סטרווד ווסט
צילום: מצגת למשקיעים

סטרווד ווסט: חנויות סירס מהוות פרומיל מהכנסות החברה

בחברה מנסים לשדר מסר מרגיע לבעלי האג"ח ומציינים כי אין כרגע מגבלה על תשלומי הריבית. האג"ח נסחרות בתשואה ברוטו של כ-10.8%
ערן סוקול | (1)

חברת סטרווד ווסט העוסקת בתחום הנדל"ן המניב ומחזיקה 7 קניונים בארה"ב, מפרסמת הבוקר (ד') התייחסות לפשיטת הרגל של רשת סירס (Sears) האמריקאית ומבהירה כי אף אחד מהשטחים שבהם נמצאות חנויות הרשת אינן בבעלותה והיקף הכנסות החברה משטחים המופעלים על-ידי סירס, הינו בשיעור זניח של כ-0.01% מהכנסות החברה.

החברה מבהירה, כי להערכתה, פשיטת הרגל של סירס לא תשפיע באופן מהותי על תוצאות פעילותה ועל מצבה הכספי, ומציינת כי בנוסף להיקף ההכנסות כאמור, אף אחת מחנויות סירס הממוקמות בנכסי החברה אינה נמצאת ברשימת חנויות הרשת המועמדות לסגירה.

עוד מציינת סטרווד ווסט, כי שיעור קטן מתוך הסכמי השכירות שלה, כוללים סעיף לפיו סגירת חנויות של שוכרי עוגן (כגון סירס), עשויה להקנות לשוכרים אלה את הזכות להפחתה בדמי השכירות ולעתים אף לסיום מוקדם של ההסכם. אולם בחברה מבהירים כי זכות שכזו לא קיימת כתוצאה מהליכי חדלות פירעון וגם במקרה שכן היתה קיימת לשוכרים בכל נכסי החברה, לא היתה לכך השפעה מהותית לרעה על החברה.

מגבלות בקשר להלוואה של 550 מיליון דולר

בחודש מאי 2018 קיבלה החברה הלוואה בהיקף של כ-550 מיליון דולר לצורך מימון מחדש של חמישה קניונים (מתוך ה-7 שבבעלותה), אשר הובטחה במשכנתא על הנכסים. ההלוואה הועמדה לתקופה של שלוש שנים (עד יוני 2021), עם שתי אופציות של שנה כל אחת ואופציה אחת של חודשיים, להארכת מועד הפירעון של ההלוואה כאשר כנגד מימוש שתי האופציות הראשונות תתווסף עמלת הארכה בשיעור של 0.25% (לכל אופציה) לריבית השנתית של ההלוואה, אשר נושאת ריבית שנתית של ליבור+2.4%.

כחלק מתנאי ההלוואה, קיימים "טריגרים" להפעלת מגבלות על העברה של עודפים מהתזרים הפנוי של הנכסים במקרים של עזיבת שניים מתוך שלושת שוכרי העוגן הקיימים בנכסים (הגבלה זו תוסר כאשר הנכס יאוכלס מחדש), או ירידת יחס תשואת החוב (Dept Yield - היחס שבין ה-NOI לחוב) מתחת ל-10.9%, כאשר במקרה זה החברה תוכל להפקיד כבטוחה נוספת להלוואה סכום אשר יגדיל את תשואת החוב בחזרה ליחס הנדרש.

לצורך מתן פרספקטיבה, עיון בדוחותיה הכספיים של החברה לרבעון השני של 2018 מעלה כי החברה הציגה NOI של כ-112.5 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים לעומת הלוואות ואג"ח בהיקף של כמיליארד דולר, כלומר תשואת חוב של כ-11.3%. עם זאת, צריך לשים לב כי ה-NOI של החברה מצוי במגמת ירידה בשנים האחרונות.

אין מגבלה על תשלומי הריבית לבעלי האג"ח

בעניין ההלוואה למימון מחדש של 5 הקניונים כאמור, מציינים הבוקר בסטרווד ווסט כי נכון להיום לא התקיים אירוע כלשהו המהווה עילה להחלת מגבלות כלשהן על הנכסים כאמור וכי בהתבסס על הנתונים המצויים בידיה, לא צפוי להתגבש אירוע שכזה כתוצאה מהליכי חדלות הפירעון של סירס. עוד מבהירים בחברה, כי המגבלות בגין ההלוואה אינן כוללות העמדה לפירעון מיידי של ההלוואה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקשר לתשלומי הריבית לבעלי האג"ח, מציינים בחברה כי על פי הסכם ההלוואה יתאפשר תשלום הריבית לבעלי האג"ח בגין החוב הרגיל ולא כולל סכומים מוגדלים שישולמו בגין עליה בשיעור הריבית החלים על החוב בשל כל מחדל או הפרה של תנאי אגרות החוב ולא כולל תשלומים שיועברו בעת אירוע פירעון מיידי או אירוע המהווה "טריגר", כפי שהוגדר בהסכם ההלוואה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע וותיק 17/10/2018 13:05
    הגב לתגובה זו
    ורק להזכיר שההודעה לפני כמה ימים שלחה את האג"ח לשער 81 אג' , כעת נסחר בשער 86 אג'. חוב האג"ח הינו חוב ארוך , התזרים חזק ואין כל בעיה לשלם את ריביות האג"ח.
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.