פרופ' וויסטופ: "לא קונה את הטיעונים שה'אלגו טריידינג' רק יוצר נזילות ומתקן את השוק - בכל רגע עלול להיות פיצוץ"

המומחה העולמי לאופציות אקזוטיות אומר ל-Bizportal: "המכונות מזרימות היקפי נזילות אדירים ומזיזות את השווקים לפי אינטרסים"
(קרדיט: Getty images Israel)
"האווירה בשווקים מתוחה מאוד ויש הרגשה כאילו אנחנו עומדים בפני רעידת אדמה או משהו דומה. היכולת לנהל סיכונים היא הכרחית כיום, במיוחד למי שפועל בתחומים הפיננסים המתוחכמים יותר. את הידע והניסיון שלי בתחום באתי להעביר לבכירי הסוחרים בישראל", כך אמר בראיון בלעדי ל-Bizportal פרופ' יובה וויסטופ (Uwe Wystup).

פרופ' וויסטופ הוא מומחה עולמי בתחום האופציות האקזוטיות שייסד את חברת Math finance, אשר הגיע לישראל כאורח של חברת ניהול הסיכונים הלפרין יועצים HMS, שקיימה סמינר בוטיק בן 3 ימים בנושא תמחור וניהול סיכונים מתקדם של אופציות. בסמינר לקחו חלק סוחרים בכירים בחדרי עסקאות מט"ח, מנהלי סיכונים ומתמטיקאים מתכנתי אלגו טריידינג בבנקים המובילים בישראל.

כדי להבין מה צריך לעשות על מנת להגן על הנכסים, מסביר פרופ' וויסטופ כי צריך להבחין בין הקבוצות השונות הפועלות בשוק המט"ח: החברות שפעילותן הריאלית חשופה למט"ח, הגופים הפיננסים שנותנים שירותי מט"ח, והספקולנטים. לדבריו, הקבוצה הראשונה כוללת את מנהלי הכספים והחשבים של החברות והתאגידים שעסקיהם חשופים לפעילות של יצוא ויבוא, אשר מבצעים את ההגנות הנדרשות להם באמצעות המכשירים הפיננסים שמציעים להם בחדרי העסקאות בבנקים, כגון עסקאות פורוורד, אופציות ומכשירים מובנים (סטרקצ'רים). "ההגנות שעליהם לבצע מפני חשיפות המט"ח הן לא עניין זניח, אלא יכריעו, בין היתר, אם החברה תשרוד לאורך זמן".

פרופ' וויסטופ, שעבד במחלקות המסחר של הבנקים דויטשה בנק, סיטי בנק ו-UBS ושמשמש גם כמרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטה בפרנקפורט וכד"ר לפילוסופיה ומתמטיקה פיננסית באוניברסיטת קרנגי מלון שבפיטסבורג הסביר, "התפקיד שלי במסגרת הסמינר הוא להכשיר את הבנקאים שנותנים שירותים לאותן החברות, ולדאוג שהם יכירו את כל המכשירים הפיננסים החדשניים ביותר בתחום האופציות האקזוטיות והמכשירים הפיננסים המובנים (סטרקצ'רים). זמן רב מהסמינר השקענו בהכרות עם מודלים חדשניים ובמציאת התמחור הנכון והיעיל ביותר בעבור כל סוג של אירוע פיננסי". הצצה בקלסר העבה של משתתפי הסמינר מגלה דפים מלאים בשורות רבות של נוסחאות, גרפים ודוגמאות מעשיות של אסטרטגיות, שיטות לתמחור אופציות ומודלים לבניית סטרקצ'רים מסוגים שונים, באנגלית כמובן.

