דודי אמסלם
צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

עסקת ביקום-סרצ'לייט תקועה בגלל פוליטיקה; אבל תיחתם בזכות הכלכלה

שר התקשורת דוד אמסלם, מאיים שלא יחתום, אבל הוא יודע את האמת - כלכלית זו עסקה טובה, למחזיקי החוב, לביקום, לבזק ולמשק - ולכן הוא יחתום
ארז ליבנה | (15)

נתחיל מהסוף. למרות שהתקבל אישור עקרוני ממשרד היועץ המשפטי לממשלה - אישור שאינו נדרש כלל וכלל – שר התקשורת, דוד אמסלם, עדיין מסרב לחתום על עסקת רכישת השליטה בחברת  בזק 0.72% על ידי חברת סרצ'לייט. למה? לטענתו הוא מפחד שיקרה לו מה שקרה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאישר את עסקת בזק ושבגינה הוא צפוי לעמוד לדין בתיק 4000.

 

עם זאת, נראה שבסופו של דבר אמסלם יבין את גודל העניין, ואת הנזק שעלול להיווצר אם לא יחתום, ולכן להערכתנו העסקה תיחתם - הכלכלה בסוף מנצחת.

 

מה אמר כבוד השר?

הבוקר התראיין השר המכובד לרשת ב', בו האשים את משרד היועץ המשפטי ברדיפת נתניהו. "כהרגלו בקודש, היועץ המשפטי לממשלה קישקש לי בקומקום ולא ענה לי שום דבר ענייני", אמר אמסלם, שאינו ידוע בלשונו העדינה.

 

"בציבור כולם חושבים שראש הממשלה בפעולותיו גרם לקידום אינטרסים של שאול אלוביץ ב-1.8 מיליארד שקלים. וזה מה שנדרשתי אליו. ראש הממשלה לא נתן לו דבר וחצי דבר", הוסיף אמסלם.

"אני ביקשתי ממנו (מהיועמ"ש) יותר הבהרות. בכתב החשדות מופיע שראש הממשלה גרם לקידום ענייניו של אלוביץ' בעסקת בזק. פניתי למנכ"ל משרד הביטחון, פניתי לרשות ההגבלים (העסקיים) כדי לקבל את האישורים.

 

"רציתי להבין מה ההבדל בין שתי הדוגמאות. לפני הבחירות כל הציבור חשב שנתניהו נתן לו 1.8 מיליארד שקל. ראש הממשלה לא נתן לו דבר וחצי דבר. על היועץ להסביר לציבור מה ההבדל בין העסקאות", סיכם.

 

ממה אמסלם כל כך מפחד?

אנחנו לא נכנסים כאן לשאלה האם עסקת אינטרנט זהב-סרצ'לייט היא נכונה או כדאית. זה לא הדיון. הדיון הוא מקומו של השר בתהליך. התשובה הפשוטה אומרת שלאחר שהתקבלו כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים לביצוע עסקת ענק שכזו, תפקידו של השר הופך להיות מיניסטריאלי בלבד. תפקידו לחתום. וזהו. למה? כי לפי הגורמים המשפטיים לא נפל שום פגם בעסקה.

 

אין פה עניין של שיקול דעת. יש פה עניין של גניבת דעת. כי הניסיון של אמסלם הוא שקוף. לנסות ולגרום ליועץ להתפלש בסחי של תיק 4000 בפומבי. לנסות ולהפוך את מנדלבליט לאסקופה נדרסת. בדיוק כמו שעשה לארנון מילצ'ן לפני כשנתיים, כשאמסלם כינה אותו בכינוי העברייני 'משת"פ', בשל העובדה כי כשנחקר במשטרה עשה את הדבר הנכון וההגון שצריך להיעשות; לשתף פעולה עם גורמי האכיפה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

כי אם נהיה כנים, אם לא היה חשד שנתניהו ומשפחתו בחשו עמוקות בסיקור שקיבלו בוואלה, דבר אסור על פי חוק, נתניהו לא היה עומד לדין בתיק 4000. לא מדובר פה על כתבה מחמיאה בתמורה לסקופ. מדובר פה, לפחות על פי עדויות של עובדי וואלה, כהשתלטות עוינת ושיטתית של משפחתו של ראש הממשלה על אחד מאתרי החדשות הגדולים במדינה. שבתמורה לאותה ההשתלטות, קיבל אלוביץ' את ההטבה. הכול לכאורה.

