הורים הוציאו צו עיכוב יציאה לבנם: "רוצה לטוס ולהתגייס לצבא הרוסי"
בית המשפט לענייני משפחה בצפת, בראשות המשנה לנשיא, השופטת אביבית נחמיאס, נדרש באחרונה להכריע בסוגיה יוצאת דופן - בקשה של זוג הורים למנות אפוטרופוס לבנם הבגיר, במטרה למנוע ממנו לטוס לרוסיה ולהתגייס לצבא הרוסי. ההורים הביעו דאגה עמוקה לחייו של בנם, וטענו כי הוא מבקש להתגייס לכוחות הצבא האדום בתקופה שבה מתנהלת מלחמה עקובה מדם וממושכת בין רוסיה לאוקראינה.
הבקשה יוצאת הדופן שהוגשה לבית המשפט עוסקת בבנם של ההורים, בחור בגיר שגר בבית הוריו וסובל מקשיים נפשיים שהובילו בעבר לאשפוזים פסיכיאטריים ולמצבי חרדה. הבן סיפר להוריו שהוא מעוניין לטוס לרוסיה ולבחון אפשרות של גיוס לצבא הרוסי. ההורים, שפעלו מתוך דאגה כנה לחייו של בנם, פנו לבית המשפט בבקשה למנוע את יציאתו מהארץ.
מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, המלחמה בין שתי המדינות גבתה את חייהם של אלפים והובילה להרס נרחב באוקראינה. רוסיה, שנחשבת אחת המעצמות הצבאיות הגדולות בעולם, מצאה את עצמה מתמודדת מול התנגדות עיקשת מצד כוחות האוקראיניים. הגיוס לצבא הרוסי נהפך לקריאה פתוחה גם לאזרחים זרים, והדבר עורר דאגות בקרב קהילות בינלאומיות רבות. מלחמה זו נמשכת על אף ניסיונות שונים להגיע להסכמות ולהפסקת אש, וההשלכות שלה ניכרות גם מחוץ לגבולות המדינות המעורבות.
הבן שוחח כמה פעמים עם לשכת הגיוס ברוסיה
במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט, טענו ההורים כי בנם, שעדיין מתמודד עם מצבים נפשיים רגישים, מביע כוונה ברורה לנסוע לרוסיה ולהתגייס לצבא הרוסי. לדבריהם, הבן שוחח כמה פעמים עם לשכת גיוס ברוסיה, שבה נמסר לו מידע על האפשרויות העומדות בפניו. ההורים אף הציגו לבית המשפט תדפיסי שיחות המעידות על פניותיו לרוסיה, וציינו כי בנם לא רכש כרטיס חזרה לישראל - מה שמעמיד בספק את כוונותיו לשוב לאחר הביקור.
- ארדואן לפוטין: איסטנבול מוכנה לתווך בין רוסיה לאוקראינה
- המספר היומי - 180 אלף דולר. מי מקבלת את הסכום הזה ועבור מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריהם, בנם הביע רצון "להרוג ולהיהרג", והם הביעו חשש כבד שהוא מחפש דרך להצטרף ללחימה הצבאית המסוכנת. הם ציינו כי הבן מבודד חברתית, אינו יוצר קשרים חברתיים ואינו מנהל את ענייניו האישיים בצורה עצמאית. השופטת נחמיאס התייחסה לחשש זה בפסק הדין שפרסמה וכתבה כי, "בנסיבות אלה מוטלת על כתפי בית המשפט אחריות רבה בכל הנוגע לבחינת יכולת ניהול העניינים בנקודה הספציפית של נסיעה לחו"ל, שאם מטרת הנסיעה למצוא שם את מותו – קדושת החיים מעל לכל".
מנגד, הבן הכחיש את טענות הוריו ואמר כי אין בכוונתו להתגייס לצבא הרוסי, וכי מטרת הנסיעה היא לחקור את שורשיו המשפחתיים ברוסיה. הוא סיפר כי מדובר בטיול תיירותי קצר, וכי הוא מעוניין לראות את התרבות וההיסטוריה של המדינה. עם זאת, במהלך עדותו בבית המשפט לא הכחיש הבן כי יצר קשר עם לשכת גיוס במוסקבה, אך טען כי לא ידע שמדובר בלשכת גיוס, וכי ניסיונו ליצור קשר עם גורמים רשמיים נבע ממידע תיירותי בלבד.
