"פייסבוק קילר"? על הרשת החברתית אליה מצטרפים 31 אלף איש בשעה

צוקרברג יכול עדיין לישון בשקט אבל הלהיט הוא Ello עם הסלוגן "האדם הוא לא מוצר". אז מה אומרים המומחים על הרשת שלא כל אחד יכול להצטרף אליה?

האם הסיפור של פול באדניץ, בעל חנות אופניים מורמונט, עוד יהפוך לאיום של ממש על הרשת החברתית המובילה בעולם? לפחות מבחינת ה"הייפ" האדיר של הימים האחרונים, סביר להניח שמארק צוקרברג לא מתייחס ל-Ello בביטול גמור, אבל בטוח שהוא עדיין ישן טוב בלילה.

באדניץ, שהקים את Ello בשביל להיות בקשר עם 90 חברים לפני בערך שנתיים, החליט לעשות מהלך ופתח אותה לציבור ב-7 באוגוסט. במקביל, הרשת גייסה 400 אלף דולר. אין ספק שמישהו עשה שם עבודת שיווק טובה אם היום קצב בקשות ההצטרפות עומד על 31 אלף לשעה.

אגב, סתם כדי לבדוק אם ללהיט החדש יש השפעה כלשהי על המשקיעים, מבט חטוף מגלה שמאז 7 באוגוסט ועד אתמול (יום ב'), מניית פייסבוק טפסה בכמעט 8%. יותר מכך, באדניץ, שהתראיין ל-BBC, אמר שהוא מוחמא מההגדרה "אנטי פייסבוק" אבל הבהיר שזו לא הצורה בה הוא רואה את השירות: "אנחנו לא מחשיבים את פייסבוק כמתחרה, אנחנו רואים בה פלטפורמה פרסומית ואותנו כרשת", הוא הסביר.

הרשת תייצר כסף ממכירת גישה ליישומים שונים שלה. "כמו האפ-סטור, אנחנו נמכור פיצ'רים ספציפים עבור כמה דולרים", אמר. כבר היום המשמשים יכולים לראות יישומים שעתידים לעלות בה ולהרשם לאלה שנראים להם מעניינים. כדי להכנס כיום לרשת זו, הגולש חייב לקבל הזמנה ממישהו שכבר רשום בה.

בעתיד הקרוב הכוונה של ello היא לגבות סכומי כסף קטנים מהמשתמשים לצורך הצטרפות, ובהמשך עבור השימוש ביישומים כאלה ואחרים, זה לפחות המודל העסקי שבאדניץ מדבר עליו כרגע, אבל ספק גדול אם זה מודל שאפשר להתקדם איתו לאורך זמן.

"לא אכפת לנו שחברות משתמשות בנתונים שלנו"

האנליסט ג'יימס מקוויבי חברת המחקר הטכנולוגי פורסטר, מתייחס לכך שהמפתח להצלחה של רשתות מהסוג הזה היא החינמיות שלהן, "כל הרשתות החברתיות האחרות מוואטסאפ, אינסטאגרם ועד Pinterest עבדו בגלל שהן חינמיות. אתה לא מזמין את החברים שלך להתחבר למשהו שיעלה להם כסף להכנס אליו. אפילו בעולם המוזיקה הדיגיטאלית, אתה יכול לשלם עבור השירותים האלה, אבל רוב האנשים לא מוכנים לזה".

מקוויבי תוקף גם את הסלוגן של ello והרעיון העיקרי שאנשיה משווקים למצטרפים החדשים, כשהם מדגישים שהם לא רשת פרסומית. "כולנו סבורים שאנחנו לא אוהבים פרסומות, אנחנו חושבים שאנחנו מאמינים שזה 'לא בסדר' שחברות משתמשות ב-data האישי שלנו כדי לעשות רווחים, אבל ההתנהגות שלנו מלמדת שהחברות האלה נותנות לנו את מה שאנחנו רוצים ושלא ממש אכפת לנו מה הן עושות עם זה", הוא אמר.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

יועצת השיווק הדיגיטלי טל נברו , שבחנה מקרוב את הלהיט התקשורתי (כן, היא קיבלה invite), מספרת כי "מדובר בפלטפורמה חדשה שמתיימרת להיות נגד כל מה שקורה בפייסבוק שמוכרת את ה-data על הלקוחות שלה ברשת, כולל לשימוש מחוץ לפייסבוק. זה משהו שהם מתיימרים לא לעשות, זאת אומרת לא להשתמש במידע על הגולשים לצורך פרסום. גם אין שם פיצ'רים של קבוצות דפים עסקיים וכיוצא בזה".

בהתייחסות לעיצוב ולתוכן, אומרת נברו כי "העיצוב מאד מנימליסטי - אין כפתור לייק, המבנה שונה מהפייסבוק, בניוז-פיד אתה יכול לסנן בין חברים ל'רעש' - זאת אומרת לסנן את אלה שלא מתאימים לך ב'נוף'. הם מאפשרים לכל אחד לבחור את הפרטים שהוא מכניס על עצמו. אני למשל הכנסתי רק שם ומייל, אתה אפילו לא חייב לציין אם אתה בחור או בחורה".

