דירות רמת גן
צילום: איציק יצחקי

"דמי השכירות יעלו ב-4% בשנה הקרובה"

בלידר שוקי הון מזהירים מהאצה מדאיגה במחירי השכירות, במזרחי טפחות חושבים כי העלייה תהיה מעט מתונה יותר. מה הסיבות לעלייה הצפויה ולמה יכולה להיות האצה גדולה יותר בשכר הדירה?
איציק יצחקי | (14)

דמי השכירות עולים בחודשים האחרונים בקצב הולך וגובר. זה קרה גם בתקופה שבה מחירי הדירות ירדו, ועכשיו, עם העלייה במחירי הדירות, אפשר לראות שהעליות מתחזקות. שכר הדירה החודשי טיפס ביוני ב-2.2% עבור מחדשי חוזה, ועבור שוכרים חדשים ב-4.2%. המשכירים רוצים לקבל תשואה ולכן שכר הדירה עולה ועדיין - התשואה על דירה נמוכה מהריבית על פיקדונות. לכאורה, היה כדאי למשכירים למכור ולקנות פיקדון. אבל הם מצפים בהמשך לעלייה בשכר הדירה ובהתאמה בתשואה. כמו כן, בהינתן ההיסטוריה הרי שערך הדירה עולה במוצע שנתי  בכ-4% (ממוצע של 30-40 שנה).   

שכר הדירה עולה גם בשל גידול בכמות השוכרים על רקע המלחמה. המפונים הגיעו למרכז, לירושלים והם מוסיפים לביקוש שגדול גם ככה. כשההיצע מוגבל והביקוש גדל, המחירים עולים, וכשלא רואים סיבה שזה ישתנה, הציפיות מתחילות לעבוד והמחירים עלולים לתפוס תאוצה. 

כל זה עוד לפני פינוי של עשרות פרויקטים בפינוי בינוי. רבבות משפחות אמורות לפי התחזית לעזוב את הבניין המפונה ולשכור דירה באזור. זה יזניק את המחירים באותו האזור.  

המגמה הזו, כך מעריך יונתן כץ מלידר שוקי הון תימשך - "מדד חודש יוני בישראל תאם את הציפיות המוקדמות, אך מסתמנת האצה מדאיגה במחירי השכירות". לדבריו, ההאצה במחירי השכירות מושפעת מירידה בכמות גמר הבנייה וביקוש מוגבר לפתרונות שכירות מכיוון המפונים.

"החששות נובעים ממצב ענף הבנייה"

"מה שאנחנו רואים בפועל זו האינדיקציה הכי חזקה למה שקורה בשוק", אומר אסטרטג מזרחי טפחות, יוני פנינג, על שכר הדירה. "לומר שבוודאות תהיה עלייה, זה לא חקוק בסלע, ואם לא הייתי רואה את זה בנתונים, יכול להיות שלא הייתי מאמין. יש האטה בפעילות, ירידה בהכנסה הפנויה של הרבה אנשים וזה לא אמור להוביל לעלייה".

דירה להשכרה (שלומי יוסף)

במקום לשלם 6,000 שקל, תשלמו בערך 6,240. דירה להשכרה (שלומי יוסף)

אז מה קורה בשוק?

"החששות הכי גדולים נובעים כמובן מענף הבנייה. כמעט שנה של ירידה בפעילות בענף באופן כללי, שכמובן מובילה לירידה בסיומי בנייה. נוצרה סיטואציה שדומה לארה"ב, כי הרבה פעמים יש לך משאבים ולא ברור למה יש מחסור. נניח שפרויקט מסוים מתעכב בפרדס חנה, אז אנשים שהיו אמורים להיכנס בגלל העיכוב נכנסים לשוק שכירות ושם נוצר לחץ יותר גבוה. כלומר, זה שהבנייה מתעכבת, גורם גם להגדלת הביקוש לשכירות. גם התחדשות עירונית מעלה את המחירים באותו אזור, אבל הפגיעה בענף הבנייה, חוסר בפועלים שמוביל לעיכוב במסירה - מעלה יותר את הביקוש לשכירות ובהתאם את המחיר".

לא בונים מספיק.

