"דמי השכירות יעלו ב-4% בשנה הקרובה"
דמי השכירות עולים בחודשים האחרונים בקצב הולך וגובר. זה קרה גם בתקופה שבה מחירי הדירות ירדו, ועכשיו, עם העלייה במחירי הדירות, אפשר לראות שהעליות מתחזקות. שכר הדירה החודשי טיפס ביוני ב-2.2% עבור מחדשי חוזה, ועבור שוכרים חדשים ב-4.2%. המשכירים רוצים לקבל תשואה ולכן שכר הדירה עולה ועדיין - התשואה על דירה נמוכה מהריבית על פיקדונות. לכאורה, היה כדאי למשכירים למכור ולקנות פיקדון. אבל הם מצפים בהמשך לעלייה בשכר הדירה ובהתאמה בתשואה. כמו כן, בהינתן ההיסטוריה הרי שערך הדירה עולה במוצע שנתי בכ-4% (ממוצע של 30-40 שנה).
שכר הדירה עולה גם בשל גידול בכמות השוכרים על רקע המלחמה. המפונים הגיעו למרכז, לירושלים והם מוסיפים לביקוש שגדול גם ככה. כשההיצע מוגבל והביקוש גדל, המחירים עולים, וכשלא רואים סיבה שזה ישתנה, הציפיות מתחילות לעבוד והמחירים עלולים לתפוס תאוצה.
כל זה עוד לפני פינוי של עשרות פרויקטים בפינוי בינוי. רבבות משפחות אמורות לפי התחזית לעזוב את הבניין המפונה ולשכור דירה באזור. זה יזניק את המחירים באותו האזור.
המגמה הזו, כך מעריך יונתן כץ מלידר שוקי הון תימשך - "מדד חודש יוני בישראל תאם את הציפיות המוקדמות, אך מסתמנת האצה מדאיגה במחירי השכירות". לדבריו, ההאצה במחירי השכירות מושפעת מירידה בכמות גמר הבנייה וביקוש מוגבר לפתרונות שכירות מכיוון המפונים.
"החששות נובעים ממצב ענף הבנייה"
"מה שאנחנו רואים בפועל זו האינדיקציה הכי חזקה למה שקורה בשוק", אומר אסטרטג מזרחי טפחות, יוני פנינג, על שכר הדירה. "לומר שבוודאות תהיה עלייה, זה לא חקוק בסלע, ואם לא הייתי רואה את זה בנתונים, יכול להיות שלא הייתי מאמין. יש האטה בפעילות, ירידה בהכנסה הפנויה של הרבה אנשים וזה לא אמור להוביל לעלייה".- "האירוע של DeepSeek יכול להיות הטריגר לירידות חדות במניות השבבים"
- הכלכלן הישראלי שתוקף את החלטת מודי'ס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום לשלם 6,000 שקל, תשלמו בערך 6,240. דירה להשכרה (שלומי יוסף)
אז מה קורה בשוק?
"החששות הכי גדולים נובעים כמובן מענף הבנייה. כמעט שנה של ירידה בפעילות בענף באופן כללי, שכמובן מובילה לירידה בסיומי בנייה. נוצרה סיטואציה שדומה לארה"ב, כי הרבה פעמים יש לך משאבים ולא ברור למה יש מחסור. נניח שפרויקט מסוים מתעכב בפרדס חנה, אז אנשים שהיו אמורים להיכנס בגלל העיכוב נכנסים לשוק שכירות ושם נוצר לחץ יותר גבוה. כלומר, זה שהבנייה מתעכבת, גורם גם להגדלת הביקוש לשכירות. גם התחדשות עירונית מעלה את המחירים באותו אזור, אבל הפגיעה בענף הבנייה, חוסר בפועלים שמוביל לעיכוב במסירה - מעלה יותר את הביקוש לשכירות ובהתאם את המחיר".
לא בונים מספיק.
