עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

צניחה במספר האקזיטים וההנפקות: מה קרה בשנה הקשה של ההייטק?

דוח פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel חושף ירידה של 56% במכירה והנפקה של אקזיטים בישראל ל-7.5 מיליארד דולר ו-91% פחות עסקאות בהשוואה לשיא ב-2021
איציק יצחקי | (2)

היקף עסקאות המכירה וההנפקה בהייטק הישראלי (אקזיטים) בשנת 2023 הסתכם ב-7.5 מיליארד דולר – ירידה של כ-56% בהשוואה לאשתקד (16.8 מיליארד דולר), כך עולה מדוח האקזיטים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel. עוד עולה מהמספרים כי מדובר בשפל חדש שנרשם לפני עשור וההיקף הכספי הוא הנמוך בחמש השנים האחרונות.

נתוני האקזיטים (PWC)נתוני האקזיטים (PWC)

ביחס לשנת השיא 2021 בה נסגרו עסקאות בשווי כ-82.5 מיליארד דולר, נרשמה השנה ירידה גדולה: 91%. מספר האקזיטים עמד ב-2023 על 45 בלבד השנה (72 עסקאות שנה קודם) - דומה למספר העסקאות לפני עשור.

מתוך 45 העסקאות, 19 היו מתחום הסייבר בסכום של כ-3.8 מיליארד דולר ומהווים כ-51% מהשווי הכולל של העסקאות. בנטרול הנפקות, גודל עסקת רכישה ממוצעת עלה מ-105 מיליון דולר בשנת 2022 לכ-119 מיליון דולר בשנת 2023 – עלייה של כ- 13%.

אגב, רק בעסקה אחת המחוג חצה את רף המיליארד דולר: הנפקתה של Oddity בשווי 1.9 מיליארד הינה העסקה היחידה בשנת 2023 בה המחוג חצה את הרף, זאת בהשוואה לשנת 2022 ו-2021 בהן נרשמו 2 עסקאות ו-21 עסקאות בהתאם, אשר כולן הינן הנפקות בארה"ב מעל מיליארד דולר. בשנת 2023 התרחשו 3 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של כ- 3.1 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 6 עסקאות משמעותיות בסך כולל של כ- 11.9 מיליארד דולר. כמו כן, ב-2023 התרחשו 14 עסקאות בסכום בין 100-500 מיליון דולר בסך כולל של כ-3.4 מיליארד דולר, 9 מהן בתחום הסייבר. זאת בהשוואה, לשנת 2022 בה התרחשו 17 עסקאות בהיקף. נתח העסקאות בין  10-50 מיליון דולר ממשיך גם השנה להוביל עם כ-40% מסך העסקאות, וזאת בהשוואה לשנת 2022 בה נתח העסקאות הללו היוו 53%.  

 

לגבי עסקאות המשך, 11 עסקאות המשך נוטרלו בניתוח הכללי של דו"ח זה. הסיבה לנטרול עסקאות אלו היא כי החברות נכללו בדוחות הפירמה בעבר (עת נעשתה הנפקה ראשונית לציבור או מכירה קודמת). הכללתן בשנית בדו"ח זה, הייתה מעוותת את היכולת לבצע ניתוח השוואתי בין השנים. 

עסקאות מיזוגים מיזוגים ורכישות ממשיכים להוות את הנתח המשמעותי של דו"ח האקזיטים: בנטרול הנפקות, בשנת 2023 הסתכמו עסקאות הרכישה, 42 במספר, לשווי של כ-5 מיליארד דולר. זאת בהשוואה לשנת 2022 אשר כללה 59 עסקאות רכישה בשווי מצטבר של כ- 6.2 מיליארד דולר, ואילו שנת השיא 2021 כללה 99 עסקאות רכישה בשווי מצטבר של כ – 11.5 מיליארד דולר. ירידה של כ-20% ו-57% בהתאמה בסכום העסקאות (בנטרול הנפקות). כמו כן, גודל עסקת רכישה ממוצעת עלה מ-105 מיליון דולר בשנת 2022 לכ-119 מיליון דולר בשנת 2023 – עלייה של כ- 13%.

קיראו עוד ב"BizTech"

אקזיטים לפי סקטורים (PWC)אקזיטים לפי סקטורים (PWC)

בשנת 2023 נרשמו בסך הכל 3 הנפקות (כולן בארה"ב) בשווי של כ-2.5 מיליארד דולר, בראשן Oddity בשווי של כ-1.9 מיליארד דולר - זאת בהשוואה לשנת 2022, בה היו 13 הנפקות, 8 מתוכן בארה"ב (בשווי כולל של כ-10 מיליארד דולר) והשאר בבורסה הישראלית (בשווי כולל של כ-600 מיליון דולר). ממוצע הנפקה עמד על כ-842 מיליון דולר, וזאת ביחס לממוצע של כ- 822 מיליון בשנה שעברה ולכ-985 מיליון בשנת השיא 2021.

 

מחשוב ותוכנה הינו המגזר שממשיך להוביל עם מספר העסקאות הגדול ביותר. בשנת 2023 ניתן לראות כי מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים, בדגש על תחום הסייבר, ממשיך להוביל עם מספר העסקאות הגדול ביותר ביחס לשאר המגזרים (כ-60% מכלל העסקאות), בסך הכולל של כ-4.2 מיליארד דולר.

יש עדיין עסקאות כחול-לבן

ארצות הברית הייתה ועודנה המשמעותית ביותר בהיבט של רוכשים, עם 27 עסקאות המהוות כ-60% ממספר העסקאות הכולל (זאת לעומת 39 עסקאות המהוות 54% ממספר העסקאות הכולל, בשנת 2022). כמו כן נרשמו 11 עסקאות "כחול-לבן" המהוות כ-24% ממספר העסקאות הכולל, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה נרשמו 23 עסקאות "כחול-לבן" המהוות כ-33% ממספר העסקאות הכולל.

