הייטק
צילום: PIXABAY

המבחן הגדול של ההייטק המקומי והאם ההתאוששות בפתח?

ההשקעה בסטאטראפים דווקא עולה בחודשים האחרונים וכך גם הייצוא של ההייטק, אבל אין בזה כדי להצביע על התאוששות בתחום - המבחן יהיה בחודשים הקרובים
עדן ספיר | (8)
נושאים בכתבה הון סיכון הייטק

המשבר המקומי בהייטק הוא חלק ממגמה עולמית, אבל ברור שלרפורמה-מהפכה-מחמאה יש השפעה גדולה על התחום. החשש הוא שהירידה הגדולה בהשקעות בהייטק תימשך, כשבמקביל חברות הייטק יעבירו פעילות וכספים לחו"ל. כמו כן, עבדים בתחום חושבים ומתעניינים במעבר לחו"ל על רקע המצב, וזה כמובן גורם לאי וודאות גדולה בתחום שהוא הקטר האמיתי של המשק. 

השאלה הגדולה היא עד כמה המשבר העולמי משפיע ומה חלקה של הרפורמה-מהפכה-מחאה? השאלה היותר חשובה היא מה יהיה בעוד מספר חודשים - זה בעצם המבחן הגדול של ההייטק המקומי ולא רק בשל מה שקורה בארץ. בחצי שנה האחרונה הנאסד"ק מזנק כשבמקביל בחודש האחרון חוזרות ההנפקות לוולסטריט וחשוב יותר - קרנות ההון סיכון הגדולות חוזרות להשקיע בסטארטאפים. זה לא בערכים של לפני שנה, אבל עצם זה שיש חזרה להשקעות בחברות טכנולוגיות פרטיות מעודדת. השאלה הגדולה אם זה יזרום לשוק המקומי. 

התשובה תהיה בעוד מספר חודשים. אם נראה שחברות ישראליות מקומיות מקבלות כספים זו תהיה בשורה טובה. אחרת, אנחנו בבעיה.     

בסקירה של יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסביר פנינג גם את הסתירה לכאורה בנתוני ההייטק - "ההאטה בהשקעות בהייטק מתחילת השנה ממשיכה להיעדר באופן בולט מנתוני יצוא השירותים, אשר רשמו עלייה של 177 מיליון דולר במהלך מאי ל-7,029 מיליארד דולר. את העלייה ניתן לקשר ליצוא חברות סטארט-אפ, אשר מתאושש בחודשים האחרונים יחד עם העלייה במדדי מניות ההייטק בארה"ב.

"בניכוי אלה, ייצוא השירותים איבד כ-39 מיליון דולר  לעומת אפריל, לכ-4.2 מיליארד, אבל רשם, עדיין, עלייה של כ-0.8% לעומת הממוצע בששת החודשים הקודמים. סיבה נוספת יכולה להיות הרמה המופחתת של השקל מול הדולר, משקיעים מעדיפים להיות חשופים לדולר בימים אלה ולא לשקל שמדשדש ומושפע בעיקר מהפן הפוליטי ולא הכלכלי".

פנינג גם מצביע על מקור נוסף לאופטימיות דרך מספר עובדי ההייטק - "על פי סקר כח אדם שנערך לאחרונה, מספר העובדים בענפי המידע והתקשורת, המתואם עם יצוא השירותים, עמד על כ-300 אלף אופייניים לתקופה האחרונה במאי, ואף טיפס לכ-320 אלף חריגים ביוני. ככל הנראה  יהיה תיקון בסדרה זו, על רקע פתיחת הפער מול נתוני הביטוח הלאומי. אבל גם במקרה כזה ניכר כי לא נוצר קושי רוחבי בענף.  

"לאחר עליות במדדי המניות של הייטק, כפי שראינו לאחרונה, קיימת נטייה להגדלת מימון של סטארטאפים, אשר עשויה גם למצוא ביטוי בשוק המקומי. 

קיראו עוד ב"BizTech"

לצד הנתונים האלו, אי אפשר להתכחש כמובן למה שקורה בחודשים האחרונים ובמיוחד לאחר ביטול עילת האי סבירות. חלק גדול ממגזר ההייטק נגד הרפורמה-מהפכה ויוצא במחאה גדולה לצד צעדים אופרטיביים. זה יכול להוביל להמשך ירידה בהשקעות ואיבוד מנוע הקטר המרכזי שלנו. על רקע זה, גורמים בתעשיית ההייטק, מעריכים שכנראה נמשיך לראות מגמת ירידה חדה בגיוסים ובהשקעות של סטארטאפים וקרנות הייטק  בשוק הישראלי בהמשך השנה.