אתה אמור לייצר 55 אלף דירות בשנה, כשיש לך מלאי של 3.5 מיליון כבר. כלומר, יש לך מלאי גדול. בסוף, מה זה שוק הדיור? יש כאן 3.5 מיליון משקי בית שקיימים, בבעלות או בשכירות, יש אחוז גבוה מבין השוכרים של חוזים מתחדשים, משהו כמו חמישית. כלומר, יש מחסור אך הוא לא גבוה. רוב המשחק הוא המלאי הקיים. נכון, יש פחות היצע של דירות חדשות. אתה לא מכניס הרבה דירות חדשות ואז נוצר מצב של פגיעה בשיווי המשקל. כל האינטרקציה בין שוכר למשכיר גרמה לפחות הכנסה פנויה לשוכר. לדעתי, הביקוש לשכירות התמתן: אתה יכול להישאר עם הורים עוד שנה, לא עושה עוד ילד, לא משדרג. יש לך אופציות. או מילואים, יש הרבה כאלה. המוטיבציה להוציא יותר כסף על דירות קטנה. המלאי הזה נורא גדול, יותר משמעותי מ-55-60 אלף דירות בשנה".
- בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
- השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
"גידול בביקוש בעקבות דחיית רכישות"
יונתן כץ מלידר טוען כי "מספר אינדיקטורים מצביעים על גידול בביקוש לדיור. מספר הדירות החדשות שנמכרו במאי גבוה ב-73% לעומת מאי אשתקד. מספר דירות יד שנייה שנמכרו עלה ב-33% בתקופה זו. חלק מהגידול בביקוש נובע מדחיית רכישות בתחילת המלחמה, אך בכול זאת, רמת הביקוש בחודשים האחרונים התייצבה על רמה גבוהה יחסית".
לדבריו, "יתכן שמשקי הבית חוששים מעליות מחירים בעתיד על רקע צמצום בפעילות בענף הבנייה ולכן מקדימים רכישות. עלייה בביקוש השפיעה על עליית מחירי הדיור מתחילת השנה בשיעור של 5.3% (0.8% בסקר האחרון). קיימת קורלציה בין מחירי הרכישה ובין מחירי השכירות, בפיגור של כשנה. אם כן, סביר לצפות להמשך האצה במחירי השכירות אשר נמדדים במדד וכעת עולים בקצב מתון של 2.6% (שנה אחורה)".
פנינג מוסיף כי "בתחזית שלי, ב-12 החודשים הקרובים, עלייה של בערך 3.8%. אם אתה לוקח את 2024 לעומת 2023, אז המשך העליות מכאן והלאה הוא מתון יותר. הגידול בהייטק משפיע רק בערים מסוימות".
אתה מסכים עם זה שהסיבה העיקרית לעליות היא שבעלי דירות מגלגלים את הריבית על השוכרים?
"כשבנק ישראל מוריד ריבית, מאשימים אותו בעליית מחירי הדירות וכשמעלה - בעליית מחירי השכירות".
מה לדעתך הסיבה העיקרית לעליות?
"יש לך מחסור בדירות, הוא מבני, חלק ממנו נובע מהתמריצים שנותנים לרשויות המקומיות. הארנונה למגורים נמוכה מדי, אין להם תמריץ לבנות עוד".
אם יעלו ארנונה, לא תהיה הכנסה פנויה. הפתרון הוא אחר, לא?
"יכול להיות שאפשר להגדיל יעילות ברשויות, אפשר לעשות דברים בצורה יותר יעילה. אבל חוסר מוטביציה לבנות, הוא נתון שאי אפשר להתעלם ממנו. התחלנו עם הזינוק במחירים, יכולנו לנהל את הויכוח הזה לפני 15 שנה, גם אז היית שואל אותי איך עלו המחירים והייתי אומר שאתה צודק. והם המשיכו לעלות".
מי אשם?
"השיטה. בסוף, אני בנאדם של מנגנון שוק. מה קיבעת פה? רק את הארנונה. חסר פה נתון. אם יעלו את הארנונה, אז אולי זה ימתן את מחירי השכירות. הבעיה היא ההפרש בין קרקע לדירה בנויה. הוא גבוה. בסוף זה תכנון, תב"ע, היתר, משהו במקטע הזה לא עובד. בעיה רוחבית. אז פעם ראשונה, יש כאן מצב שוק שלא מעודד בנייה למגורים. צריך פרופורציה, יש כאן פער גדול שנמשך הרבה שנים, מחירי הדירות עלו בגלל זה. פעם שנייה, לגבי הריבית - אני חושב שהיא עושה שכל. בנק ישראל הראה נכונות והתייחס לגורמי צד ההיצע שזה. שוק הדיור הוא פקטור משמעותי. תראה מה קרה בעולם, הדולר שקל לא זז היום, אבל בפרמיית סיכון גבוהה הגיוני שהבנק ישאיר את המדיניות ולא ירצה לזוז. רוצים עוד משקיעים לשוק? אפשר לעשות. למה לא עושים את זה? כי המחירים שוב יעלו".
