לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

האם מדינת ישראל עובדת על גיבוי לתשתית האינטרנט?

בחודש שעבר מאות מיליוני אפריקאים במערב היבשת נותקו מהאינטרנט בשל פגיעה בכבלים התת ימיים. סאטקום הישראלית סיפקה להם אינטרנט בלווין; לביזפורטל נודע כי נערכים כעת דיונים על גיבויים לתשתית האינטרנט המקומית
ארז ליבנה | (2)

רובנו יושבים כל היום מחוברים למסכי המחשב בעבודה, לטלפונים החכמים וגם לטלוויזיות חכמות, שהיום נמצאים בכל בית. אנחנו מכורים לאינטרנט. אבל תתארו לכם שבשל רעידת אדמה בים התיכון, או בשל חבלה מכוונת, שלושת הכבלים התת-ימיים שמחברים את ישראל לאינטרנט יפסיקו לעבוד? תרחיש אימה, שרובנו, אפילו לא רוצים לחשוב עליו. נכון, זה גם תרחיש עם הסתברות נמוכה, אבל לא אפסית.

אסור לשכוח, שבדיוק כמו התשתיות של מערכת הטלפוניה, הצינורות של מקורות ופרישת החשמל במדינה - האינטרנט מוגדר כתשתית קריטית, שקשה להעריך ולכמת את היקף הנזקים במקרה והמערכת קורסת.

 

אבל זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שקרה בחודש שעבר במערב אפריקה, שם לפחות 150 מיליון בני אדם נותקו מהאינטרנט, חלקם מנותקים עד היום. הסיבה היא, ככל הנראה, רעידת אדמה תת קרקעית בעוצמה של 5.6 בסולם ריכטר שפקדה את קרקעית הים לחוף האוקיינוס האטלנטי. הפגיעה השפיעה על מדינות מדרום אפריקה ועד קמרון וצפונה לכיוון אירופה.

 

עם זאת, ללמעלה מ-26 מיליון מתושבי האזור, בהם 14 מיליון לקוחות אורנג' ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו – לה קרוב ל-89 מיליון אזרחים – היה מזל והאינטרנט הוחזר בתוך 4 ימים בלבד – בזכות סאטקום וגילת, שיחד עם חברת SES, מספקות שירותי תקשורת לווייניים ובאמצעות סיבים אופטיים מתקדמים לרשת האינטרנט במדינה.

 

באופן אירוני משהו, 4 ימים בלבד לפני התקרית, סאטקום הודיעה על חידוש החוזה בהיקף של 23.5 מיליון דולר מול אורנג' בקונגו. מזל. בעיקר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

 

"הקו עוד לא חזר לקדמותו בצורה מלאה", אומר דבור פולקנפולק, מנהל מחלקת ההנדסה בסאטקום. "למעשה באפריקה הסטנדרטים שונים ממה שמכירים בישראל. כחלק מהשירותים שלנו אנחנו מציעים שילוב של כמה טכנולוגיות, כדי להעביר את השירות באופן אוטומטי במקרה של תקלה באחד מהערוצים".

 

זה יכול לקרות גם בישראל?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קרמגדון 20/02/2020 10:57
    הגב לתגובה זו
    אם זה נוגע לתקשורת אזרחית סביר להניח, שמשהו יזוז רק כששלושת הכבלים ינותקו ב"מפתיע" בבת אחת והישראלים לא יצליחו להתחבר לעולם . רק אז כרגיל תזכר ממשלת ישראל להעביר תקציב לצורכי רשתות גיבוי לווייניות .
  • 1.
    האם יכול לצמוח מזה איזה חוזה עם חלל תקש? תודה (ל"ת)
    מוטי 19/02/2020 09:15
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.