כל זה כאשר ההשקעות סובלות מהריבית הגבוהה - הריבית שהפכה לגבוהה בניגוד לריבית האפסית שהכרנו עד לפני שנה, גרמה למשקיעים למוסדיים רבים (בעיקר בארצות הברית) לוותר על ההשקעה בהייטק. מצד אחד השקעות בהייטק עם פוטנציאל השבחה גדול, אבל מצד שני כשהריבית גבוהה וכך גם שיעורי ההיוון של הערכות השווי, ערך החברות האלו יורד משמעותית.  חברות צמיחה שבשלבים הראשונים שלהן הפסדיות בונות על רווחים עתידיים, רק שבריבית גבוהה, הערך הנוכחי של הרווחים האלו נמוך מאשר בריבית אפסית. 

 

בכל מקרה, גם כשההייטק יחזור, זה לא יהיה בערכים של לפני שנתיים ויותר. בשנת 2020 ו-2021 היה ניתן לראות גיוסים בשווי גבוה בצורה יוצאת מן הכלל, שווי מנופח וחסר פרופורציה לערך האמיתי. זה אומר שחברות שיגייסו עכשיו יצטרכו להוריד ערכים אחרת הן יתקשו לגייס. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ביביזפורטל 31/07/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
    ונראה... מה נסגר איתכם? המשבר כבר כאן והוא עמוק, אתם חיים בלהלה לנד
  • 3.
    כלכלן 30/07/2023 21:50
    הגב לתגובה זו
    שרוכב עליו ומהווה נטל חברתי עצום, אין אף מדינה אחרת בעולם עם מגזר ציבורי כה שמן ולא יעיל כמו ישראל. כל הכסף של ההייטקיסטים הולך לצמצום פערים חברתיים ולעובר לאנשים שהמצב שלהם בפועל טוב יותר פיננסית וגם חברתית ומורלית מאשר הייטקיסטים חנונים שכל הזמן בדיכאון ודכדוך מתמשך.
  • כלכלן 30/07/2023 23:17
    הגב לתגובה זו
    משקיעים לא אוהבים לשים כסף איפה שאין מהנדסים שמחים. הם מעדיפים להשקיע על מהנדסים בקליפורניה ובסיליקון וואלי, שם הנטו של גבוה ב50-100%, הברוטו גבוה פי 3 והמסים שהוא משלם הולכים על שירותים חיוניים והשקעה בתשתיות ובדברים מחוללי צמיחה גרידא.
  • 2.
    אסף 30/07/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    לפחות מרוויחים יפה יחסית לעבדים
  • 1.
    מנכ"ל בהייטק :-))) 30/07/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    הנדסת תודעה שמאלנית לא יכולה לשנות את המציאות
  • אופיר 30/07/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    המשך לממן חרדים ומתנחלים פרזיטים, להצר חרויות אזרח, להפלות את כולם למעט אותם פרזיטים, להמשיך ולהשחית את השירות הציבורי ע"י הכנסת מקורבי השלטון הבלתי כשירים ותפגוש את המציאות. ומי אומר שההשקעה בסטארט אפים באמת עולה ? לא שוק העבודה בתחום. אין מדינה שהפכה לדיקטטורה ושגשגה. בדור עם חבריך בהונגריה ופולין
  • רון 30/07/2023 15:18
    כשתעוררו מהסיפור שאתם מספרים לעצמכם, תגלו שישראל לא הופכת להיות הונגריה ולא דומה, ישראל חוזרת להיות מה שהיא הייתה בעצמה לפני 30 שנה, לפני שאיזה גאון ציני המציא כל מיני עילות והתחיל לשחק איתם כחומר ביד היוצר, ובכך התגבר על המחוקק. זה כל הסיפור. אולי לתקופה גם תצליחו לשכנע עוד כמה אנשים בישראל ומחוצה לה, שהדמוקרטיה קורסת ועוד כל מיני מילים שהכנסתם לשיח, אבל זה ענין של זמן עד שהאמת תצא לאור ותחזור הרווחה לישראל וביתר שאת. כי העודף משפטיזיציה יוצרת בירוקרטיה מיותרת שבסוף מזיקה להשקעות. כשיצליחו לשחרר גם את זה המצב לא רק יחזור להיות כמו שהיה אלא אפילו יותר טוב בהרבה.
  • המגיב 30/07/2023 14:10
    הפקולטות לרפואה מגבילות את מספר הסטודנטים, ומונעות בכל תוקף הקמה של מוסדות פרטיים ללימוד רפואה. לפני כמה (בערך 10) שנים היה ראיון שבו נשאלו ראשי הפקולטות למה - הטענה שלהם היתה "שמירה על יוקרת המקצוע", והשוו את זנ לפקולטות למשפטים, שלא התנגדו לפתיחת מוסדות פרטיים ללימוד התחום, ו"הזנו" את המקצוע - כך לדבריהם. אז דע לך - הם שומרים על עצמם, ועל "יוקרת המקצוע", ולא על חייך, או חיי קרוביך.
עיבוד תמונה דרך CHATGPTעיבוד תמונה דרך CHATGPT

בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT

החברה משיקה מנוע חדש ומהיר פי ארבעה ליצירה ועריכת תמונות בתוך ChatGPT, ובמקביל חושפת מדד חדש להערכת יכולות מחקר מדעי של בינה מלאכותית; המירוץ הבלתי פוסק לעליונות הטכנולוגית אינו עוצר ומתקיים מול גוגל, xAI ושחקניות נוספות

רן קידר |
נושאים בכתבה OpenAI

OpenAI ממשיכה להאיץ את קצב הפיתוח של ChatGPT ומכריזה על שדרוג משמעותי ליכולות יצירת התמונות של הצ’טבוט, לצד מהלך אסטרטגי רחב יותר שנועד להדגיש את יתרונותיה גם בזירה המדעית. העדכון החדש, שנחשף השבוע, נועד להפוך את יצירת התמונות למהירה, מדויקת ושימושית יותר – הן עבור משתמשים פרטיים והן עבור שימושים מקצועיים – ומצטרף לשורת צעדים שמטרתם לבצר את מעמד ChatGPT כ”אפליקציית הכול־באחד” בעולם הבינה המלאכותית.

הגרסה החדשה של ChatGPT Images מאפשרת יצירה ועריכה של תמונות במהירות הגבוהה עד פי ארבעה מזו של המודל הקודם, תוך שמירה עקבית על פרטים חזותיים מורכבים. OpenAI מדגישה כי המערכת החדשה יודעת לעקוב טוב יותר אחר תאורה, קומפוזיציה, מראה הדמויות ופרטים קטנים גם לאחר סדרה של עריכות חוזרות – נקודת תורפה מוכרת בדורות קודמים של מחוללי תמונות מבוססי AI.

עריכת תמונות מדויקת ושימושית יותר

מעבר לשיפור בביצועים, המודל החדש מרחיב משמעותית את אפשרויות העריכה. משתמשים יכולים להעלות תמונה קיימת ולבצע בה שינויים ממוקדים, כמו שינוי סגנון מצילום פוטוריאליסטי לאיור בצבעי מים, הוספת אלמנטים חדשים או התאמת פרטים לבקשה ספציפית, מבלי “לאבד” את הזהות המקורית של התמונה. לדברי OpenAI, מדובר בצעד קריטי להפיכת הכלי לאמין עבור מעצבים, יוצרי תוכן, אנשי שיווק ואף משתמשים ארגוניים.

המערכת החדשה שיפרה גם את היכולת לשלב טקסט בתוך תמונות, כולל יצירת אינפוגרפיקות מורכבות וטקסטים ארוכים יחסית, וכן בהתמודדות עם סצנות מרובות דמויות, תחום שבו מודלים קודמים נטו להיכשל. כחלק מהשדרוג, OpenAI משיקה אזור ייעודי ליצירת תמונות בתוך אפליקציית ChatGPT ובאתר, ולא רק כחלק משיחה עם הצ’טבוט.


                 שניות ספורות להפקת גירסת הייטק של "הסעודה האחרונה" של דה וינצ'י. 

