"קיים צורך בהגברת חוסנה של המערכת הפיננסית לזעזועים. תיקון בשוק הדיור וההשלכות הקשורות לכך עלולים לפגוע באיכות הנכסים וברווחיות של הבנקים, וליצור סיכונים ליציבות הפיננסית", כך מזהיר המסמך המסכם את עבודת המשלחת של קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל לשנת 2013 שנמסר היום לידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. קרן המטבע הבינלאומית צפויה לפרסם בחודש פברואר 2014 את הדו"ח הסופי אודות כלכלת ישראל לשנת 2013.

בסעיף הראשון במסמך נכתב כי "הכלכלה הישראלית צומחת בקצב מתון. קצב הצמיחה צפוי להישאר 3.5% ב-2013 , ולהתמתן מעט ל-3.25% ב- 2014. בניכוי השפעת הפקת גז בקנה מידה גדול, שיעור הצמיחה צפוי לעמוד בשנת 2013 על 2.5% בלבד.

עוד עולה מהמסמך כי קרן המטבע הבינ"ל רואה שלחצי האינפלציה עדיין מרוסנים, כאשר הן האינפלציה של מדד המחירים לצרכן והן זו שאינה כוללת אנרגיה נמצאות במרכזו של טווח יעד, בעוד שהאבטלה נמוכה. מנגד, מחירי הדיור ממשיכים לעלות למרות אמצעי המדיניות שנועדו לבלום עלייה זו. השקל היה נתון לסירוגין ללחצי ייסוף שתרמו להיחלשות כוח התחרותיות של הסקטור הסחיר, עקב ירידת הסיכונים במישור הגיאו-פוליטי, התחזיות לרווחים ממשאבי טבע, וזרימות גדולות של השקעות זרות לארץ.

אתגר המדיניות העיקרי

הסעיף השני התייחס לסיכונים לתחזית הכלכלית - ואלו נוטים למטה. "כלפי חוץ, הסיכונים העיקריים מתקשרים לתקופה הממושכת של האטת הצמיחה באירופה ובארה"ב ולאכזבות מהצמיחה בכלכלות מתעוררות. כלפי פנים, הסיכונים כוללים המשך היחלשות הסקטור הסחיר, תיקון בשוק הדיור והתחדשות המתיחות הגיאופוליטית, שעשויות להשפיע על תפיסת סיכון המדינה. "מנגד, הסיכויים לצמיחה מהירה יותר יכולים לנבוע מהאפשרות שתחול התאוששות מהירה מהצפוי של שותפות הסחר הגדולות של ישראל, והשפעות עקיפות על הצמיחה הנובעות מסקטור הגז"

• "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
• המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשלחת של קרן המטבע מדגישה כי "אתגר המדיניות העיקרי הוא לתמוך בצמיחה בטווח הקרוב, תוך מניעת הצטברות של חוסר-איזונים, חיזוק החוסן מפני זעזועים, והבטחת צמיחה בת קיימא בטווח הארוך".

סביבת ריבית נמוכה עלולה להזין עליות נוספות במחירי הדיור

בסעיף השלישי מציינת המשלחת כי "האתגר עבור המדיניות המוניטרית היא למצוא את האיזון בין דאגה לצמיחה ובין הסיכון שיווצרו חוסר איזונים ברמה המקרו כלכלית" ומתריעה כי "על בנק ישראל להערך להגיב לשינויים בסביבה הכלכלית בזריזות" ומציינת שלוש נקודות מרכזיות בעניין זה.

* "בשעה שהאינפלציה מעוגנת היטב בטווח רצועת היעד והצמיחה הבסיסית המתונה נמצאת בסיכון בשל התחזקות השקל והביקוש החיצוני החלש, קיימת הצדקה לשמור על העמדה הנוכחית של המדיניות המוניטרית".

• מימון ישיר: "האיגוחים דוחפים אותנו קדימה - אבל ברכב יש עוד עבודה"
• שפיר רוכשת 15% נוספים ב"עד 120" מהפניקס: העסקה משקפת שווי של כ-1.865 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

"הפעילות במגזר הייצוא (האחראית ל 40% מהתמ"ג) נחלשה, והמשך ייסוף של השקל יחמיר עוד את תמונת הייצוא. מאחר שחלק מלחצי הייסוף עשויים להיות זמניים, מדיניות שער החליפין צריכה להתכוונן למתן מענה לסיכון שהשקל יסטה מרמות התואמות את הכוחות הבסיסיים הפונדומנטליים".

* "סביבה של ריבית נמוכה עלולה, עם זאת, להזין עליות נוספות במחירי הדיור. אם מחירי הדיור ימשיכו להאמיר, ראוי להדק עוד יותר את האמצעים המקרו-יציבותיים, ובפרט אלה שמגבילים ישירות את גודל המשכנתאות ואת הסיכון הטמון בהן. יש לשקול בנוסף העלאה זמנית של מס הרכישה על דירה שלא למגורים. אך הדבר החשוב ביותר הוא, שייעשו מאמצים מתואמים להקלת ההגבלות על צד ההיצע, לרבות דרך יישום המלצות ועדת הדיור".

* בנימה קצת יותר אופטימית כותבים חברי המשלחת כי "אם הצמיחה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי, או אם לחצי הייסוף על השקל ייחלשו,

כולל בשל הידוק המדיניות בכלכלות מתקדמות גדולות, על בנק ישראל להביא בהדרגה לנורמליזציה של המדיניות המוניטרית".

