הירשמו
  1. ראשי
  2. תקשורת ומדיה

הפרזנטורית החדשה של "גלובס": המו"לית אלונה בר און

לקראת המעבר של גלובס לחומת תשלום, מו"לית העיתון מנסה לשכנע את הקוראים לרכוש מנוי דיגיטלי, ולהציל אותו מגורל הפרינט הידוע מראש
כתבי אייס | (2)
נושאים בכתבה אינטר אלונה בר און בית וגג גלובס חומת תשלום
למכור פרינט באמצעות וידאו: מו"לית "גלובס" אלונה בר און עשתה באחרונה צעד לא שגרתי כשהופיעה בעצמה מול המצלמות וקראה לקוראים לרכוש מנוי לאתר האינטרנט של העיתון, על רקע המעבר הקרוב של אתר גלובס ל"חומת תשלום".  זוהי הפעם הראשונה שבה מו"לית של עיתון בישראל מובילה קמפיין מסוג זה, אף שבארץ חומת התשלום הפכה נפוצה יותר ויותר - הראשונים שקפצו לבריכה היו אנשי קבוצת הארץ ב-2013 עם חומת תשלום לתכני העיתון. לפני כשנה וחצי הצטרף גם TheMarker, שניהם תחת המו"ל עמוס שוקן, ובחודשים האחרונים גם ynet החל לגבות תשלום עבור תוכני פרימיום תחת המותג ynet+.   על רקע גסיסת הפרינט, מהלך בו מו"לית של עיתון נעמדת בחזית המאבק על הישרדות העיתון, ומנסה למכור את המוצר התקשורתי שבידיה, אינו דבר של מה בכך. בפנייה המצולמת אל הקוראים מונה בר און את יתרונות העיתון ואת המורשת אותה היא מנסה לשמר כבתו של מייסד "גלובס", חיים בר און. לדבריה, ברבות הימים, לאחר פטירתו של בר און האב ב-1998, "העיתון עבר לבעלות אחרת שבה הערכים של אבא שלי נדחקו וסוג העיתונות שאותה הוא הוביל התפוגג". לפני כשנה רכשה בר און את "גלובס" לאחר מאבק עיקש מול האוליגרך ואיש העסקים הרוסי דוד דוידוביץ'. לטענתה, היא עשתה זאת כדי לקדם עיתון "ללא עסקאות הון-שלטון"; "בלי פייק ניוז וכותרות מטעות"; וכזה שמכיל "שיח ביקורתי אך לא שלילי, נוקב אך לא פוסל". אין זו הפעם הראשונה בה בר און עומדת בפני המצלמה לצורך קידום עסקיה. לפני כשנתיים הופיעה בסרטון של חברת הנדל"ן בית וגג, בה היא משמשת יו"ר. הסרטון עסק בפרויקט פינוי-בינוי של החברה ברחוב אבן גבירול בתל אביב. במהלך הסרטון נקטה בר און בגישה דומה לזו שבסרטון של גלובס, והעידה על הקשר האישי-משפחתי בינה לבין המיזם אותו היא מקדמת.  
לאור הפסדים בקרן בית וגג מאז 2014, בהצבעה בקרב משקיעים מנובמבר האחרון לא הצליחה הקרן להביא לרוב הדרוש בהארכת תוקפה. אולם, בהצבעה מחודשת שהתקיימה בדצמבר האחרון, זכתה הקרן לאמון מצד 90% מהמשקיעים אשר ראו לנכון להאריך תוקפה עד 2023. יש לציין כי בעבר ניסה גלובס לגבות תשלום על תכניו, אולם הניסיון כשל. בינואר 2015 החל האתר להפעיל מתווה של גביית תשלום עבור תכנים, כאשר צירף פיצ'ר תשלום בכל כתבות המגזין הנרחבות. אז עשה זאת  גלובס מתחת לרדאר, מבלי להודיע על כך לקוראים, אך כעבור מספר חודשים חומת התשלום הופסקה. יש לקוות עבור גלובס, כי הניסיון השני של הצבת חומת התשלום יצלח כסיבוב השני של קרן בית וגג.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כן 14/01/2020 01:04
    הגב לתגובה זו
    גלובס יאבד את קוראיו.. היחיד שיכול להרשות לעצמו תשלום על תכנים זה הארץ מכיוון שיש לו ציבור שישלם לא משנה אם העיתון גרוע והארץ לטעמי מזמן לא עיתון איכותי אבל עדיין יש קבוצת הומוגנית שגם הולכת ונהיית קטנה שתשלם . לגלובס אין את זה ולא לאף עיתון אחר צורך העיניין. גלובס אם תעשו זאת תפסידו בטווח הקצר והארוך והסימן הטוב ביותר זה שצייצני המתחרים מחייכים ששומעים על זה.
  • 1.
    נו באמת 13/01/2020 12:38
    הגב לתגובה זו
    אני לא אשלם שקל אחד כדי לקרוא את כתבות הליקוקים והחנפנות

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה אלמוג בוקר החדשות 12 חדשות 13 יונית לוי עמית סגל ערוץ 12
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים.
ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
להמשך הכתבה לחץ כאן
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי כיכר השבת סרוגים

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.