צילום: PIXABAY

המבחן הגדול של ההייטק המקומי והאם ההתאוששות בפתח?

ההשקעה בסטאטראפים דווקא עולה בחודשים האחרונים וכך גם הייצוא של ההייטק, אבל אין בזה כדי להצביע על התאוששות בתחום - המבחן יהיה בחודשים הקרובים

עדן ספיר | 30/07/2023 11:29 (8)

נושאים בכתבה הון סיכון הייטק

המשבר המקומי בהייטק הוא חלק ממגמה עולמית, אבל ברור שלרפורמה-מהפכה-מחמאה יש השפעה גדולה על התחום. החשש הוא שהירידה הגדולה בהשקעות בהייטק תימשך, כשבמקביל חברות הייטק יעבירו פעילות וכספים לחו"ל. כמו כן, עבדים בתחום חושבים ומתעניינים במעבר לחו"ל על רקע המצב, וזה כמובן גורם לאי וודאות גדולה בתחום שהוא הקטר האמיתי של המשק.

השאלה הגדולה היא עד כמה המשבר העולמי משפיע ומה חלקה של הרפורמה-מהפכה-מחאה? השאלה היותר חשובה היא מה יהיה בעוד מספר חודשים - זה בעצם המבחן הגדול של ההייטק המקומי ולא רק בשל מה שקורה בארץ. בחצי שנה האחרונה הנאסד"ק מזנק כשבמקביל בחודש האחרון חוזרות ההנפקות לוולסטריט וחשוב יותר - קרנות ההון סיכון הגדולות חוזרות להשקיע בסטארטאפים. זה לא בערכים של לפני שנה, אבל עצם זה שיש חזרה להשקעות בחברות טכנולוגיות פרטיות מעודדת. השאלה הגדולה אם זה יזרום לשוק המקומי.

התשובה תהיה בעוד מספר חודשים. אם נראה שחברות ישראליות מקומיות מקבלות כספים זו תהיה בשורה טובה. אחרת, אנחנו בבעיה.

בסקירה של יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסביר פנינג גם את הסתירה לכאורה בנתוני ההייטק - "ההאטה בהשקעות בהייטק מתחילת השנה ממשיכה להיעדר באופן בולט מנתוני יצוא השירותים, אשר רשמו עלייה של 177 מיליון דולר במהלך מאי ל-7,029 מיליארד דולר. את העלייה ניתן לקשר ליצוא חברות סטארט-אפ, אשר מתאושש בחודשים האחרונים יחד עם העלייה במדדי מניות ההייטק בארה"ב.

"בניכוי אלה, ייצוא השירותים איבד כ-39 מיליון דולר לעומת אפריל, לכ-4.2 מיליארד, אבל רשם, עדיין, עלייה של כ-0.8% לעומת הממוצע בששת החודשים הקודמים. סיבה נוספת יכולה להיות הרמה המופחתת של השקל מול הדולר, משקיעים מעדיפים להיות חשופים לדולר בימים אלה ולא לשקל שמדשדש ומושפע בעיקר מהפן הפוליטי ולא הכלכלי".

פנינג גם מצביע על מקור נוסף לאופטימיות דרך מספר עובדי ההייטק - "על פי סקר כח אדם שנערך לאחרונה, מספר העובדים בענפי המידע והתקשורת, המתואם עם יצוא השירותים, עמד על כ-300 אלף אופייניים לתקופה האחרונה במאי, ואף טיפס לכ-320 אלף חריגים ביוני. ככל הנראה יהיה תיקון בסדרה זו, על רקע פתיחת הפער מול נתוני הביטוח הלאומי. אבל גם במקרה כזה ניכר כי לא נוצר קושי רוחבי בענף.

"לאחר עליות במדדי המניות של הייטק, כפי שראינו לאחרונה, קיימת נטייה להגדלת מימון של סטארטאפים, אשר עשויה גם למצוא ביטוי בשוק המקומי.

קיראו עוד ב"BizTech"

לצד הנתונים האלו, אי אפשר להתכחש כמובן למה שקורה בחודשים האחרונים ובמיוחד לאחר ביטול עילת האי סבירות. חלק גדול ממגזר ההייטק נגד הרפורמה-מהפכה ויוצא במחאה גדולה לצד צעדים אופרטיביים. זה יכול להוביל להמשך ירידה בהשקעות ואיבוד מנוע הקטר המרכזי שלנו. על רקע זה, גורמים בתעשיית ההייטק, מעריכים שכנראה נמשיך לראות מגמת ירידה חדה בגיוסים ובהשקעות של סטארטאפים וקרנות הייטק בשוק הישראלי בהמשך השנה.

