הייטק
צילום: PIXABAY

המבחן הגדול של ההייטק המקומי והאם ההתאוששות בפתח?

ההשקעה בסטאטראפים דווקא עולה בחודשים האחרונים וכך גם הייצוא של ההייטק, אבל אין בזה כדי להצביע על התאוששות בתחום - המבחן יהיה בחודשים הקרובים
עדן ספיר | (8)
נושאים בכתבה הון סיכון הייטק

המשבר המקומי בהייטק הוא חלק ממגמה עולמית, אבל ברור שלרפורמה-מהפכה-מחמאה יש השפעה גדולה על התחום. החשש הוא שהירידה הגדולה בהשקעות בהייטק תימשך, כשבמקביל חברות הייטק יעבירו פעילות וכספים לחו"ל. כמו כן, עבדים בתחום חושבים ומתעניינים במעבר לחו"ל על רקע המצב, וזה כמובן גורם לאי וודאות גדולה בתחום שהוא הקטר האמיתי של המשק. 

השאלה הגדולה היא עד כמה המשבר העולמי משפיע ומה חלקה של הרפורמה-מהפכה-מחאה? השאלה היותר חשובה היא מה יהיה בעוד מספר חודשים - זה בעצם המבחן הגדול של ההייטק המקומי ולא רק בשל מה שקורה בארץ. בחצי שנה האחרונה הנאסד"ק מזנק כשבמקביל בחודש האחרון חוזרות ההנפקות לוולסטריט וחשוב יותר - קרנות ההון סיכון הגדולות חוזרות להשקיע בסטארטאפים. זה לא בערכים של לפני שנה, אבל עצם זה שיש חזרה להשקעות בחברות טכנולוגיות פרטיות מעודדת. השאלה הגדולה אם זה יזרום לשוק המקומי. 

התשובה תהיה בעוד מספר חודשים. אם נראה שחברות ישראליות מקומיות מקבלות כספים זו תהיה בשורה טובה. אחרת, אנחנו בבעיה.     

בסקירה של יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסביר פנינג גם את הסתירה לכאורה בנתוני ההייטק - "ההאטה בהשקעות בהייטק מתחילת השנה ממשיכה להיעדר באופן בולט מנתוני יצוא השירותים, אשר רשמו עלייה של 177 מיליון דולר במהלך מאי ל-7,029 מיליארד דולר. את העלייה ניתן לקשר ליצוא חברות סטארט-אפ, אשר מתאושש בחודשים האחרונים יחד עם העלייה במדדי מניות ההייטק בארה"ב.

"בניכוי אלה, ייצוא השירותים איבד כ-39 מיליון דולר  לעומת אפריל, לכ-4.2 מיליארד, אבל רשם, עדיין, עלייה של כ-0.8% לעומת הממוצע בששת החודשים הקודמים. סיבה נוספת יכולה להיות הרמה המופחתת של השקל מול הדולר, משקיעים מעדיפים להיות חשופים לדולר בימים אלה ולא לשקל שמדשדש ומושפע בעיקר מהפן הפוליטי ולא הכלכלי".

פנינג גם מצביע על מקור נוסף לאופטימיות דרך מספר עובדי ההייטק - "על פי סקר כח אדם שנערך לאחרונה, מספר העובדים בענפי המידע והתקשורת, המתואם עם יצוא השירותים, עמד על כ-300 אלף אופייניים לתקופה האחרונה במאי, ואף טיפס לכ-320 אלף חריגים ביוני. ככל הנראה  יהיה תיקון בסדרה זו, על רקע פתיחת הפער מול נתוני הביטוח הלאומי. אבל גם במקרה כזה ניכר כי לא נוצר קושי רוחבי בענף.  

"לאחר עליות במדדי המניות של הייטק, כפי שראינו לאחרונה, קיימת נטייה להגדלת מימון של סטארטאפים, אשר עשויה גם למצוא ביטוי בשוק המקומי. 

קיראו עוד ב"BizTech"

לצד הנתונים האלו, אי אפשר להתכחש כמובן למה שקורה בחודשים האחרונים ובמיוחד לאחר ביטול עילת האי סבירות. חלק גדול ממגזר ההייטק נגד הרפורמה-מהפכה ויוצא במחאה גדולה לצד צעדים אופרטיביים. זה יכול להוביל להמשך ירידה בהשקעות ואיבוד מנוע הקטר המרכזי שלנו. על רקע זה, גורמים בתעשיית ההייטק, מעריכים שכנראה נמשיך לראות מגמת ירידה חדה בגיוסים ובהשקעות של סטארטאפים וקרנות הייטק  בשוק הישראלי בהמשך השנה.