פרופ' יובה וויסטופ
פרופ' יובה וויסטופ

"הסטרקצ'רים הם כמו לגו, באמצעותם משלבים בין מכשירים פיננסים שונים או אסטרטגיות שונות, ותפקידי הוא ללמד את הבנקאים איך להציע ללקוחותיהם להגן על עצמם מפני תרחישים מסוכנים, כאשר מהצד השני מנהל הכספים רוצה שההגנות האלו יעלו לו כמה שפחות. אם הם רק יקנו זה יעלה להם הרבה כסף ואף אחד לא באמת אוהב לשלם את זה. התפקיד של בנקאי טוב הוא למצוא את המכשיר המובנה שמשלב את ההגנה הנדרשת ובד בבד מקצץ את העלויות שלה – על ההדרכה של אופן השימוש במכשירים ובשיטות השונות התמקדתי ב-3 ימי הסמינר האלה. מנהלי הכספים של החברות יכולים בזכות אותן ההגנות שנבנות בעבורן בבנק לישון טוב, גם במקרים של תנודות בשוק. למשל, הזינוק שנרשם באירו כתוצאה מנאומו של יו"ר ה-ECB, לא באמת משנה להם, כי בדיוק בשביל זה הם בנו את ההגנה.

"לעומת זאת, הבנקים שמשמשים כ-Sell side לאותם תאגידים למעשה קונים מהם את הסיכון והם אלו שצריכים עתה לנהל את הסיכון. הבנקים מתמודדים עם ניהול הסיכון על ידי שימוש בשני מודלים עיקריים: על ידי כך שהם מקזזים את הסיכונים שנצברים אצלם (לכל חברה יש סיכון אחר שהיא נדרשת להגן מפניו, למשל ההגנה של יצואן הפוכה מההגנה של היבואן ובבנקים מקזזים בין הפוזיציות שלהם). הדרך השנייה לקזז את הסיכון היא על ידי מכירתו לבנק אחר.

למרות החשיבות שבניהול הסיכונים בתאגידים פרופ' וויסטופ מבהיר כי "היקף הפעילות הגדול יותר בשוק המט"ח הוא בשוק הספקולטיבי, שבו לוקחים חלק הבנקים, אך בעיקר סוחרי הנוסטרו ומשקיעים שבאים לשוק שלא על מנת להגן על חשיפות מט"ח ריאליות.

בעקבות המשבר והגברת הרגולציה – חזרו למכשירים פיננסים פשוטים יותר

מהם השינויים העיקריים שאתה רואה מאז המשבר הפיננסי הגלובלי? המשבר הוביל לירידת שערי הריבית במטבעות העיקריים, הדולר, האירו, הין, הליש"ט והפר"ש, ובעקבות זאת חלו גם שינויים משמעותיים באופן תמחור האופציות והמכשירים השונים. מאז המשבר כבר אין מיוחדת. אם בעבר היינו שואלים מה הריבית לשלושה חודשים על הדולר והייתה לנו תשובה אחידה על כך, כיום אין לשאלה הזו תשובה ברורה. התשובה טמונה כיום בשאלה מול מי אתה סוחר ומהם סיכוני האשראי שלו. כלומר המחיר שנקבע כיום כבר אינו עצמאי ואחיד, אלא הוא תלוי ונקבע ביחס לסיכון האשראי, שהפך לחלק משמעותי במשוואת התמחור.

פרופ' וויסטופ מסביר כי לאחר שפרץ המשבר הפיננסי הגלובלי, שלובה מאוד על ידי שימוש לא מושכל ולא אחראי במכשירים פיננסים מורכבים שונים, חלה ירידה משמעותית בשוק בשימוש במכשירים מובנים מורכבים ובאופציות אקזוטיות ואנשים חזרו יותר לעולם הפשוט יותר, לאופציות Plain Vanila, גם בגלל שעניין ניהול הסיכונים הפך להרבה יותר משמעותי והגופים הפיננסים נדרשים על ידי הרגולטורים לפקח הרבה יותר מקרוב על הפעילות שלהם ומשקיעים בזה הרבה מאוד כספים. "להגברת הרגולציה יש השפעה רבה על נושא ניהול הסיכונים במט"ח. קמה תעשייה שלמה שתפקידה לוודא שהפעילות מתאימה לרגולציה וזה עולה הרבה כסף, למעשה זה רוצח רווחים ומפחית את הכדאיות מבחינת הבנקים".

