"דמי השכירות יעלו ב-4% בשנה הקרובה"
דמי השכירות עולים בחודשים האחרונים בקצב הולך וגובר. זה קרה גם בתקופה שבה מחירי הדירות ירדו, ועכשיו, עם העלייה במחירי הדירות, אפשר לראות שהעליות מתחזקות. שכר הדירה החודשי טיפס ביוני ב-2.2% עבור מחדשי חוזה, ועבור שוכרים חדשים ב-4.2%. המשכירים רוצים לקבל תשואה ולכן שכר הדירה עולה ועדיין - התשואה על דירה נמוכה מהריבית על פיקדונות. לכאורה, היה כדאי למשכירים למכור ולקנות פיקדון. אבל הם מצפים בהמשך לעלייה בשכר הדירה ובהתאמה בתשואה. כמו כן, בהינתן ההיסטוריה הרי שערך הדירה עולה במוצע שנתי בכ-4% (ממוצע של 30-40 שנה).
שכר הדירה עולה גם בשל גידול בכמות השוכרים על רקע המלחמה. המפונים הגיעו למרכז, לירושלים והם מוסיפים לביקוש שגדול גם ככה. כשההיצע מוגבל והביקוש גדל, המחירים עולים, וכשלא רואים סיבה שזה ישתנה, הציפיות מתחילות לעבוד והמחירים עלולים לתפוס תאוצה.
כל זה עוד לפני פינוי של עשרות פרויקטים בפינוי בינוי. רבבות משפחות אמורות לפי התחזית לעזוב את הבניין המפונה ולשכור דירה באזור. זה יזניק את המחירים באותו האזור.
המגמה הזו, כך מעריך יונתן כץ מלידר שוקי הון תימשך - "מדד חודש יוני בישראל תאם את הציפיות המוקדמות, אך מסתמנת האצה מדאיגה במחירי השכירות". לדבריו, ההאצה במחירי השכירות מושפעת מירידה בכמות גמר הבנייה וביקוש מוגבר לפתרונות שכירות מכיוון המפונים.
"החששות נובעים ממצב ענף הבנייה"
"מה שאנחנו רואים בפועל זו האינדיקציה הכי חזקה למה שקורה בשוק", אומר אסטרטג מזרחי טפחות, יוני פנינג, על שכר הדירה. "לומר שבוודאות תהיה עלייה, זה לא חקוק בסלע, ואם לא הייתי רואה את זה בנתונים, יכול להיות שלא הייתי מאמין. יש האטה בפעילות, ירידה בהכנסה הפנויה של הרבה אנשים וזה לא אמור להוביל לעלייה".- "האירוע של DeepSeek יכול להיות הטריגר לירידות חדות במניות השבבים"
- הכלכלן הישראלי שתוקף את החלטת מודי'ס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום לשלם 6,000 שקל, תשלמו בערך 6,240. דירה להשכרה (שלומי יוסף)
אז מה קורה בשוק?
"החששות הכי גדולים נובעים כמובן מענף הבנייה. כמעט שנה של ירידה בפעילות בענף באופן כללי, שכמובן מובילה לירידה בסיומי בנייה. נוצרה סיטואציה שדומה לארה"ב, כי הרבה פעמים יש לך משאבים ולא ברור למה יש מחסור. נניח שפרויקט מסוים מתעכב בפרדס חנה, אז אנשים שהיו אמורים להיכנס בגלל העיכוב נכנסים לשוק שכירות ושם נוצר לחץ יותר גבוה. כלומר, זה שהבנייה מתעכבת, גורם גם להגדלת הביקוש לשכירות. גם התחדשות עירונית מעלה את המחירים באותו אזור, אבל הפגיעה בענף הבנייה, חוסר בפועלים שמוביל לעיכוב במסירה - מעלה יותר את הביקוש לשכירות ובהתאם את המחיר".
לא בונים מספיק.
אתה אמור לייצר 55 אלף דירות בשנה, כשיש לך מלאי של 3.5 מיליון כבר. כלומר, יש לך מלאי גדול. בסוף, מה זה שוק הדיור? יש כאן 3.5 מיליון משקי בית שקיימים, בבעלות או בשכירות, יש אחוז גבוה מבין השוכרים של חוזים מתחדשים, משהו כמו חמישית. כלומר, יש מחסור אך הוא לא גבוה. רוב המשחק הוא המלאי הקיים. נכון, יש פחות היצע של דירות חדשות. אתה לא מכניס הרבה דירות חדשות ואז נוצר מצב של פגיעה בשיווי המשקל. כל האינטרקציה בין שוכר למשכיר גרמה לפחות הכנסה פנויה לשוכר. לדעתי, הביקוש לשכירות התמתן: אתה יכול להישאר עם הורים עוד שנה, לא עושה עוד ילד, לא משדרג. יש לך אופציות. או מילואים, יש הרבה כאלה. המוטיבציה להוציא יותר כסף על דירות קטנה. המלאי הזה נורא גדול, יותר משמעותי מ-55-60 אלף דירות בשנה".
- משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
- מועדון הוט נכנס לנדל״ן בקפריסין: מסלול רכישה חדש לחברי המועדון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות
"גידול בביקוש בעקבות דחיית רכישות"
יונתן כץ מלידר טוען כי "מספר אינדיקטורים מצביעים על גידול בביקוש לדיור. מספר הדירות החדשות שנמכרו במאי גבוה ב-73% לעומת מאי אשתקד. מספר דירות יד שנייה שנמכרו עלה ב-33% בתקופה זו. חלק מהגידול בביקוש נובע מדחיית רכישות בתחילת המלחמה, אך בכול זאת, רמת הביקוש בחודשים האחרונים התייצבה על רמה גבוהה יחסית".
לדבריו, "יתכן שמשקי הבית חוששים מעליות מחירים בעתיד על רקע צמצום בפעילות בענף הבנייה ולכן מקדימים רכישות. עלייה בביקוש השפיעה על עליית מחירי הדיור מתחילת השנה בשיעור של 5.3% (0.8% בסקר האחרון). קיימת קורלציה בין מחירי הרכישה ובין מחירי השכירות, בפיגור של כשנה. אם כן, סביר לצפות להמשך האצה במחירי השכירות אשר נמדדים במדד וכעת עולים בקצב מתון של 2.6% (שנה אחורה)".
פנינג מוסיף כי "בתחזית שלי, ב-12 החודשים הקרובים, עלייה של בערך 3.8%. אם אתה לוקח את 2024 לעומת 2023, אז המשך העליות מכאן והלאה הוא מתון יותר. הגידול בהייטק משפיע רק בערים מסוימות".
אתה מסכים עם זה שהסיבה העיקרית לעליות היא שבעלי דירות מגלגלים את הריבית על השוכרים?
"כשבנק ישראל מוריד ריבית, מאשימים אותו בעליית מחירי הדירות וכשמעלה - בעליית מחירי השכירות".
מה לדעתך הסיבה העיקרית לעליות?
"יש לך מחסור בדירות, הוא מבני, חלק ממנו נובע מהתמריצים שנותנים לרשויות המקומיות. הארנונה למגורים נמוכה מדי, אין להם תמריץ לבנות עוד".
אם יעלו ארנונה, לא תהיה הכנסה פנויה. הפתרון הוא אחר, לא?
"יכול להיות שאפשר להגדיל יעילות ברשויות, אפשר לעשות דברים בצורה יותר יעילה. אבל חוסר מוטביציה לבנות, הוא נתון שאי אפשר להתעלם ממנו. התחלנו עם הזינוק במחירים, יכולנו לנהל את הויכוח הזה לפני 15 שנה, גם אז היית שואל אותי איך עלו המחירים והייתי אומר שאתה צודק. והם המשיכו לעלות".
מי אשם?