כל זה כאשר ההשקעות סובלות מהריבית הגבוהה - הריבית שהפכה לגבוהה בניגוד לריבית האפסית שהכרנו עד לפני שנה, גרמה למשקיעים למוסדיים רבים (בעיקר בארצות הברית) לוותר על ההשקעה בהייטק. מצד אחד השקעות בהייטק עם פוטנציאל השבחה גדול, אבל מצד שני כשהריבית גבוהה וכך גם שיעורי ההיוון של הערכות השווי, ערך החברות האלו יורד משמעותית. חברות צמיחה שבשלבים הראשונים שלהן הפסדיות בונות על רווחים עתידיים, רק שבריבית גבוהה, הערך הנוכחי של הרווחים האלו נמוך מאשר בריבית אפסית.

בכל מקרה, גם כשההייטק יחזור, זה לא יהיה בערכים של לפני שנתיים ויותר. בשנת 2020 ו-2021 היה ניתן לראות גיוסים בשווי גבוה בצורה יוצאת מן הכלל, שווי מנופח וחסר פרופורציה לערך האמיתי. זה אומר שחברות שיגייסו עכשיו יצטרכו להוריד ערכים אחרת הן יתקשו לגייס.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
ביביזפורטל 31/07/2023 08:18
הגב לתגובה זו
ונראה... מה נסגר איתכם? המשבר כבר כאן והוא עמוק, אתם חיים בלהלה לנד
3.
כלכלן 30/07/2023 21:50
הגב לתגובה זו
שרוכב עליו ומהווה נטל חברתי עצום, אין אף מדינה אחרת בעולם עם מגזר ציבורי כה שמן ולא יעיל כמו ישראל. כל הכסף של ההייטקיסטים הולך לצמצום פערים חברתיים ולעובר לאנשים שהמצב שלהם בפועל טוב יותר פיננסית וגם חברתית ומורלית מאשר הייטקיסטים חנונים שכל הזמן בדיכאון ודכדוך מתמשך.
כלכלן 30/07/2023 23:17
הגב לתגובה זו
משקיעים לא אוהבים לשים כסף איפה שאין מהנדסים שמחים. הם מעדיפים להשקיע על מהנדסים בקליפורניה ובסיליקון וואלי, שם הנטו של גבוה ב50-100%, הברוטו גבוה פי 3 והמסים שהוא משלם הולכים על שירותים חיוניים והשקעה בתשתיות ובדברים מחוללי צמיחה גרידא.
2.
אסף 30/07/2023 12:33
הגב לתגובה זו
לפחות מרוויחים יפה יחסית לעבדים
1.
מנכ"ל בהייטק :-))) 30/07/2023 11:50
הגב לתגובה זו
הנדסת תודעה שמאלנית לא יכולה לשנות את המציאות
אופיר 30/07/2023 13:10
הגב לתגובה זו
המשך לממן חרדים ומתנחלים פרזיטים, להצר חרויות אזרח, להפלות את כולם למעט אותם פרזיטים, להמשיך ולהשחית את השירות הציבורי ע"י הכנסת מקורבי השלטון הבלתי כשירים ותפגוש את המציאות. ומי אומר שההשקעה בסטארט אפים באמת עולה ? לא שוק העבודה בתחום. אין מדינה שהפכה לדיקטטורה ושגשגה. בדור עם חבריך בהונגריה ופולין
רון 30/07/2023 15:18
כשתעוררו מהסיפור שאתם מספרים לעצמכם, תגלו שישראל לא הופכת להיות הונגריה ולא דומה, ישראל חוזרת להיות מה שהיא הייתה בעצמה לפני 30 שנה, לפני שאיזה גאון ציני המציא כל מיני עילות והתחיל לשחק איתם כחומר ביד היוצר, ובכך התגבר על המחוקק. זה כל הסיפור. אולי לתקופה גם תצליחו לשכנע עוד כמה אנשים בישראל ומחוצה לה, שהדמוקרטיה קורסת ועוד כל מיני מילים שהכנסתם לשיח, אבל זה ענין של זמן עד שהאמת תצא לאור ותחזור הרווחה לישראל וביתר שאת. כי העודף משפטיזיציה יוצרת בירוקרטיה מיותרת שבסוף מזיקה להשקעות. כשיצליחו לשחרר גם את זה המצב לא רק יחזור להיות כמו שהיה אלא אפילו יותר טוב בהרבה.
המגיב 30/07/2023 14:10
הפקולטות לרפואה מגבילות את מספר הסטודנטים, ומונעות בכל תוקף הקמה של מוסדות פרטיים ללימוד רפואה. לפני כמה (בערך 10) שנים היה ראיון שבו נשאלו ראשי הפקולטות למה - הטענה שלהם היתה "שמירה על יוקרת המקצוע", והשוו את זנ לפקולטות למשפטים, שלא התנגדו לפתיחת מוסדות פרטיים ללימוד התחום, ו"הזנו" את המקצוע - כך לדבריהם. אז דע לך - הם שומרים על עצמם, ועל "יוקרת המקצוע", ולא על חייך, או חיי קרוביך.

דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר | 22/12/2025 10:55

נושאים בכתבה רשות החדשנות סטארט אפ

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".

למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי | 22/12/2025 23:55

נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק תכנות

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.

ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

להמשך הכתבה לחץ כאן