לדבריו, הוא מעולם לא טס לחו"ל והוא ניסה לקבל סיוע טכני כמו כיצד להזמין מלונות ומוניות, וטען כי "אני מבין את הדאגה של ההורים שלי לגבי הגיוס, אני לא מתכוון להתגייס לשום מקום". השופטת נחמיאס ציינה כי גרסתו של הבן היתה "מבולבלת", והוסיפה כי "תמוה הדבר בעיני כי אדם המבקש לטוס למדינה זרה לטיול קצר לצורכי תיירות מנסה ליצור קשר טלפוני עם גורמים רשמיים שונים של אותה המדינה".
"זכות התנועה נסוגה מפני עיקרון קדושת החיים"
- עשו אקזיט וניסו להימנע מתשלום מס - וזה עבד
- הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
לאחר בחינת כל הראיות והעדויות, קבעה השופטת נחמיאס כי אף שאין עילה למנות אפוטרופוס כולל לבן, יש מקום למנות אפוטרופוס לעניין הספציפי של הנסיעה לחו"ל. היא הוסיפה בפסק הדין גם כי, "שוכנעתי כי במעבר החד מאדם המנהל את כל חייו בבית הוריו לאדם הנוסע לבדו למדינה הנמצאת במלחמה... יש עילה למינוי אפוטרופוס לצורך מתן הסכמה לנסיעה לחו"ל".
השופטת הדגישה את עקרון קדושת החיים, וקבעה כי אף שזכותו של הבן לחופש תנועה הינה זכות חוקתית, במקרה זה "זכות התנועה נסוגה מפני עיקרון קדושת החיים". לפיכך, בית המשפט הורה להאריך את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגד הבן למשך שנה נוספת.
פסק הדין של השופטת נחמיאס מעלה שאלות רבות הנוגעות לאיזון בין זכויות הפרט לבין אחריות ההורים והמדינה לשמור על חייו של אדם במצבי קיצון. המקרה המיוחד הזה, של צעיר המעוניין לעזוב את ישראל לטובת רוסיה בזמן מלחמה ולהתגייס לצבא שלה, ממחיש את המורכבות המשפטית והאנושית הכרוכה בניהול מצבי חירום כאלה.
בית המשפט קבע כי במהלך השנה הקרובה יופנה הבן לטיפול מתאים כדי להעניק לו כלים להתמודד עם סביבה חברתית, ליצור קשרים אנושיים ולהתארגן בצורה שקולה יותר לנסיעה לחו"ל. ההורים, מצדם, יזכו להדרכה כיצד לתקשר עם בנם ולהבין את צרכיו, זאת כדי למנוע מצבים נוספים של נתק ומחלוקות קשות בתוך המשפחה.
- 1.פאני 05/10/2024 10:58הגב לתגובה זוהילד רצה לחזור בתשובה, להפסיק לעבוד, להפסיק לשרת במילואים ולהפוך לפרזיט. לא יקום ולא יהיה
הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל עקב תאונה
השופטת קבעה כי המפעל נתן לנער "הדרכה חפוזה ונמהרת" ולא פיקח על עבודתו, שעה בלבד אחרי שהתקבל לעבודה. קטיעת שלוש אצבעות ביד הדומיננטית הפכה את ימי הקיץ של התובע לסיוט רפואי מתמשך. העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו פערים גדולים בגרסאות, והובילו למסקנה חד־משמעית:
רשלנות המעביד היא שגרמה לתאונה. הפיצוי הכולל שישולם לנער מגיע ליותר מ-981 אלף שקל
הקיץ שאמור היה להיות פתיחת הדלת הראשונה של נער בן 15 לעולם העבודה הסתיים מהר הרבה יותר מכפי משחשב, ובצורה שאיש לא היה מאחל לעצמו. במקום שעות עבודה קלילות במפעל לייצור בקבוקים, התובע מצא את עצמו בחדר המיון של בית החולים העמק בעפולה, כשהוא סובל מפגיעה קשה בידו הדומיננטית. בתוך שעה בלבד מהרגע שנקלט לעבודה, שגרת החופש הגדול שלו התפוגגה והתחלפה בלילות של כאבים, טיפולים וניתוח בהרדמה כללית, לאחר ששלוש מאצבעותיו נקטעו בחלקן. פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה חושף את רצף המחדלים שאיפשרו את התאונה, ומבהיר כי אחריות המפעל היא ברורה ומלאה.
