ביג
צילום: יח"צ

ביג משנה אסטרטגיה: ארה"ב OUT ישפרו מודיעין IN

החברה מכרה שני נכסים בארה"ב בתמורה לכ-31 מיליון דולר, בהמשך להחלטה האסטרטגית למימוש פעילות נכסי הנדל"ן בארה"ב: החברה תרכוש את ישפרו סנטר מודיעין בתמורה ל-425 מיליון שקל ותעניק הלוואה של 100 מיליון שקל לאדיב ודהרי
אור צרפתי |
נושאים בכתבה ישפרו נדל"ן מניב

רשת מרכזי הקניות, ביג 1.03% , דיווחה על מכירת שני נכסי נדל"ן בארה"ב בתמורה לסכום כולל של כ-31 מיליון דולר. עם פרסום דוחותיה הכספיים, הודיעה החברה כי התקבלה החלטה אסטרטגית בדירקטוריון, למימוש כלל הפעילות של בארה"ב. בהמשך להחלטה, הנחה הדירקטוריון את הנהלת החברה לנקוט בפעולות ההכנה הנדרשות, בכדי להיות מוכנים להתאוששות השוק האמריקאי ממשבר הקורונה (לדוחות המלאים).

בכוונת החברה להפנות את המקורות הכספיים שינבעו ממימוש הפעילות בארה"ב להרחבת הפעילות ביתר השווקים הגיאוגרפים בהם פועלת החברה כיום לרבות בתחום אנרגיה ירוקה ואנרגיה מתחדשת. ביג מעוניינת להשתלט על אפי נכסים, בה היא מחזיקה 23% עם שותפתה מגה אור (לכתבה המלאה).

חברת הבת האמריקאית, בה מחזיקה ביג 80%, חתמה על עסקת מכירה עבור שני נכסים. הראשון, בניין משרדים בפנסילבניה בשטח כולל של 12.5 אלף מ"ר, נמכר בתמורה ל-28.5 מיליון דולר. הבניין נרכש בשנת 2018 על ידי חברת הבת ושותף נוסף (החזקה של 20/80) תמורת 6 מיליון דולר, ובו הושקעו כ-12 מיליון דולר. הבניין אוכלס לאחרונה, בתפוסה של 100%, וכנגדו עומדת הלוואה של 12 מיליון דולר, כך שלחברת הבת צפוי תזרים נטו של כ-13.2 דולר.

 

העסקה השנייה היא מכירת מבנה בשטח של כ-275 מ"ר עבור 2.75 מיליון דולר. בנוסף ביג מדווחת כי חברת הבת מצויה במשאים ומתנים מתקדמים למכירת שני מבנים נוספים בשטחים של בין 400 ל-650 מ"ר עבור סכום כולל של כ-5.2 מיליון דולר.

 

ביג תשתלט על ישפרו מודיעין

בתחילת השנה, ירון אדיב וכידן דהרי קנו את "ישפרו נכסים" מ- נכסים ובנין 1.19% , בכ-800 מיליון שקל. עד כה הם העבירו 50 מיליון שקל וכעת היו אמורים להעביר עוד 100 מיליון שקל. את היתרה הם צריכים להעביר עד חודש מרץ הקרוב, כשנה לאחר ביצוע העסקה, וזאת לאחר שביקשו לעכב את העסקה בעקבות משבר הקורונה.

השמועות בשוק דיברו על כך ששלמה טיסר, הבעלים של חברת הנדל"ן המניב וילאר 2.65% , מתכנן להשתלט על העסקה והיה צפוי לשלם 630 מיליון שקל עבור 70% מישפרו ווילאר אף דיווחה על כך לבורסה בסופו של דבר (לכתבה המלאה), אלא שכעת הודיעו וילאר ותנופורט כי לא הגיעו להסכמות ובמקום וילאר ביג היא זאת שמגיעה לחלץ את היזמים מקשיי הנזילות, ותעניק הלוואה מידית בסך 100 מיליון שקל לכידן ואדיב עבור התשלום השני לנכסים ובניין. ביג צפויה לרכוש את "ישפרו סנטר מודיעין", הנכס המרכזי של ישפרו נכסים, בתמורה ל-425 מיליון שקל, רווח של כ-100 מיליון שקל על שווי הנכס בספרים (320 מיליון שקל)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.