 

הבעיה היא שכן יש חשד. יתר על כן, עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת ב-2015, נתניהו פיטר את מנכ"ל המשרד, אבי ברגר, מי שנחשב לנמסיס של שאול אלוביץ' במשרד התקשורת. לא סתם פיטר אותו. ברגר קיבל את הפיטורין בשיחת טלפון ובמקומו הוכנס מומו פילבר – מי שכיום הפך לאחד מעדי המדינה נגד נתניהו בתיק. על זה נתניהו נחקר.

 

מכאן צריכה להישאל השאלה: האם אמסלם בוחש באחד מאמצעי התקשורת שבבעלות קבוצת בזק? האם יש לו אינטרסים בקבוצה? אם התשובה היא כן, אזי נכון, הוא נמצא בניגוד עניינים שעליו היה לו חובת דיווח כשנכנס לתפקידו.

אם עשה כן וקיבל את אישור היועץ המשפטי, מעולה. תחתום על העסקה. אם לא דיווח, הוא בבעיה. אבל זה באחריותו ועליו לדעת את החוק. בכל מקרה, ברגע שהעסקה קיבלה את חותמת – הגומי במקרה הזה – היועץ, עליו לחתום על העסקה.

 

בזק מוחזקת כבת ערובה

כל היתר מסריח מניסיון להכפיש את שמו של היועץ המשפטי לממשלה, שמונה על ידי נתניהו לתפקידו. בדיוק אותו התהליך שעבר המפכ"ל רוני אלשיך, עוד מינוי של נתניהו, שהביא עליו את כל התיקים שבהם הוא חשוד.  

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    קאטו הזקן 11/11/2019 06:45
    הגב לתגובה זו
    גם נתניהו חתם על העסקה כחותם אחרון לאחר אישור כל הרגולטורים לפניו ובכל זאת תפרו לו את תיק 4000....
  • 12.
    הגדול מכולם 11/11/2019 00:49
    הגב לתגובה זו
    אמסלם נו מהיה בסוף הכל נגמר שבוע הבא משביעים ממשלה חדשה והכל חוזר לקדמותו אין יותר קומבינות חבר מביא חבר כל עציץ נהיה חבר כנסת או שר כמה זילות יש בחמש השנים האחרונות מבחירות 2015 טוב נו סבלנו מספיק כל חרא נכמר בסוף אל לנו לדאוג עוד שבוע למנייק כך ספרנו בגולני
  • 11.
    יעקב בן זקן 10/11/2019 16:38
    הגב לתגובה זו
    הרי אמסלם אידיוט מושלם
  • 10.
    מלי 10/11/2019 16:07
    הגב לתגובה זו
    מהתשקורת הרודפת אותו אחוזת עמוק
  • 9.
    מאיר 10/11/2019 15:05
    הגב לתגובה זו
    כנראה אמסלם מחכה לאיזה מעטפה שמנה שתשכנע אותו לחתום. כמובן שמעטפה שמנה יותר צריכה להגיע לביבי, כדי שיתן את אישורו. מזל שזו עסקה טובה, ולא עוד צוללות למצרים
  • 8.
    אין על מה התפלא אם אין קומבינה לא חותמים (ל"ת)
    אורי 10/11/2019 13:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד העם 10/11/2019 12:16
    הגב לתגובה זו
    השר איננו חותמת גומי של הרגולטורים כפי שנטען בכתבה. אם זה היה המצב, אפשר היה לבטל את הבחירות ולייסד כאן דיקטטורה פקידותית... לשר יש שיקול דעת ויכולת להתוות מדיניות. בנוסף, לשר יש אחריות.
  • מישהו 10/11/2019 14:13
    הגב לתגובה זו
    הוא השר עם הכי פחות אחריות מיניסטריאלית. לא היה שר תקשורת ב-20 שנה האחרונות שאמר שהתפקיד שלו לא מיותר. בארה"ב זו בכלל ועדה ציבורית ה-FCC. בקיצור, תפקיד מיותר. ודבר אחרון, לאמסלם יש אסטרטגיה לשוק התקשורת כמו שלי יש אסטרטגיה להשתלט על העולם יחד עם פינקי והמוח.
  • 6.
    מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים (ל"ת)
    יהושע 10/11/2019 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שר התקשורת - הזנב של ביבי מפחד לקשקש (ל"ת)
    ציניקן 10/11/2019 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עופר 10/11/2019 11:55
    הגב לתגובה זו
    שר אומלל וגם מושחת כמו רבו
  • 3.
    אמסלם אתה כל כך עלוב!!! (ל"ת)
    אחד מהציבור 10/11/2019 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי 10/11/2019 11:52
    הגב לתגובה זו
    ובינתיים הוא אישר אתם כאלה חובבנים
  • ג 10/11/2019 13:19
    הגב לתגובה זו
    הגבת פייק תגובה בלי להבין את גודל המעילה בתפקידו כשר שמחוייב לחתום אם אין לו נימוק סביר ולא סתם נימוק יחצני של רצון לבייש את היועמ"ש
  • 1.
    הבולדוג של ביבי (ל"ת)
    אני 10/11/2019 11:41
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הדולר צונח 1%; הבנקים עולים 0.6%, חברות הביטוח מאבדות 1%

