איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה לני"ע מתכוונת להגדיל את היקף המסחר ב"רצף מוסדיים"

מציעה לאפשר מסחר במניות, יה"ש והמירים של תאגידים רשומים ולא רשומים למסחר. תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת
ערן סוקול | (6)

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעה על כוונתה לאפשר למשקיעים המוסדיים מסחר במגוון גדול יותר של ניירות ערך באמצעות מערכת המסחר למוסדיים, אשר כיום נסחרים בה רק תעודות התחייבות וניירות ערך מסחריים (נע"מ). הבורסה מציעה להרחיב את רשימת ניירות הערך בהם ניתן לסחור במערכת זאת, ולכלול גם מניות, יחידות השתתפות (יה"ש), ני"ע המירים של תאגידים שאינם רשומים למסחר בבורסה וכן המירים למניות וליחידות השתתפות של חברות הרשומות למסחר בבורסה, מסדרה שאינה מונפקת לציבור.

הבורסה תעדכן את תעריפי העמלות הנגבות מניירות ערך הנרשמים למערכת המסחר למוסדיים, שכן אין הבדל מהותי בין הטיפול הנדרש ברישום ניירות הערך בבורסה לבין הטיפול הנדרש ברישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים. יחד עם זאת, נוכח האופי השונה בין המסחר בבורסה למסחר במערכת המסחר למוסדיים, תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים.

בהנהלת הבורסה מסבירים כי מערכת המסחר למוסדיים מאפשרת רק למשקיעים מוסדיים לסחור בניירות ערך הנסחרים בה ולכן נקבעו לגביה כללים מקילים לצורך תפעול המסחר ותפעול תשלומי ניירות הערך.

 

במערכת המסחר למוסדיים, ניתן לרשום כיום איגרות חוב סטרייט וניירות ערך מסחריים בלבד. מדובר בניירות ערך המונפקים שלא במסגרת הצעה לציבור ואינם חלק מסדרה שרישומה התבקש והרשומה למסחר בבורסה. 

עם זאת, לאחרונה התקבלו בבורסה בקשות של מוסדיים לאפשר רישום של מכשירי השקעה מסוגים שונים במערכת זו. לאור זאת בחן מחדש סגל הבורסה את כללי המסחר של ניירות הערך במערכת המסחר למוסדיים והאגרות הנגבות. 

 

טיוטה להערות הציבור בנושא זה עלתה להערות הציבור באתר הבורסה. ציבור המשקיעים מוזמן לתת את הערותיו להצעה במערכת "מאיה" של הבורסה עד ליום 27 ביוני, 2019 ולאחר מכן ובהתחשב בהערות שיתקבלו תובא ההצעה לאישור דירקטוריון הבורסה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה המשמעויות למשקיע הפרטי? (ל"ת)
    זמבלה 09/06/2019 02:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני 07/06/2019 22:31
    הגב לתגובה זו
    כשהמוסדיים יסחרו בינם לבין עצמם, במסחר הרגיל המחזור יהיה אפסי...שוק סגור קטן מעוות ומניפולטיבי...לכן אני אישית סוחר רק בארה"ב ולא אחזור לסחור בארץ. ישראבלוף רגולטורי
  • 4.
    רובי 07/06/2019 16:44
    הגב לתגובה זו
    הרי כל המסחר וכל ההשקעות עבור לארה"ב. יש מישהו שבכלל משקיע בישראל?! מה שהרג את הבורסה הוא מס רווחי הון מטורף לעומת כלום בנדלן. מי יקח סיכון בהשקעות בישראל באחוז מס של רבע מהרווח !
  • 3.
    משקיע קטן 07/06/2019 16:06
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהם מבזבזים כסף על פרסומות בטלויזיה כדי להחזיר את הציבור לבורסה... ככה?! הפוך!
  • 2.
    תון 07/06/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
    במקום 25% רוב הציבור הוא מעמד הביניים ולא הטייקונים
  • 1.
    gg 07/06/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
    במקום לצמצם את פעילות המוסדיים מרחיבים אותה זו בדיוק השיטה הטובה ביותר להרחיק את הציבור שיודע כבר מי פה הנוכלים האמיתיים שאין לו הגנב מפניהם
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?