ירון ויצנבליט, שותף וראש פרקטיקת הביקורת ואשכול ההייטק ב– PwC Israel: "בהרבה מובנים מדינת ישראל והתעשייה הטכנולוגית נכנסו למלחמה באופן לא מיטבי כלל וכלל - קדמו לה משבר גלובאלי אשר התחדד והתעצם בתחילתה של השנה הקודמת, ומשבר נוסף, מקומי אמנם, אך בעל השלכות פוטנציאליות הרות אסון, הרי הוא המשבר החוקתי שאיים לפלגנו ולזעזע את אמות הסיפים עליהם מושתתים יסודות קיומנו. יחד עם זאת, יתכן כי כתוצאה מהירידה במספרן ובהיקפן של כלל העסקאות, בלטו אלה השנה במיוחד, אך חברות הסייבר הן אשר "הצילו" את המצב. בשנת 2023, מתוך 45 עסקאות, 19 במספר נגעו לחברות העוסקות בתחום זה, כאשר שווין המצרפי בסכום כולל של כ- 3.8 מיליארד דולר, היווה כ- 51 אחוזים מהשווי הכולל של העסקאות". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שגית 11/12/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
    למעשה עשרות אלפי עובדי הסטרטאפים מחזיקים בידם אופציות שלא שוות כלום.
  • 1.
    המגיב 06/12/2023 23:27
    הגב לתגובה זו
    סך הכל הממוצע הרב שנתי דיי דומה למה שקורה עכשיו. אז כל הפאניקה מיותרת.
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובמשקפי גוגל; קרדיט: יוטיוב

חוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה

ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב

עוזי גרסטמן |

במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.

לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.

במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.

גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.

השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.

עומרי כספי
צילום: Ilya Melnikov

עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי

כספי מרחיב את פעילות Swish Ventures באמצעות הקרן החדשה, עם יכולת להשקיע בחברות פורטפוליו משלב הסיד לשלב הצמיחה בין חברות הפורטפוליו של סוויש: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai

רן קידר |
נושאים בכתבה עמרי כספי

משקיע ההון סיכון וכוכב ה-NBA לשעבר, עומרי כספי, מרחיב את פעילות קרן Swish Ventures עם גיוס של 100 מיליון דולר לקרן השקעות המשך (Opportunity Fund). הגיוס מעלה את היקף הנכסים המנוהלים ל-300 מיליון דולר ומרחיב את פעילות הקרן להשקיע בחברות פורטפוליו גם בהמשך להשקעות שביצעה דרך קרן הסיד בהיקף של 63 מיליון דולר, ובכך להמשיך לתמוך בחברות גם בשלבי הצמיחה ועד להפיכתן לחברות גלובליות בוגרות. 

קרן האופורטוניטי מתכננת להצטרף לכשמונה השקעות בתחומי הסייבר, תשתיות טכנולוגיות ו-AI. עם צ’קים בטווח ממוצע של 10 מיליון דולר. במקביל, היא תמשיך להיות שותפה אקטיבית בעבודה עם היזמים ובבניית החברה. בין חברות הפורטפוליו של סוויש נמנות: Cognition, EON, Upwind, Irregular, Applied Compute, Tenzai. המשקיעים בקרן כוללים גופים מוסדיים מישראל ומארה”ב, לצד פמלי אופיס. המצטרפים למשקיעים קודמים בהם קרן סקוייה. 

לדברי עומרי כספי: “יש לנו הזכות לעבוד עם יזמים יוצאי דופן שבונים חברות שמשנות תעשיות שלמות בסייבר, AI ותשתיות טכנולוגיות. מהיום הראשון בנינו את סוויש סביב עיקרון אחד: לעמוד מאחורי היזמים שלנו לאורך כל הדרך. אנחנו לא רק כותבים צ’ק - אנחנו זמינים בשביל החברות שלנו בכל רגע, כדי לעזור להם בגיוסי כספים, עובדים, בפתיחת דלתות ובכל מה שצריך כדי לבנות חברה גדולה. הקרן החדשה מאפשרת לנו להמשיך את הליווי גם כשהחברות גדלות, לתמוך בסבבי גיוס מתקדמים וליצור הזדמנויות השקעה נוספות למשקיעים שלנו.” קרן Swish Ventures, שהושקה בתחילת 2025, מתמקדת בהשקעה בסטארטאפים המובלים על ידי יזמים מובילים, הפונים לשווקים גדולים. הקרן מנוהלת על ידי עומרי כספי, המשמש מייסד ושותף מנהל, ואורי שטרייכמן, מוביל טכנולוגי והשקעות.

כספי, שיחק במשך עשור בליגת ה-NBA והיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל. הוא לא הראשון מענף הכדורסל שעושה זאת. קדמו למשל קווין דוראנט וסטף קרי ששיחקו עם כספי בגולדן סטייט, ביצעו השקעות רבות במיזמים במקביל לקריירת הכדורסל. כך כספי החל להיחשף לפעילות ולאורך הקריירה השקיע במספר חברות סטארט-אפ, שהבולטות שבהן הן DocuSign שהונפקה בנאסד"ק ו-DayTwo המאפשרת לאזן את רמות הסוכר בדם. לאחר השהות הארוכה בארה"ב והחזרה לישראל, הגביר כספי את פעילותו כמשקיע אנג'ל במיזמים בשלב מוקדם, בהם Boards המפתח פלטפורמה לאנשי שיווק ועוד.