ביו-ויו מדווחת על המשך יציבות בהכנסות החברה שהסתכמו ב-6.79 מיליון שקלים
חברת ביו ויו, העוסקת במחקר ופיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מערכות ממוחשבות לזיהוי תאים חריגים במגוון תחומים ובפיתוח בדיקות חדשות לגילוי סרטן, מדווחת על המשך יציבות בהכנסות החברה והמשך הצגת רווחיות בשורה התחתונה ברבעון הראשון של שנת 2012.
ההכנסות הסתכמו בסך של 6.79 מיליון שקלים לעומת סך של 6.91 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. עדיין הרוב המכריע של הכנסות החברה מקורו בהכנסות החברה מארה"ב שהיוו כ- 81% מסך המכירות לעומת סך של 85% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בסך של 4.52 מיליון שקלים, המהווה 67% מהמכירות, לעומת 4.46 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, אשר היווה 62% מהמכירות. הרווח התפעולי שהציגה החברה ברבעון הראשון הסתכם בסך של 708 אלף שקלים, ירידה לעומת רווח תפעולי של כ-1.23 ברבעון המקביל. הירידה ברווח נובעת בעיקר מגידול בהוצאות המחקר הקשורות לניסויים הקליניים שמבצעת החברה לפיתוח הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.
בשורה התחתונה שמרה על רווחיות של 587 אלף שקלים. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם בסך של 2.535 מיליון שקלים לעומת תזרים מזומנים ששימש לפעילות שוטפת בסך של 130 אלפי שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDA של החברה ברבעון הראשון של 2012 היה מעל 800 אלפי שקלים, אשר היוו מעל 12% מההכנסות ברבעון זה.
אלן שוויבל, מנכ"ל ביו-ויו ציין היום כי החברה ממשיכה לפעול בהתאם לאסטרטגיה וליעדים שהציבה לעצמה השנה. "החברה ממשיכה לפעול על מנת להעמיק את החדירה שלנו בשווקי העולם ופועלים בספקטרום רחב יותר של לקוחות ממעבדות גדולות ומציעים להם סל של מוצרים העומד בדרישות הגבוהות ביותר של אוטומציה וסטנדרטיזציה. מוצרינו מעניקים ללקוחות פלטפורמה רחבה של פתרונות המעניקים להם ערך מוסף בשירותים שהם מציעים ללקוחות שלהם".
שוויבל אמר כי החברה ממשיכה להשקיע בניסויים הקליניים לפיתוח בדיקה לסרטן הריאה. "אנו רואים בהצלחת הבדיקה כפריצת דרך משמעותית אפשרית והיא צפויה להיות שימושית ויעילה לצורך אבחון מוקדם של סרטן הריאה אצל מעשנים ואוכלוסיות סיכון נוספות. הגידול בהוצאות המחקר והפיתוח של החברה הרבעון משקפות את השקעת החברה בפרויקט סרטן הריאה".
שוויבל הוסיף ואמר כי ביו ויו ממשיכה לפתח את התחומים הנוספים שאליהם נכנסו ברבעון האחרון של שנת 2011 ביניהם פתרונות של בדיקות גנטיות, שוק צומח בשווקים גלובאליים מחוץ לארה"ב ואשר את פירות המאמצים השיווקיים שלנו נראה במהלך שנה זו. כמו כן אנו מתקדמים בשיווק מוצרי חברת IRIS שאת מוצריה בתחום של בדיקות פשוטות ובדיקות גנטיות שנעשות במהלך ההיריון, התחלנו כבר לשווק מחוץ לארה"ב.
"כמו כן אנו רואים את המשך הפוטנציאל העסקי של ביו ויו ומנוע צמיחה נוסף במכירת המערכות שלנו המשמשות לפיתוח אפליקציית CTC המאפשרת גילוי מוקדם של סרטן בתאי דם, תחום שהינו הדבר הבא ופורץ דרך בהתאמת הטיפולים האישיים לחולה ובסיוע לפיתוח תרופות חדשות בתחום הסרטן".

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').