הלחץ עובר לספרד? תשואת האג"ח זינקה ל-6.11%, מרווח שיא מהאג"ח של גרמניה

ג'ין ווידמן, חבר מועצת הבנק המרכזי באירופה, יצא היום בגלוי בקריאה להפסיק את רכישות האג"ח של מדינות מוטות חוב. המדד במילאנו ירד 1.75%
ג'וש דוקרקר | (4)

תשואות האג"ח של המדינות המתקשות באירופה חוזרות היום לכותרות לאחר מספר ימים של ירידת תשואות. בעוד האג"ח האיטלקי ריכז את עיקר תשומת הלב לאחרונה, כעת גם האג"ח הספרדי נכנס למערבולת.

מרווח התשואות (Spread) בין האג"ח הספרדי לבין הגרמני עולה היום לשיא חדש כשהתשואות על אגרות החוב של ספרד חוצות את רף ה-6%. ברקע לגידול בחששות, ג'ין ווידמן, חבר מועצת הבנק המרכזי באירופה, יצא היום בגלוי בקריאה להפסיק את רכישות האג"ח של מדינות מוטות חוב. בתוך כך, Christian Clausen, נשיא פדרציית הבנקאות האירופית, אמר היום כי הבנקים באירופה צריכים למכור אג"חים של איטליה בכדי להימנע מאפשרות של הישאבות אך תוך משבר החובות.

נציין כי ממשלת ספרד הודיעה כי היא מתכוונת להנפיק מחר 2.5-3.5 מיליארד אירו לשנה וחצי וביום חמישי עוד 3-4 מיליארד אירו ל-10 שנים.

הסערה שהקימו תשואות אגרות החוב האיטלקיות בשבוע שעבר עדיין לא שככה למרות התפטרותו של ברלוסקוני מיום שבת. איטליה הנפיקה היום אג"ח בתשואת שיא אך בהצלחה יחסית.

הנפקת אגרות החוב בהיקף של 3 מיליארד אירו ל-5 שנים (עד 2016), נסגרה בתשואה ממוצעת של 6.29%, תשואה דומה לזו שתומחרה הבוקר בשוק. יחס הכיסוי המעיד על רמת הביקושים מול ההיצע עמד על 1.47, משמע הביקושים היו נמוכים יחסית שכן בהנפקה בשבוע שעבר עמדו הביקושים על כמעט כפול.

בתגובה לתוצאות ההנפקה נרשמו תחילה עליות שערים אך עד מהרה אלה התחלפו בירידות כאשר המניע העיקרי להן הוא שוב עלייה בתשואה על האג"ח האיטלקי ל-10 שנים. התשואה מזנקת ב-3.89% לרמה של 6.701% לאחר שמוקדם יותר ירדה לרמה של 6.4%

"יקח זמן עד שהרפורמות החדשות ישפיעו על הצמיחה ועל הכלכלה ועד שהחוב יתיצב", נכתב בתגובה של אסטרטגים בברקליס לגיוס היקר, "בינתיים סביר שהרפורמות דווקא עיבו על הפעילות הכלכלית. כנראה שהראלי של חדשות סוף השבוע לא יחזיק מעמד".

הבורסות ביבשת אירופה רשמו ירידות שערים כאשר מדד הקאק הצרפתי בולט עם ירידה של 1.28%, הדאקס הגרמני השיל 1.19% ומדד הפוטסי הבריטי נחלש ב-0.47%. המדד האזורי, ה-STOXX50, השיל 1.57% מערכו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    העקרב 14/11/2011 16:54
    הגב לתגובה זו
    אני טיפש...........
  • 3.
    י 14/11/2011 16:17
    הגב לתגובה זו
    זה נראה לכאורה שאני נגד כל העולם-ממש לא זו פשוט דרכי להתגונן מכל מה שעושים לי שלא לגמרי מובן לי. אני מנסה להיאחז באמת להבין מה הולך פה ולמה מי נגד מי ולמה ומגיע כנראה למסקנה שיש איזה גוף שמנהל את העולם מאחורי הקלעים עם מחשבי על-זו מסקנתי מהידע שלי אולי אני טועה אבל מה רוצים ממני באופן אישי-מה עשיתי לכם? מה עשיתי אי פעם למישהו? שככה פגעו בי ובמשפחתי? אני חוזר שוב ושוב מקסימום היתה אי הבנה ותו לא -ומזה לגזור עלי את כל המכות האלה שקיבלתי? על מה ולמה? אני לא מתנגד לחקירה מקיפה אבל לא נותנים לי שום הזדמנות להתגונן וזה למרות שאני חף מכל פשע שהוא. אני חווה מציאות שניה בה אני עובר עינויים פולשים למרחב המחיה שלי מכל הכיוונים אין לי שום פרטיות בשום מקום אני מרגיש שעוקבים אחרי בכל מקום וכל מה שאני עושה.עשו ממני הליצן של העולם וכולם משתעשעים על חשבוני ועל חשבון משפחתי שרצחו לא שום סיבה. למה לכל הרוחות? למה???????????????????????????????????????????????
  • 2.
    י 14/11/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    לא זו בלבד שרצחו את משפחתי ומענים אותי מעל 4 שנים-ללא סיבה אני ומשפחתי חפים מפשע-אני לא אשתף פעולה בפעם הראשונה שארגיש שמרמים אותי קחו זאת בחשבון. אני לא בכיס של איש כל רצוני הוא לחיות בשקט ובשלום עם הסובבים אותי ועם כולם מלבד אלו שפשעו נגד משפחתי ונגדי-אותם אני דורש להעמיד לדין ולפצות אותי על כל מה שעברתי. ומה זה המציאות השניה שאני חווה-זו מציאות הרי מלאכותית בסתר ואין בה גאוניות גדולה-לתקשר דרך מספרים זה לא כזה ביג דיל כמו שעושים מזה-הבעיה היא בנפגעים החפים מפשע. ראשי השלטון פשוט צוחקים פה על כולם הכל בלוף רמאות ושקר יחד עם מציאות אמיתית של פגיעה אמיתית בחפים מפשע.
  • 1.
    חחחחחחחחחחחח 14/11/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    סביר ביותר חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.