התקדמות משמעותית בוצעה בשיפור המצב הפיסקלי

על המצב הפיסקאלי של ישראל כותבים בקרן המטבע "התקדמות משמעותית בוצעה בשיפור המצב הפיסקלי, אולם החוב הממשלתי והגירעון המבני עדיין גבוהים" ומוסיפים, "דרוש חיזוק נוסף של המסגרת הפיסקלית".

"הקונסולידציה הפיסקלית המתוכננת לשנת 2014 היא ברמה הולמת, אך שמירה קפדנית על תקרת ההוצאות והאמצעים שהוכרזו להעלאת ההכנסות תהיה מחויבת המציאות על מנת לעמוד ביעד זה ולהפחית את הגירעון המבני".

הרחבת בסיס המס

בהתייחסות לשנת 2015 כותבים כלכלני הקרן "תהיה נחוצה התאמה פיסקלית נוספת כדי שהחוב הציבורי יתמיד במגמת הירידה. בכלל זה יידרש צמצום של הגידול בהוצאות, שכן רמת ההוצאות המשתמעת מכלל ההוצאה הנוכחי היא גבוהה ביותר".

"תוך צמצום הגידול בהוצאות, יש להגן על הוצאות שמעודדות את כושר הייצור של המשק ומצמצמות פערים חברתיים כדוגמת הוצאות על חינוך ותשתיות. ניתן לגייס הכנסות נוספות באמצעים שגורמים פחות עיוותים, ובכללם הרחבת בסיס המס, בעיקר על ידי: ביטול פטורים ממס, הגדלת המסים העקיפים (כגון מע"מ), והנהגת מסים חדשים כמו מס על גודש בכבישים וזיהום ,(externalities) שמצמצמים השפעות חיצוניות סביבתי, או כאלה שמצמצמים אי שוויון (כמו העלאת מס רכוש)".

לסיום הסעיף הדן בצורך בחיזוק נוסף של המסגרת הפיסקלית, ממליצים בקרן המטבע "בהתבסס על התפקיד הנוכחי שממלא בנק ישראל, ולאחר גיבוש מסגרת עבודה פיסקלית לטווח הזמן הבינוני, ראוי לשקול הקמת מועצה פיסקלית עצמאית, הן כמנגנון משמעת ומעקב והן לצורך הערכת התיאום בין המדיניות הפיסקלית הכוללת ובין הכללים הפיסקליים".

המשלחת מברכת על היוזמות לחיזוק חוסנו של המגזר הפיננסי. "הון הבנקים מתוגבר, הודקו ההגבלות על החשיפות כדי להפחית את סיכון הריכוזיות, וננקטו אמצעים לבלימת הסיכונים הנובעים מהגידול במתן משכנתאות".

ממליצה על עריכת מבחני קיצון תקופתיים

בהתייחס לצורך בהגברת חוסנה של המערכת הפיננסית לזעזועים מתייחסים כלכלני הקרן, פרט לסיכון הגלום בתיקון בשוק הדיור שעלול לפגוע באיכות הנכסים וברווחיות הבנקים, גם לסיכונים מכיוון התאגידים הממונפים וכותבים "למרות התקדמות בטיפול בריכוזיות, עדיין נשקפים סיכונים לקיום

הפיננסי של כמה מהתאגידים הממונפים הגדולים (חברות אחזקות וחברות נדל"ן ובנייה בפרט).חשוב, אפוא, להמשיך ולעקוב באופן שוטף אחר הסיכונים למגזר הפיננסי, לצד עריכת מבחני קיצון תקופתיים".

הקמת ועדה ליציבות פיננסית בהובלת נגידת בנק ישראל

המשלחת מציינת כי דנה באופן פעיל עם כל השותפים הרלבנטיים לנושא הקמת ועדה ליציבות פיננסית (FSC) ומברכת על המשך הדיאלוג והמאמצים להקמתה. לדעת קרן המטבע על בנק ישראל ליטול תפקיד מוביל בוועדה, בהתאם למנדט שלו לשמירת היציבות הפיננסית, כשנגיד הבנק ישמש כיו"ר".

חשוב לשתף בעבודה את החרדים והערבים

הסעיף האחרון שמעלה המשלחת לסדר היום בסקירת מצבה של כלכלת ישראל הוא קידום סדר יום לרפורמות מבניות ועל זה היא כותבת "יהיה קריטי להגברת הצמיחה בת הקיימא לטווח ארוך".

"כדי לקיים צמיחה חזקה, בת קיימא ומאוזנת, נדרשת פעולה מתואמת יותר לשיפור האקלים העסקי ולטיפוח התחרות, בפרט במגזר הבלתי סחיר".

בנוסף, לאור הפרופיל הדמוגרפי של ישראל, חשוב לטפל בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה של הקהילות החרדיות והערביות למען חיזוק כושר הייצור של המשק והצמיחה בטווח הארוך, כמו גם להפחתת העוני ואי השוויון".

"המשלחת מברכת על היוזמות החדשות הנבחנות על ידי הממשלה, בפרט בתחומי החינוך, כדי לתת מענה לצרכים של אוכלוסיות מיעוט אלה. בה בעת, דרושה התקדמות נוספת בתחומים אחרים, כגון תשתיות ציבוריות, תחבורה, שירותי טיפול בילדים, ואכיפת תקנות עבודה".