אז מה אתה מציע לגופים שפועלים במדינות שהרגולציה הפיננסית בהן גברה? "מה שאני מציע במקרה של רגולציית יתר - זה לעבור למקום אחר. למעשה יש הרבה מאוד מקומות בעולם שהרגולציה בהן היא סבירה ואפילו מעודדת פעילות, כגון סינגפור. ראיתי בשנים האחרונות הרבה מאוד בנקים שמעבירים את פעילותם מניו ורק ומלונדון לסינגפור בגלל שענף הפיננסים והממשלה שם מעודדים את הפעילות, הן בשלב פתיחת העסק, הן ברמת המיסוי והן מבחינה רגולטורית. למעשה נרשם בשנים האחרונות גידול עצום בפעילות הפיננסית בדרום מזרח אסיה, פעילות שהוסטה לשם מאירופה וארה"ב.

איפה בעולם בולטת ההכבדה הרגולטורית? "באירופה אנשים כועסים על הבנקים ועל הבנקאים באופן כללי ורואים בכל מי שלובש חליפה גנב. בגלל הכעס הכללי הזה הפוליטיקאים חשים שהם חייבים לעשות משהו כדי שייראה שהם שולטים על הסקטור. הם מנסים לעשות רגולציה רק על מנת להראות לעם שהם עושים משהו, אבל הם עושים את זה מבלי שביצעו אנליזה על מידת ההשפעה שתהיה לרגולציה על השוק. כך למשל החליטו להגדיל את המס על כל עסקה פיננסית בגוש האירופי. בפועל, הבנקים פשוט מוציאים משם את הפעילות למקומות אחרים. כך שהרגולציה גורמת למעשה יותר נזק מאשר מביאה תועלת.

הסוחרים הישראלים – ברמה בינלאומית

ומה אתה חושב על בנקאים? "אני חייב להגיד שאני מרצה לסוחרים של גופים פיננסים בכל העולם ורוב האנשים שבאים להדרכות שלי הם אנשים מצוינים ונאמנים שרוצים לתת ללקוחותיהם את השירותים הטובים ביותר. הגופים השונים משקיעים הרבה מאוד בהכשרתם על מנת שיתנו את המענה הנכון לכל לקוח, אבל צריך להבין שבשוק המט"ח והאופציות יש גם משקיעים אחרים, שסוחרים בלי הפסקה ובלי לנהל כלל את הסיכונים ואלו הסוחרים שלוקחים סיכונים קיצוניים עד כדי כך שהם מפסידים את התחתונים".

על המשתתפים בסמינר הבוטיק הישראלי היו לפרופ' וויסטופ מילים חמות. הוא התרשם מאוד מהרמה של רבים ממשתתפי הסמינר, שעומדת בשורה אחת עם הרמה של הסוחרים המקצועיים במרכזים הפיננסים המובילים בעולם. הוא מתייחס גם למידת הרצינות והמעורבות שמצא פה ואומר, "התפעלתי מהרמה של הסוחרים שחלקם מכיר טוב את המכשירים הפיננסים החדשים ביותר, וממידת העניין והמעורבות שגילו המשתתפים בסמינר. הם שאלו שאלות לעניין ורצו ללמוד על מנת לשפר את יכולותיהם. לי כמאמן זה מאוד עוזר ומאוד נעים להעביר ככה את החומר. למשל בסמינרים באסיה אני עומד ימים שלמים מול אנשים שרק מנידים בראשם ואני לא יכול לדעת אם הם הבינו על מה אני מדבר או לא". הפרופ' גם התרשם מהאופי המשפחתי של החיים בישראל ואמר "ישבתי בארוחת הצהריים עם חלק מהמשתתפים בסמינר והבנתי מהם עד כמה חשובה להם המשפחה ועד כמה הם מנסים לאזן בין העבודה לחיים עצמם. לדעתי זה מבורך ובריא מאוד. התחום הוא תחום קשה ושוחק והצורך למצוא בו את האיזון הוא גדול. אני רואה סוחרים שמגיעים מרחבי העולם ללונדון ועובדים בסיטי ימים ולילות רחוק מהמשפחה. הם נראים לי הרבה פחות מאושרים".

