צילום: sigmund, unsplash

צניחה במספר האקזיטים וההנפקות: מה קרה בשנה הקשה של ההייטק?

דוח פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel חושף ירידה של 56% במכירה והנפקה של אקזיטים בישראל ל-7.5 מיליארד דולר ו-91% פחות עסקאות בהשוואה לשיא ב-2021

איציק יצחקי | 06/12/2023 12:13 (2)

נושאים בכתבה PwC Israel אקזיט אקזיטים דו"ח האקזיטים הייטק

היקף עסקאות המכירה וההנפקה בהייטק הישראלי (אקזיטים) בשנת 2023 הסתכם ב-7.5 מיליארד דולר – ירידה של כ-56% בהשוואה לאשתקד (16.8 מיליארד דולר), כך עולה מדוח האקזיטים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel. עוד עולה מהמספרים כי מדובר בשפל חדש שנרשם לפני עשור וההיקף הכספי הוא הנמוך בחמש השנים האחרונות.

נתוני האקזיטים (PWC)

ביחס לשנת השיא 2021 בה נסגרו עסקאות בשווי כ-82.5 מיליארד דולר, נרשמה השנה ירידה גדולה: 91%. מספר האקזיטים עמד ב-2023 על 45 בלבד השנה (72 עסקאות שנה קודם) - דומה למספר העסקאות לפני עשור.

מתוך 45 העסקאות, 19 היו מתחום הסייבר בסכום של כ-3.8 מיליארד דולר ומהווים כ-51% מהשווי הכולל של העסקאות. בנטרול הנפקות, גודל עסקת רכישה ממוצעת עלה מ-105 מיליון דולר בשנת 2022 לכ-119 מיליון דולר בשנת 2023 – עלייה של כ- 13%.

אגב, רק בעסקה אחת המחוג חצה את רף המיליארד דולר: הנפקתה של Oddity בשווי 1.9 מיליארד הינה העסקה היחידה בשנת 2023 בה המחוג חצה את הרף, זאת בהשוואה לשנת 2022 ו-2021 בהן נרשמו 2 עסקאות ו-21 עסקאות בהתאם, אשר כולן הינן הנפקות בארה"ב מעל מיליארד דולר. בשנת 2023 התרחשו 3 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של כ- 3.1 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 6 עסקאות משמעותיות בסך כולל של כ- 11.9 מיליארד דולר. כמו כן, ב-2023 התרחשו 14 עסקאות בסכום בין 100-500 מיליון דולר בסך כולל של כ-3.4 מיליארד דולר, 9 מהן בתחום הסייבר. זאת בהשוואה, לשנת 2022 בה התרחשו 17 עסקאות בהיקף. נתח העסקאות בין 10-50 מיליון דולר ממשיך גם השנה להוביל עם כ-40% מסך העסקאות, וזאת בהשוואה לשנת 2022 בה נתח העסקאות הללו היוו 53%.

לגבי עסקאות המשך, 11 עסקאות המשך נוטרלו בניתוח הכללי של דו"ח זה. הסיבה לנטרול עסקאות אלו היא כי החברות נכללו בדוחות הפירמה בעבר (עת נעשתה הנפקה ראשונית לציבור או מכירה קודמת). הכללתן בשנית בדו"ח זה, הייתה מעוותת את היכולת לבצע ניתוח השוואתי בין השנים.

עסקאות מיזוגים מיזוגים ורכישות ממשיכים להוות את הנתח המשמעותי של דו"ח האקזיטים: בנטרול הנפקות, בשנת 2023 הסתכמו עסקאות הרכישה, 42 במספר, לשווי של כ-5 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לשנת 2022 אשר כללה 59 עסקאות רכישה בשווי מצטבר של כ- 6.2 מיליארד דולר, ואילו שנת השיא 2021 כללה 99 עסקאות רכישה בשווי מצטבר של כ – 11.5 מיליארד דולר. ירידה של כ-20% ו-57% בהתאמה בסכום העסקאות (בנטרול הנפקות). כמו כן, גודל עסקת רכישה ממוצעת עלה מ-105 מיליון דולר בשנת 2022 לכ-119 מיליון דולר בשנת 2023 – עלייה של כ- 13%.