כל זה כאשר ההשקעות סובלות מהריבית הגבוהה - הריבית שהפכה לגבוהה בניגוד לריבית האפסית שהכרנו עד לפני שנה, גרמה למשקיעים למוסדיים רבים (בעיקר בארצות הברית) לוותר על ההשקעה בהייטק. מצד אחד השקעות בהייטק עם פוטנציאל השבחה גדול, אבל מצד שני כשהריבית גבוהה וכך גם שיעורי ההיוון של הערכות השווי, ערך החברות האלו יורד משמעותית.  חברות צמיחה שבשלבים הראשונים שלהן הפסדיות בונות על רווחים עתידיים, רק שבריבית גבוהה, הערך הנוכחי של הרווחים האלו נמוך מאשר בריבית אפסית. 

 

בכל מקרה, גם כשההייטק יחזור, זה לא יהיה בערכים של לפני שנתיים ויותר. בשנת 2020 ו-2021 היה ניתן לראות גיוסים בשווי גבוה בצורה יוצאת מן הכלל, שווי מנופח וחסר פרופורציה לערך האמיתי. זה אומר שחברות שיגייסו עכשיו יצטרכו להוריד ערכים אחרת הן יתקשו לגייס. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ביביזפורטל 31/07/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
    ונראה... מה נסגר איתכם? המשבר כבר כאן והוא עמוק, אתם חיים בלהלה לנד
  • 3.
    כלכלן 30/07/2023 21:50
    הגב לתגובה זו
    שרוכב עליו ומהווה נטל חברתי עצום, אין אף מדינה אחרת בעולם עם מגזר ציבורי כה שמן ולא יעיל כמו ישראל. כל הכסף של ההייטקיסטים הולך לצמצום פערים חברתיים ולעובר לאנשים שהמצב שלהם בפועל טוב יותר פיננסית וגם חברתית ומורלית מאשר הייטקיסטים חנונים שכל הזמן בדיכאון ודכדוך מתמשך.
  • כלכלן 30/07/2023 23:17
    הגב לתגובה זו
    משקיעים לא אוהבים לשים כסף איפה שאין מהנדסים שמחים. הם מעדיפים להשקיע על מהנדסים בקליפורניה ובסיליקון וואלי, שם הנטו של גבוה ב50-100%, הברוטו גבוה פי 3 והמסים שהוא משלם הולכים על שירותים חיוניים והשקעה בתשתיות ובדברים מחוללי צמיחה גרידא.
  • 2.
    אסף 30/07/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    לפחות מרוויחים יפה יחסית לעבדים
  • 1.
    מנכ"ל בהייטק :-))) 30/07/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    הנדסת תודעה שמאלנית לא יכולה לשנות את המציאות
  • אופיר 30/07/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    המשך לממן חרדים ומתנחלים פרזיטים, להצר חרויות אזרח, להפלות את כולם למעט אותם פרזיטים, להמשיך ולהשחית את השירות הציבורי ע"י הכנסת מקורבי השלטון הבלתי כשירים ותפגוש את המציאות. ומי אומר שההשקעה בסטארט אפים באמת עולה ? לא שוק העבודה בתחום. אין מדינה שהפכה לדיקטטורה ושגשגה. בדור עם חבריך בהונגריה ופולין
  • רון 30/07/2023 15:18
    כשתעוררו מהסיפור שאתם מספרים לעצמכם, תגלו שישראל לא הופכת להיות הונגריה ולא דומה, ישראל חוזרת להיות מה שהיא הייתה בעצמה לפני 30 שנה, לפני שאיזה גאון ציני המציא כל מיני עילות והתחיל לשחק איתם כחומר ביד היוצר, ובכך התגבר על המחוקק. זה כל הסיפור. אולי לתקופה גם תצליחו לשכנע עוד כמה אנשים בישראל ומחוצה לה, שהדמוקרטיה קורסת ועוד כל מיני מילים שהכנסתם לשיח, אבל זה ענין של זמן עד שהאמת תצא לאור ותחזור הרווחה לישראל וביתר שאת. כי העודף משפטיזיציה יוצרת בירוקרטיה מיותרת שבסוף מזיקה להשקעות. כשיצליחו לשחרר גם את זה המצב לא רק יחזור להיות כמו שהיה אלא אפילו יותר טוב בהרבה.
  • המגיב 30/07/2023 14:10
    הפקולטות לרפואה מגבילות את מספר הסטודנטים, ומונעות בכל תוקף הקמה של מוסדות פרטיים ללימוד רפואה. לפני כמה (בערך 10) שנים היה ראיון שבו נשאלו ראשי הפקולטות למה - הטענה שלהם היתה "שמירה על יוקרת המקצוע", והשוו את זנ לפקולטות למשפטים, שלא התנגדו לפתיחת מוסדות פרטיים ללימוד התחום, ו"הזנו" את המקצוע - כך לדבריהם. אז דע לך - הם שומרים על עצמם, ועל "יוקרת המקצוע", ולא על חייך, או חיי קרוביך.
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית

