ד"ר דדי סגל - פנאקסיה
צילום: יחצ
דוחות

פנאקסיה ישראל: הכנסות 19.7 מיליון שקל. ההפסד הנקי 8 מיליון

החברה מדווחת על גידול בהכנסות, לצד קיטון קל בהפסד בשורה התחתונה. עם זאת, הרווח הגולמי - נותר קטן מאוד
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה פנאקסיה קנאביס

חברת הקנאביס  פנאקסיה ישראל  מדווחת על הכנסות של 19.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2021, לעומת כ-12.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וכ-17 מיליון שקל ברבעון הקודם. על פי החברה, הגידול בהכנסות נובע הן מגידול במכירות מוצרים סופיים, הן של מותגי פנאקסיה והן מותגי צד ג' למטופלים ולבתי מרקחת, והן מגידול בהכנסות שנבעו משירותי ייצור לצדדים שלישיים. בנוסף, ברבעון הנוכחי ביצעה החברה מכירות ייצוא לגרמניה ולקפריסין, לאחר שבסוף דצמבר 2020 החלה לראשונה בייצוא לגרמניה ובסוף הרבעון הראשון של 2021 החלה בייצוא לקפריסין.

 

הרווח הגולמי ברבעון הראשון לשנת 2021 הסתכם בסך של כ- 822 אלף שקל (שיעור רווח גולמי של כ- 4.2%), בהשוואה לרווח גולמי של כ- 413 אלף שקל (שיעור רווח גולמי של כ- 3.4%) ברבעון המקביל אשתקד, ורווח גולמי של כ- 740 אלף שקל (שיעור רווח גולמי של כ- 4.4%) ברבעון הקודם.

ההפסד התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-8 מיליון שקל, בהשוואה להפסד תפעולי בסך של כ-9.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, והפסד תפעולי בסך של כ-9.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. על פי החברה, התמקדות בייצור עצמי ויצוא ומכירת פעילות ההפצה והלוגיסטיקה של החברה בישראל צפויה לתרום לשיפור הרווחיות התפעולית ומבנה ההוצאות של החברה

ההפסד הנקי ברבעון הראשון לשנת 2021 הסתכם ב-8.3 מיליון שקל, בהשוואה להפסד נקי בסך של כ-9.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וכ-9.3 מיליון שקל ברבעון הקודם.

 

תזרים המזומנים הסתכם ב-5 מיליון שקל, קיטון של כ- 41% בהשוואה לתזרים מזומנים ששימש לפעילות שוטפת בסך של כ- 8.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר השינויים נובעים מצמצום ההפסד הנקי.

סך המזומנים ושווי מזומנים עמד על 10.6 מיליון שקל, בהשוואה למזומנים ושווי מזומנים בסך כ- 16.6 מיליון שקל בסוף שנת 2020.

התפתחויות עסקיות עיקריות ברבעון הראשון לשנת 2021 ולאחר תאריך המאזן:

גרמניה: בפברואר 2021 החלו מכירות קמעונאיות ראשונות של מוצרי החברה במיתוג משותף Naxiva-Panaxol עם Neuraxpharm שותפת הפארמה האירופאית של פנאקסיה.

צרפת: בינואר 2021 זכתה פנאקסיה כספק ראשי בתוכנית היוקרתית של ממשלת צרפת לאסדרת ענף קנאביס רפואי במדינה, ללא תמורה, לצד ענקיות קנאביס בינלאומיות כטילריי ואורורה. במרץ 2021 ביצעה החברה יצוא מסחרי ראשון לצרפת. בסוף מרץ התוכנית בצרפת יצאה לדרך, והחל ניפוק סדיר, עפ"י מרשם רופא, של מוצרי פנאקסיה בבתי מרקחת ובתי חולים בכל רחבי צרפת, תחת המותג Naxiva-Panaxir המשותף לה ולחברת Neuraxpharm.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קפריסין: בפברואר 2021 נבחרה פנאקסיה על ידי ממשלת קפריסין כספק של שמני קנאביס רפואי, תחת המותג Panaxir, עבור מטופלי הקנאביס הרפואי במדינה, והחלה ביצוא מסחרי בסוף מרץ 2021. המוצרים נמכרים על ידי פנאקסיה ישירות לממשלת קפריסין, אשר מעבירה אותם לבתי המרקחת לצורך ניפוקם כנגד מרשם רופא.

