הרשות ה-2 ליו"ר ועדת הבחירות: לשלם לזכייני הטלוויזיה עבור שידורי התעמולה
המשבר בשוק הטלוויזיה והפרסום מציב את הרשות השנייה לצד זכייני הטלוויזיה בנסיון למזער את הנזק העתידי בזמן מערכת הבחירות כתוצאה מאובדן הכנסה.
במכתב שהעבירו יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר אילן אבישר, והמנכ"לית בפועל, אילת מצגר, לשופט אליקים רובינשטיין, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19 מבקשים הרשות לפעול לתיקון סעיף 16ב ו- 16ג לחוק הבחירות, כך שיאפשר לזכייני הטלוויזיה שיקול דעת באשר לאופן שיבוץ התשדירים במהלך שעות השידור, וכן לשקול גביית תשלום עבור תשדירי תעמולת הבחירות לכנסת ה-19 או לבחון מנגנון של פיצוי כספי עבור זכייני הטלוויזיה".
לדברי אבישר ומצגר, "שוק השידורים המסחריים נמצא בימים אלו במצב קשה, כאשר ההכנסות מפרסום יורדות כל העת בשל גורמים שונים הקשורים לשוק הפרסום. המשבר הנוכחי מכרסם בהכנסות וביכולות ההפקה של הזכיינים. שידור תשדירי תעמולה בערוצים המסחריים ללא כל תמורה נוגס בהכנסותיהם של זכייני הטלוויזיה המסחרית באופן חמור ובאופן מפלה אל מול ערוצים אחרים הממומנים מאגרות או מדמי מנוי".
אבישר ומצגר כותבים עוד: "הפקעת מקור ההכנסה היחידי של זכייני הטלוויזיה המסחריים בעת הזו, הינה פגיעה כפולה, האחת בשל שידור תשדירים בחינם בשעות פרסום מבוקשות מאד והשנייה בשל בריחת מפרסמים בתקופה זו".
אבישר ומצגר מוסיפים נימוקים לפנייתם וכותבים כי "פיזור תעמולת הבחירות במהלך השידורים יהווה תרומה משמעותית להליך הדמוקרטי. ניסיון העבר מלמד שהצגת השידורים ברצף אחיד בפרק זמן מסוים אינו מייצר את השיח הפוליטי שראוי לבחירות בדמוקרטיה הישראלית".
"מקבץ תשדירי הבחירות הינו דבר הזוי שצריך לעבור מן העולם" אומר אבישר ומוסיף "מקבץ התשדירים במתכונתו הנוכחית הינו אנכרוניסטי, פוגע בחוויית הצפייה של הציבור בשידורי הטלוויזיה ופוגע בתכנון של לוח השידורים. זכותו האזרחית והדמוקרטית של הבוחר הישראלי היא להיחשף לתעמולת בחירות באופן נורמלי, ולא במין גטו של מיקבץ תשדירים, שעלול לגרום למיאוס של הציבור מהעיסוק במערכת הבחירות ולהרחיק אותו מלקחת חלק בהליך הדמוקרטי".
- 1.יצחק לוינסון 14/11/2012 18:31הגב לתגובה זובישראל לשדר ועוד בחינם תשדירי תעמולת בחירות, הוא בושה לדמוקרטיה. ואולי, ישראל אינה כל כך דמוקרטית כפי שלימדו אותנו לחשוב.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
