"פייסבוק קילר"? על הרשת החברתית אליה מצטרפים 31 אלף איש בשעה

צוקרברג יכול עדיין לישון בשקט אבל הלהיט הוא Ello עם הסלוגן "האדם הוא לא מוצר". אז מה אומרים המומחים על הרשת שלא כל אחד יכול להצטרף אליה?

האם הסיפור של פול באדניץ, בעל חנות אופניים מורמונט, עוד יהפוך לאיום של ממש על הרשת החברתית המובילה בעולם? לפחות מבחינת ה"הייפ" האדיר של הימים האחרונים, סביר להניח שמארק צוקרברג לא מתייחס ל-Ello בביטול גמור, אבל בטוח שהוא עדיין ישן טוב בלילה.

באדניץ, שהקים את Ello בשביל להיות בקשר עם 90 חברים לפני בערך שנתיים, החליט לעשות מהלך ופתח אותה לציבור ב-7 באוגוסט. במקביל, הרשת גייסה 400 אלף דולר. אין ספק שמישהו עשה שם עבודת שיווק טובה אם היום קצב בקשות ההצטרפות עומד על 31 אלף לשעה.

אגב, סתם כדי לבדוק אם ללהיט החדש יש השפעה כלשהי על המשקיעים, מבט חטוף מגלה שמאז 7 באוגוסט ועד אתמול (יום ב'), מניית פייסבוק טפסה בכמעט 8%. יותר מכך, באדניץ, שהתראיין ל-BBC, אמר שהוא מוחמא מההגדרה "אנטי פייסבוק" אבל הבהיר שזו לא הצורה בה הוא רואה את השירות: "אנחנו לא מחשיבים את פייסבוק כמתחרה, אנחנו רואים בה פלטפורמה פרסומית ואותנו כרשת", הוא הסביר.

הרשת תייצר כסף ממכירת גישה ליישומים שונים שלה. "כמו האפ-סטור, אנחנו נמכור פיצ'רים ספציפים עבור כמה דולרים", אמר. כבר היום המשמשים יכולים לראות יישומים שעתידים לעלות בה ולהרשם לאלה שנראים להם מעניינים. כדי להכנס כיום לרשת זו, הגולש חייב לקבל הזמנה ממישהו שכבר רשום בה.

בעתיד הקרוב הכוונה של ello היא לגבות סכומי כסף קטנים מהמשתמשים לצורך הצטרפות, ובהמשך עבור השימוש ביישומים כאלה ואחרים, זה לפחות המודל העסקי שבאדניץ מדבר עליו כרגע, אבל ספק גדול אם זה מודל שאפשר להתקדם איתו לאורך זמן.

"לא אכפת לנו שחברות משתמשות בנתונים שלנו"

האנליסט ג'יימס מקוויבי חברת המחקר הטכנולוגי פורסטר, מתייחס לכך שהמפתח להצלחה של רשתות מהסוג הזה היא החינמיות שלהן, "כל הרשתות החברתיות האחרות מוואטסאפ, אינסטאגרם ועד Pinterest עבדו בגלל שהן חינמיות. אתה לא מזמין את החברים שלך להתחבר למשהו שיעלה להם כסף להכנס אליו. אפילו בעולם המוזיקה הדיגיטאלית, אתה יכול לשלם עבור השירותים האלה, אבל רוב האנשים לא מוכנים לזה".

מקוויבי תוקף גם את הסלוגן של ello והרעיון העיקרי שאנשיה משווקים למצטרפים החדשים, כשהם מדגישים שהם לא רשת פרסומית. "כולנו סבורים שאנחנו לא אוהבים פרסומות, אנחנו חושבים שאנחנו מאמינים שזה 'לא בסדר' שחברות משתמשות ב-data האישי שלנו כדי לעשות רווחים, אבל ההתנהגות שלנו מלמדת שהחברות האלה נותנות לנו את מה שאנחנו רוצים ושלא ממש אכפת לנו מה הן עושות עם זה", הוא אמר.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

יועצת השיווק הדיגיטלי טל נברו , שבחנה מקרוב את הלהיט התקשורתי (כן, היא קיבלה invite), מספרת כי "מדובר בפלטפורמה חדשה שמתיימרת להיות נגד כל מה שקורה בפייסבוק שמוכרת את ה-data על הלקוחות שלה ברשת, כולל לשימוש מחוץ לפייסבוק. זה משהו שהם מתיימרים לא לעשות, זאת אומרת לא להשתמש במידע על הגולשים לצורך פרסום. גם אין שם פיצ'רים של קבוצות דפים עסקיים וכיוצא בזה".

בהתייחסות לעיצוב ולתוכן, אומרת נברו כי "העיצוב מאד מנימליסטי - אין כפתור לייק, המבנה שונה מהפייסבוק, בניוז-פיד אתה יכול לסנן בין חברים ל'רעש' - זאת אומרת לסנן את אלה שלא מתאימים לך ב'נוף'. הם מאפשרים לכל אחד לבחור את הפרטים שהוא מכניס על עצמו. אני למשל הכנסתי רק שם ומייל, אתה אפילו לא חייב לציין אם אתה בחור או בחורה".

ובכל זאת, בשבוע האחרון ההייפ סביב ello תפס תאוצה חזקה, ולדברי נברו, "יש מלא אנשים שכבר מוכרים invite ב-ebay ועוד בלא מעט כסף. בת'כלס אני חושבת שהעולם התעייף מכל מיני פלטפורמות פייסבוקיות כאלה ואחרות. החידושים המרעניים יותר יהיו בתחום הלבישים, אינטרנט של מוצרים וכו' - וסביר שפייסבוק תרדוף אחרינו גם לשם".

-בכל זאת, מה היה הטריגר להייפ הגדול סביב ello בשבוע האחרון?

"בוא נגיד שאחד הטריגרים היה המעבר המאד מהיר של קהילת הטראנסג'נדרים והדראג שעברו כביכול מפייסבוק ל-ello, זה העביר מאסה של אנשים והפך את המקום הזה לכזה שמאפשר לך להיות 'אתה' באמת ולא חייב אותך להחשף לחלוטין. בנוסף למאניפסט שהם פרסמו בדף הכניסה שלה, 'אתה לא מוצר', שעזר גם כן להייפ".

-את לא נשמעת נלהבת במיוחד מהרעיון...

"הם חיים באיזה סרט של 'בארנינג מאן היפי חברתי'. זו רשת שנוצרה על ידי מעצבים, אנשי רוח ואומנות. הססמא שלהם היא 'האדם הוא לא מוצר', אבל בכל זאת, זו אמריקה וכסף מדבר שם לפני אומנות, פלטפורמה היפסטרית לא תחזיק לאורך זמן בלי מודל עסקי. לומר שזה מאיים על פייסבוק? אני רחוקה מלהאמין שזה הכיוון".

"זה לא מרגיש כמו שינוי גדול, אני לא רואה איזה זה ישרוד בלי מודל עסקי, אבל אני אדם אופטימי מטבעי, אז אני מוכנה לשים את הסמיילי שהם מציגים בפלטפורמה ולומר שאולי יהיה טוב וניתן לזמן לעשות את שלו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה מה שאמר גלוברמן שראיינת אותו לא יפה להעתיק (ל"ת)
    דברים לבישים? 01/10/2014 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גבריאלה 01/10/2014 11:05
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מה ההייפ סביב הבחורה הזו. היא לא באמת מבינה בדיגיטל
  • 1.
    ואיך מצטרפים בלי כסף ובלי מישהו שמזמין אותך? (ל"ת)
    אייל 30/09/2014 16:50
    הגב לתגובה זו

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים.
ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.