המבחן הגדול של ההייטק המקומי והאם ההתאוששות בפתח?
המשבר המקומי בהייטק הוא חלק ממגמה עולמית, אבל ברור שלרפורמה-מהפכה-מחמאה יש השפעה גדולה על התחום. החשש הוא שהירידה הגדולה בהשקעות בהייטק תימשך, כשבמקביל חברות הייטק יעבירו פעילות וכספים לחו"ל. כמו כן, עבדים בתחום חושבים ומתעניינים במעבר לחו"ל על רקע המצב, וזה כמובן גורם לאי וודאות גדולה בתחום שהוא הקטר האמיתי של המשק.
השאלה הגדולה היא עד כמה המשבר העולמי משפיע ומה חלקה של הרפורמה-מהפכה-מחאה? השאלה היותר חשובה היא מה יהיה בעוד מספר חודשים - זה בעצם המבחן הגדול של ההייטק המקומי ולא רק בשל מה שקורה בארץ. בחצי שנה האחרונה הנאסד"ק מזנק כשבמקביל בחודש האחרון חוזרות ההנפקות לוולסטריט וחשוב יותר - קרנות ההון סיכון הגדולות חוזרות להשקיע בסטארטאפים. זה לא בערכים של לפני שנה, אבל עצם זה שיש חזרה להשקעות בחברות טכנולוגיות פרטיות מעודדת. השאלה הגדולה אם זה יזרום לשוק המקומי.
התשובה תהיה בעוד מספר חודשים. אם נראה שחברות ישראליות מקומיות מקבלות כספים זו תהיה בשורה טובה. אחרת, אנחנו בבעיה.
בסקירה של יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסביר פנינג גם את הסתירה לכאורה בנתוני ההייטק - "ההאטה בהשקעות בהייטק מתחילת השנה ממשיכה להיעדר באופן בולט מנתוני יצוא השירותים, אשר רשמו עלייה של 177 מיליון דולר במהלך מאי ל-7,029 מיליארד דולר. את העלייה ניתן לקשר ליצוא חברות סטארט-אפ, אשר מתאושש בחודשים האחרונים יחד עם העלייה במדדי מניות ההייטק בארה"ב.
"בניכוי אלה, ייצוא השירותים איבד כ-39 מיליון דולר לעומת אפריל, לכ-4.2 מיליארד, אבל רשם, עדיין, עלייה של כ-0.8% לעומת הממוצע בששת החודשים הקודמים. סיבה נוספת יכולה להיות הרמה המופחתת של השקל מול הדולר, משקיעים מעדיפים להיות חשופים לדולר בימים אלה ולא לשקל שמדשדש ומושפע בעיקר מהפן הפוליטי ולא הכלכלי".
- חברת אבטחת הסייבר Zero Networks גייסה 55 מיליון דולר בסבב C
- מנהלת ה-VC שמצהירה: "חברה בלי מכירות גדולות בארה"ב לא שווה השקעה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פנינג גם מצביע על מקור נוסף לאופטימיות דרך מספר עובדי ההייטק - "על פי סקר כח אדם שנערך לאחרונה, מספר העובדים בענפי המידע והתקשורת, המתואם עם יצוא השירותים, עמד על כ-300 אלף אופייניים לתקופה האחרונה במאי, ואף טיפס לכ-320 אלף חריגים ביוני. ככל הנראה יהיה תיקון בסדרה זו, על רקע פתיחת הפער מול נתוני הביטוח הלאומי. אבל גם במקרה כזה ניכר כי לא נוצר קושי רוחבי בענף.
"לאחר עליות במדדי המניות של הייטק, כפי שראינו לאחרונה, קיימת נטייה להגדלת מימון של סטארטאפים, אשר עשויה גם למצוא ביטוי בשוק המקומי.
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
לצד הנתונים האלו, אי אפשר להתכחש כמובן למה שקורה בחודשים האחרונים ובמיוחד לאחר ביטול עילת האי סבירות. חלק גדול ממגזר ההייטק נגד הרפורמה-מהפכה ויוצא במחאה גדולה לצד צעדים אופרטיביים. זה יכול להוביל להמשך ירידה בהשקעות ואיבוד מנוע הקטר המרכזי שלנו. על רקע זה, גורמים בתעשיית ההייטק, מעריכים שכנראה נמשיך לראות מגמת ירידה חדה בגיוסים ובהשקעות של סטארטאפים וקרנות הייטק בשוק הישראלי בהמשך השנה.