אתה אמור לייצר 55 אלף דירות בשנה, כשיש לך מלאי של 3.5 מיליון כבר. כלומר, יש לך מלאי גדול. בסוף, מה זה שוק הדיור? יש כאן 3.5 מיליון משקי בית שקיימים, בבעלות או בשכירות, יש אחוז גבוה מבין השוכרים של חוזים מתחדשים, משהו כמו חמישית. כלומר, יש מחסור אך הוא לא גבוה. רוב המשחק הוא המלאי הקיים. נכון, יש פחות היצע של דירות חדשות. אתה לא מכניס הרבה דירות חדשות ואז נוצר מצב של פגיעה בשיווי המשקל. כל האינטרקציה בין שוכר למשכיר גרמה לפחות הכנסה פנויה לשוכר. לדעתי, הביקוש לשכירות התמתן: אתה יכול להישאר עם הורים עוד שנה, לא עושה עוד ילד, לא משדרג. יש לך אופציות. או מילואים, יש הרבה כאלה. המוטיבציה להוציא יותר כסף על דירות קטנה. המלאי הזה נורא גדול, יותר משמעותי מ-55-60 אלף דירות בשנה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

"גידול בביקוש בעקבות דחיית רכישות"

יונתן כץ מלידר טוען כי "מספר אינדיקטורים מצביעים על גידול בביקוש לדיור. מספר הדירות החדשות שנמכרו במאי גבוה ב-73% לעומת מאי אשתקד. מספר דירות יד שנייה שנמכרו עלה ב-33% בתקופה זו. חלק מהגידול בביקוש נובע מדחיית רכישות בתחילת המלחמה, אך בכול זאת, רמת הביקוש בחודשים האחרונים התייצבה על רמה גבוהה יחסית".

לדבריו, "יתכן שמשקי הבית חוששים מעליות מחירים בעתיד על רקע צמצום בפעילות בענף הבנייה ולכן מקדימים רכישות. עלייה בביקוש השפיעה על עליית מחירי הדיור מתחילת השנה בשיעור של 5.3% (0.8% בסקר האחרון). קיימת קורלציה בין מחירי הרכישה ובין מחירי השכירות, בפיגור של כשנה. אם כן, סביר לצפות להמשך האצה במחירי השכירות אשר נמדדים במדד וכעת עולים בקצב מתון של 2.6% (שנה אחורה)".

פנינג מוסיף כי "בתחזית שלי, ב-12 החודשים הקרובים, עלייה של בערך 3.8%. אם אתה לוקח את 2024 לעומת 2023, אז המשך העליות מכאן והלאה הוא מתון יותר. הגידול בהייטק משפיע רק בערים מסוימות".

אתה מסכים עם זה שהסיבה העיקרית לעליות היא שבעלי דירות מגלגלים את הריבית על השוכרים?

"כשבנק ישראל מוריד ריבית, מאשימים אותו בעליית מחירי הדירות וכשמעלה - בעליית מחירי השכירות".

מה לדעתך הסיבה העיקרית לעליות?

"יש לך מחסור בדירות, הוא מבני, חלק ממנו נובע מהתמריצים שנותנים לרשויות המקומיות. הארנונה למגורים נמוכה מדי, אין להם תמריץ לבנות עוד".

אם יעלו ארנונה, לא תהיה הכנסה פנויה. הפתרון הוא אחר, לא?

"יכול להיות שאפשר להגדיל יעילות ברשויות, אפשר לעשות דברים בצורה יותר יעילה. אבל חוסר מוטביציה לבנות, הוא נתון שאי אפשר להתעלם ממנו. התחלנו עם הזינוק במחירים, יכולנו לנהל את הויכוח הזה לפני 15 שנה, גם אז היית שואל אותי איך עלו המחירים והייתי אומר שאתה צודק. והם המשיכו לעלות".

מי אשם?

"השיטה. בסוף, אני בנאדם של מנגנון שוק. מה קיבעת פה? רק את הארנונה. חסר פה נתון. אם יעלו את הארנונה, אז אולי זה ימתן את מחירי השכירות. הבעיה היא ההפרש בין קרקע לדירה בנויה. הוא גבוה. בסוף זה תכנון, תב"ע, היתר, משהו במקטע הזה לא עובד. בעיה רוחבית. אז פעם ראשונה, יש כאן מצב שוק שלא מעודד בנייה למגורים. צריך פרופורציה, יש כאן פער גדול שנמשך הרבה שנים, מחירי הדירות עלו בגלל זה. פעם שנייה, לגבי הריבית - אני חושב שהיא עושה שכל. בנק ישראל הראה נכונות והתייחס לגורמי צד ההיצע שזה. שוק הדיור הוא פקטור משמעותי. תראה מה קרה בעולם, הדולר שקל לא זז היום, אבל בפרמיית סיכון גבוהה הגיוני שהבנק ישאיר את המדיניות ולא ירצה לזוז. רוצים עוד משקיעים לשוק? אפשר לעשות. למה לא עושים את זה? כי המחירים שוב יעלו".

