תשואות

שנה חלומית: קופות הגמל עם תשואה של 10.5% בממוצע - מי המנצחת הגדולה?

בקרנות ההשתלמות - תשואה ממוצעת של 9.8%. אפיק החיסכון הארוך משלים שנתיים של תשואות מדהימות - צפו בטבלאות
יוסי פינק | (16)

שנת 2013 אולי תיזכר כשנה משברית בבורסה בת"א עם מחזורי מסחר נמוכים, דשדוש מתמשך והנהלה שהלכה הבייתה, אבל בשורת התשואה זו הייתה שנה מצויינת - המעו"ף זינק 12.1% וגם אם מדובר בתשואת חסר דרמטית לעומת הנאסד"ק שזינק כמעט 40% באותה השנה, החוסך הישראלי לפנסיה בכל זאת יכול לחייך אחרי 2013.

לפי חישוב Bizportal, התשואה הממוצעת בקופות הגמל הגדולות בשנת 2013 עמד על 10.3%, מאוד דומה לתשואה שנרשמה באפיק זו ב-2012 ועמדה על 9.66%. שנתיים ללא ספק מצויינות עבור החוסך הישראלי - בטח כאשר העולם נמצא בסיטואציה של ריביות אפסיות.

במקום הראשון ברמה השנתית מבין קופות הגמל הגדולות (מנהלות מעל מיליארד שקלים) נמצאת הקופה 'תגמולים' של איילון עם תשואה של 12.5%. אחריה הקופה הענקית 'תמר' של כלל שמנהלת 12.8 מיליארד שקלים והשיגה בשנת 2013 תשואה של 11.98%. סוגרת את השלישייה קופה נוספת של כלל - 'בר ג' שהשיגה תשואה של 11.96%.

בהסתכלות על חודש דצמבר, חודש שבו רשם מדד המעו"ף ירידה של 2.1% מול עלייה של 2.36% במדד ה-S&P500. במקום הראשון בדצמבר נמצאת קופת הגמל של מגדל ('תגמולים') עם תשואה חיובית של 0.3%.

קרנות השתלמות - תשואה ממוצעת של 9.8%

בקרנות ההשתלמות התשואה הממוצעת בשנת 2013 עמדה לפי חישוב Bizportal על 9.85%. 'השתלמות' של איילון תופסת את המקום הראשון עם תשואה של 12.1%, 'השתלמות מסלולית' של כלל תופסת את המקום השני עם תשואה של 10.79%. סוגרת את השלישייה הראשונה - 'קרם השתלמות' של הראל עם תשואה של 10.78%.

מבחינת דצמבר, קרן ההשתלמות של מגדל תופסת את המקום הראשון עם תשואה של 0.27% ואחריה הקרן של הראל עם תשואה של 0.23%. סוגרת את השלישייה הראשונה - הקרן של ילין לפידות עם תשואה של 0.05%.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אורי 23/01/2014 10:14
    הגב לתגובה זו
    האם הימים של אלטשולר שחם וילין לפידות עברו חלפו?
  • 11.
    אפילו התוכי עשה יותר... (ל"ת)
    זיו 20/01/2014 19:38
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    דניאל 20/01/2014 17:01
    הגב לתגובה זו
    במיזוג בן הגופים השכילו מקבלי ההחלטות בגוף המאוחד להשען על הצוות הנהדר של מנהלי ההשקעות של הדס ארזים בניצוחו של אילן ארצי.כל הכבוד על התוצאות גם בשנה זאת. יישר כח!!
  • 9.
    לא מבין מה ההתלהבות כאן? המעו"ף עשה 12.1% והם רק 10.5% (ל"ת)
    משקיע 19/01/2014 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה עם התשואות של מנורה מבטחים? (ל"ת)
    דיצה 19/01/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.21 (ל"ת)
    קרן י 20/01/2014 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד העם 19/01/2014 14:08
    הגב לתגובה זו
    אז מה אם זה לא הוני לפחות יותר בטוח מפנסיה ואפגוש את הכסף.
  • מתי 19/01/2014 15:12
    הגב לתגובה זו
    לפנסיה ואז גם מס הכנסה יקרע אותך כהרגלו.
  • 6.
    יוםיטר שוקי הון 19/01/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל ינפיק שטרות חדשים שיהיה כתוב "באל אנו בוטחים " המטבע החזק בעולם שישמש לרזרבות המרכזית בעולם
  • 5.
    יופיטר שוקי הון 19/01/2014 13:13
    הגב לתגובה זו
    עם אותיות משיח בכל שטר באלוהים אנו בוטחים יהיה כתוב על כל שטר ישוע בן האלוהים שילכו החרדים לעזאזל
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 19/01/2014 13:10
    הגב לתגובה זו
    דיי למנוע ממני להרוויח אל תגידו למה אני מקלל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 3.
    עוף החול 19/01/2014 11:39
    הגב לתגובה זו
    יוצא גורביץ
  • שטאור תרד לצורך עלייה אני אקנה אותהה (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 19/01/2014 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משה ששון ישר 19/01/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    נתנו לי קלונקס של טבע בהתחלה זה היה מעולה עכשיו מופיעות מכות חשמל בראש נוראאאאאאאאאאאא
  • גיא 19/01/2014 14:12
    הגב לתגובה זו
    תחבר את הכבל חשמל מאחור תענוג אני ניסיתי
  • 1.
    משה ששון ישר 19/01/2014 11:32
    הגב לתגובה זו
    חשמל בראש מה זה? זה יעלם?
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: