יוני פנינג
צילום: ביזפורטל
ראיון

"האירוע של DeepSeek יכול להיות הטריגר לירידות חדות במניות השבבים"

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, על התמחורים בשוק המקומי, שוק האג"ח, והחברה הסינית שמרעידה את מניות ה-AI "מהפכת ה-AI עלולה להתברר כמו מהפכת הדוט.קום"

רוי שיינמן | (12)

הבורסה נופלת על רקע הירידות בחוזים העתידיים. החשש הגדול הוא שענקיות הטק הפסידו לסינם. סטראט אפ קטן בשם דיפסיק פיתח צ'אטים בעלות נמוכה של מיליונים בודדים בשעה שבארה"ב הושקעו מאות מיליארדים. האם זאת בועה? או שאולי הסינים מזייפים?  

שוחחנו עם יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, על התמחורים בשוק המקומי ובוול סטריט, המניות שיכולות להרוויח מהכהונה של טראמפ, ומניות ה-AI והחברה הסינית שמאיימת להצית בהן גל ירידות.

איך אתה רואה את הסערה בוול סטריט? האיום מצד החברה הסינית מוצדק?

"באמונה האישית שלי לא התחברתי לרעיון של השוק שהשקעה ב-AI תיראה כמו שהשוק בנה את זה, שחברות תשתית צריכות להיות מתומחרות כל כך גבוה. ראיתי יותר פוטנציאל בחברות מוצר ולכן אני רואה את הסיפור שקורה עכשיו כמימוש של זה. אין סיבה להשקיע עוד ועוד כספים על אימון של מודלים ותשתיות. זה יכול להיות כמו מהפכת הדוט.קום, המניות עכשיו היו מנופחות והאירוע הזה יכול להיות הטריגר לירידות".


יגיעו ירידות חדות גם למדדים?

"לא בהכרח, אבל יכול להיות. בכל זאת חלק גדול מהמדדים מושפע מאותן מניות".



הבורסה קפצה בחודשים האחרונים של השנה והמשיכה לעלות גם השנה עד כה, איך אתה רואה את התמחורים היום?

"התמחורים כאן עדיין יחסית נוחים. השאלה היא האם נסגר הפער מול ארה"ב, וכאם זה תלוי מאיפה מסתכלים, מתחילת המלחמה או מהאמצע. המכפילים פה לא גבוהים במיוחד, ויש גם צפי לעלייה בפעילות המקומית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כמה שחרור החטופות משפיע על הבורסה? זה כבר לא היה מגולם במחירים?

"במידה מסוימת כן, אבל יש פה גם את נושא של המשקיעים הזרים שיצאו מכאן בצורה די רוחבית. הם עכשיו חוזרים לאט לאט. השאלה היא איך מנהלי ההשקעות הזרים רואים אותנו, מבחינתם לפעמים מספיק שאנחנו לא נהיה במלחמה והם יחזרו, אם הם ההתחממות בצפון תמשיך או שההסכם מול חמאס לא יתקדם כמתוכנן, זה יכול להשפיע עליהם לרעה באופן כמעט אוטומטי. בשוק המקומי רוב החששות דווקא היו לגבי החזית הצפונית. העלייה בדולר בסוף השבוע הייתה בגלל שהיה חשש להצתה מחודשת בצפון".


איך אתה רואה את האג"ח הממשלתיות?

"האג"ח נסחרות 20 נקודות מתחת לאמריקאיות וזה לא מובן מאליו, השאלה היא אם האמריקאי יקר מדי או זול מדי, ויש פה הרבה עניין של הכנות לאיך תהיה התגובה לממשל של טראמפ ואם התשואות ירדו. לגבי עקום התשואות המקומי, אנחנו מחכים למדד ינואר. בנק ישראל מאוד ניצי בהודעות האחרונות מחשש שמדד ינואר ידחוף את האינפלציה למעלה. הציפיות הקצרות מדברות על הורדת ריבית במחצית השנייה. זה מה שישפיע על עקום התשואות בטווח הקרוב".


אילו תחומים נוספים מעניינים בוול סטריט?