תחרות גוברת ולחץ פנימי

המהלך מגיע על רקע תחרות הולכת ומחריפה. גוגל השיקה לאחרונה את ג'מיני 3, מודל מתקדם במיוחד, ובתוכו מחולל תמונות פופולרי ומוצלח (Nano Banana). במקביל, Grok של xAI, החברה של אילון מאסק, מציע אף הוא יכולות דומות. על פי דיווחים, מנכ״ל OpenAI סם אלטמן אף הכריז על “קוד אדום” פנימי לאחר השקת Gemini 3, וקרא להאצה מיידית בשיפור ChatGPT.

עובדי Dux, צילום: מעין רחימהעובדי Dux, צילום: מעין רחימה

Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר

החברה פיתחה מערכת המתמודדת עם אתגר מהירות התקיפות של ימינו, על ידי זיהוי וניתוח של חולשות שתוקף יכול לנצל בפועל, ופותרת אותן לפני שתקיפה יוצאת לפועל: "הבנו שאפשר לנצל את זה שיש היום מכונות שיכולות לחשוב כמו בן אדם ולתת פיתרון שונה ממה שהיה עד היום" 


הדס ברטל |

Dux, חברת סייבר ישראלית שפיתחה פלטפורמה מבוססת אייג'נטים לניהול איומים, ופותרת בדיוק את אתגר זה, נחשפת היום עם גיוס סיד בהיקף של 9 מ' דולר, בהובלת Redpoint, TLV Partners וMaple Capital ובהשתתפות של אנג׳לים מחברות מובילות בתעשייה, ביניהן CrowdStrike, Okta, ו-Armis. לפי החברה, היא מביאה לעולם הגנת הסייבר יכולת שוברת שוויון לניהול איומים המבוסס על אייג'נטים.

החברה נוסדה על ידי אור לטוביץ, עמית ניר, ונדב גבע, כולם בוגרי תוכנית תלפיות של צה"ל. במהלך שירותם, הובילו פרויקטים משמעותיים ורחבי היקף של סייבר התקפי והגנתי ויוזמות AI שונות עבור משרד ראש הממשלה ויחידת 8200. עבור פועלם, זכו בפרסי בטחון ישראל ופרס רוה״מ, כאשר הפרויקטים שהובילו מוטמעים כיום כמערכות תפעוליות שנמצאות בשימוש ברמה הלאומית. Dux הוקמה כדי לסייע לצוותי האבטחה בארגונים להבין מה תוקפים יכולים לנצל נגדם בעולם האמיתי ולא פחות חשוב, מה לא ניתן לניצול ובעיקר מבזבז לצוותים זמן יקר, ולתקן את החולשה עוד לפני שהיא נוצלה.

גיוס הסיד המשמעותי יסייע לחברה להרחיב את צוות המחקר והפיתוח שלה בתל אביב, להגדיל את פעילות ה-go-to-market שלה בארצות הברית, ולהאיץ את היכולות מבוססות האייג׳נטים של הפלטפורמה שפיתחה בתחומים של ניתוח ניצול חולשות, טיוב כלי ההגנה הקיימים בארגון, וניהול איומים באופן שוטף.

תקיפות סייבר-ריגול שבוצעה על ידי סוכן AI

כבר הרבה זמן שארגונים מתקשים עם הגדילה המשמעותית בכמות הנכסים, הסורקים השונים, והחולשות, הרבה מעבר למה שצוותי האבטחה יכולים בפועל לנטר. האלמנט המאתגר ביותר כיום, שהשתנה דרמטית בשנים האחרונות, הוא המהירות שבה תקיפות סייבר יוצאות לפועל באמצעות AI. לפי דוח של Mandiant, תוך שנתיים, הזמן הממוצע לניצול חולשה על ידי תוקף צנח מ-32 יום ל-5 ימים בלבד. בנוסף, מוקדם יותר השנה Anthropic תיעדה את תקיפת הסייבר-ריגול הראשונה בעולם שבוצעה לגמרי על ידי סוכני AI, לא רק בשלב התכנון וההכוונה, אלא גם בשלב ביצוע התקיפה, באופן אוטונומי.

"התקיפות האלו לא מחכות לתהליכי תיקון תקופתיים של צוותים שונים בארגון", אמר אור לטוביץ, שותף מייסד ומנכ"ל Dux. "צוותי האבטחה צריכים כלים לניתוח מה שבאמת בר ניצול במערכות החברה, לצד יכולות פרקטיות להפחית את האיום בצורה אפקטיבית, ובמהירות תגובה שהתקיפות המודרניות דורשות".