחה עקבית משנה לשנה כולל בשנת הקורונה. החברה מצליחה לצמוח באופן עקבי משנה לשנה. כמו כן, יש לנו תוכנית למהלכים שיכולים להקפיץ אותנו ולהביא לצמיחה."

"בעתיד הקרוב נתחיל לראות מהלכים שיקדמו אותנו כמו רכישה של תיקי לקוחות ופעילות סינרגטיות, מיזוגים ורכישות וכניסה לטריטוריות חדשות ומתכננת. יש לנו הרבה מאד רעיונות ומטרות שסימנו לעצמם, כרגע אנחנו מרגישים הרבה יותר חופשיים ובפוזיציה טובה לממש את המטרות."

מהם מנועי הצמיחה של החברה לשנים הקרובות?

"הטריטוריה עם ההכנסות הכי גבוהות היא הרפובליקה של קונגו, כשאנחנו מתכננים להמשיך ולהשקיע הרבה מאד במדינה. באמצעות הרחבת התשתיות שכבר פרסנו לצד שדרוג התחנות הקיימות והרחבת רוחב הפס במטרה לתת מענה טוב ללקוחות שלנו, בהתאם לגידול שהם חווים. בכל הקשור לאפריקה אנחנו מתכננים להיכנס למדינות חדשות, עם הגדלת צוותי המכירות והשיווק."

"אם עד היום היינו פעילים בעיקר באפריקה וישראל, יש לנו כוונה לפנות לשוק חדש בפיליפינים, שם יש דרישה משמעותית ויש לנו שותף עסקי משמעותי. זה משהו שהתחלנו השנה וניקח קדימה בשנה הקרוב. אותו דבר נעשה גם במקסיקו, כשהיכולות והייחודיות של החברה יסיעו לנו לשכפל את ההצלחה לטריטוריות חדשות."

איפה סאטקום תהיה בעוד 3 שנים?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הירושלמי 21/02/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    מראים אחלה תוצאות למרות הקורונה המוסדיים עשו בשכל
  • 3.
    אחד שיודע 21/02/2021 14:25
    הגב לתגובה זו
    חברות מסוג זה מתומחרות במכפיל 6-7
  • 2.
    אלי 21/02/2021 12:57
    הגב לתגובה זו
    שאף אחד לא מעונין לקנות אותה
  • סאטקום 21/02/2021 14:19
    הגב לתגובה זו
    רק במקרה כל המוסדיים הגדולים ביותר בישראל השקיעו בה וקנו אותה. תמשיך לדבר מגעיל ונקווה שהם ימשיכו לעבוד
  • 1.
    אחת שמכירה 21/02/2021 12:36
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה - כרגיל , עמי בר לב עושה חייל בכל מקום בו הוא נמצא.
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א 35 זינק 1% ונעל בשיא של 3,604 נק'; הבנקים הוסיפו 1.5%, ת"א ביטוח זינק כ-3%

נעילה מעורבת במדדים אך ת"א 35 זינק אחוז וחצה את רף ה-3,600 נקודות; המיזוג בין מטריקס למג'יק אושר כצפוי וברוב מוחץ ע"י בעלי המניות מטריקס התממשה מעט ומג'יק טיפסה; נאוויטס אישרה FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר ב- Sea Lion ; אחרי הסיקור בביזפורטל פינרג'י מחקה את הזינוק ונעלה בעליה של 1.3%
מערכת ביזפורטל |

  

התנועות במדדים:מדד ת"א 35 1%    מדד ת"א 90 -0.58%    מדד ת"א 125 


דולר שקל רציף 0.3%      


מחזור המסחר הסתכם על 3.578 מיליארד שקל