פרופ' יובה וויסטופ
פרופ' יובה וויסטופ

חברות האופציות הבינאריות צצות כמו פיטריות אחרי הגשם

מה דעתך על פריחת שוק האופציות הבינאריות כמוצר ביניים בין שוק ההימורים לשוק ההון הממוסד? "אני רואה חברות לאופציות בינאריות גדלות וצצות כמו פיטריות אחרי הגשם בכל מקום, בעזרת רשת האינטרנט. יום שלם בסמינר הוקדש להסברים ביחס לאופן בו פועלות האופציות הבינאריות שהן אופציות אקזוטיות לכל דבר. באופציות בינאריות המשקיע מקבל כמעט הכל או כמעט כלום, והשאלה בה טיפלנו היא כיצד הצד שמוכר את השירות מהסוג הזה יכול להגן על עצמו מחשיפה ממונפת הזו. צריך להבהיר שזה תחום ששייך לספקולנטים ולא לפעילות הגנה ריאלית באמצעות אופציות.

"אני רואה בסוג זה של מסחר שהוא ממונף מאוד - דבר שמאוד לא נחוץ. הרבה אנשים אוהבים לשתות יין, אבל חלק מהם גם לוקחים את הסיכון שבשתיית יין לשוכרה בזמן הלא נכון מה שעלול להרוג אותם. אופציות הן כמו סכין - זה כלי נהדר לחתוך איתו לחם אבל זה גם כלי מסוכן ביותר שניתן להרוג באמצעותו. השאלה היא איך משתמשים בכלי שכזה. ולצערי אני רואה הרבה מאוד אנשים שנסחפים לשימוש בכלי שהם לא מבינים את רמת הסיכון בו ומאבדים כסף רב.

בגלל האלגו טריידינג - השוק כאוטי ועלול להתפוצץ בכל רגע

מה דעתך על ההתפתחות של עולם האלגו טריידינג שהביא להגדלה מאסיבית של היקף הפעילות בשוק המט"ח העולמי? "תחום האלגו טריידינג, או המסחר באמצעות מכונות מסחר מהירות ומשוכללות שנשענות על אלגוריתמים מורכבים נכנס חזק מאוד בתחום המסחר במט"ח בשנים האחרונות ושינה את הפוקוס. ניהול הסיכונים במערכות אלו הוא חשוב במיוחד. אני מכיר בנקים שאיבדו ביום אחד מה שהרוויחו במשך 10 שנים בגלל טעות בתוכנת האלגו.

"כיום כבר ניתן לומר שלא האירועים הכלכליים הם שגורמים לשינויים בשוק, אלא המכונות שמזרימות היקפים אדירים של עסקאות ומזיזות את השווקים על פי אינטרסים שאינם קשורים בכלל לכלכלה. אני חושב שזה מסוכן. אני לא קונה את הטיעונים שהאלגו רק מתקן את השוק ומזרים לו נזילות, לדעתי מדובר במכונות שמזיזות את השוק הלוך ושוב כרצונן ללא ערך מוסף.

"השוק, שמופעל על ידי תוכנות האלגו טריידינג, הפך לכאוטי והוא עלול להתפוצץ בכל רגע. המערכות האלה עלולות להצית בכל רגע נתון ומבלי שניתן יהיה לחזות זאת מראש, שורה של אירועים שעלולים לנפץ את השוק כולו. הכשלים יכולים להיות כשלים טכנולוגיים או כשלים מתמטיים. לדעתי עדיין לא חשבו מספיק על האפשרויות להגנה מפני אירועים כאלה, וגם אם חשבו, לא נראה לי שעשו צעדים פרקטיים מספיקים. אם יקרה אירוע קטסטרופלי הרבה מאוד גופים מוסדיים בעולם עלולים להיפגע ואף למות. זו עלולה להיות פגיעה אנושה בכלכלת העולם. אני מוצא את זה מפחיד. למוסד פיננסי בודד אין איך להתמודד עם מצב כזה. לדעתי חשוב להקים איגוד של גופים מוסדיים שיכתיב כללי משחק ברורים יותר בתחום האלגו טריידינג וימנע פגיעה כוללת שכזו.

