5 טעויות כלכליות וביטוחיות שישראלים עושים — ועלולות לעלות להם מאות אלפי שקלים
כשבוחנים יחד את הפנסיה, הביטוחים, התקציב וההגנה הרפואית, ניתן לצמצם סיכונים, לחסוך סכומים משמעותיים ולבנות יציבות אמיתית לטווח הארוך
1. בני הזוג לא מתנהלים כיחידה כלכלית אחת — ואין תמונה מלאה
אם יש טעות אחת שאני נתקל בה כמעט בכל פגישה עם זוגות — זו הטעות הזאת.
בפועל, הרבה משפחות מתנהלות כך שלכל אחד מבני הזוג יש סוכן ביטוח אחר, חלק מהביטוחים נרכשו דרך מקום העבודה, חלק לפני שנים אצל סוכן ביטוח שכבר הם לא בקשר אתו ככה שבתיק משפחתי אחד יכולים לטפל 3 סוכני ביטוח שונים , וחלק בכלל דרך הבנק — ואף אחד לא באמת רואה את התמונה המשפחתית הכוללת.
אבל בסוף, תא משפחתי הוא יחידה כלכלית אחת.
המשכנתה משותפת. ההוצאות משותפות. העתיד משותף.
רק התכנון — לפעמים לא.
אני רואה לא מעט מקרים שבהם אחד מבני הזוג מבוטח על 2 מיליון ₪ והשני רק על 400 אלף ₪, למרות ששניהם מפרנסים את הבית. במקרה של אובדן חיים של המפרנס המרכזי, הפער הזה עלול לייצר חוסר של מאות אלפי שקלים בדיוק ברגע שבו המשפחה הכי צריכה יציבות.
- מיטב קונה חצי מסוכנות יחד לפי שווי של 81 מיליון שקל
- "במקצוע הזה הלקוח הוא בעצם הבוס, וצריך שהוא יהיה מרוצה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה אחר שטיפלתי בו, התגלו כיסויים כפולים בביטוחי בריאות בעלות של כ־800 ₪ בחודש — מעל 9,000 ₪ בשנה שיורדים מהחשבון בלי שאף אחד שם לב.
טיפ: מומלץ לעבוד עם סוכן ביטוח עצמאי ובלתי תלוי, שאינו שייך לחברת ביטוח או למעסיק כזה או אחר, ושמכיר את כל התא המשפחתי — כדי שיוכל לתת הסתכלות אובייקטיבית על התמונה המלאה, גם אם לאחד מבני הזוג יש סוכן דרך מקום העבודה.
2. מתעלמים מדמי ניהול — ומשלמים על כך בעתיד
פער של חצי אחוז בדמי ניהול נשמע לרוב האנשים זניח.
בפועל, לאורך 30 שנה — מדובר לעיתים בפער של 150–300 אלף ₪ בצבירה הפנסיונית.אני פוגש לא מעט חוסכים שלא בדקו שנים את תנאי הפנסיה שלהם, פשוט כי "זה רץ".
אבל חוסך בן 35 עם שכר של 20 אלף ₪ שיחסוך עד גיל פרישה עשוי להגיע לצבירה של מעל 2 מיליון ₪ — וכל עשירית אחוז בדרך משפיעה.
טיפ: גם אם לא קרה שינוי דרמטי בחיים, בדקו לפחות פעם בשנה את דמי הניהול ואת מסלולי ההשקעה שלכם.
3. אין שליטה אמיתית על התקציב המשפחתי
אחת ההפתעות הגדולות של משפחות שמגיעות אליי היא שהן לא באמת יודעות כמה הן מוציאות בכל חודש.גם משפחות שמכניסות 25–30 אלף ₪ בחודש לא תמיד יודעות:
כמה הן מצליחות לחסוך
כמה ניתן להשקיע אם בכלל
וכמה נכון להקצות להגנות ביטוחיות ברמה המשפחתית
בלי נתונים — אין תכנון.למשל, משפחה שמפנה 1,500 ₪ בחודש לחיסכון בתשואה ממוצעת של 7% עשויה לצבור מעל 700 אלף ₪ בתוך 20 שנה — אבל בלי שליטה בתקציב, קשה מאוד להתמיד בכך.
טיפ: ניהול תקציב אינו צמצום — הוא כלי שמייצר שליטה וביטחון כלכלי.
4. דוחים בדיקות ועדכונים לשלב “אחר כך”
בואו נודה באמת — רוב האנשים לא אוהבים להתעסק בפנסיה.
לא אוהבים לפתוח דוחות שנתיים.
ובטח שלא לקרוא פוליסות.
אבל תכנון פיננסי וביטוחי דומה מאוד לבדיקות דם תקופתיות או לטסט לרכב.
אנחנו לא מבצעים בדיקות דם כי אנחנו חולים — אלא כדי לגלות בעיה מוקדם.
ואנחנו לא עושים טסט לרכב כי הוא נתקע — אלא כדי לוודא שהוא בטוח לנסיעה.כך גם בפנסיה ובביטוחים.החיים משתנים כל הזמן — נולדים ילדים, השכר עולה, הקריירה משתנה, ההתחייבויות גדלות — אבל לא מעט אנשים לא בודקים את מסלול ההשקעה שלהם במשך שנים.
חוסך עם צבירה של מיליון ₪ שאינו במסלול מתאים לגילו או לרמת הסיכון שלו עלול למצוא את עצמו עם פער של 100–200 אלף ₪ בתקופה קצרה יחסית — רק בגלל חוסר התאמה.
טיפ: אל תחכו לתקלה — התייחסו לפנסיה ולביטוחים כמו לבדיקות תקופתיות לרכב או לגוף.
5. סומכים רק על קופות החולים וביטוח לאומי — עד שמגיע רגע קיצון
רבים מניחים שקופת החולים וביטוח לאומי מספקים מענה מלא לכל תרחיש רפואי.בפועל, המערכת הציבורית בישראל מצוינת — אך יש לה גם מגבלות לדוגמא:
-תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות ועלולות להגיע לאלפי שקלים בחודש,
-זמני המתנה ארוכים לניתוחים מסוימים,
-הגבלות על בחירת רופא,
וחוסר מענה כלכלי בעת גילוי מחלה קשה מה שיכול להקריס משפחה תוך זמן קצר.
במצבי קיצון — כמו ילד הזקוק לתרופה שאינה בסל הבריאות או טיפול ניסיוני בחו"ל — העלויות עלולות להגיע למאות אלפי ואף מיליוני שקלים.במקרים כאלה אני רואה משפחות שפונות לגיוסי המונים או מממשות חסכונות כדי לממן טיפול רפואי.המטרה אינה להחליף את המערכת הציבורית — אלא להבין מראש מה היא מכסה ומה לא, ואיזה סיכון כלכלי המשפחה מוכנה לקחת.
טיפ: אל תחכו לרגע חירום כדי להבין מה באמת מכוסה — בדקו זאת מראש.
לסיכום:
ברוב המקרים, משפחות לא פועלות בחוסר אחריות — אלא פשוט בלי הסתכלות כוללת על התמונה.כשבוחנים יחד את הפנסיה, הביטוחים, התקציב וההגנה הרפואית — ניתן לצמצם סיכונים, לחסוך סכומים משמעותיים ולבנות יציבות אמיתית לטווח הארוך.
תכנון פיננסי אינו מוצר מדף — אלא תהליך מתמשך, שצריך להתאים למציאות החיים המשתנה.