לופ אינסופי.

"כדי לייצר שוק דיור מאוזן, צריך לפתור את שורש הבעיה".

ועוד לא דיברנו על המלחמה.

"ברור שזה משפיע. יש חיילים, השאלה היא כמה אנשים יחזרו ממילואים, יש כאן חשש גדול ושאלות רבות - מה יקרה בצפון, איך ענף הבינוי חוזר לפעילות. לא מעט נושאים ישפיעו על שוק הדיור".

לסיום, כץ מוצא כי ביוני, שוכרים אשר חידשו את חוזה השכירות, עשו זאת בעלייה ממוצעת של 2.2% במחירי השכירות. שוכרים שנכנסו לנכס חדש (החלפת הדיירים) שילמו 4.2% יותר יחסית לשכירות לפני שנה (האצה מ- 3.7% לפני חודש). קצב עליית מחירי השכירות במדד צפוי להמשיך להאיץ במחצית השנייה של השנה ולהיות גורם אינפלציוני משמעותי. אנו צופים עלייה של 4.5% שנה קדימה".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עושה חשבון 23/07/2024 07:42
    הגב לתגובה זו
    עיקוב בבנייה ברמה ארצית , עליית ריבית , עליית פרמיית סיכון , עיקוב התחלות בנייה . עם סיום המלחמה יגיעו כ300 אלף זרים ויבקשו לשכור דירות . התגברות אנטישמיות תגביר את העלייה .
  • 7.
    אייל 23/07/2024 00:14
    הגב לתגובה זו
    מי שיש לי זה אולי טוב לו.
  • אפי 23/07/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    שייחל להצלחתו ויחשוב מחוץ לקופסא
  • 6.
    בגלל זה תבואו לקנות דירה אצלי !!!! (ל"ת)
    קבלן 22/07/2024 21:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ש 22/07/2024 18:51
    הגב לתגובה זו
    לברוח
  • יאיר 23/07/2024 11:05
    הגב לתגובה זו
    ירדו מהארץ ויגלו שפה החיים גם טובים בחו"ל השכירות יקרה
  • עושה חשבון 23/07/2024 07:45
    הגב לתגובה זו
    יוצאי צבא מלח הארץ עם עבודה טובה . ביבי הרס אותם .
  • סווינגר 22/07/2024 22:41
    הגב לתגובה זו
    כבר לא "רוצים". המטרה היא לעוף מפה, לא לבנות פה "בית". עוד מס' עסקאות שמנות, ועץ מפה למדינה עם יוקר מחיה נמוך משמעותית. נחיה כמו בני-אדם, נתפתח נפשית ורוחנית עוד יותר - וכמובן, נרכוש 4 קירות בנחת, ויישאר הרבה מאוד עודף למחיה, השקעות ודיבידנדים כהכנסה שוטפת ללא עבודה מיותרת.
  • ינון 23/07/2024 11:06
    איפה יש התנאים והקיהלתיות שיש לך פה
  • 4.
    אנונימי 22/07/2024 18:27
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה?! לקנות אי אפשר, וששוכרים בעל הבית חזר מעלה כי אזרחים ללא אפשרות
  • 3.
    הלא ממונף 22/07/2024 16:48
    הגב לתגובה זו
    פשוט מהכרותי עם משקיעי הנדל"ן הצעירים זה יעלה ביותר. המשכנתא דופקת.
  • 2.
    רונן 22/07/2024 16:21
    הגב לתגובה זו
    אותה
  • 1.
    חחח 22/07/2024 16:06
    הגב לתגובה זו
    מה יש להעלות שכר דירה לאנשים אין כסף לשכור דירה.
  • אוצר 22/07/2024 17:46
    הגב לתגובה זו
    שכר הדירה חייב לעלות בעשרות אחוזים
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.