לאחר ירידה של 40% ב-2011: UBS חוזר על 'קנייה' לכיל באפסייד של 57%
המשקיעים במניית כיל לא ראו נחת בשבועות האחרונים עת המניה נסחרה ללא תחתית ואיבדה לא פחות מ-40% השנה בלבד. עם זאת, היום מקבלת המניה חיזוק בדמות המלצה חיובית. בנק ההשקעות, UBS, לא נרתע ומשמר את המלצתו למניה ב'קנייה'. עם זאת מחיר היעד מעודכן כלפי מטה.
רוני בירון, אנליסט UBS ניירות ערך, חוזר על המלצת 'קנייה' למניה זאת, תוך שהוא מדגיש כי מחירה נותר נמוך ואטרקטיבי ביחס לשוויה. לדבריו ענקית הדשנים היא בחירה דפנסיבית ראויה יותר משחקניות אחרות בשוק האשלג. הסיבות להערכתו הן לדבריו "מבנה עלויות אטרקטיבי ויכולת החברה לאגור מלאים".
דגש נוסף ניתן לדיבדנד במניה. תשואת הדיבידנד הגבוהה שלה - למעלה מ-9%, ביחס לחברות אחרות בתחום מצויין אף הוא כגורם חיובי התומך בהשקעה במניה. עם זאת, מחיר היעד מעודכן כלפי מטה ל- 54 שקלים ממחיר קודם של 60 שקלי על רקע התחזית לירידה במחירי האשלג בעולם. עדיין מדובר באפסייד של 57% מעל מחיר השוק.
- 7.דג 14/12/2011 23:15הגב לתגובה זורוני בירון דיבר בחוכמה. תקנה אתה רוני. להיות אנאליסט זה המקצוע שלך! אני מעדיף לרכוש את המניה בשער של 3300 ופקודת הרכישה כבר נמצאת.הכל טוב ויפה: לפני 3 שנים היא גם היתה באזור ה-1900 . החיפזון מהשטן! אני גם אורב למניות בלל ובנהפ בשער של 850 . אין מה למהר. במצב העולמח כיום, אין כמו מזומן (באופן זמני כמובן!). אני לא אנאליסט. האנאליסטים מעולים בניתוחים בדיעבד!!!!
- 6.חיליק 14/12/2011 21:20הגב לתגובה זומישהו יודע היכו ניתן להשיג את מניית ענקית האשלג הישראלית, במחיר מצחיק ונמוך מ- 40 שח למניה ? אנא עדכנו אותי
- 5.כלכלן בכיר ת" א 14/12/2011 20:49הגב לתגובה זועוד פעם טעות לאנשים שיש כסף פנוי וזמן מומלץ בחום
- 4.איתי - כיל אהובתי 14/12/2011 19:47הגב לתגובה זותבינו חברים, יש לכם כאן קלף מנצח שניקרא אייל גורביץ. ברגע שאמר שיש לה עוד כיברת דרך ארוכה למטה,אז קונים ומרוויחם, וכך נעשה,כך גם בלונג בנקים. אין לו מושג.
- 3.העקרב 14/12/2011 10:40הגב לתגובה זומחיר מצחיק הרבה מוסדיים אוספים למה תמיד אנחנו צריכים להיות הגל השני נתחיל לאסוף כבר עכשיו............
- 2.שאומרים לקנות סימן שצריך למכור (ל"ת)בטח לא הספיקו למכור 14/12/2011 10:39הגב לתגובה זו
- אתה הפעם טועה 14/12/2011 11:20הגב לתגובה זוכיל צריכה עכשיו לתת ערך למשקיעים עם דיבידנד הוגן יותר וגבוה כי את חובה לתרומות היא כבר נותנת כולל קציר המלח כיל צריכה להפסיק לתרום לכל מיני בנינים וכו' זה התפקיד של הממשלה בנמיוחד עכשיו כשהטילה מס על הבורסה והאזרח לא מקבל כלום. אנחנו דואגים למניות מפסידים את כספנו ובקושי מרויחים אז הפעם כיל צריכה לפצות את המשקיעים איפה כיל ב 110 המלצה שניתנה עי יואב בורגן מלידר? מאז רק ירדה אחכ הוריד את המלצתו ל 70 ומאז רק יורדת ויורדת. נמאס
- 1.שרפון 14/12/2011 10:21הגב לתגובה זואחת החברות החזקות אים לא החזקה ביותר מחיר ריצפה לאגור ולשמור
- לא יהיו תמלוגים אפסייד 15% דיי מהר (ל"ת)נופל וקם 14/12/2011 20:31הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