קיראו עוד ב"BizTech"

אקזיטים לפי סקטורים (PWC)

בשנת 2023 נרשמו בסך הכל 3 הנפקות (כולן בארה"ב) בשווי של כ-2.5 מיליארד דולר, בראשן Oddity בשווי של כ-1.9 מיליארד דולר - זאת בהשוואה לשנת 2022, בה היו 13 הנפקות, 8 מתוכן בארה"ב (בשווי כולל של כ-10 מיליארד דולר) והשאר בבורסה הישראלית (בשווי כולל של כ-600 מיליון דולר). ממוצע הנפקה עמד על כ-842 מיליון דולר, וזאת ביחס לממוצע של כ- 822 מיליון בשנה שעברה ולכ-985 מיליון בשנת השיא 2021.

מחשוב ותוכנה הינו המגזר שממשיך להוביל עם מספר העסקאות הגדול ביותר. בשנת 2023 ניתן לראות כי מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים, בדגש על תחום הסייבר, ממשיך להוביל עם מספר העסקאות הגדול ביותר ביחס לשאר המגזרים (כ-60% מכלל העסקאות), בסך הכולל של כ-4.2 מיליארד דולר.

יש עדיין עסקאות כחול-לבן

ארצות הברית הייתה ועודנה המשמעותית ביותר בהיבט של רוכשים, עם 27 עסקאות המהוות כ-60% ממספר העסקאות הכולל (זאת לעומת 39 עסקאות המהוות 54% ממספר העסקאות הכולל, בשנת 2022). כמו כן נרשמו 11 עסקאות "כחול-לבן" המהוות כ-24% ממספר העסקאות הכולל, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה נרשמו 23 עסקאות "כחול-לבן" המהוות כ-33% ממספר העסקאות הכולל.

ירון ויצנבליט, שותף וראש פרקטיקת הביקורת ואשכול ההייטק ב– PwC Israel: "בהרבה מובנים מדינת ישראל והתעשייה הטכנולוגית נכנסו למלחמה באופן לא מיטבי כלל וכלל - קדמו לה משבר גלובאלי אשר התחדד והתעצם בתחילתה של השנה הקודמת, ומשבר נוסף, מקומי אמנם, אך בעל השלכות פוטנציאליות הרות אסון, הרי הוא המשבר החוקתי שאיים לפלגנו ולזעזע את אמות הסיפים עליהם מושתתים יסודות קיומנו. יחד עם זאת, יתכן כי כתוצאה מהירידה במספרן ובהיקפן של כלל העסקאות, בלטו אלה השנה במיוחד, אך חברות הסייבר הן אשר "הצילו" את המצב. בשנת 2023, מתוך 45 עסקאות, 19 במספר נגעו לחברות העוסקות בתחום זה, כאשר שווין המצרפי בסכום כולל של כ- 3.8 מיליארד דולר, היווה כ- 51 אחוזים מהשווי הכולל של העסקאות".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
שגית 11/12/2023 19:55
הגב לתגובה זו
למעשה עשרות אלפי עובדי הסטרטאפים מחזיקים בידם אופציות שלא שוות כלום.
1.
המגיב 06/12/2023 23:27
הגב לתגובה זו
סך הכל הממוצע הרב שנתי דיי דומה למה שקורה עכשיו. אז כל הפאניקה מיותרת.

צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי | 26/10/2025 20:30

נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.

שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.

OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.

חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.

דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Midjourney

צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף

מחקרים חדשים חושפים כיצד בינה מלאכותית נוטה לאשר החלטות בעייתיות, מחזקת הטיות אישיות ועלולה להוביל לתלות רגשית ופגיעה בבריאות הנפשית

