איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה לני"ע מתכוונת להגדיל את היקף המסחר ב"רצף מוסדיים"

מציעה לאפשר מסחר במניות, יה"ש והמירים של תאגידים רשומים ולא רשומים למסחר. תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת
ערן סוקול | (6)

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעה על כוונתה לאפשר למשקיעים המוסדיים מסחר במגוון גדול יותר של ניירות ערך באמצעות מערכת המסחר למוסדיים, אשר כיום נסחרים בה רק תעודות התחייבות וניירות ערך מסחריים (נע"מ). הבורסה מציעה להרחיב את רשימת ניירות הערך בהם ניתן לסחור במערכת זאת, ולכלול גם מניות, יחידות השתתפות (יה"ש), ני"ע המירים של תאגידים שאינם רשומים למסחר בבורסה וכן המירים למניות וליחידות השתתפות של חברות הרשומות למסחר בבורסה, מסדרה שאינה מונפקת לציבור.

הבורסה תעדכן את תעריפי העמלות הנגבות מניירות ערך הנרשמים למערכת המסחר למוסדיים, שכן אין הבדל מהותי בין הטיפול הנדרש ברישום ניירות הערך בבורסה לבין הטיפול הנדרש ברישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים. יחד עם זאת, נוכח האופי השונה בין המסחר בבורסה למסחר במערכת המסחר למוסדיים, תיקבע עמלה נמוכה יותר לרישום ניירות ערך במערכת המסחר למוסדיים.

בהנהלת הבורסה מסבירים כי מערכת המסחר למוסדיים מאפשרת רק למשקיעים מוסדיים לסחור בניירות ערך הנסחרים בה ולכן נקבעו לגביה כללים מקילים לצורך תפעול המסחר ותפעול תשלומי ניירות הערך.

 

במערכת המסחר למוסדיים, ניתן לרשום כיום איגרות חוב סטרייט וניירות ערך מסחריים בלבד. מדובר בניירות ערך המונפקים שלא במסגרת הצעה לציבור ואינם חלק מסדרה שרישומה התבקש והרשומה למסחר בבורסה. 

עם זאת, לאחרונה התקבלו בבורסה בקשות של מוסדיים לאפשר רישום של מכשירי השקעה מסוגים שונים במערכת זו. לאור זאת בחן מחדש סגל הבורסה את כללי המסחר של ניירות הערך במערכת המסחר למוסדיים והאגרות הנגבות. 

 

טיוטה להערות הציבור בנושא זה עלתה להערות הציבור באתר הבורסה. ציבור המשקיעים מוזמן לתת את הערותיו להצעה במערכת "מאיה" של הבורסה עד ליום 27 ביוני, 2019 ולאחר מכן ובהתחשב בהערות שיתקבלו תובא ההצעה לאישור דירקטוריון הבורסה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מה המשמעויות למשקיע הפרטי? (ל"ת)
    זמבלה 09/06/2019 02:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אני 07/06/2019 22:31
    הגב לתגובה זו
    כשהמוסדיים יסחרו בינם לבין עצמם, במסחר הרגיל המחזור יהיה אפסי...שוק סגור קטן מעוות ומניפולטיבי...לכן אני אישית סוחר רק בארה"ב ולא אחזור לסחור בארץ. ישראבלוף רגולטורי
  • 4.
    רובי 07/06/2019 16:44
    הגב לתגובה זו
    הרי כל המסחר וכל ההשקעות עבור לארה"ב. יש מישהו שבכלל משקיע בישראל?! מה שהרג את הבורסה הוא מס רווחי הון מטורף לעומת כלום בנדלן. מי יקח סיכון בהשקעות בישראל באחוז מס של רבע מהרווח !
  • 3.
    משקיע קטן 07/06/2019 16:06
    הגב לתגובה זו
    העיקר שהם מבזבזים כסף על פרסומות בטלויזיה כדי להחזיר את הציבור לבורסה... ככה?! הפוך!
  • 2.
    תון 07/06/2019 14:31
    הגב לתגובה זו
    במקום 25% רוב הציבור הוא מעמד הביניים ולא הטייקונים
  • 1.
    gg 07/06/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
    במקום לצמצם את פעילות המוסדיים מרחיבים אותה זו בדיוק השיטה הטובה ביותר להרחיק את הציבור שיודע כבר מי פה הנוכלים האמיתיים שאין לו הגנב מפניהם
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.