הרופאה במוקד התגלתה כמתחזה, התינוקת נפטרה - וזה הפיצוי להורים

תינוקת בת שנתיים הובאה למוקד רפואי של טרם, ולמרות הסימנים הרפואיים הלא טובים היא לא הופנתה למיון, אלא שוחררה לביתה. כעבור כמה שעות היא מתה. בהמשך התברר, לאחר שהוריה הגישו תביעה, כי הרופאה שטיפלה זייפה מסמכים ואין לה הכשרה מתאימה
עוזי גרסטמן | (3)

במקרה טרגי שהגיע לבית המשפט המחוזי בלוד, נפטרה תינוקת בת שמונה חודשים לאחר שטופלה במרפאת טרם לרפואה דחופה. אחת הנקודות הבולטות שעלו במהלך הדיון היתה כי הרופאה שטיפלה בתינוקת כלל לא היתה בעלת הכשרה רפואית הולמת, ונחשדה בהצגת דיפלומה מזויפת.

התינוקת, שהיתה בריאה בדרך כלל, הגיעה למרפאת טרם כשהיא סובלת מחום גבוה, דופק מואץ ותסמינים נוספים המעידים על זיהום חריף. למרות כל הסימנים המדאיגים, היא שוחררה לביתה, וכעבור כמה שעות היא מתה.

התינוקת לא הופנתה למיון למרות הסימנים צילום: Getty images Israel

הורי התינוקת הגישו תביעה, בטענה שהרופאה לא זיהתה את חומרת מצבה ולא הפנתה אותה לבית חולים, וזאת אף שהתינוקת הציגה סימנים מובהקים של מצב רפואי מסוכן. במהלך התביעה התברר כאמור כי הרופאה שהעניקה את הטיפול כלל לא סיימה לימודי רפואה, והמשיכה לעסוק במקצוע על סמך דיפלומה מזויפת. כך, פסק הדין חשף לא רק את המחדלים הרפואיים, אלא גם את הכשלים הרגולטוריים של משרד הבריאות, שאפשרו לרופאה להמשיך לעבוד למרות חשדות חמורים כלפיה.

"נויטרופניה היא מצב מסוכן שמחייב התייחסות מיידית"

התביעה, שהוגשה בתחילה נגד מרפאת טרם, התמקדה בטענה להתרשלות מצד הצוות הרפואי במרפאה, בכך שכלל לא הפנה את התינוקת לבית חולים. השופטת בלהה טולקובסקי מבית המשפט המחוזי מרכז ציינה בפסק הדין שפרסמה כי, "נויטרופניה היא מצב מסוכן שמחייב התייחסות רצינית ומיידית", והדגישה את הצורך בהפניה מהירה לבית חולים במקרים כאלה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהמשך, לאחר שהתברר כי הרופאה לא היתה מוסמכת, נוספה לתביעה גם מדינת ישראל, בטענה שהתרשלה במתן רישיון הרפואה. משרד הבריאות, כך נטען, לא פעל כנדרש מול החשדות שעלו בדבר זיוף הדיפלומה של הרופאה, ולא נקט את הצעדים המתאימים כדי למנוע ממנה להמשיך לעבוד. כמו כן, נטען כי המשטרה לא חקרה בזמן את החשדות נגד הרופאה ולא פעלה כנדרש.

בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על הטיפול הרפואי שהוענק לתינוקת. השופטת טולקובסקי קבעה כי היה מקום לפנות את התינוקת לחדר המיון באופן מיידי, בייחוד לאור סימנים כמו חום גבוה, דופק מהיר וירידה חדה ברמת הנויטרופילים (תאי הדם הלבנים). "זה מקרה טרגי של חוסר ידע בסיסי", כתבה השופטת, והוסיפה כי "על כל רופא סביר היה להבין את חומרת המצב".

קיראו עוד ב"משפט"

בנוסף, נחשף בפסק הדין כי הרופאה שטיפלה בתינוקת לא היתה בעלת ההכשרה הנדרשת. היא הציגה מסמכים מזויפים שהעידו לכאורה כי סיימה לימודי רפואה במולדובה, ובכך הצליחה לקבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל. השופטת טולקובסקי הדגישה את הכשל הזה, וציינה כי משרד הבריאות היה צריך לגלות את הזיוף מוקדם יותר. עם זאת, היא הוסיפה כי גם אילו היתה הרופאה בעלת הכשרה, הטיפול שניתן לתינוקת היה רשלני.

