בלעדי

זה המוסדי שדפק לשלמה אייזנברג את התכניות לגבי עוגן נדלן

המשקיעים מהציבור לא שלחו טפסי הצבעה והמוסדיים הסכימו מלבד עומר זורע מחברת הביטוח הראל
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה ישרס עוגן נדל"ן

השיפור לא עזר - בעלי המניות בחברת עוגן נדלן מניב סירבו להצעת הרכש לחברת ישרס -1.42% - הנמצאת בשליטת שלמה אייזנברג. ישרס מחזיקה ב-88.4% ממניות עוגן נדל"ן ובכדי למחוק את החברה מהמסחר יש צורך להגיע ל-95% מהון המניות ואז ניתן לבצע מכירה כפויה גם על ה-5% הנותרים.

הצעת הרכש הראשונה פורסמה בחודש מארס והצעת הרכש המשופרת פורסמה בחודש אפריל. השיפור לא עזר כאמור ובעלי המניות של עוגן נדל"ן סירבו. הצעת הרכש המעודכנת ביותר כוללת מתן מניות של ישרס לבעלי המניות של עוגן נדל"ן לפי יחס החלפה של 0.0635 ובנוסף 1 שקל במזומן.

ל-Bizportal נודע כי חברת הביטוח הראל, המחזיקה בכ-3.25% ממניות חברת עוגן נדל"ן, היא זאת שהפילה את הצעת הרכש. את ההחלטה קיבל עומר זורע - מנהל השקעות סחירות בישראל של הראל. כלל ביטוח ויתר המוסדיים הצביעו בעד הצעת הרכש. מרבית הציבור כלל לא שלח טופסי הצבעה.

סך המניות שמוחזקות בידי הציבור - 11.6% או 4.6 מיליון מניות. הצעת הרכש שפורסמה נקראת - הצעת רכש חליפין מלאה. המטרה - הפיכת עוגן לחברה פרטית ומחיקה מהרישום למסחר בבורסה. ישרס הייתה זקוקה לעוד 1% בערך מהמניות כדי לבצע רכישה כפויה.

עוגן נדל"ן היא חברת נדל"ן טובה עם הכנסות של 147.3 מיליון שקל ורווח נקי של 54.5 מיליון שקל. שווי החברה - 766 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גידול של 3-4% בהון העצמי של עוגן (ל"ת)
    עוד מעט דוח רבעוני 03/05/2015 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אענה להצעת רכש 03/05/2015 10:10
    הגב לתגובה זו
    עוגן חברה מצויינת, ריווחית, תזרימית, ודפנסיבית, אין כמעט חברות כאלה, לא אתאכזב להישאר שותף מיעוט בחברה, בעוד שנתיים גם במחיר 2500 לא אסכים
ניר כהן מנכל הראל
צילום: טל שחר
דוחות

הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%

הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הראל ביטוח

חברת הביטוח הראל הראל השקעות -3.77%  היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.

הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.

הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024. הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.

ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.

תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

כלל צנחה 8.9%, איידיאיי וליברה זינקו עד 10%; גם הביטחוניות ירדו - נעילה שלילית בת"א

המומנטום התהפך בחברות הביטוח אחרי זינוק של 4% אמש ופריצת שיא - המדד נפל 4.2% בשל תגובות לתוצאות - כלל צנחה בעוד איידיאיי ה"אמא" של ביטוח ישיר התחזקה;  הביטחוניות ירדו לאור התקרבות אוקראינה להסכם שלום;  ימים אחרונים לעונת הדוחות דוחות וסלקום התחזקה לאחר הכרזה על דיבידנד לראשונה מזה 12 שנה
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%. 

במגזר הפיננסים התמונה הייתה שלילית, מדד הבנקים ירד 0.13%, בעוד ת"א ביטוח מחק את העליות וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. 

גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן נעל בירידות של 0.75% אחרי שזינק אתמול ב-2.3%, בעוד ת"א נפט וגז נעל ביציבות בעליה קלה של 0.06%. מחזור המסחר הסתכם על 2.992 מיליארד שקל


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה



מניות איי.סי.אל 0.56%   והחברה לישראל חברה לישראל 0.86%   קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.


רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8.05%   וירידות גם בקסטרו קסטרו -4.77%   ובפוקס פוקס -4.42%  . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו, מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.