עליות בחוזים על מדדי המניות בוול סטריט מחלישות את הדולר ומחזקות את השקל, כשהמטבע האמריקאי נופל בכ-1% ונסחר סביב 3.26 שקלים; ההתקדמות בהסדרה בעזה והציפיות להורדת ריבית הפד׳ תומכות במגמה; במקביל המדדים אצלינו במגמה מעורבת, הבנקים מטפסים בעוד חברות הביטוח מאבדות גובה - ומה עוד קורה באחוזת בית?
מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה מעורבת, הסנטימנט החיובי מאמש נדחק על ידי גורמי המאקרו המקומיים והמגמה החיובית שאפיינה את השעה הראשונה הופכת למעורבת. ת"א 35 עולה 0.2%, בעוד ת"א 90 יורד 0.4%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 0.6%, מדד הביטוח מאבד 1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5% ומדד הנפט והגז יורד 0.3%.

בעוד יומיים ו-8 שעות (רביעי ב-21:00) יפרסם הבנק הפדרלי את החלטת הריבית כשהציפיות בשוק הן להורדת ריבית של 25 נ״ב. ההסתברות הנגזרת מהחוזים על ריבית הפד׳ משקפת כעת כי המשקיעים צופים הסתברות של 96% להורדה של רבע אחוז מה שיעמיד את ריבית הפד׳ בטווח של 3.75-4%. הורדת ריבית מורידה מהאטרקטיביות של הדולר ומחלישה את כוחו, מדד הדולר אינדקס שמודד את כוחו של הדולר מול סל מטבעות מאבד הבוקר קרוב ל-0.1% בעוד אצלינו זה מתבטא בהתחזקות משמעותית יותר של השקל שנתמך בגורמי מאקרו מקומיים כמו ההסדרה הביטחונית בעזה וגם עליות במדדי וול סטריט שדוחפות את המוסדיים לאזן את התיקים עם רכישה של השקל. 


שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר: במחצית הראשונה של 2025 הצטרפו לבורסה תשע חברות מניות חדשות שגייסו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים, רובן בתחום הנדל״ן, והמגמה נמשכת גם בחודשים האחרונים. אחת החברות שמבקשות לנצל את הגאות היא סוגת, שמתקרבת להנפקה ראשונה בבורסה בתל אביב. חברת המזון הוותיקה, שבשליטת קרן פורטיסימו, צפויה לצאת להנפקה עד לסוף השנה, בשווי גבוה מהערכת השוק ב-2021. סוגת, מוכרת למשקיעים ממכירת אורז, סוכר, קטניות ופסטה, ונמצאת באור הזרקורים גם מהצד הציבורי לאחר שספגה ביקורת על העלאת מחירים למרות ירידה במחירי האורז בעולם. 

עם זאת, בשוק כבר נשמעות אזהרות כי גל ההנפקות הנוכחי מתפתח במהירות לשוק חם מדי. הערכות השווי של חלק מהחברות מזנקות לרמות שלא תמיד משקפות את הביצועים בפועל, וחלק מהמשקיעים מזהירים מפני אופוריה שמזכירה את תקופת 2020-2021.


אחד הסקטורים שהיו חלשים בשנים האחרונות היה הקלינטק, והמדד עלה בחצי מהעליות שרשמו המדדים המובילים כמו ת"א 35. עכשיו שהריבית בדרך לרדת עולה השאלה האם זה הזמן של המניות לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים שיכולים לקרות ואיך הם ישפיעו על החברות במדד שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?