לופ אינסופי.
"כדי לייצר שוק דיור מאוזן, צריך לפתור את שורש הבעיה".
ועוד לא דיברנו על המלחמה.
"ברור שזה משפיע. יש חיילים, השאלה היא כמה אנשים יחזרו ממילואים, יש כאן חשש גדול ושאלות רבות - מה יקרה בצפון, איך ענף הבינוי חוזר לפעילות. לא מעט נושאים ישפיעו על שוק הדיור".
לסיום, כץ מוצא כי ביוני, שוכרים אשר חידשו את חוזה השכירות, עשו זאת בעלייה ממוצעת של 2.2% במחירי השכירות. שוכרים שנכנסו לנכס חדש (החלפת הדיירים) שילמו 4.2% יותר יחסית לשכירות לפני שנה (האצה מ- 3.7% לפני חודש). קצב עליית מחירי השכירות במדד צפוי להמשיך להאיץ במחצית השנייה של השנה ולהיות גורם אינפלציוני משמעותי. אנו צופים עלייה של 4.5% שנה קדימה".
- 8.עושה חשבון 23/07/2024 07:42הגב לתגובה זועיקוב בבנייה ברמה ארצית , עליית ריבית , עליית פרמיית סיכון , עיקוב התחלות בנייה . עם סיום המלחמה יגיעו כ300 אלף זרים ויבקשו לשכור דירות . התגברות אנטישמיות תגביר את העלייה .
- 7.אייל 23/07/2024 00:14הגב לתגובה זומי שיש לי זה אולי טוב לו.
- אפי 23/07/2024 11:04הגב לתגובה זושייחל להצלחתו ויחשוב מחוץ לקופסא
- 6.בגלל זה תבואו לקנות דירה אצלי !!!! (ל"ת)קבלן 22/07/2024 21:43הגב לתגובה זו
- 5.ש 22/07/2024 18:51הגב לתגובה זולברוח
- יאיר 23/07/2024 11:05הגב לתגובה זוירדו מהארץ ויגלו שפה החיים גם טובים בחו"ל השכירות יקרה
- עושה חשבון 23/07/2024 07:45הגב לתגובה זויוצאי צבא מלח הארץ עם עבודה טובה . ביבי הרס אותם .
- סווינגר 22/07/2024 22:41הגב לתגובה זוכבר לא "רוצים". המטרה היא לעוף מפה, לא לבנות פה "בית". עוד מס' עסקאות שמנות, ועץ מפה למדינה עם יוקר מחיה נמוך משמעותית. נחיה כמו בני-אדם, נתפתח נפשית ורוחנית עוד יותר - וכמובן, נרכוש 4 קירות בנחת, ויישאר הרבה מאוד עודף למחיה, השקעות ודיבידנדים כהכנסה שוטפת ללא עבודה מיותרת.
- ינון 23/07/2024 11:06איפה יש התנאים והקיהלתיות שיש לך פה
- 4.אנונימי 22/07/2024 18:27הגב לתגובה זומה יהיה?! לקנות אי אפשר, וששוכרים בעל הבית חזר מעלה כי אזרחים ללא אפשרות
- 3.הלא ממונף 22/07/2024 16:48הגב לתגובה זופשוט מהכרותי עם משקיעי הנדל"ן הצעירים זה יעלה ביותר. המשכנתא דופקת.
- 2.רונן 22/07/2024 16:21הגב לתגובה זואותה
- 1.חחח 22/07/2024 16:06הגב לתגובה זומה יש להעלות שכר דירה לאנשים אין כסף לשכור דירה.
- אוצר 22/07/2024 17:46הגב לתגובה זושכר הדירה חייב לעלות בעשרות אחוזים

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