"העולם שלנו הפך למורכב יותר וכיום הוא סובל גם ממשבר חובות אדיר, רק בגלל שלפני עשרים שנה לא טיפלו נכון בניהול הסיכונים. אנשים, חברות, מוסדות פיננסיים ומדינות הרשו לעצמם להתמנף בצורה כל כך מסוכנת וכיום כבר אי אפשר לתקן את המצב הזה. העולם ימשיך להסתובב אבל אני לא רואה כיצד ניתן לפתור את הבעיות הפיננסיות בעולם לעת עתה", מסיים פרופ' וויסטופ את הראיון בנימה פאסימית .

תגובות לכתבה(15):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 9.
    זה בדיוק מה שיקרה כל בעלי המכונות יחזירו ביום אחד
    רוני 12/09/2012 18:27
    הגב לתגובה זו
    1 1
    את כל הרווחים שצברו בשנים האחרונות . המכונות יוצרות עיוותים , העיוותים סופם להתפוצץ . ראינו כבר חתני פרס נובל שהמציאו את האופציות ופשטו את הרגל כמה שנים אחרי זה עם נזקים של עשרות מיליארדים .
    סגור
  • 8.
    Is there also an eglish version of this article? (ל"ת)
    Ioana 10/09/2012 19:09
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 7.
    מאמר חשוב על אלגוטריידינג של האו"פ:
    יוני יון יוני 09/09/2012 16:08
    הגב לתגובה זו
    8 6
    http://ssrn.com/abstract=1877592 מנגנונים ושיטות. נרשם בעברית, תורגם למספר שפות ומוכן כפתרון מגירה לקטסטרופה. היום כבר אף אחד לא מזלזל במה שרשום שם. הכל נתוני אמת.
    סגור
  • עוד פעם התחלנו
    ש.ס. 09/09/2012 19:19
    הגב לתגובה זו
    2 3
    נראה שאין סיכוי שתעלה כאן עוד כתבה על מסחר אוטומטי בלי שהמאמר הזה יעלה. ציטוט מהמאמר: "השווקים הבינ"ל עומדים בפני קריסה טוטאלית... תלווה בכאוס שתוצריו 'איבוד' זכויות הקניין הפרטי... לאחר מכן תפרוץ מלחמת עולם שלישית שבין היתר תהיה גרעינית, שתוצריה איננה ראויים לאנושות" אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה - קח אותי אל הדילר שלך. גם אני רוצה מהחומר הזה.
    סגור
  • מה הטעם שאתה קורא את הקוסמטיקה ולא את התוכן.
    יון חיובי 10/09/2012 14:44
    הגב לתגובה זו
    4 1
    זה נכון יש תיאור מסוים של קטסטרופה במאמר. שאגב בחלקו הוכח כנכון, במקרה שיש טעויות מסחר ולא ניתן לשחזר. יש הרבה דוגמאות אמת שקרו בפועל שלא ניתן היה לשחזר טעות מחשבים בשביל שיפוי נזקים. ומסתבר לאור האירועים האחרונים באפל, בפייסבוק ובנייט שהמציאות עולה על כל דמיון. במקרה של קטסטרופה חדה ייתכן גם תרחיש קיצוני של מלחמה, למה זה גס לומר את זה, ארה"ב כבר לא ממש מחזיקה את העולם בביצים. אבל זה לא רק מה שמעניין, יותר מעניין זה האלגוריתמים שרשומים שם לפעילות של אלגוטריידינג, אלה פורסמו בפעם הראשונה בעולם. תראה עדויות של SEC על הרצון שלהם לקבל את המידע הזה ותבין למה הם תרגמו את המאמר הזה. תפסיקו להסתכל על הקוסמטיקה יש הרבה טכניקה במאמר ומרבית המלל זה פשוט קיבוץ של נתוני אמת ועדויות מועידות SEC בקונגרס ומחקירות של אירועי אמת, ממש לא סתם סיפורים. וחוץ מזה, מה רע בדרישה לשקיפות כמאזנת שוק כש- 90% זה אוויר. דווקא כל הגורואים שמפורסמים בעיתון הם אלה שזורקים דמגוגיה חלולה של קטסטרופות, פה לפחות יש תיאור של מנגנון. ואגב, הג'ארס הכי טוב לטעמי אבל בעבר גם ל.ס.ד נתן עבודה.