על פי פסק הדין, התאונה התרחשה ב-30 ביולי 2018, כשהתובע, יליד 2003, הגיע למפעל לאחר ששמע מחבריו כי המקום נוהג להעסיק קטינים בתקופת הקיץ. השופטת מאג'דה ג'ובראן־מורקוס מתארת כיצד כבר בתחילת היום, בתוך רבע שעה מהגעתו, נמצא הנער עובד ללא פיקוח וללא הכשרה מספקת, בסביבה שבה פועלת מכונה תעשייתית כבדה לייצור בקבוקים. הוא סיפר כי ישב עם מנהל הנתבעת כ-15 דקות בלבד לפני תחילת העבודה, וכי לא נערך לו סיור במפעל, לא ניתן לו מידע על אופי המתקנים והסכנות, ולא הוסברה לו דרך העבודה עם המכונה. בעדותו היא אמר כי, "אז לא ידעתי מה המכונה הזו ואף אחד לא הדריך אותי איך לעבוד על המכונה… אני כקטין רוצה להראות את עצמי מבין, התחלתי לעבוד על המכונה".
העדות הזו עמדה מול גרסה אחרת לחלוטין שהציג מנהל הנתבעת, שטען כי התובע התקבל לעבודה פשוטה של הדבקת מדבקות על בקבוקים וכיסוי צנצנות, וכי לא ניתנה לו כל הוראה לעבוד על המכונה הכחולה המייצרת את הבקבוקים. לדבריו, העובד הנוסף שהיה מופקד על המכונה - אדם מנוסה ומוכשר - הוא זה שהיה אמור לעבוד עליה, ולתובע כלל לא היה תפקיד שקשור בה. המנהל אף טען כי ירד ממשרדו בקומה העליונה, הבחין בתובע יושב על המכונה "ומנסה לעבוד עליה", וכי צעק לעברו לרדת ולחזור לתפקידו, אך התובע התעלם וניסה להראות שהוא יודע להפעיל את המכונה.
העובד הנוסף לא הובא לעדות
אלא שגרסת הנתבעת לא הצליחה לעמוד במבחן הראיות. בית המשפט מציין כי העובד הנוסף, שלפי תצהיר המנהל היה תושב עזה שעבד במקום, לא הובא לעדות, אף שבטופס בל/250 שמולא בסמוך לאירוע נרשם עד אחר לחלוטין, תושב מאותו יישוב שבו נמצא המפעל. גם אשתו של מנהל הנתבעת, שנכחה במקום בזמן התאונה לפי דבריו, לא הובאה לעדות. השופטת קבעה בהכרעתה כי ההימנעות מהבאת עדים קריטיים משפיעה לרעת הנתבעת ומחלישה את גרסתה באופן מהותי. לצד זאת, היא ציינה כי העדות של התובע היתה עקבית, סדורה ואמינה, ואף נתמכה בכך שבמסמכים הרשמיים שהוגשו לאחר התאונה לא נרשם שהתובע חרג מהוראות כלשהן.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- תאונת עבודה – 90% מהתביעות נכשלות ללא ליווי: איך עו"ד ליאור אליטים משנה את הסטטיסטיקה לטובתך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך קיבל בית המשפט את גרסת הנער, שלפיה מי שהפנה אותו ישירות למכונה היה מנהל העבודה עצמו. הוא לא הוזהר מפני הסיכון, לא קיבל כל הנחיה להימנע מקרבה למתקן, וההדרכה שניתנה לו היתה מינימלית, כללית ולא מתאימה לגילו. בחלק מרכזי בפסק הדין קבעה השופטת כי, "הנתבעת לא הסתייגה ולא פירטה בטופס 250 או בטופס הודעה על פגיעה למל"ל כי התובע פעל בניגוד להנחיות שניתנו", וכי הוראות הבטיחות שניתנו לו היו "חפוזות וכלליות". עוד היא כתבה בהכרעת הדין כי, "לא נערך לו סיור במבנה המפעל וישר התחיל לעבוד - ללא פיקוח".
הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל עקב תאונה
השופטת קבעה כי המפעל נתן לנער "הדרכה חפוזה ונמהרת" ולא פיקח על עבודתו, שעה בלבד אחרי שהתקבל לעבודה. קטיעת שלוש אצבעות ביד הדומיננטית הפכה את ימי הקיץ של התובע לסיוט רפואי מתמשך. העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו פערים גדולים בגרסאות, והובילו למסקנה חד־משמעית:
רשלנות המעביד היא שגרמה לתאונה. הפיצוי הכולל שישולם לנער מגיע ליותר מ-981 אלף שקל
הקיץ שאמור היה להיות פתיחת הדלת הראשונה של נער בן 15 לעולם העבודה הסתיים מהר הרבה יותר מכפי משחשב, ובצורה שאיש לא היה מאחל לעצמו. במקום שעות עבודה קלילות במפעל לייצור בקבוקים, התובע מצא את עצמו בחדר המיון של בית החולים העמק בעפולה, כשהוא סובל מפגיעה קשה בידו הדומיננטית. בתוך שעה בלבד מהרגע שנקלט לעבודה, שגרת החופש הגדול שלו התפוגגה והתחלפה בלילות של כאבים, טיפולים וניתוח בהרדמה כללית, לאחר ששלוש מאצבעותיו נקטעו בחלקן. פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה חושף את רצף המחדלים שאיפשרו את התאונה, ומבהיר כי אחריות המפעל היא ברורה ומלאה.
