נתוני התוצר ברבעון האחרון לא רלבנטיים; השווקים מעריכים התאוששות בינואר-פברואר
"התוצר מתכווץ ברבעון הרביעי ב-19.4% - בחלק הפסימי של ציפיות האנליסטים" מעדכן יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות ומוסיף - "למרות הכותרת המפחידה, נזכור כי מדובר למעשה בנתון במונחים שנתיים. קרי, לאן התוצר היה מגיע אם במשך ארבעה רבעונים היינו רואים התכווצות כמו היום.
"הגריעה עצמה בתוצר, לעומת רמת הפעילות המשקית ברבעון השלישי של 2023, עומדת על סדר גודל של 5%. מעבר להיות נתון זה מתון לכשעצמו, בטח ביחס לתקופת מלחמה הוא גם משקף תוצר דומה, עדיין, לציפיות הראשוניות של הסקטור הציבורי, וחלק מגופי הדירוג הבינלאומיים, להשפעת המלחמה על התוצר ברבעון הזה.
"מעבר לזה, נוסיף כי במידה רבה נתון התוצר הנוכחי מבוסס על נתונים מתחילת הרבעון. קרי, נתוני אוק'-נוב'. רמת הפעילות המקומית, נזכיר, המשיכה להתאושש בדצמבר, עם צמצום מתקפות הרקטות על המדינה. להערכתנו נראה את זה בא לידי ביטוי באופן משמעותי בעדכון של נתוני התוצר המקומיים, בחודש הבא.
"כנ"ל, למרות האינדיקציות מהתוצר, השווקים עדיין מביעים בטחון בכלכלת ישראל, כאשר השקל ממשיך להראות התחזקות קלה היום, ונע גבוה במעט מרמת 3.60. בימים האחרונים ניכרת פתיחת פער בין ציפיות הריבית והאינפלציה הגלומות בשוק האג"ח, לבין הדולר/שקל. להערכתנו, זה נובע במידה רבה מעליית הציפיות האינפלציוניות כתוצאה מגורמים טכניים (טיסות), מקומיים במידה מסוימת (מזון) , וציפיות למדיניות ממשלה (סיגריות, מע"מ). אלה תרמו משמעותית לציפיות האינפלציה הגבוהות יותר כעת. על אלה נוספות ההציפיות הגבוהות לארבעת מדדי המחירים הקרובים, אשר נובעות גם מעונתיות. וכפועל יוצא משני אלה, מהעלייה של הציפיות לשנה בשוק הבין בנקאי אל סביבת 2.6%.
- "האירוע של DeepSeek יכול להיות הטריגר לירידות חדות במניות השבבים"
- הכלכלן הישראלי שתוקף את החלטת מודי'ס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.כלכלן 19/02/2024 16:02הגב לתגובה זוהפוך גוטה - דווקא בגלל הנתונים , סיכוי הורדת ריבית ב 26/2 עלו משמעותית - והורדת ריבית טובה למשק ולשוק ההון בהצלחה
- 5.שון 19/02/2024 15:21הגב לתגובה זועל חשבון הציבור
- 4.מריה 19/02/2024 15:16הגב לתגובה זורק אם נדע לעצור את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה
- נחום 19/02/2024 18:24הגב לתגובה זושהתקשורת מנסה לנפח
- רלב 19/02/2024 17:32הגב לתגובה זוצריך לטפל גם בכספים הקואליציונים וגם בחריגות והפנסיות התקציביות
- 3.השווקים ? מודיס ממש לא (ל"ת)מלחמה בצפון =דולר 5 19/02/2024 15:13הגב לתגובה זו
- 2.מתעניין 19/02/2024 14:25הגב לתגובה זובטח שנתוני התוצר לא רלוונטיים. בעזרת השם יהיה בסדר. מאוד סביר שתהייה התאוששות בינואר פברואר אחרי ה"בור" של חודשי תחילת המלחמה. השאלה היא מה יהיה ברבעון הראשון ביחס לזה של השנה שעברה.
- 1.גביר 19/02/2024 14:03הגב לתגובה זוהעיקר תמשיכו להגיד שאין לכם אג'נדה
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
