לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

השליטה בסאטקום פוזרה בין גופים מוסדיים לאחר שלא נמצא רוכש לחברה

לאחר שבעלת השליטה יורוקום נכנסה לפירוק ב-2018, המפרקים העמידו את החברה למכירה אולם מאז לא נמצא רוכש במחיר שהיה מקובל עליהם, וזאת על אף שינוי המודל של סאטקום, התוצאות החיוביות ודברי ההנהלה על חוזקה של החברה
איתי פת-יה | (1)

אחרי שלא נמצא רוכש לחברת התקשורת הלוויינית סאטקום מערכות , מפרקי החברה האם יורוקום שהגיעה לכינוס נכסים לפני כשלוש שנים פיזרו את השליטה בחברה בין גורמים מוסדיים שרכשו כ-40% מהמניות, וכעת תתנהל החברה ללא גרעין שליטה.

למהלך קדמו מגעים שניהל היו"ר עמי ברלב מול משרד התקשורת לקבלת האישור למהלך. קבלת שליטה בגוף תקשורת מצריכה אישור מצד המשרד. כך למשל, העברת השליטה בדסק"ש לידי קבוצת משקיעים בהובלת מגה אור של צחי נחמיאס ממתינה עדיין לאישור המשרד עקב השליטה בסלקום (מגה אור טוענת מצדה כי אינה בעלת השליטה בדסק"ש). באופן דומה, במשרד התקשורת דרשו שיכנס שותף ישראלי לעסקת סרצ'לייט-בזק מלפני שנתיים, וכך הצטרף דוד פורר לרכישת השליטה.

תחת בעל השליטה שאול אלוביץ', יורוקום נכנסה לפירוק ב-2018. במסגרת זאת המפרקים עורכי הדין פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאו מכרו את השליטה בחברות הבנות אנלייט, ו בזק 1.11% כאמור. את סאטקום ניסו גם כן למכור, בין השאר לאור אלוביץ', בנו של שאול, שהציע בזמנו סכום הנמוך מהשווי של סאטקום בשוק, וכן ליקוויד שבאוגוסט 2018 הציעה עבור השליטה (41% שבידי יורוקום) 29 מיליון שקל, ששיקפו לסאטקום שווי של כ-80 מיליון שקל. כיום, שנתיים וחצי אחרי, החברה נסחרת בשווי נמוך יותר של 60 מיליון שקל, וזאת לאחר עלייה של 9% בשנה החולפת.

סאטקום מספקת שירותי תקשורת מתקדמים באמצעות לוויין וסיבים, בהם שירותי אינטרנט, תקשורת סלולרית, העברת נתונים וכו', ופעילה בעיקר באפריקה ובאזורים נוספים בהן התשתיות המקומיות אינן מאפשרות שירותים אלה. טרם פיזור השליטה בין הגופים המוסדיים, אחזקות הציבור בחברה נאמדו בכ-40%, ובעלי עניין בה היו אלוביץ' (5%) והפניקס (15%).

בעוד שבסביבת החברה מדברים בשבח ההנהלה החזקה לדבריהם, כאמור לא נמצא בשוק רוכש עבורה, לפחות לא בתנאים שהיו מקובלים על המפרקים, וזאת גם לאחר שינוי המיקוד לטובת פעילות פרויקטלית, בשונה ממודל של רכישה מראש של קיבולת לתעבורת נתונים על גבי רשת לוויינים, ורק לאחר מכן חיפוש אחר לקוחות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יריב 18/02/2021 15:07
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים ידרשו ביצועים וייתנו למנכ"ל לעבוד. בתור בעל מניות בחברה אני שמח שמבנה הבעלות הוא כזה ושמח עוד יותר על צבר ההזמנות התופח ל 57 מיליון דולר שילך ויעלה. להערכתי, החברה עומדת לעבור לרווח משמעותי בטווח הקצר-בינוני. גם מנכ"ל חדש זה מצויין.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.