זה המוסדי שדפק לשלמה אייזנברג את התכניות לגבי עוגן נדלן
השיפור לא עזר - בעלי המניות בחברת עוגן נדלן מניב סירבו להצעת הרכש לחברת ישרס 1.08% - הנמצאת בשליטת שלמה אייזנברג. ישרס מחזיקה ב-88.4% ממניות עוגן נדל"ן ובכדי למחוק את החברה מהמסחר יש צורך להגיע ל-95% מהון המניות ואז ניתן לבצע מכירה כפויה גם על ה-5% הנותרים.
הצעת הרכש הראשונה פורסמה בחודש מארס והצעת הרכש המשופרת פורסמה בחודש אפריל. השיפור לא עזר כאמור ובעלי המניות של עוגן נדל"ן סירבו. הצעת הרכש המעודכנת ביותר כוללת מתן מניות של ישרס לבעלי המניות של עוגן נדל"ן לפי יחס החלפה של 0.0635 ובנוסף 1 שקל במזומן.
ל-Bizportal נודע כי חברת הביטוח הראל, המחזיקה בכ-3.25% ממניות חברת עוגן נדל"ן, היא זאת שהפילה את הצעת הרכש. את ההחלטה קיבל עומר זורע - מנהל השקעות סחירות בישראל של הראל. כלל ביטוח ויתר המוסדיים הצביעו בעד הצעת הרכש. מרבית הציבור כלל לא שלח טופסי הצבעה.
סך המניות שמוחזקות בידי הציבור - 11.6% או 4.6 מיליון מניות. הצעת הרכש שפורסמה נקראת - הצעת רכש חליפין מלאה. המטרה - הפיכת עוגן לחברה פרטית ומחיקה מהרישום למסחר בבורסה. ישרס הייתה זקוקה לעוד 1% בערך מהמניות כדי לבצע רכישה כפויה.
- ישרס: ה-NOI עלה בכ-1% ל-119 מ' שקל; AFFO הסתכם ב-89 מ' שקל
- ישרס מוכרת קרקע ברוסיה בכ-142 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוגן נדל"ן היא חברת נדל"ן טובה עם הכנסות של 147.3 מיליון שקל ורווח נקי של 54.5 מיליון שקל. שווי החברה - 766 מיליון שקל.
- 2.גידול של 3-4% בהון העצמי של עוגן (ל"ת)עוד מעט דוח רבעוני 03/05/2015 12:49הגב לתגובה זו
- 1.אענה להצעת רכש 03/05/2015 10:10הגב לתגובה זועוגן חברה מצויינת, ריווחית, תזרימית, ודפנסיבית, אין כמעט חברות כאלה, לא אתאכזב להישאר שותף מיעוט בחברה, בעוד שנתיים גם במחיר 2500 לא אסכים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
