חברת בבילון
צילום: יח"צ
בלעדי

בבילון מצטרפת לגל ההנפקות הפרטיות - תנפיק בהנחה של יותר מ-20%

החברה מגבשת בימים האחרונים הנפקה פרטית אשר תכלול מניות ואופציות כך שהמשקיעים בעסקה צפויים לרשום רווח הון של כמה עשרות אחוזים מיד בסיום ההנפקה
ניצן כהן | (2)

טרנד ההנפקות הפרטיות צובר תאוצה. לביזפורטל נודע כי חברת בבילון שעוברת תהליך שינוי אסטרטגי מגבשת בימים האחרונים עסקה פרטית באמצעות חברת החיתום רוסריו קפיטל. מדובר בניסיון לגייס 20-30 מיליון שקל בהנחה משוקללת (כולל רכיב האופציות) של יותר מ-20%.

לקריאה נוספת:

> "המטרה שלנו היא להתחרות במטריקס – נמשיך במסע הרכש"

> שינוי כיוון: בבילון רכשה 3 חברות IT בכ-5.5 מיליון שקל

עדכון 15:00 - החברה מאשרת את ההנפקה. המפיץ הוא בית ההשקעות אי.בי.איי והוא נעזר ברוסאריו.

 

העסקה המתגבשת תכלול מניות ואופציות כך שהמשקיעים בעסקה יוכלו לרשום רווח הון מידי של יותר מ-20% מיד בסיום ההנפקה.

 

עסקאות פרטיות הפכו בתקופה האחרונה לטרנד בשוק ההון בעיקר בשל שילוב של כמה גורמים: הגורם הראשון הוא זמינות הכסף לחברה, כלומר אין צורך בהליך מורכב של הנפקת מניות ואופציות אלא ניתן באמצעות פניה למספר גופים מוסדיים לסגור את ההנפקה לאחר התמקחות קלה על המחיר.

 

היתרון השני בהנפקה פרטית הוא למשקיעים שרוכשים בהנפקה. בעסקאות פרטיות ומהירות מסוג זה מונפקות חבילות שכוללות מניות בהנחה משמעותית על מחיר השוק וכוללות אופציות שניתנות בחינם, כך שלמעשה הרוכשים בהנפקה משיגים רווח הון משמעותי מיד בסיום העסקה בעיקר בשל האופציות, שכאמור ניתנות בחינם.

תיאורטית, אמנם יש חסימה על המניות הנרכשות אך בד״כ לאחר העסקה הפרטית יש בקופת החברה כסף מזומן נוסף ושותף בעל כיס עמוק (משקיע מוסדי שיעמוד מאחוריה) וזה מעניק למניה פוטנציאל עליות בטווח המידי מה שמחד יוצר רווח על ההשקעה במניה ובמקביל מקרב את האופציה לכסף – והאופציה, כאמור ניתנה בחינם.

 

בבילון הייתה בעבר בבעלות איש העסקים נועם לניר, החברה שבעברה הרחוק הייתה חלוצה של מילונים מקוונים הפכה בבעלות לניר לחברה שאוספת לידים באמצעות סרגלי כלים שהיו ניתנים להתקנה על המחשב של המשתמש וכמעט שלא ניתן היה להסיר אותם. לבסוף גוגל החליטה לשים סוף לפרקטיקה הזו וחסמה את סרגלי הכלים של בבילון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בשנה האחרונה עברה בבילון ממצב של שלד בורסאי לחברה בעלת פעילות אמיתית. בשנה שעבר רכשו קרן הגידור אלפא ופועלים אי.בי.אי את השליטה בחברה מנועם לניר והחלו לצקת אליה פעילות IT ופעילות בתחום מערכות המידע. פעילות זו דורשת השקעה לא פשוטה הן בשל הצורך בהקמה של מערכים מסוג זה והן בדרך של מיזוגים ורכישות וסינרגיה שלהם עם הפעילות האורגנית של החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ציקו 29/07/2020 11:21
    הגב לתגובה זו
    אין בחברה כלום, מגייסים כאשר אפשר, בתקופה הזו מתימרים להקים חברת IT, זה בדיחה , כל החברות בתחום בקושי נושמות, חיים על לקוחות קיימים בלבד , זה שמנכל פועלים לשעבר מככב כאן זה בסך הכל מקדם גיוס הון, ימים יגידו אבל את בבילון אפשר יהיה לקנות גם בשער 200.
  • 1.
    פעיל בשוק 29/07/2020 10:52
    הגב לתגובה זו
    ההנפקה במחיר קבוע של 280 אג ללא אופציות. את האופציות אפשר לבקש מרוסאריו שאין להם כל קשר לעניין :-)
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.