"כל החברות שמתעסקות בפעילות ותעשייה מקומית יכולות להרוויח מהכהונה של טראמפ. יש שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה לכן אם המהלכים של טראמפ יעלו את שיעור המשתתפים בשוק נראה את ההשפעה בין היתר בחברות האלו".


מה לגבי חברות האנרגיה המסורתית?

"התחזיות מדברות על מחיר של 70 דולר לחבית נפט, יהיו שם השקעות אבל התקרה שם לא בהכרח כה גבוהה. תהליך פיתוח של שדה נפט לוקח הרבה שנים ואם המחירים באמת יהיו בטווחים אלה אני לא בטוח כמה הן מעניינות".


למה לצפות השבוע בוול סטריט? החלטת הריבית, התוצר ומדד ה-PCE?

"הריבית לא צפויה לזוז, הציפיות בהמשך גם כן מתונות והפד' לא צפוי להזיז אותן. האינפלציה בכיוון מעלה, שוק העבודה חזק - לפד' אין סיבות להוריד ריבית. התוצר ברבעון הרביעי צפוי לצמוח באזור ה-2.7%, זה די חזק, ולא בגלל הצריכה הפרטית אלא יותר מהכיוון של ייצוא והשקעות. לגבי ה-PCE, העליות מגיעות בעיקר מהסעיפים האנרגטים, אבל רוב העלייה במחירים הייתה בינואר, זה קצת דומה לסיטואציה אצלינו, כך שאת עיקר ההשפעה נראה במדד הבא. אלה רמות לא מאוד נעימות אבל לא נוראיות".


ומה לגבי הדוחות השבוע?

"הטריגר שאנחנו רואים היום עם החברה הסינית יהיה יותר משמעותי יותר מהדוחות. גם אם הדוחות יהיו חלשים או חזקים, הם לא ישפיעו על המניות כמו האירוע עם דיפסיק".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    חומר למחשבה 30/01/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    וגן השפעת יכולה להעיב על הדולר
  • 10.
    תם 28/01/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    כל המיליארדים שבוזבזו במערב על AI בכיסים המקורבים...
  • 9.
    לרון 28/01/2025 11:19
    הגב לתגובה זו
    הייתי מוסיף לא
  • 8.
    י 27/01/2025 21:14
    הגב לתגובה זו
    עשרות כתבות על הסינים כבר כמה ימים וכעת כל אנליסט קופץ על העגלה עם ההבלים שלו..
  • 7.
    דניאל 27/01/2025 19:54
    הגב לתגובה זו
    בועת מחירי הדירות בגוש דן החלה להתפוצץ עקב עזיבת עשרות אלפי קפלניסטים.ירידות בנאסדק משמען התרסקות מחירי הדירות בגוש דן.
  • השכרה טובה 28/01/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
    כל הכסף שיצא מהנסדק יגיע לנדלן בארץ. מה שהיה עד עכשיו עם מחירי הדירות זה רק פרומו. לנצח נגור בשכירות.
  • 6.
    DeepSeek בכותרת אגח וחטופים בכתבה (ל"ת)
    איזה עולב 27/01/2025 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מישהו בדק את החרא הזה חבורת אווילים משרישים (ל"ת)
    דונאלד הברווז 27/01/2025 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יעלי 27/01/2025 15:42
    הגב לתגובה זו
    קריסת הנאסדק תביא לקריסה במחירי הדירות בגוש דן.
  • 3.
    מושיז 27/01/2025 15:30
    הגב לתגובה זו
    מוגזם!!!
  • 2.
    אלון88 27/01/2025 15:18
    הגב לתגובה זו
    האם החל גל ירידות אן האם מדובר בתיקון.המרואיין מחבר את תחושותיו ליום ספציפי ומנסה לנתח מתוך זה.ה ai זו מהפכה אדירה אדירה. אגב בסופו של דבר הדוט קום שינה את העולם אחרי ניקוי האורוות
  • 1.
    אשר 27/01/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
    לא אמר כמו כל האנליסטים שום דבר מעמיק או מחייב .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?