לאורך פסק הדין, נמתחה ביקורת על היבטים שונים של התנהלות מרפאת טרם. בין היתר, לא תועדה מדידה חוזרת של הדופק והחום לאחר הטיפול בתינוקת, ולא נרשמה בדיקת דם חוזרת, שהיתה עשויה להצביע על חומרת המצב. השופטת קבעה כי "היעדר רישום זה מהווה מחדל ראייתי", והוא נטל משמעותי לטובת התובעים.

מחדל נוסף היה חוסר ההתייחסות לנויטרופניה החריגה של התינוקת – מצב של ירידה חדה במספר תאי הדם הלבנים, שמעלה את הסיכון לזיהום חיידקי חריף. השופטת ציטטה את חוות דעתו של פרופ' אשר ברזילי, מומחה לרפואת ילדים, שאמר כי "נויטרופניה עם חום גבוה מחייבת הפניה מיידית לבית חולים, משום שמדובר במצב מסכן חיים".

כאמור, אחת מהנקודות המשמעותיות בתיק היתה סוגיית הכשירות של הרופאה שטיפלה בתינוקת. החקירה העלתה כי הרופאה לא היתה מוסמכת לעסוק ברפואה בישראל, והסתמכה על תעודות מזויפות. עובדה זו העמיקה את הביקורת על המערכת, שהתרשלה במתן רישיון לעסוק ברפואה. השופטת טולקובסקי התייחסה לכך בבירור בפסק הדין: "הרופאה שטיפלה במנוחה לא סיימה את לימודי הרפואה, והציגה תעודות כוזבות".

הכשלים בטיפול - לא רק מהרופאה עצמה

אף שהשופטת הדגישה את חומרת הפגם הרגולטורי, היא קבעה כי הכשלים במתן הטיפול לתינוקת נבעו גם ממערכת המרפאה כולה ולא רק מהרופאה הספציפית. "לא היה מדובר בכשל בודד של אדם אחד, אלא בשרשרת של מחדלים חמורים", כתבה.

בפסק הדין קבעה השופטת כי על מרפאת טרם ועל משרד הבריאות לפצות את ההורים בסכום כספי משמעותי בשל רשלנות רפואית. "יש קשר סיבתי ישיר בין המחדלים לטיפול לבין פטירתה של התינוקת", נכתב בפסק הדין. הפיצוי להורים נקבע על ידי השופטת בסכום כולל של 1,842,350 שקל. החלוקה של תשלום הפיצויים היא 50% ישולמו על ידי טרם והרופאה, ואילו המדינה תישא ב-50% הנותרים. השופטת קיבלה הודעת צד ג' שהגישה המדינה נגד המתחזה וחייבה אותה לשפות את המדינה בסכום הפיצוי שבו חויבה. הנתבעות חויבו גם בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מהפיצוי ובהוצאות משפט.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סווינגר 03/10/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
    הקלעים. יש כ"כ הרבה מקצועות "רגולטריים" פרוצים בישראל, ואין אכיפה כלל. במקרים האלה צריכה להיות ענישה קשה, במדינה מתוקנת. ישראל לא כזאת, ולכן המון פריצות. רופאים מתחזים, ורמתם יורדת עם השנים (בעיקר בוגרי מזרח אירופה שמגיעים לעסוק בישראל). רופאי שיניים שעוסקים בהתמחות שאין להם (טיפולי שורש ושחזור טיפולי שורש, מבוצעים בקופ"ח השונות ע"י רופאי שיניים כלליים. חשוב לבדוק באתר משרד הבריאות איפה יש מומחים לכל הליך שאתם עוברים. מלבד טיפולים משמרים). אופטומטריסטים. מהמקצועות הכי פרוצים בישראל, ללא ענישה וללא אכיפה. רשתות גדולות חוגגות, ומקבלות קנסות שלא מדגדגים, ללא ענישה קשה. בקיצור, בהצלחה למי שנשאר.
  • 2.
    מי "המומחה" שבודק את התעודות לפני שנותנים למתחזים לטפל? (ל"ת)
    דש 03/10/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קשקש 03/10/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
    כאשר עומדים בראש מערכות כאלה חשובות זה כבר לא חשוב איזה הסכמים קואליציוניים חתומים חסרי האחריות .הגיע הזמן שכדי לקבל תפקיד של מנכ"ל סגן מנכ"ל או שר חייבים להיות בעלי הכשרה .(בפירוש לא רב) תואר 1-3 אקדמיים
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.