מיקוד לשוק הפרימיום בישראל ובחו"ל: היום הודיעה החברה על השלמת השלב הראשון בהסכם למכירת פעילות ההפצה והלוגיסטיקה בישראל לחברת IMC תמורת כ- 18.7 מיליון שקל במזומן ושווי מזומן (לאחר התאמה להיקפי המלאי במועד סגירת העסקה בפועל), בו התקשרו הצדדים באפריל 2021. תחום זה אינו חלק מפעילויות הליבה של החברה - פיתוח וייצור מותגי הפרימיום שלה לשוק הישראלי ובעיקר לייצוא – המאופיינים ברווחיות גבוהה ומיעוט מתחרים.

יוון: במאי 2021 התקשרה פנאקסיה בהסכם בלעדיות הדדי מחייב עם Leriva Group היוונית, בין החברות המובילות ביוון בתחום שיווק והפצת תרופות, מכשור רפואי ושירותי בריאות, להפצת מוצרי הפרימיום של פנאקסיה תחת המותג Panaxir למטופלים בבתי מרקחת ביוון, על פי מרשם רופא.

דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה ישראל: "כחברה היחידה בישראל בעלת תקן EU-GMP מרשות בריאות אירופאית הנדרש ליצוא לאירופה, אנו מתמקדים במימוש האסטרטגיה הגלובאלית שלה ובמעבר הדרגתי לפיתוח, ייצור ויצוא של מותגים לשוקי הפרימיום המאופיינים ברווחיות גבוהה ומיעוט מתחרים, ובשותפויות אקסקלוסיביות עם חברות פארמה גלובאליות. מפעל היצור שלנו בישראל ממשיך לעבוד כסדרו.

"בנוסף לשמני הפרימיום שהחל מהרבעון הראשון של השנה כבר זמינים ומסופקים על פי מרשם רופא ממותג בבתי מרקחת בגרמניה, צרפת וקפריסין, ולכניסתנו לשווקים חדשים בהם קיימת אסדרה רגולטורית של קנאביס רפואי, אנו מתכוננים להרחיב את היצע המוצרים במהלך השנה ולהתחיל בשיווק ומכירות של המוצרים שפיתחנו, כגון תמציות שאיפה, ובהמשך גם טבליות. זאת בין היתר באמצעות מתקן היצור במלטה, ובכפוף לקבלת תקן EU-GMP מרשות אירופאית לייצור מסחרי במתקן."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לאיפא כל הכספים נעלמים.חוזה פה חוזה שם והכסף?עף פרח (ל"ת)
    אנונימי 01/06/2021 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז איך המנייה שלכם צונחת ללא הפסק? (ל"ת)
    אנונימי 31/05/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.46%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אודיוקודס מזנקת 10%, גילת מוסיפה 7.3%; מדד הביטוח מזנק 3.7% ומדד הבנקים מאבד 1.4%

אודיוקודס מזנקת אחרי שיחה אופטימית של המנכ״ל עם ביזפורטל: ״מחיר המניה יקפוץ ב-50%-100% בשנה שנתיים הקרובות״ - על השיפט שחברת התקשורת עושה ולאן היא צועדת; במקביל, הבנקים מתממשים אחרי ששר האוצר איים בהטלת מיסוי על הרווחים

מערכת ביזפורטל |

אודיוקודס, שבעבר נחשבה לשחקנית שעוסקת בעיקר בחומרה ותקשורת קולית לארגונים, עוברת בשנים האחרונות מהפך. החברה, שנולדה בעידן המרכזיות והטלפוניה, מנסה להפוך לשחקנית תוכנה ו-AI. היא רוצה לספק לא רק תשתית לתקשורת בשביל הארגונים, אלא גם כלים שמבינים את השיחות, מתמללים, מנתחים את התוכן ומחברים אותו ישירות לתהליכי העבודה של הארגון.  אודיוקודס 9.24%  דיווחה על הכנסות שעלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר, גם הרווח למניה עקף את הצפי הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר.

אבל לצד המספרים, בשוק יש גם ספקות. בעיקר סביב השאלה האם אודיוקודס תצליח לבדל את עצמה בעולם שבו פתרונות תמלול, סיכום ואוטומציה כבר הפכו למוצר שיש כמעט בכל פלטפורמה. מנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, דווקא משדר ביטחון מלא:  "אני מעריך שהמניה תעלה ב-50%-100%"  הוא אומר בראיון לביזפורטל. "המחיר בשוק דפוק, אבל הפוטנציאל עצום." - מנכ"ל אודיוקדס שולח אתכם לרכוש את המניה - הנה הסיבות


שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.29%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.7%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.4%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל