הייטק
צילום: PIXABAY

המבחן הגדול של ההייטק המקומי והאם ההתאוששות בפתח?

ההשקעה בסטאטראפים דווקא עולה בחודשים האחרונים וכך גם הייצוא של ההייטק, אבל אין בזה כדי להצביע על התאוששות בתחום - המבחן יהיה בחודשים הקרובים
עדן ספיר | (8)
נושאים בכתבה הון סיכון הייטק

המשבר המקומי בהייטק הוא חלק ממגמה עולמית, אבל ברור שלרפורמה-מהפכה-מחמאה יש השפעה גדולה על התחום. החשש הוא שהירידה הגדולה בהשקעות בהייטק תימשך, כשבמקביל חברות הייטק יעבירו פעילות וכספים לחו"ל. כמו כן, עבדים בתחום חושבים ומתעניינים במעבר לחו"ל על רקע המצב, וזה כמובן גורם לאי וודאות גדולה בתחום שהוא הקטר האמיתי של המשק. 

השאלה הגדולה היא עד כמה המשבר העולמי משפיע ומה חלקה של הרפורמה-מהפכה-מחאה? השאלה היותר חשובה היא מה יהיה בעוד מספר חודשים - זה בעצם המבחן הגדול של ההייטק המקומי ולא רק בשל מה שקורה בארץ. בחצי שנה האחרונה הנאסד"ק מזנק כשבמקביל בחודש האחרון חוזרות ההנפקות לוולסטריט וחשוב יותר - קרנות ההון סיכון הגדולות חוזרות להשקיע בסטארטאפים. זה לא בערכים של לפני שנה, אבל עצם זה שיש חזרה להשקעות בחברות טכנולוגיות פרטיות מעודדת. השאלה הגדולה אם זה יזרום לשוק המקומי. 

התשובה תהיה בעוד מספר חודשים. אם נראה שחברות ישראליות מקומיות מקבלות כספים זו תהיה בשורה טובה. אחרת, אנחנו בבעיה.     

בסקירה של יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות מסביר פנינג גם את הסתירה לכאורה בנתוני ההייטק - "ההאטה בהשקעות בהייטק מתחילת השנה ממשיכה להיעדר באופן בולט מנתוני יצוא השירותים, אשר רשמו עלייה של 177 מיליון דולר במהלך מאי ל-7,029 מיליארד דולר. את העלייה ניתן לקשר ליצוא חברות סטארט-אפ, אשר מתאושש בחודשים האחרונים יחד עם העלייה במדדי מניות ההייטק בארה"ב.

"בניכוי אלה, ייצוא השירותים איבד כ-39 מיליון דולר  לעומת אפריל, לכ-4.2 מיליארד, אבל רשם, עדיין, עלייה של כ-0.8% לעומת הממוצע בששת החודשים הקודמים. סיבה נוספת יכולה להיות הרמה המופחתת של השקל מול הדולר, משקיעים מעדיפים להיות חשופים לדולר בימים אלה ולא לשקל שמדשדש ומושפע בעיקר מהפן הפוליטי ולא הכלכלי".

פנינג גם מצביע על מקור נוסף לאופטימיות דרך מספר עובדי ההייטק - "על פי סקר כח אדם שנערך לאחרונה, מספר העובדים בענפי המידע והתקשורת, המתואם עם יצוא השירותים, עמד על כ-300 אלף אופייניים לתקופה האחרונה במאי, ואף טיפס לכ-320 אלף חריגים ביוני. ככל הנראה  יהיה תיקון בסדרה זו, על רקע פתיחת הפער מול נתוני הביטוח הלאומי. אבל גם במקרה כזה ניכר כי לא נוצר קושי רוחבי בענף.  

"לאחר עליות במדדי המניות של הייטק, כפי שראינו לאחרונה, קיימת נטייה להגדלת מימון של סטארטאפים, אשר עשויה גם למצוא ביטוי בשוק המקומי. 

קיראו עוד ב"BizTech"

לצד הנתונים האלו, אי אפשר להתכחש כמובן למה שקורה בחודשים האחרונים ובמיוחד לאחר ביטול עילת האי סבירות. חלק גדול ממגזר ההייטק נגד הרפורמה-מהפכה ויוצא במחאה גדולה לצד צעדים אופרטיביים. זה יכול להוביל להמשך ירידה בהשקעות ואיבוד מנוע הקטר המרכזי שלנו. על רקע זה, גורמים בתעשיית ההייטק, מעריכים שכנראה נמשיך לראות מגמת ירידה חדה בגיוסים ובהשקעות של סטארטאפים וקרנות הייטק  בשוק הישראלי בהמשך השנה.

כל זה כאשר ההשקעות סובלות מהריבית הגבוהה - הריבית שהפכה לגבוהה בניגוד לריבית האפסית שהכרנו עד לפני שנה, גרמה למשקיעים למוסדיים רבים (בעיקר בארצות הברית) לוותר על ההשקעה בהייטק. מצד אחד השקעות בהייטק עם פוטנציאל השבחה גדול, אבל מצד שני כשהריבית גבוהה וכך גם שיעורי ההיוון של הערכות השווי, ערך החברות האלו יורד משמעותית.  חברות צמיחה שבשלבים הראשונים שלהן הפסדיות בונות על רווחים עתידיים, רק שבריבית גבוהה, הערך הנוכחי של הרווחים האלו נמוך מאשר בריבית אפסית. 

 

בכל מקרה, גם כשההייטק יחזור, זה לא יהיה בערכים של לפני שנתיים ויותר. בשנת 2020 ו-2021 היה ניתן לראות גיוסים בשווי גבוה בצורה יוצאת מן הכלל, שווי מנופח וחסר פרופורציה לערך האמיתי. זה אומר שחברות שיגייסו עכשיו יצטרכו להוריד ערכים אחרת הן יתקשו לגייס. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ביביזפורטל 31/07/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
    ונראה... מה נסגר איתכם? המשבר כבר כאן והוא עמוק, אתם חיים בלהלה לנד
  • 3.
    כלכלן 30/07/2023 21:50
    הגב לתגובה זו
    שרוכב עליו ומהווה נטל חברתי עצום, אין אף מדינה אחרת בעולם עם מגזר ציבורי כה שמן ולא יעיל כמו ישראל. כל הכסף של ההייטקיסטים הולך לצמצום פערים חברתיים ולעובר לאנשים שהמצב שלהם בפועל טוב יותר פיננסית וגם חברתית ומורלית מאשר הייטקיסטים חנונים שכל הזמן בדיכאון ודכדוך מתמשך.
  • כלכלן 30/07/2023 23:17
    הגב לתגובה זו
    משקיעים לא אוהבים לשים כסף איפה שאין מהנדסים שמחים. הם מעדיפים להשקיע על מהנדסים בקליפורניה ובסיליקון וואלי, שם הנטו של גבוה ב50-100%, הברוטו גבוה פי 3 והמסים שהוא משלם הולכים על שירותים חיוניים והשקעה בתשתיות ובדברים מחוללי צמיחה גרידא.
  • 2.
    אסף 30/07/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    לפחות מרוויחים יפה יחסית לעבדים
  • 1.
    מנכ"ל בהייטק :-))) 30/07/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    הנדסת תודעה שמאלנית לא יכולה לשנות את המציאות
  • אופיר 30/07/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
    המשך לממן חרדים ומתנחלים פרזיטים, להצר חרויות אזרח, להפלות את כולם למעט אותם פרזיטים, להמשיך ולהשחית את השירות הציבורי ע"י הכנסת מקורבי השלטון הבלתי כשירים ותפגוש את המציאות. ומי אומר שההשקעה בסטארט אפים באמת עולה ? לא שוק העבודה בתחום. אין מדינה שהפכה לדיקטטורה ושגשגה. בדור עם חבריך בהונגריה ופולין
  • רון 30/07/2023 15:18
    כשתעוררו מהסיפור שאתם מספרים לעצמכם, תגלו שישראל לא הופכת להיות הונגריה ולא דומה, ישראל חוזרת להיות מה שהיא הייתה בעצמה לפני 30 שנה, לפני שאיזה גאון ציני המציא כל מיני עילות והתחיל לשחק איתם כחומר ביד היוצר, ובכך התגבר על המחוקק. זה כל הסיפור. אולי לתקופה גם תצליחו לשכנע עוד כמה אנשים בישראל ומחוצה לה, שהדמוקרטיה קורסת ועוד כל מיני מילים שהכנסתם לשיח, אבל זה ענין של זמן עד שהאמת תצא לאור ותחזור הרווחה לישראל וביתר שאת. כי העודף משפטיזיציה יוצרת בירוקרטיה מיותרת שבסוף מזיקה להשקעות. כשיצליחו לשחרר גם את זה המצב לא רק יחזור להיות כמו שהיה אלא אפילו יותר טוב בהרבה.
  • המגיב 30/07/2023 14:10
    הפקולטות לרפואה מגבילות את מספר הסטודנטים, ומונעות בכל תוקף הקמה של מוסדות פרטיים ללימוד רפואה. לפני כמה (בערך 10) שנים היה ראיון שבו נשאלו ראשי הפקולטות למה - הטענה שלהם היתה "שמירה על יוקרת המקצוע", והשוו את זנ לפקולטות למשפטים, שלא התנגדו לפתיחת מוסדות פרטיים ללימוד התחום, ו"הזנו" את המקצוע - כך לדבריהם. אז דע לך - הם שומרים על עצמם, ועל "יוקרת המקצוע", ולא על חייך, או חיי קרוביך.
הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב

אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה


הקדמה: עידן חדש של הונאות מתוחכמות

בשנים האחרונות, עולם ההונאות הדיגיטליות והפיננסיות עבר מהפכה טכנולוגית שאין דומה לה בהיסטוריה. השילוב בין בינה מלאכותית מתקדמת, טכנולוגיות Deepfake, פסיכולוגיה מתוחכמת ומידע אישי זמין ברשת, הפך את הרמאים המודרניים ליצורים מסוכנים במיוחד. הם כבר לא פושעים חובבניים - מדובר בארגוני פשיעה בינלאומיים מתוחכמים, המעסיקים מאות עובדים, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ומפעילים מרכזי תקשורת שלמים.

ההונאות של היום אינן מסתפקות בסכומים קטנים. מדובר בפעולות מתוכננות בקפידה שמטרתן לגזול מהקורבן את כל חסכונות חייו, תוך שימוש בלחץ פסיכולוגי עז, טכנולוגיות הזדהות מתוחכמות ותסריטים מדויקים שנבנו על בסיס מחקר עמוק של התנהגות אנושית. בעוד שבעבר ניתן היה לזהות הונאה בקלות יחסית - איות גרוע, דומיינים חשודים, או טענות לא הגיוניות - כיום ההונאות מושלמות עד כדי כך שאפילו אנשי מקצוע מנוסים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים נופלים בפח.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2025 בלבד, הנזק הכלכלי העולמי מהונאות דיגיטליות הגיע לסכום מדהים של כ-500 מיליארד דולר. זהו סכום גבוה פי שניים מהנזק שנגרם ב-2023. בישראל, הנזק השנתי עומד על מיליארדי שקלים, כאשר עשרות אלפי אזרחים נופלים קורבן מדי שנה. המגמה הצפויה רק הולכת ומתעצמת: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם שיטות ההונאה משתכללות, והגבול בין אמת לשקר הופך מטושטש יותר ויותר.

מדריך זה שמחולק לשני חלקים (בסוף החלק הזה יש הפנייה לחלק ב') נועד לספק לכם את כל הידע, הכלים והאסטרטגיות הנדרשים כדי להגן על עצמכם, אבל צריך להגיד את האמת - ההונאות נעשות מורכבות יותר, וקשות יותר לגילוי. היכולות של הפושעים עולות מדראגה באופן מרשים ומעבר להכרת השיטות והזהירות, אתם צריכים להיות חשדניים. התחכום בהונאות רק ילך ויעלה.  

נסקור כאן לעומק את ההונאות המתוחכמות ביותר שמוכרות עד כה, נלמד כיצד לזהות אותן בשלבים המוקדמים, ונבין מה עושה אותן כל כך מסוכנות. חשוב להבין: החשדנות והידע הוא הנשק החזק ביותר שלכם. רמאים מסתמכים על בורות, פחד ותגובות רגשיות מהירות. כשאתם מבינים את שיטות הפעולה שלהם, אתם כבר לא מטרה קלה.


הילה חדד חמלניק, מנכ"לית וקו-פאונדרית Moonshot, צילום: רמי זרנגרהילה חדד חמלניק, מנכ"לית וקו-פאונדרית Moonshot, צילום: רמי זרנגר
ראיון

"Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"

ראיון עם הילה חדד חמלניק, מייסדת ומנכ"לית  Moonshot



הדס ברטל |
נושאים בכתבה חלל סטארט אפ

רקע קצר:

מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר וחברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל. מנכ"לית ו-Co founder של Moonshot.


ספרי על החברה, מה המוצר ואיך נולד הרעיון?