מהלך ממשלתי רחב לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, מקים שני מרכזי חדשנות בצפון לצד מרכז חדשנות לחברה הבדואית בנגב, שיושקו למען חיזוק היזמות וההשתלבות בהייטק

 


הדס ברטל |

הרשות לפיתוח חברתי כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד רה"מ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ורשות החדשנות מודיעים על השקת תכניות לאומיות לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת המהלכים יוקמו מרכזי חדשנות ייעודיים שיספקו מענה רחב לפיתוח יזמות טכנולוגית, חיבור להייטק, לאקדמיה ולמשקיעים, כחלק ממהלך ממשלתי רחב לחיזוק הכלכלה האזורית ולשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית ההייטק הישראלית.

המרכזים, ביוזמת הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד ראש הממשלה ורשות החדשנות הינם חלק מתכנית לאומית לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת התוכנית יוקמו שני מרכזי חדשנות שיספקו מענה רחב לפיתוח יזמות טכנולוגית בקרב כלל החברה הדרוזית והצ'רקסית בכרמל, בגליל וברמת הגולן, כחלק ממהלך ממשלתי רחב לחיזוק הכלכלה בחברה הדרוזית והצ'רקסית, ומימוש מטרת רשות החדשנות לשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית ההייטק הישראלית.

המרכזים יפעלו בהיקף השקעה מצטבר של 15 מיליון שקלים למשך חמש שנים, במטרה לעודד הקמה של חברות הזנק חדשות וליווי יזמים ויזמות לאורך כל שלבי הקמת הסטארטאפים. הפעילות תכלול קידום רעיונות ראשוניים וגיבושם, תכניות אקסלרציה, ליווי מקצועי של מנטורים ויועצים מנוסים, חיבורים לשוק ולמשקיעים, וסיוע בגיוסי הון ובבניית תשתית עסקית וטכנולוגית.

המרכזים שנבחרו הם צפונטק הגליל (Northtech Galil), מרכז חדשנות מוקם כדי ליצור אקוסיסטם המעודד יזמות וחדשנות בתחום ההייטק בחברה הדרוזית והצ'רקסית בגליל וברמת הגולן. בין השותפים להקמת המרכז: קבוצת אוקטאלי, חברת ג'יניסט, בית התוכנה Logica-IT, אוניברסיטת חיפה ומרכז החדשנות ליזמות של אונ' חיפה HIL, עמותת ItWorks  מעצימים אנשים, וקרן מיראז'. המרכז  יסייע ליזמים בשלבי הרעיונאות (Ideation) ולחברות בשלבי הפרה-סיד והסיד, ויאפשר מפגש בין אנשי טכנולוגיה, אנשי פיתוח עסקי, ואנשים המתעניינים ביזמות, ובין סטודנטים, בוגרי אוניברסיטה וחיילים משוחררים , כולם מהחברה הדרוזית והצ'רקסית.

מרכז נוסף הוא מרכז החדשנות Beyon-D Innovations שואף לתת מענה לכל שלבי היזמות, מהכרות ומודעות, דרך ליווי והכשרה, גיבוש וקידום המיזמים על ידי הכוונתם וחיבורם ללקוחות, משקיעים, ומענקים רלוונטיים, ועד להובלת סבבי השקעות מוקדמים על ידי יצירת קרן השקעות ייעודית לחברה הדרוזית. מרכזו בכרמל אך הוא יפעל במוקדים נוספים בצפון. בין השותפים להקמת המרכז: DTech   מרכז החדשנות לחייל  הדרוזי, רן נוביישן, חברת Believe Trade, טי אל קיו השקעות בע"מ, וRoad2  וכן פרופ' נאווה זיסאפל.