ובכל זאת, בשבוע האחרון ההייפ סביב ello תפס תאוצה חזקה, ולדברי נברו, "יש מלא אנשים שכבר מוכרים invite ב-ebay ועוד בלא מעט כסף. בת'כלס אני חושבת שהעולם התעייף מכל מיני פלטפורמות פייסבוקיות כאלה ואחרות. החידושים המרעניים יותר יהיו בתחום הלבישים, אינטרנט של מוצרים וכו' - וסביר שפייסבוק תרדוף אחרינו גם לשם".

-בכל זאת, מה היה הטריגר להייפ הגדול סביב ello בשבוע האחרון?

"בוא נגיד שאחד הטריגרים היה המעבר המאד מהיר של קהילת הטראנסג'נדרים והדראג שעברו כביכול מפייסבוק ל-ello, זה העביר מאסה של אנשים והפך את המקום הזה לכזה שמאפשר לך להיות 'אתה' באמת ולא חייב אותך להחשף לחלוטין. בנוסף למאניפסט שהם פרסמו בדף הכניסה שלה, 'אתה לא מוצר', שעזר גם כן להייפ".

-את לא נשמעת נלהבת במיוחד מהרעיון...

"הם חיים באיזה סרט של 'בארנינג מאן היפי חברתי'. זו רשת שנוצרה על ידי מעצבים, אנשי רוח ואומנות. הססמא שלהם היא 'האדם הוא לא מוצר', אבל בכל זאת, זו אמריקה וכסף מדבר שם לפני אומנות, פלטפורמה היפסטרית לא תחזיק לאורך זמן בלי מודל עסקי. לומר שזה מאיים על פייסבוק? אני רחוקה מלהאמין שזה הכיוון".

"זה לא מרגיש כמו שינוי גדול, אני לא רואה איזה זה ישרוד בלי מודל עסקי, אבל אני אדם אופטימי מטבעי, אז אני מוכנה לשים את הסמיילי שהם מציגים בפלטפורמה ולומר שאולי יהיה טוב וניתן לזמן לעשות את שלו".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה מה שאמר גלוברמן שראיינת אותו לא יפה להעתיק (ל"ת)
    דברים לבישים? 01/10/2014 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גבריאלה 01/10/2014 11:05
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מה ההייפ סביב הבחורה הזו. היא לא באמת מבינה בדיגיטל
  • 1.
    ואיך מצטרפים בלי כסף ובלי מישהו שמזמין אותך? (ל"ת)
    אייל 30/09/2014 16:50
    הגב לתגובה זו
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיות
רייטינג

מי הזיז את מדורת השבט שלי?

המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על  5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג. 

גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר. 

פריים טיים

לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.

שר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיותשר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיות

שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית

במהלך לחיבור בין הפריפריה והמרכז, לראשונה בישראל יתאפשר שידור רדיו מסחרי ארצי; משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל

רן קידר |

משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל. מטרת הרפורמה היא להסיר חסמי כניסה לשוק הרדיו ולעבור לתצורת מכרז פתוח, שקוף ושוויוני, שיאפשר את הסבתן של תחנות רדיו אזוריות לשידורי רדיו בפריסה ארצית וכן את הקמתן של תחנות רדיו חדשות, כך שהציבור ייהנה ממגוון רחב יותר של אפשרויות, ויוכל להאזין לכל תחנה מכל מקום בארץ. 

התזכיר שפורסם להערות הציבור יאפשר לראשונה לגופים עסקיים לשדר שידורי רדיו FM מסחריים ללא הגבלות גיאוגרפיות, וכך תינתן גמישות מלאה לתחנות בבחירת מודל השידור שלהם, לרבות האפשרות של שידור במודל האזורי הקיים. כיום ישנו "נתק" בין אזורי הנגב, יהודה ושומרון והגליל לבין מרכז הארץ וירושלים, מאחר שתחנה פרטית אינה רשאית לשדר באופן רחב למאזינים במספר אזורים.

הרפורמה המוצעת עתידה לשנות זאת ולאפשר לכולם להאזין לתחנות האהובות עליהם מכל מקום, לפי בחירת התחנה. במסגרת הרפורמה המוצעת, ייערך מכרז פתוח, שקוף ושוויוני להקצאת תדרי FM, בו יוכלו להתמודד הן שחקנים חדשים והן בעלי זיכיונות קיימים. המעבר למודל החדש יבוצע באופן הדרגתי, כך שתדרים פנויים חדשים יועמדו למכרז. 

בעלי זיכיון קיים יוכלו להתמודד במכרז עוד לפני פקיעת זיכיונו, ואם יזכה במכרז יוכל לעבור לשידור במתכונת החדשה ואף לשדר בפריסה ארצית רחבה. המכרז יתבסס על מחיר, במטרה להבטיח שהמשאב הציבורי של תדר הרדיו יוקצה לגורם היעיל ביותר, כשכל גורם יוכל להחזיק ב-3 אפיקי תדר לכל היותר. 

הזוכים במכרז יידרשו להירשם במרשם ספקי הרדיו, ויוכלו לשדר ללא מגבלות של אזורי כיסוי וללא מעורבות בתוכן, מה שיאפשר ניצול יעיל יותר של משאב התדרים הציבורי ואף יביא לצמצום משמעותי בנטל הרגולטורי הקיים.