דרור בן-אשר, מנכ"ל רדהיל
צילום: רדהיל

חוצפה ישראלית: רדהיל תמחק את מניותיה מהמסחר בבורסה בתל אביב

רדהיל מוחקת את מניותיה מהמסחר בת"א ותישאר רשומה רק בנאסד"ק - למה היא לא מעוניינת בזהות ישראלית? ולמה המחוקק לא מחייב חברות שמקבלות תמיכה ממשלתית להירשם גם בבורסה המקומית?

ערן סוקול | (24)

חברת הביו-פרמצבטיקה הישראלית רדהיל, הודיעה כי בכוונתה  למחוק את מניותיה מהמסחר בבורסה של תל אביב. ההודעה מגיעה על רקע הודעת החברה לפיה קיבלה את אישור ה-FDA לתרופה לטיפול בחיידק ה-H.pylori.

> רדהיל רוצה להפוך לשחקנית מרכזית בסקטור התרופות למערכת העיכול - מה יש לה בקנה ומה המשמעות של אישור ה-FDA האחרון?

מדיווח החברה עולה כי, בכוונתה למחוק את מניותיה מהמסחר בבורסה המקומית תוך שלושה חודשים. מניות החברה ימשיכו להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול RDHL. החברה קוראת לכל מחזיקי המניות הרגילות שלה להמיר את המניות שלהם למניות אמריקאית (ADS) דרך הבנקים או המתווכים השונים. לדברי החברה, Bank of New York Mellon, הסכים לוותר על דמי המרה והנפקה עבור בעלי מניות שימירו את המניות שלהם עד ליום המסחר האחרון בבורסה.

מיכה בן חורין, סמנכ"ל הכספים הראשי בחברה: "רדהיל גאה להיות חברה ישראלית, המטה וההנהלה שלנו יישארו בתל אביב. במהלך השנים האחרונות מוקד הפעילות והמסחר של החברה עבר לארה"ב. לכן דירקטוריון החברה החליט כי לטובת החברה ובעלי מניותיה מוטב לאחד את המסחר בנאסד"ק. אנו רוצים להודות לבורסה על התמיכה ושיתוף הפעולה שלהם לאורך השנים".

