מנשקות מסך ונבדקות: "אחת מתשע" במהלך מודעות לסרטן שד
כמדי שנה, במסגרת חודש המודעות לסרטן השד, עמותת אחת מתשע יוצאת במהלך ייחודי שנועד לעודד נשים לגשת ולהיבדק. השנה, בשיתוף פעולה עם ראובני פרידן, משרד הפרסום המלווה אותה שנים רבות בהתנדבות, העמותה משיקה את "קיר הנשיקות הדיגיטלי".
הקיר שמוצג בכיכר רבין מזמין נשים ישראליות לחתום (בנשיקה) על התחייבות ללכת לבדיקה שנתית. הנשים נכנסות לאתר הפעילות דרך הסלולר, מנשקות את המסך, מוסיפות שם ושולחות את הפרטים. כל "חתימה בנשיקה" מופיעה מיד על מסך דיגיטלי ענק שניצב בכיכר בין ה-15 ל-22 באוקטובר כשהמטרה היא לאסוף מאות אלפי נשיקות מכמה שיותר נשים ישראליות שיתחייבו להיבדק.
לטובת הנעת המהלך, ראובני פרידן שהגה את הרעיון גייס למעלה מ-80 סלבריטאיות ישראליות מובילות, בהן: בר רפאלי, רותם סלע, עינת שרוף, נסלי ברדה, ח"כ פנינה תמנו-שטה, טיטי איינאו, רותם אבוהב, אופירה אסייג, יובל שרף, נינט טייב, שחר פאר ועוד רבות אחרות. יחד, הן מופיעות בסרטון שבו הן שולחות נשיקות למצלמה ומזמינות את הנשים הישראליות להצטרף אליהן ולחתום בנשיקה.
על פי נתוני העמותה, רק כ-50% מהישראליות מעל גיל 30, מקפידות לבצע בדיקה שנתית אצל כירורג שד, זאת למרות שהגילוי המוקדם של המחלה משנה משמעותית את סיכויי ההחלמה שעומדים על 92% מהנשים שאצלן אובחן הסרטן בשלב מוקדם, וכך מחלימות לחלוטין מהמחלה.
סיגל רצין, מנכ"לית 'אחת מתשע': "גילוי מוקדם יכול להציל חיים ולשפר באופן משמעותי את איכות החיים ואת סיכויי ההישרדות. למרות זאת, נשים מכל שכבות האוכלוסייה טומנות את ראשן בחול ולא הולכות להיבדק. הימנעות זו, לצערנו, חוצה את כל המגזרים, הגילאים, רמות ההשכלה ורמות ההכנסה".
הקיר הדיגיטלי בכיכר רבין
בשנים האחרונות מספר החולות בסרטן השד בישראל עולה בהדרגה. על פי נתוני משרד הבריאות למעלה מ-5,200 נשים בישראל חולות בכל שנה בסרטן השד, מתוכן כ-1,000 נשים נפטרות מהמחלה. אם בעבר היה ידוע כי אחת מכל תשע נשים תחלה בסרטן השד, כיום הסטטיסטיקה עומדת על אחת משמונה נשים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
