סטרווד ווסט
צילום: מצגת למשקיעים

סטרווד ווסט: חנויות סירס מהוות פרומיל מהכנסות החברה

בחברה מנסים לשדר מסר מרגיע לבעלי האג"ח ומציינים כי אין כרגע מגבלה על תשלומי הריבית. האג"ח נסחרות בתשואה ברוטו של כ-10.8%
ערן סוקול | (1)

חברת סטרווד ווסט העוסקת בתחום הנדל"ן המניב ומחזיקה 7 קניונים בארה"ב, מפרסמת הבוקר (ד') התייחסות לפשיטת הרגל של רשת סירס (Sears) האמריקאית ומבהירה כי אף אחד מהשטחים שבהם נמצאות חנויות הרשת אינן בבעלותה והיקף הכנסות החברה משטחים המופעלים על-ידי סירס, הינו בשיעור זניח של כ-0.01% מהכנסות החברה.

החברה מבהירה, כי להערכתה, פשיטת הרגל של סירס לא תשפיע באופן מהותי על תוצאות פעילותה ועל מצבה הכספי, ומציינת כי בנוסף להיקף ההכנסות כאמור, אף אחת מחנויות סירס הממוקמות בנכסי החברה אינה נמצאת ברשימת חנויות הרשת המועמדות לסגירה.

עוד מציינת סטרווד ווסט, כי שיעור קטן מתוך הסכמי השכירות שלה, כוללים סעיף לפיו סגירת חנויות של שוכרי עוגן (כגון סירס), עשויה להקנות לשוכרים אלה את הזכות להפחתה בדמי השכירות ולעתים אף לסיום מוקדם של ההסכם. אולם בחברה מבהירים כי זכות שכזו לא קיימת כתוצאה מהליכי חדלות פירעון וגם במקרה שכן היתה קיימת לשוכרים בכל נכסי החברה, לא היתה לכך השפעה מהותית לרעה על החברה.

מגבלות בקשר להלוואה של 550 מיליון דולר

בחודש מאי 2018 קיבלה החברה הלוואה בהיקף של כ-550 מיליון דולר לצורך מימון מחדש של חמישה קניונים (מתוך ה-7 שבבעלותה), אשר הובטחה במשכנתא על הנכסים. ההלוואה הועמדה לתקופה של שלוש שנים (עד יוני 2021), עם שתי אופציות של שנה כל אחת ואופציה אחת של חודשיים, להארכת מועד הפירעון של ההלוואה כאשר כנגד מימוש שתי האופציות הראשונות תתווסף עמלת הארכה בשיעור של 0.25% (לכל אופציה) לריבית השנתית של ההלוואה, אשר נושאת ריבית שנתית של ליבור+2.4%.

כחלק מתנאי ההלוואה, קיימים "טריגרים" להפעלת מגבלות על העברה של עודפים מהתזרים הפנוי של הנכסים במקרים של עזיבת שניים מתוך שלושת שוכרי העוגן הקיימים בנכסים (הגבלה זו תוסר כאשר הנכס יאוכלס מחדש), או ירידת יחס תשואת החוב (Dept Yield - היחס שבין ה-NOI לחוב) מתחת ל-10.9%, כאשר במקרה זה החברה תוכל להפקיד כבטוחה נוספת להלוואה סכום אשר יגדיל את תשואת החוב בחזרה ליחס הנדרש.

לצורך מתן פרספקטיבה, עיון בדוחותיה הכספיים של החברה לרבעון השני של 2018 מעלה כי החברה הציגה NOI של כ-112.5 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים לעומת הלוואות ואג"ח בהיקף של כמיליארד דולר, כלומר תשואת חוב של כ-11.3%. עם זאת, צריך לשים לב כי ה-NOI של החברה מצוי במגמת ירידה בשנים האחרונות.

אין מגבלה על תשלומי הריבית לבעלי האג"ח

בעניין ההלוואה למימון מחדש של 5 הקניונים כאמור, מציינים הבוקר בסטרווד ווסט כי נכון להיום לא התקיים אירוע כלשהו המהווה עילה להחלת מגבלות כלשהן על הנכסים כאמור וכי בהתבסס על הנתונים המצויים בידיה, לא צפוי להתגבש אירוע שכזה כתוצאה מהליכי חדלות הפירעון של סירס. עוד מבהירים בחברה, כי המגבלות בגין ההלוואה אינן כוללות העמדה לפירעון מיידי של ההלוואה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בקשר לתשלומי הריבית לבעלי האג"ח, מציינים בחברה כי על פי הסכם ההלוואה יתאפשר תשלום הריבית לבעלי האג"ח בגין החוב הרגיל ולא כולל סכומים מוגדלים שישולמו בגין עליה בשיעור הריבית החלים על החוב בשל כל מחדל או הפרה של תנאי אגרות החוב ולא כולל תשלומים שיועברו בעת אירוע פירעון מיידי או אירוע המהווה "טריגר", כפי שהוגדר בהסכם ההלוואה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע וותיק 17/10/2018 13:05
    הגב לתגובה זו
    ורק להזכיר שההודעה לפני כמה ימים שלחה את האג"ח לשער 81 אג' , כעת נסחר בשער 86 אג'. חוב האג"ח הינו חוב ארוך , התזרים חזק ואין כל בעיה לשלם את ריביות האג"ח.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%