כל זה כאשר ההשקעות סובלות מהריבית הגבוהה - הריבית שהפכה לגבוהה בניגוד לריבית האפסית שהכרנו עד לפני שנה, גרמה למשקיעים למוסדיים רבים (בעיקר בארצות הברית) לוותר על ההשקעה בהייטק. מצד אחד השקעות בהייטק עם פוטנציאל השבחה גדול, אבל מצד שני כשהריבית גבוהה וכך גם שיעורי ההיוון של הערכות השווי, ערך החברות האלו יורד משמעותית. חברות צמיחה שבשלבים הראשונים שלהן הפסדיות בונות על רווחים עתידיים, רק שבריבית גבוהה, הערך הנוכחי של הרווחים האלו נמוך מאשר בריבית אפסית.
בכל מקרה, גם כשההייטק יחזור, זה לא יהיה בערכים של לפני שנתיים ויותר. בשנת 2020 ו-2021 היה ניתן לראות גיוסים בשווי גבוה בצורה יוצאת מן הכלל, שווי מנופח וחסר פרופורציה לערך האמיתי. זה אומר שחברות שיגייסו עכשיו יצטרכו להוריד ערכים אחרת הן יתקשו לגייס.
- 4.ביביזפורטל 31/07/2023 08:18הגב לתגובה זוונראה... מה נסגר איתכם? המשבר כבר כאן והוא עמוק, אתם חיים בלהלה לנד
- 3.כלכלן 30/07/2023 21:50הגב לתגובה זושרוכב עליו ומהווה נטל חברתי עצום, אין אף מדינה אחרת בעולם עם מגזר ציבורי כה שמן ולא יעיל כמו ישראל. כל הכסף של ההייטקיסטים הולך לצמצום פערים חברתיים ולעובר לאנשים שהמצב שלהם בפועל טוב יותר פיננסית וגם חברתית ומורלית מאשר הייטקיסטים חנונים שכל הזמן בדיכאון ודכדוך מתמשך.
- כלכלן 30/07/2023 23:17הגב לתגובה זומשקיעים לא אוהבים לשים כסף איפה שאין מהנדסים שמחים. הם מעדיפים להשקיע על מהנדסים בקליפורניה ובסיליקון וואלי, שם הנטו של גבוה ב50-100%, הברוטו גבוה פי 3 והמסים שהוא משלם הולכים על שירותים חיוניים והשקעה בתשתיות ובדברים מחוללי צמיחה גרידא.
- 2.אסף 30/07/2023 12:33הגב לתגובה זולפחות מרוויחים יפה יחסית לעבדים
- 1.מנכ"ל בהייטק :-))) 30/07/2023 11:50הגב לתגובה זוהנדסת תודעה שמאלנית לא יכולה לשנות את המציאות
- אופיר 30/07/2023 13:10הגב לתגובה זוהמשך לממן חרדים ומתנחלים פרזיטים, להצר חרויות אזרח, להפלות את כולם למעט אותם פרזיטים, להמשיך ולהשחית את השירות הציבורי ע"י הכנסת מקורבי השלטון הבלתי כשירים ותפגוש את המציאות. ומי אומר שההשקעה בסטארט אפים באמת עולה ? לא שוק העבודה בתחום. אין מדינה שהפכה לדיקטטורה ושגשגה. בדור עם חבריך בהונגריה ופולין
- רון 30/07/2023 15:18כשתעוררו מהסיפור שאתם מספרים לעצמכם, תגלו שישראל לא הופכת להיות הונגריה ולא דומה, ישראל חוזרת להיות מה שהיא הייתה בעצמה לפני 30 שנה, לפני שאיזה גאון ציני המציא כל מיני עילות והתחיל לשחק איתם כחומר ביד היוצר, ובכך התגבר על המחוקק. זה כל הסיפור. אולי לתקופה גם תצליחו לשכנע עוד כמה אנשים בישראל ומחוצה לה, שהדמוקרטיה קורסת ועוד כל מיני מילים שהכנסתם לשיח, אבל זה ענין של זמן עד שהאמת תצא לאור ותחזור הרווחה לישראל וביתר שאת. כי העודף משפטיזיציה יוצרת בירוקרטיה מיותרת שבסוף מזיקה להשקעות. כשיצליחו לשחרר גם את זה המצב לא רק יחזור להיות כמו שהיה אלא אפילו יותר טוב בהרבה.
- המגיב 30/07/2023 14:10הפקולטות לרפואה מגבילות את מספר הסטודנטים, ומונעות בכל תוקף הקמה של מוסדות פרטיים ללימוד רפואה. לפני כמה (בערך 10) שנים היה ראיון שבו נשאלו ראשי הפקולטות למה - הטענה שלהם היתה "שמירה על יוקרת המקצוע", והשוו את זנ לפקולטות למשפטים, שלא התנגדו לפתיחת מוסדות פרטיים ללימוד התחום, ו"הזנו" את המקצוע - כך לדבריהם. אז דע לך - הם שומרים על עצמם, ועל "יוקרת המקצוע", ולא על חייך, או חיי קרוביך.

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.