על פי פסק הדין, התאונה התרחשה ב-30 ביולי 2018, כשהתובע, יליד 2003, הגיע למפעל לאחר ששמע מחבריו כי המקום נוהג להעסיק קטינים בתקופת הקיץ. השופטת מאג'דה ג'ובראן־מורקוס מתארת כיצד כבר בתחילת היום, בתוך רבע שעה מהגעתו, נמצא הנער עובד ללא פיקוח וללא הכשרה מספקת, בסביבה שבה פועלת מכונה תעשייתית כבדה לייצור בקבוקים. הוא סיפר כי ישב עם מנהל הנתבעת כ-15 דקות בלבד לפני תחילת העבודה, וכי לא נערך לו סיור במפעל, לא ניתן לו מידע על אופי המתקנים והסכנות, ולא הוסברה לו דרך העבודה עם המכונה. בעדותו היא אמר כי, "אז לא ידעתי מה המכונה הזו ואף אחד לא הדריך אותי איך לעבוד על המכונה… אני כקטין רוצה להראות את עצמי מבין, התחלתי לעבוד על המכונה".
העדות הזו עמדה מול גרסה אחרת לחלוטין שהציג מנהל הנתבעת, שטען כי התובע התקבל לעבודה פשוטה של הדבקת מדבקות על בקבוקים וכיסוי צנצנות, וכי לא ניתנה לו כל הוראה לעבוד על המכונה הכחולה המייצרת את הבקבוקים. לדבריו, העובד הנוסף שהיה מופקד על המכונה - אדם מנוסה ומוכשר - הוא זה שהיה אמור לעבוד עליה, ולתובע כלל לא היה תפקיד שקשור בה. המנהל אף טען כי ירד ממשרדו בקומה העליונה, הבחין בתובע יושב על המכונה "ומנסה לעבוד עליה", וכי צעק לעברו לרדת ולחזור לתפקידו, אך התובע התעלם וניסה להראות שהוא יודע להפעיל את המכונה.
העובד הנוסף לא הובא לעדות
אלא שגרסת הנתבעת לא הצליחה לעמוד במבחן הראיות. בית המשפט מציין כי העובד הנוסף, שלפי תצהיר המנהל היה תושב עזה שעבד במקום, לא הובא לעדות, אף שבטופס בל/250 שמולא בסמוך לאירוע נרשם עד אחר לחלוטין, תושב מאותו יישוב שבו נמצא המפעל. גם אשתו של מנהל הנתבעת, שנכחה במקום בזמן התאונה לפי דבריו, לא הובאה לעדות. השופטת קבעה בהכרעתה כי ההימנעות מהבאת עדים קריטיים משפיעה לרעת הנתבעת ומחלישה את גרסתה באופן מהותי. לצד זאת, היא ציינה כי העדות של התובע היתה עקבית, סדורה ואמינה, ואף נתמכה בכך שבמסמכים הרשמיים שהוגשו לאחר התאונה לא נרשם שהתובע חרג מהוראות כלשהן.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- תאונת עבודה – 90% מהתביעות נכשלות ללא ליווי: איך עו"ד ליאור אליטים משנה את הסטטיסטיקה לטובתך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך קיבל בית המשפט את גרסת הנער, שלפיה מי שהפנה אותו ישירות למכונה היה מנהל העבודה עצמו. הוא לא הוזהר מפני הסיכון, לא קיבל כל הנחיה להימנע מקרבה למתקן, וההדרכה שניתנה לו היתה מינימלית, כללית ולא מתאימה לגילו. בחלק מרכזי בפסק הדין קבעה השופטת כי, "הנתבעת לא הסתייגה ולא פירטה בטופס 250 או בטופס הודעה על פגיעה למל"ל כי התובע פעל בניגוד להנחיות שניתנו", וכי הוראות הבטיחות שניתנו לו היו "חפוזות וכלליות". עוד היא כתבה בהכרעת הדין כי, "לא נערך לו סיור במבנה המפעל וישר התחיל לעבוד - ללא פיקוח".
