אינטל
צילום: iStock

650 מיליון דולר לפח? אינטל סוגרת את גרנולייט, 120 העובדים פוטרו

הרקע למהלך של ענקית השבבים הוא מהלך גלובלי רחב של צמצום כוח האדם וההוצאות, עקב הירידה בביקוש למעבדים. גרנולייט פיתחה טכנולוגיות ייעול ביצועים למרכזי נתונים (Data Centers) המאפשרות חיסכון באנרגיה והגברת יעילות השרתים
עוזי גרסטמן | (1)

אינטל הודיעה על סגירת פעילותו של הסטארטאפ הישראלי גרנולייט (Granulate), שאותו רכשה רק לפני כשנה וחצי תמורת כ-650 מיליון דולר. הסגירה מגיעה במסגרת מהלך גלובלי רחב יותר, שבו אינטל מצמצמת את כוח האדם שלה ומייעלת את מבנה ההוצאות, במטרה להתמודד עם משבר כלכלי וירידה משמעותית בביקוש למעבדים.

גרנולייט, שהוקמה ב-2018 על ידי אסף עזרא וטל סייג, פיתחה טכנולוגיות ייעול ביצועים למרכזי נתונים (Data Centers) המאפשרות חיסכון באנרגיה והגברת יעילות השרתים. מטרת החברה היתה לשפר את מהירות התהליכים ולצמצם את השימוש במשאבים על ידי מערכת אופטימיזציה מתקדמת, שמתאימה את עצמה לצרכים של כל שרת. במהלך רכישתה, גרנולט היתה אחת ההשקעות המרכזיות של אינטל בישראל, והיא נחשבה מנוע צמיחה חדשני עבור תחום השירותים בענן. עד שנמכרה ב-2022, גייסה גרנולייט 45 מיליון דולר. בין המשקיעים בסטארטאפ של שני יוצאי תוכנית תלפיות הצה"לית: רד דוט, TLV פרטנרס ואינסייט.

ואולם מאז הרכישה, אינטל חווה ירידה חדה בהכנסות והצורך לצמצם הוצאות נהפך לדחוף יותר. החברה נאלצת להקפיא ולבטל פרויקטים שנועדו לקדם את פעילותה בתחומים חדשים ובאזורים גיאוגרפיים נוספים, ובכלל זה גם את הפעילות של גרנולייט. הסגירה תשפיע על כ-120 העובדים של גרנולט בישראל, שכבר קיבלו הודעה על הפסקת עבודתם.

בקהילת ההייטק הישראלית המהלך נחשב מכה נוספת עבור תחום הטכנולוגיה המקומי, שעדיין מנסה להתאושש מהשפעות של מגמות כלכליות עולמיות וביקוש חלש יחסית בשוק העבודה הטכנולוגי, ועוד על רקע מלחמת חרבות ברזל המתמשכת והשלכותיה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 02/11/2024 19:34
    הגב לתגובה זו
    הבעייה היא שהייטק המשכורת והתנאים הנלויים גבוהות ולכן לחסוך משכורות לחברה בקשיים זה מפתה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.