חוצפה ישראלית

למה רדהיל לא מעוניינת בזהות ישראלית? ולמה המחוקק לא מחייב חברות שמקבלות תמיכה ממשלתית  להרשם גם בבורסה המקומית? אין לי תשובות ברורות, אבל אין עלות ברישום הדואלי בארץ. הבורסה מאפשרת לחברות הנסחרות בחו"ל, להגיע, לשלוח הודעה, ותוך יום יומיים, כבר מתחיל המסחר. אין חובה רגולטורית נוספת, אין חובה לתרגם את ההודעות - רוצים לטפל בשאלות של משקיעים, בבקשה, אבל ממש לא חייבים. בקיצור, אין בעיה ואין עלות נוספת בלהיות חברה דואלית.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    המשיח 18/11/2019 15:52
    הגב לתגובה זו
    מי שמתעקש לקנות רק בארץ שיתקדם.
  • 17.
    מומחה לקנוניות 18/11/2019 15:13
    הגב לתגובה זו
    עדיף שהממשלה לא תשקיע באף חברה. תפקידה רק חוק וביטחון.
  • 16.
    משה אופניק 18/11/2019 07:38
    הגב לתגובה זו
    עוד חברת פח כושלת שלא מעניינת אף אחד. מנסה לגייס כסף מטיפשים אמריקאים אחרי שלא הצליחו לעבוד על הישראלים... הדבר הראשי שצריך זה להחליף הנהלה
  • 15.
    חומיטניסטן בבוניסטאן 17/11/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    מה הפכה הזהות הישראלית מס חומס.גזענות.רק מזומן רק מזומן זו הסיסמא.
  • 14.
    העיקר הפכתם אותי לכתום ועכשיו עוזבים את ישראל (ל"ת)
    האיש הכתום 17/11/2019 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    הצדיק מסדום 17/11/2019 16:13
    הגב לתגובה זו
    שלב הנעילה. אז משחקים בשערים לפי החשק של עושי השוק. בארה"ב, גמר המסחר הוא סוף הסיפור. נכון, אפשר לקנות ולמכור, אבל זה כבר לא משפיע על המסחר. ולפי הבנתי, היום יש יותר קונים מאשר מוכרים. הרבה יותר. זו מניה ששכרה יהיה בצידה.
  • 12.
    הצדיק מסדום 17/11/2019 16:02
    הגב לתגובה זו
    לפי התנהלות המסחר והביקוש/היצע, נראה כי יש הרבה יותר קונים (או כאלה הרוצים לקנות), מאשר מוכרים. אז יש כאלה הבוכים ומייללים ויש כאלה הקונים ומשפרים עמדות. כי חברה זו עומדת על סף גידול רציני ביותר, לאור היצע התרופות בצנרת. בהצלחה.
  • 11.
    אכן חוצפה !!!! (ל"ת)
    בני - נהריה 17/11/2019 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מיכה 17/11/2019 15:14
    הגב לתגובה זו
    איך חובה להיסחר בת"א תועיל לבעלי המניות?
  • 9.
    אבי 17/11/2019 14:32
    הגב לתגובה זו
    יש סיבות טובות למה חברות לא רוצות להיסחר פה. שאל את מלאנוקס, ואת צ'ק פוינט. לא, זה ממש לא חוסר פטריוטיות לא לרצות להיסחר פה.
  • לא נכון, אין סיבה, חוץ מלהתרחק מהבאר ממנה הם שוטים (ל"ת)
    דני 17/11/2019 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בובי 17/11/2019 14:30
    הגב לתגובה זו
    האם מי שיש לו מניות החברה בבורסה בתל אביב מפסיד את הכסף או שיש החלפה שוות ערך?אשמח לתשובה.
  • רוח 18/11/2019 10:16
    הגב לתגובה זו
    בדומה לתהליך שהתבצע למחזיקי מלאנוקס דאז שנמחקה מהמסחר בתל אביב, בהצלחה .
  • המניות הופכות ל-ADR שייסחר בניו יורק, עם עמלות גבוהות. (ל"ת)
    דני 17/11/2019 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דוד 17/11/2019 13:31
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לפרוס כנף ולהגיע לשערים שלמניה הזאת מגיע להיות בהם, המסחר בארץ הוא מיותר לחלוטין
  • 6.
    שרה 17/11/2019 13:19
    הגב לתגובה זו
    אך מחליפים את המניות בלי להפסיד ובאיזה ערך
  • אני כמעט בטוח שזה אוטומטי, ביום ההחלפה מקבלים ADR (ל"ת)
    דני 17/11/2019 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוטי זיסקינד 17/11/2019 13:19
    הגב לתגובה זו
    חברה בישראל, עם מימון מישראל, מנוהלת ע"י ישראלים שמסתירה את זהותה ישראלי היא שוטפת לBDS לכל דבר
  • שוטפת רצפות?! (ל"ת)
    עברית בבקשה 18/11/2019 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שרה גולדמן 17/11/2019 13:14
    הגב לתגובה זו
    שאלה מה הפרוצדורה להחליף מניות בישראל לנבדק בלי להפסיד
  • 3.
    יוני 17/11/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
    שחקני ארביטראז' טוחנים את הדואליות הם גם ככה מתמקדים בארה''ב ולהיסחר בשתי זירות לא נותן יתרון משמעותי להיסחר בשתי זירות לדעתי מכביד על המניה 5 הם מחויבים כיום לשתי ריגולציות וחובת דיווח וכן פה בנוסף לא מעריכים גם ביומד לדעתי
  • 2.
    זיו 17/11/2019 12:54
    הגב לתגובה זו
    החוצפה היא שהמשקיעים בישראל הקיזו את דמם בנייר הזה כל עוד החברה הפסידה, עד שהגיע לרווחיות חזויה הם נמחקים
  • גועל 17/11/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
    בדיוק
  • 1.
    זבלים 17/11/2019 12:27
    הגב לתגובה זו
    מקווה שיקנומ אותםמויעיפו אותם לכל הרוחות זבל יישאר זבל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.