שי אוזון, מנכ"ל בבילון
צילום: לואיז גרין

"המטרה שלנו היא להתחרות במטריקס – נמשיך במסע הרכש"

המנכ"ל החדש של בבילון, שי אוזון, מדבר על הרכישות האחרונות של החברה, על האסטרטגיה החדשה ורואה את עצמו מוביל את בבילון להיות מובילה בתחום ה-IT. "נשתמש במזומנים שבקופה וגם נלך לגיוס", אומר אוזון
ארז ליבנה | (3)
נושאים בכתבה בבילון שוק ההון

חצי שנה לאחר השתלטות קרן אלפא על חברת בבילון (30%) וההכרזה על השינוי האסטרטגי לכיוון ה-IT, החברה הודיעה היום לראשונה על ביצוע 2 עסקאות לרכישת 3 חברות, שלטענת מנכ"ל החברה, שי אוזון, מהוות את כרטיס הכניסה של החברה לתחום מול קהלי המטרה של החברה. לפני כן היה אוזון כיהן כ-6 כמנכ"ל וואן טכנולוגיות, מענקיות ה-IT בישראל, כך שהוא אינו זר לתחום כלל וכלל.

 

מניית בבילון מזנקת ב-11% לשווי של 95 מיליון שקל, עדיין מתחת לקופת המזומנים שעולה על 100 מסתכמת קרוב ל-120 מיליון שקלים. 

נראה שבבילון בגרסה החדשה, מעוניינת לצמוח ומהר. היא מחפשת גישה לענקיות השוק, בהן Salesforce, משרדים ממשלתיים, בנקים ומוסדיים וארגונים גדולים בכלל. הדרך שלה לעשות זאת, היא לא להתחיל מ-0, אלא לרכוש חברות שישתלבו בתוך האסטרטגיה.

 

לטענת אוזון, החברה מתחילה לממש את האסטרטגיה שלה. "יצאנו לדרך בתחילת השנה עם שינוי אסטרטגי לבבילון לאחר רכישת השליטה על ידי קרן אלפא, ובעצם אנחנו הולכים על שוק ה-IT. אני קורא לו ה-IT החדש. האסטרטגיה היא להיכנס לתחומים החדשים בעולם ה-IT – שאלה טכנולוגיות מערכות מידע".

 

בוא נדבר על הרכישות, קניתם בזול את פי.2.סי, אפילו מאוד בזול, איך?

"החברה נרכשה על ידי באופן פרטי בשנה שעברה והרווחיות צמחה מאז. בהסכם שלי בבילון אני לא יכול להחזיק חברה בתחום ה-IT, אז מכרתי אותה בסכום שקניתי. אבל החברה נותנת לנו כרטיס לתחום מאוד צומח. הרכש הזה זה הכניסה שלנו לתחום של סיילספורס – ויש לנו שם צוות מקצועי ויעיל שמכיר את התחום. מדובר בחברה דינאמית ומתקדמת מאוד, שצומחת בקצבים מהירים".

 

אוקיי ורכישת אורנטק?

"נכון שפורמלית מדובר בשתי חברות, אבל זו פעילות אחת, שבעצם עוסקת בייעוץ וליווי פרויקטים גדולים בבנקים ומשרדי ממשלה, זה נותן לי פתח להרחיב הפעילות עוסקים בעולם של ה-PMO. טכנולוגיות בענן ואפליקציות שנותנת לי כרטיס כניסה למקומות הנכונים, כמו משרדים ממשלתיים וחברות ענק. אלה עולמות התוכן שאני מכוון אליהן. גם שם יש התחדשות מאוד גדולה ואחנו רוצים להגדיל את הפעילות ולהכניס מוצרים חדשים".

 

האם החברות שרכשתם הן רווחיות?

"כן. חד משמעית. הן עומדות בפני עצמן. אני נזהר מחברות שנמצאות בסחרור. כרגע המטרה היא להתחיל בתהליך של סינרגיה. בתפקידי הקודם רכשתי המון חברות".

 

אז אנחנו צפויים לראות רכישות נוספות?

"זו בדיוק האסטרטגיה שהגדרנו כשהשתלטנו על החברה, לגדול באמצעות מיזוגים ורכישות".

 

אתם מתכוונים להשתמש במזומנים שבקופה כדי לבצע את הרכישות?

"אני מעריך שבשלב מסוים נעשה גיוס. לגבי גודל החברות שנרכוש, אני לא מסתכל כמה עולה או כמה היא שווה. יש לנו אפשרויות לגייס עוד כספים. אנחנו מחפשים את החברות הנכונות, קטנות, בינוניות או גדולות – אבל כאלה שיתאימו לצרכים שלנו. בתפקיד הקודם שלי רכשתי לא מעט חברות ועכשיו צריך לחבר את הפסיפס.

 

ולא תתקשו לגייס?

"בעלי השליטה שלנו זו קרן אלפא, מדובר בקרן מובילה את החברה וזה מקל על החיים. אנחנו מחפשים את החברות וההזדמנויות הנכונות בשבילנו. כדי לבנות את זה צריך אנשים טובים. גם הקרן וגם פועלים חיתום אלה גופים שקל מאוד להעמיד דרכם משאבים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

המטרה שלכם היא להתחרות במטריקס?

"ה-IT זה תחום ענק ואנחנו נתפוס את מקומנו. מטריקס היא מובילת שוק והיא ודומותיה קיימות כבר למעלה מ-20 שנה – הגיע הזמן למשהו חדש וצעיר עם טכנולוגיות חדשות. אבל בהחלט אנחנו מכוונים להתחרות במטריקס ושם נמצא קהל המטרה".

 

איפה אתם בעוד 3 שנים?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעדיף את מטריקס. בהצלחה. (ל"ת)
    עד שיצליחו 31/05/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לפי העיקרון הפיטרי, כאן הוא יכשל בגדול (ל"ת)
    דוד 31/05/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
  • דן 09/03/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
    הוא לא. יש לא שיטות ייחודיות לנושא
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.