    סגור
  • 6.
    אין למשקיע הקטן סיכוי מול המכונות הללו
    ירון 09/09/2012 14:29
    הגב לתגובה זו
    9 3
    יכולת החישוב שלהן, הסריקה המהירה והיכולת להגיב בחלקיקי שניה לכמויות מידע אדירות משאירות אותנו כמו דג קטן מול כריש. הבורסה היא לא מה שהיתה
    סגור
  • 5.
    עילוי פיננסים
    חיים 09/09/2012 14:08
    הגב לתגובה זו
    1 2
    היחודי בבורסה
    סגור
  • 4.
    אלגו - זה הקדימה. יוצר נזילות, ואין דרך חזרה.
    lepxii 09/09/2012 14:06
    הגב לתגובה זו
    10 8
    לא נחזור אחורה למסחר בטלפון עם מבצעים על רצפת המסחר. אלגו (שכבר קיים בשווקים בין-לאומיים כבר יותר מ30 שנה! מתחילת שנות ה-80), פה כדי להישאר, והוא בהחלט משפר את השוק. המרווחים שמקבלים היום עבור עסקאות קטנות הן סדר גודל יותר הדוק. האם יש סיכון? כן יש. עם כל סוג של סוחרים יש סיכון. סוחרים אנושיים כבר הצליחו להסתיר במרמה הפסדים של מאות מליונוים ומילירארדיים (UBS, bearings). סוחר אנושי יכול לפעול בדרכי עורמה על מנת להסתתר מהנהלה. היתרון של אלגו - הוא שהוא ממושמע. אין סיכוי להפסד ענק בשל הימור פרטי של סוחר שהשתבש. האם יש סיכוי למסחר מוטעה? כן, אבל כם סוחרים אנושיים טועים (ובגדול!).
    סגור
  • lepxii-כבודו יודע משהו שהפרופסור אינו יודע? (ל"ת)
    ירון 09/09/2012 14:41
    הגב לתגובה זו
    6 8
    סגור
  • נושם את השוק יום-יום - ורואה כיצד מתנהג.
    lepxii 09/09/2012 15:34
    הגב לתגובה זו
    7 4
    הbid-ask ספרייד השתפר מהותית בכל השווקים בשנים האחרונות - ירידה של עשרות אחוזים במרווחים - ואם אתה רוצה לקחת עסקה, אז אתה מקבל מחיר הרבה יותר טוב. יש סיכון באלגו. יש גם סיכון בסוחרים אנושיים. בהקשר של פיקוח ובקרה הרבה יותר קל לפקח על אלגואים שלא מנסים לרמות את הבקרה.
    סגור
  • לפקסי אתה צעיר רואים... עאלק המכונות ממושמעות...
    רון 09/09/2012 16:10
    הגב לתגובה זו
    5 8
    תבדוק מה עשו טעויות מסחר של אלגו בשנים האחרונות. המרווח זה לא הכל.
    סגור
  • אז אולי תוכל להחליף את הפרופסור בתפקידו? (ל"ת)
    ירון 09/09/2012 16:06
    הגב לתגובה זו
    2 8
    סגור
  • 3.
    לוזר (ל"ת)
    היית לוזר ונשארת כזה 09/09/2012 13:56
    הגב לתגובה זו
    0 3
    סגור
  • 2.
    השורטיסטים הם הלוזריסטים.... (ל"ת)
    כמה טוב שאנו לא שורט 09/09/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 1.
    וכמו כל השורטיסטים מפסיד המון,תתחבר לגורביץ (ל"ת)
    אתה לוזר 09/09/2012 13:34
    הגב לתגובה זו
    2 1
    סגור