"השיטה. בסוף, אני בנאדם של מנגנון שוק. מה קיבעת פה? רק את הארנונה. חסר פה נתון. אם יעלו את הארנונה, אז אולי זה ימתן את מחירי השכירות. הבעיה היא ההפרש בין קרקע לדירה בנויה. הוא גבוה. בסוף זה תכנון, תב"ע, היתר, משהו במקטע הזה לא עובד. בעיה רוחבית. אז פעם ראשונה, יש כאן מצב שוק שלא מעודד בנייה למגורים. צריך פרופורציה, יש כאן פער גדול שנמשך הרבה שנים, מחירי הדירות עלו בגלל זה. פעם שנייה, לגבי הריבית - אני חושב שהיא עושה שכל. בנק ישראל הראה נכונות והתייחס לגורמי צד ההיצע שזה. שוק הדיור הוא פקטור משמעותי. תראה מה קרה בעולם, הדולר שקל לא זז היום, אבל בפרמיית סיכון גבוהה הגיוני שהבנק ישאיר את המדיניות ולא ירצה לזוז. רוצים עוד משקיעים לשוק? אפשר לעשות. למה לא עושים את זה? כי המחירים שוב יעלו".
לופ אינסופי.
"כדי לייצר שוק דיור מאוזן, צריך לפתור את שורש הבעיה".
ועוד לא דיברנו על המלחמה.
"ברור שזה משפיע. יש חיילים, השאלה היא כמה אנשים יחזרו ממילואים, יש כאן חשש גדול ושאלות רבות - מה יקרה בצפון, איך ענף הבינוי חוזר לפעילות. לא מעט נושאים ישפיעו על שוק הדיור".
לסיום, כץ מוצא כי ביוני, שוכרים אשר חידשו את חוזה השכירות, עשו זאת בעלייה ממוצעת של 2.2% במחירי השכירות. שוכרים שנכנסו לנכס חדש (החלפת הדיירים) שילמו 4.2% יותר יחסית לשכירות לפני שנה (האצה מ- 3.7% לפני חודש). קצב עליית מחירי השכירות במדד צפוי להמשיך להאיץ במחצית השנייה של השנה ולהיות גורם אינפלציוני משמעותי. אנו צופים עלייה של 4.5% שנה קדימה".
- 8.עושה חשבון 23/07/2024 07:42הגב לתגובה זועיקוב בבנייה ברמה ארצית , עליית ריבית , עליית פרמיית סיכון , עיקוב התחלות בנייה . עם סיום המלחמה יגיעו כ300 אלף זרים ויבקשו לשכור דירות . התגברות אנטישמיות תגביר את העלייה .
- 7.אייל 23/07/2024 00:14הגב לתגובה זומי שיש לי זה אולי טוב לו.
- אפי 23/07/2024 11:04הגב לתגובה זושייחל להצלחתו ויחשוב מחוץ לקופסא
- 6.בגלל זה תבואו לקנות דירה אצלי !!!! (ל"ת)קבלן 22/07/2024 21:43הגב לתגובה זו
- 5.ש 22/07/2024 18:51הגב לתגובה זולברוח
- יאיר 23/07/2024 11:05הגב לתגובה זוירדו מהארץ ויגלו שפה החיים גם טובים בחו"ל השכירות יקרה
- עושה חשבון 23/07/2024 07:45הגב לתגובה זויוצאי צבא מלח הארץ עם עבודה טובה . ביבי הרס אותם .
- סווינגר 22/07/2024 22:41הגב לתגובה זוכבר לא "רוצים". המטרה היא לעוף מפה, לא לבנות פה "בית". עוד מס' עסקאות שמנות, ועץ מפה למדינה עם יוקר מחיה נמוך משמעותית. נחיה כמו בני-אדם, נתפתח נפשית ורוחנית עוד יותר - וכמובן, נרכוש 4 קירות בנחת, ויישאר הרבה מאוד עודף למחיה, השקעות ודיבידנדים כהכנסה שוטפת ללא עבודה מיותרת.
- ינון 23/07/2024 11:06איפה יש התנאים והקיהלתיות שיש לך פה
- 4.אנונימי 22/07/2024 18:27הגב לתגובה זומה יהיה?! לקנות אי אפשר, וששוכרים בעל הבית חזר מעלה כי אזרחים ללא אפשרות
- 3.הלא ממונף 22/07/2024 16:48הגב לתגובה זופשוט מהכרותי עם משקיעי הנדל"ן הצעירים זה יעלה ביותר. המשכנתא דופקת.
- 2.רונן 22/07/2024 16:21הגב לתגובה זואותה
- 1.חחח 22/07/2024 16:06הגב לתגובה זומה יש להעלות שכר דירה לאנשים אין כסף לשכור דירה.
- אוצר 22/07/2024 17:46הגב לתגובה זושכר הדירה חייב לעלות בעשרות אחוזים

התחדשות ברמת גן: תכנית אבא הלל של רוטשטיין מקבלת תוקף
72 דירות ישנות ייהרסו ו-202 דירות חדשות יקומו במגדל בן 35 קומות ובבניין בן 10 קומות; מעל 90% מבעלי הדירות חתמו, וההשקעה מוערכת בכ-382 מיליון שקל
הוועדה המחוזית תל אביב אישרה למתן תוקף את תכנית הפינוי-בינוי במתחם אבא הלל ברמת גן, שמקדמת חברת רוטשטיין רוטשטיין 0% העוסקת בייזום והקמת פרויקטי בנייה,ובתחום הנדל"ן המניב. הפרויקט הנוכחי ממוקם בשכונת הגפן.
נראה שכעת האישור מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שכן מאישור התב"ע ניתן להתקדם לשלבי תכנון מפורט, הנפקת היתרי בנייה ולבסוף גם לתהליך הפינוי וההריסה. המתחם כולל כיום שישה מבני מגורים ישנים הכוללים יחד 72 דירות, ובמקומם תקים החברה שני מבנים חדשים: מגדל בן 35 קומות ובניין נוסף בן 10 קומות, ובהם 202 דירות חדשות. לצד המגורים יוקמו גם שטחי מסחר בהיקף של כ-600 מ"ר, וכן שטחי ציבור כחלק מהשדרוג הכולל של האזור.התכנית חלה על שטח כולל של כ־3.7 דונם, הממוקם במפגש הרחובות אבא הלל, התקווה וחרות.
90% חתימות
האזור נחשב לאחד מצירי ההתחדשות הבולטים של רמת גן בשנים האחרונות, בין היתר בשל הקרבה למוקדי תעסוקה כמו מתחם הבורסה, לפארק הירקון ולתחנות הקו האדום של הרכבת הקלה. תוספת של כ-130 דירות מעבר למצב הקיים משנה את מבנה השכונה: מעבר מבניינים נמוכים שנבנו בעשורים הקודמים למבני מגורים מודרניים בצפיפות גבוהה יחסית, בהתאם למדיניות התכנון העירונית שמקדמת ניצול יעיל יותר של הקרקע לאורך צירים מרכזיים.
בחברה מציינים כי כבר בשלב זה הושגו הסכמות וחתימות של למעלה מ-90% מבעלי הדירות במתחם. מדובר ברף די גבוה שמאפשר התקדמות בטוחה יותר לשלבים הבאים, ומקטין את הסיכון להתנגדויות מהותיות. עבור הדיירים הוותיקים, המשמעות היא מעבר מדירות ישנות לעיתים ללא ממ"ד או חניה, לדירות חדשות בבניינים עם תקני תשתית ומיגון עדכניים. בנוסף, המודל המקובל של פינוי בינוי יכלול עבורם מגורים חלופיים בתקופת הבנייה או תשלום בשכר דירה, ולאחריה חזרה לדירות חדשות.
- קבוצת גבאי תקדם פרויקט רחב במתחם בלפור בבת ים
- הוועדה המקומית בחולון אישרה את תכנית הבינוי במתחם עין יהב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף ההשקעה בפרויקט מוערך בכ-382 מיליון שקל, בעוד שהיקף ההכנסות הצפוי ממכירת הדירות ומשטחי המסחר עומד על כ-472 מיליון שקל. נתונים אלו משקפים את הערכות החברה לגבי עלויות הביצוע, הפיתוח, המיסים והוצאות המימון הצפויות, לצד ההכנסות הפוטנציאליות ממכירות באזור הנחשב לאטרקטיבי מצד רוכשי דירות ומשפרי דיור. עם זאת, כמו בכל פרויקט התחדשות עירונית, מדובר בנתונים משוערים שתלויים בין היתר בצפי העלויות בפועל, בעיכובי תכנון או ביצוע, ובהתפתחות מחירי השוק בשנים הקרובות.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