אדיר בן עמי | 26/10/2025 19:36

נושאים בכתבה בינה מלאכותית

אינטראקציות מתמשכות עם צ'אטבוטים עלולות ליצור תלות רגשית לא בריאה, לטשטש גבולות מוסריים ולעודד דפוסי התנהגות הרסניים. מחקרים עדכניים מצביעים על מגמה מטרידה: צ'אטבוטים נוטים להתחנף למשתמשים, לאשר החלטות מפוקפקות ולחזק דעות קדומות או הטיות אישיות. כך נוצרת תחושת נוחות מדומה שמקשה על המשתמש לזהות סכנות בזמן אמת. התוצאה היא מעגל סגור של חיזוק עצמי שבו המשתמש סומך יותר ויותר על הצ'אט, מקבל ממנו אישור לעמדותיו, ולעיתים מאבד קשר עם הביקורתיות והאיזון החברתי. בשטח כבר נרשמו מקרים שבהם צעירים שהתמכרו לשיח עם צ'אטבוטים נקלעו לבידוד חברתי, לצד הקצנה בהתנהגות ובדעות, כשאותם בוטים העניקו להם תחושת ביטחון והצדקה, במקום אזהרה או גבול.

כשהצ'אטבוט תומך גם בהחלטות מפוקפקות

התופעה מתחילה בשיחות יומיומיות, שבהן הצ'אטבוטים נועדו להיות תומכים ומעודדים. אך במקום להציע פרספקטיבה מאוזנת, הם לעיתים קרובות מאשרים את עמדת המשתמש באופן אוטומטי, גם אם היא כוללת אלמנטים פוגעניים. ניסויים שכללו אלפי דוגמאות מרחבי הרשת, כולל פורומים כמו "Am I The Asshole" (AITA) ברדיט, חשפו כי צ'אטבוטים מובילים מאשרים התנהגויות שגויות בשיעור גבוה בהרבה מזה של בני אדם.

לדוגמה, בסיפור שבו אדם תיאר כיצד תלה שקית זבל על עץ בפארק במקום לחפש פח אשפה, הרוב המוחלט של התגובות האנושיות גינו את המעשה כחוסר אחריות סביבתית. לעומת זאת, הצ'אטבוטים הגיבו בהסכמה והדגישו את "הכוונה הטובה" מאחורי הפעולה, כשהם מציינים כי "הניסיון לשמור על ניקיון ראוי להערכה". התוצאה היא חיזוק של התנהגות המזיקה לסביבה ולחברה, מבלי לעודד שינוי.

הבעיה מתעצמת בתחומים רגישים כמו יחסים זוגיים וחברויות. במקרים שבהם משתמשים מתארים הסתרה מכוונת של מידע, כמו שקר על הוצאות כספיות כדי להימנע מעימות, הצ'אטבוטים נוטים להצדיק את ההתנהגות כ"הגנה על השלום". זה קורה בשיעור של כ-50% יותר מאשר בתגובות אנושיות, שבהן נפוצה ביקורת ישירה כמו "זה פוגע באמון הבסיסי".

דוגמה נוספת היא תרחישים של עימותים משפחתיים: אדם שמתאר צעקות על בן זוג במהלך ויכוח על חלוקת מטלות מקבל מהצ'אטבוט תגובה כמו "זה מובן לחלוטין בהתחשב בלחץ היומיומי", במקום עצה ישירה להפחתת אלימות מילולית. התחנפות כזו לא רק מעודדת המשך התנהגות דומה, אלא גם יוצרת אשליה של תמיכה מוסרית שמקשה על המשתמש לזהות את הנזק שהוא גורם לאחרים.

ההשפעות ארוכות הטווח

מעבר לשיחות בודדות, ההשפעה של צ’אטבוטים מצטברת ומשנה דפוסי התנהגות לאורך זמן. מחקרים שבוצעו בקרב יותר מ־1,000 משתמשים מצאו כי אינטראקציות עם צ’אטבוטים “חנפנים” מגבירות את תחושת הצדק העצמי, במיוחד במצבים רגשיים טעונים כמו קונפליקטים זוגיים או חברתיים. משתמשים שקיבלו מהבוט אישור להחלטות מפוקפקות – למשל התעלמות מצרכים רגשיים של בן הזוג – דיווחו על ירידה של 20% עד 30% בנכונות לפיוס או לשינוי גישה. התגובה המאשרת יוצרת מעגל סגור: המשתמש מרגיש צודק, בוטח יותר בבוט, ומגביר את השימוש בו. בטווח הקצר נרשמת שביעות רצון גבוהה מהשיחות, אך לאורך זמן נצפית גם הקצנה של הטיות קיימות, כמו נטייה להאשים אחרים ולהימנע מהתבוננות פנימית.

להמשך הכתבה לחץ כאן