הרעיון נולד אחרי שיצאתי מהממשלה בינואר 2023 והשותף שלי, שחר בהירי, הבין שזו הזדמנות לעבוד יחד, אנחנו מכירים עשור ותמיד היה ברקע הרעיון שנרצה מתישהו לעבוד ביחד. הוא היה כבר ב-ideation ובתהליך של להבין את תעשיית החלל, להבין מה הגאפ ומה הצורך שלה. שנינו הכרנו בעולם התחבורה והיה לנו קל לדבר במונחים של תחבורה ומה צריך לפתור בשרשרת האספקה של התעשייה, והבנו שצריך עוד דרכים לשנע דברים. לקחנו את הקונספט שהיה לנו, שהספיק לעבור וריאציות שונות, ובמשך שנה פגשנו את כל מי שאפשר כדי לעשות בדיקת היתכנות ולוודא שאנחנו לא מפספסים משהו, לוודא שהפיזיקה מאפשרת ושהרעיון שלנו אפשרי. 

לאורך הדרך פגשנו את פרד סימון, שמאוד התלהב מהרעיון והחל לחקור את הנושא שנים אחורה. פנינו אליו עוד בתחילת הדרך בשביל השקעה אבל לאחר כמה שבועות אינטנסיביים, אמרנו לו להצטרף והוא עזב את Jfrog, שזה בכלל לא מובן מאליו, והוא הצטרף כ-CTO. באמצע הדרך גם היה את ה-7 באוקטובר ואני נכנסתי למילואים והקמתי קרן חירום (קרן Safedom להשקעה בסטארטאפים במהלך המלחמה), ואז שחר עבד בצורה אינטנסיבית. לאחר שהחלטנו שהולכים על זה ומקימים את החברה גייסנו את צוות העובדים שלנו מאוד מהר. הרבה אנשים שבזמן שרק הצגנו בפניהם את הרעיון, הם השיבו לנו שאם אנחנו הולכים על זה, אז הם ירצו להצטרף. ככה הצטרף אלינו גיל עילם שהיה העובד הראשון בחברה אחרי המייסדים, אותו הדבר גם עם רן ליבנה שההיכרות שלו עם תעשיית החלל היא פנומנלית. מהר מאוד הקמנו צוות מצוין של מומחים בתחומם ואנשים עם הרבה ניסיון ומיילים בתעשייה. כשמביאים אנשים ממש טובים ועם ניסיון ומטרה מטורפת מול העיניים נוצרים קסמים. בשנה אחת יצרנו המון ערך ויכולות חדשות, בין אם בסימולטור מאוד מתקדם שפיתחנו ובין אם בתובנות המדעיות שלנו על יכולות של מימוש הפתרון.

המוצר שלנו בא לענות על צורך לשגר אובייקטים בדרכים חדשות. תעשיית החלל מתפתחת, אבל עד היום, יש דרך אחת פיזיקלית לשגר אובייקטים לחלל, וזה עם טילים ששורפים דלק. הטילים האלה יכולים לקחת 4% מטען של מה שרוצים להביא לחלל, ושאר המשקל, 90% זה דלק ששורף דלק ששורף שדלק ובעצם כדי לנוע הטיל שורף את כל הדלק שהוא צריך. יש לדרך הזו את היתרונות שלה אבל ככל שהתעשייה מתפתחת ברור שצריך עוד דרך. צריך גם להבדיל בין סוג המטען ששולחים לחלל. אם למשל מטיסים אנשים עם מזוודות או אם מדובר במטוסי קארגו או אובייקטים אחרים ככה שמתחיל להיווצר הצורך באבחנה. אנחנו יוצרים מערכת שבאמצעות הנעה קינטית במקום דלק אנחנו פורקים חשמל לתוך סלילים ואז נוצר שדה אלקטרומגנטי שדוחף קדימה את הקפסולה. הדרך הזו יכולה להתאים לשילוח של דברים כמו דלק או מים, אלקטרוניקה, בשביל להניע אנשים זה תאוצות גבוהות מדי, כמו שלא היינו חושבים לצאת לקרוז בקונטיינר. אבל אפשר יהיה להבחין ולפנות שטח ומשקל למערכת הזו, והיא מערכת משלימה לצורך הזה. היום משוגרים לחלל המון המון לוויינים כי השיגור שלהם נהיה יותר זול. הצורך בשרשרת אספקה, בדלק גדל וזה המענה שמהערכת מנסה לתת. 

מתי Moonshot הוקמה, כמה עובדים ואיפה יושבים:

התחלנו לעבוד ב-2023 אבל החברה הוקמה רשמית ביוני 2024. יש לנו 31 עובדים ואנחנו יושבים בקיסריה.