בלעדי

זה המוסדי שדפק לשלמה אייזנברג את התכניות לגבי עוגן נדלן

המשקיעים מהציבור לא שלחו טפסי הצבעה והמוסדיים הסכימו מלבד עומר זורע מחברת הביטוח הראל
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה ישרס עוגן נדל"ן

השיפור לא עזר - בעלי המניות בחברת עוגן נדלן מניב סירבו להצעת הרכש לחברת ישרס -0.02% - הנמצאת בשליטת שלמה אייזנברג. ישרס מחזיקה ב-88.4% ממניות עוגן נדל"ן ובכדי למחוק את החברה מהמסחר יש צורך להגיע ל-95% מהון המניות ואז ניתן לבצע מכירה כפויה גם על ה-5% הנותרים.

הצעת הרכש הראשונה פורסמה בחודש מארס והצעת הרכש המשופרת פורסמה בחודש אפריל. השיפור לא עזר כאמור ובעלי המניות של עוגן נדל"ן סירבו. הצעת הרכש המעודכנת ביותר כוללת מתן מניות של ישרס לבעלי המניות של עוגן נדל"ן לפי יחס החלפה של 0.0635 ובנוסף 1 שקל במזומן.

ל-Bizportal נודע כי חברת הביטוח הראל, המחזיקה בכ-3.25% ממניות חברת עוגן נדל"ן, היא זאת שהפילה את הצעת הרכש. את ההחלטה קיבל עומר זורע - מנהל השקעות סחירות בישראל של הראל. כלל ביטוח ויתר המוסדיים הצביעו בעד הצעת הרכש. מרבית הציבור כלל לא שלח טופסי הצבעה.

סך המניות שמוחזקות בידי הציבור - 11.6% או 4.6 מיליון מניות. הצעת הרכש שפורסמה נקראת - הצעת רכש חליפין מלאה. המטרה - הפיכת עוגן לחברה פרטית ומחיקה מהרישום למסחר בבורסה. ישרס הייתה זקוקה לעוד 1% בערך מהמניות כדי לבצע רכישה כפויה.

עוגן נדל"ן היא חברת נדל"ן טובה עם הכנסות של 147.3 מיליון שקל ורווח נקי של 54.5 מיליון שקל. שווי החברה - 766 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גידול של 3-4% בהון העצמי של עוגן (ל"ת)
    עוד מעט דוח רבעוני 03/05/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אענה להצעת רכש 03/05/2015 10:10
    הגב לתגובה זו
    עוגן חברה מצויינת, ריווחית, תזרימית, ודפנסיבית, אין כמעט חברות כאלה, לא אתאכזב להישאר שותף מיעוט בחברה, בעוד שנתיים גם במחיר 2500 לא אסכים
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים