סניף בנק הפועלים כספומט כסף
צילום: יח"צ

המטפלת משכה כספים של אשה - בנק הפועלים ישלם פיצויים

לטענת התובעת, אשה בת 90, הבנק לא עשה את הנדרש ממנו כדי למנוע את משיכת הכספים על ידי המטפלת, ולא יידע את אותה בזמן אמת. הבנק טען כי האשה עצמה היתה צריכה לעקוב באופן הדוק יותר אחרי חשבונה
עוזי גרסטמן | (5)

פסק דין בתיק יוצא דופן ניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה, כשקשישה בת יותר מ-90 ניצחה במאבק משפטי מול המטפלת שלה ובנק הפועלים. האשה, שגרה בבית דיור מוגן, טענה כי המטפלת גזלה ממנה סכום של 90 אלף שקל באמצעות שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלה. מעבר לכך, הבנק שבו ניהלה מזרחי את חשבונה, הפועלים, נמצא אף הוא אחראי באופן חלקי למקרה. השופטת קרן מרגולין-פלדמן קבעה כי על הבנק להחזיר לתובעת סכום נוסף של כ-87,840 שקל בשל רשלנותו.

האשה היתה בשנות ה-80 המאוחרות לחייה כשהתרחשו האירועים הנדונים בתביעה. על פי פסק הדין, היא ניהלה במשך שנים רבות חשבון בנק בבנק הפועלים והשתמשה בכרטיס אשראי שהונפק על ידו. במהלך התקופה המדוברת, הסתייעה מזרחי בשירותי מטפלת, שאמורה היתה לדאוג לצרכיה היומיומיים.

עם הזמן, גילה מזרחי כי סכומים נכבדים נעלמו מחשבונה. לאחר בדיקה מעמיקה, התברר כי המטפלת השתמשה בכרטיס האשראי שלה ללא רשותה, ונטלה סכום שהגיע ל-90 אלף שקל. המטפלת הכחישה את המיוחס לה, וטענה כי מעולם לא עשתה שימוש בכרטיס האשראי של התובעת, וכי רק ליוותה אותה לעתים לבנק כדי לסייע לה. האשה אף הגישה תלונה במשטרה, אך זו נסגרה ללא כתב אישום.

במהלך הדיונים, נחשפו פרטים נוספים שהעידו על הרשלנות שביצעו הן המטפלת והן הבנק. מצד אחד, המטפלת היתה מעורבת במשיכות כספים לא חוקיות, ואילו מנגד, הבנק התרשל בכך שלא זיהה את הפעולות החריגות בחשבון, לא התריע בפני התובעת ולא פעל באופן מיידי כדי למנוע את הגניבה. השופטת קבעה כי ב-2018 נרשם זינוק בהוצאות של האשה, שהנו חריג ביחס להתנהגותה הכלכלית הרגילה של התובעת. 

עורכי דינה של התובעת טענו כי לבנק היתה חובה להגן על חשבונה של לקוחה ותיקה ולהתריע בפניה על פעולות חריגות המתרחשות בו. הם ציינו כי הבנק לא עשה זאת, ובכך אפשר את הגניבה. מנגד, הבנק טען כי האשה עצמה היתה צריכה לעקוב באופן הדוק יותר אחרי חשבונה, ולזהות את הפעולות החשודות בזמן אמת. עוד נטען על ידי הבנק כי האחריות לגניבה מוטלת באופן בלעדי על המטפלת.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לאחר שמיעת העדויות והראיות, פסקה השופטת מרגולין-פלדמן לטובת התובעת, תוך שהיא מחייבת את המטפלת להחזיר את מלוא הסכום שנגנב, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חייבה השופטת את הבנק להשיב לתובעת כאמור סכום של 87,840 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. החלטה זו התקבלה בשל חובתו של הבנק לפעול באופן מיטבי להגנת לקוחותיו.

השופטת גם קבעה כי המטפלת תהיה חייבת לשפות את הבנק על כל סכום שיוחזר לתובעת. כלומר, במידה שהבנק ישלם את הסכום שנפסק, המטפלת תידרש להחזיר לו את הסכום המלא בתוך 30 יום ממועד הדרישה, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת הדרישה ועד ליום התשלום בפועל.

קיראו עוד ב"משפט"

פסק הדין מעלה סוגיות חשובות בנוגע לחובותיהם של מוסדות פיננסיים כלפי לקוחותיהם, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים. חובתו של הבנק היתה לזהות את הפעולות החשודות בזמן אמת ולהתריע בפני הלקוחה, אך הוא כשל לעשות זאת. השופטת הבהירה בפסק הדין שלה כי חובת הזהירות של הבנק כלפי לקוחותיו אינה מסתיימת בניהול תקין של החשבון, אלא גם בהגנה עליהם מפני ניצול או תרמית.

מצד שני, פסק הדין מעלה את השאלה עד כמה יכולה וצריכה לקוחה בגילה של האשה לעקוב אחר הפעולות בחשבון שלה, ומהי האחריות שמוטלת עליה במקרים כאלה. במקרה הזה, השופטת קבעה כי אף שהאשה היתה ערנית למדי למתרחש בחשבונה, לא ניתן לצפות ממנה להיות מודעת לכל פעולה ולמנוע גניבה בעצמה, בייחוד כשמדובר במטפלת שעליה היתה אמורה לסמוך.

פסק הדין מראה את החשיבות של מערכות ההגנה והבקרה שמוסדות פיננסיים צריכים להפעיל כדי להגן על לקוחותיהם, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות. השילוב בין רשלנות של הבנק לבין ניצול ציני מצד המטפלת, הוביל לנזק כלכלי משמעותי לאשה, אך בזכות התעקשותה והגשת התביעה, היא הצליחה להשיג צדק ולהחזיר לעצמה את הכספים שנגנבו ממנה.

בנוסף, פסק הדין שולח מסר ברור לאוכלוסייה הרחבה: יש להיזהר בכל הנוגע לניהול חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, ולפעול במהירות כאשר מתגלות פעולות חשודות. גם אם מדובר במוסדות שנחשבים לאמינים, אין להקל ראש בחשיבות המעקב האישי על הנעשה בחשבון.

לאור הממצאים הברורים שהוצגו בבית המשפט, קשה לראות כיצד יכולים הבנק או המטפלת לערער על פסק הדין באופן מוצלח. עם זאת, זה לא אומר שהם לא ינסו לערער על ההחלטה, בייחוד לאור סכומי הכסף הגבוהים המעורבים בתיק זה, לפחות עבור המטפלת.

ב-2022 דיווחו בני 60 ויותר ל-FBI על הפסד של 3.1 מיליארד דולר כתוצאה מפשעי סייבר כחלק מ-88,262 תקריות. הדיווח הזה מייצג עלייה של 82% לעומת השנה שקדמה לה, אך עדיין יש מקרים רבים אחרים שלא דווחו. ההשפעה של הונאות כאלה עלולה להיות הרסנית אם כבר יצאתם לפנסיה ואין לכם מקור הכנסה נוסף מלבד החסכונות שנגנבו על ידי פושעים. יש כמה סוגים עיקריים של הונאות שמבוצעות על ציבור זה.

במקרה אחר, הכריע השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק דיסקונט. תביעה דומה הוגשה במקביל גם נגד בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לאחר שהתובעים טענו שהבנקים גבו סכום גבוה עבור עמלת ברוקר זר באופן משמעותי מהסכום האמיתי. התובעים טענו כי הבנקים רשאים לגבות הוצאה רק בכפוף לפרסום וגילוי אודותיה, פירוט סכומה, ובתנאי שמדובר בהוצאה ממשית ביחס ללקוח הספציפי ולשירות המסוים. כשמדובר בעסקאות בניירות ערך זרים, כגון רכישה או מכירה של ניירות ערך הנסחרים בחו"ל, נוהגים הבנקים לפנות לקבלת שירותיו של צד שלישי, ברוקר או קסטודיאן זר, הרשום כחבר באותן בורסות בהן מתבצעות העסקאות. תפקיד הברוקר הזר הוא לבצע את הפעולות בניירות הערך הזרים בעבור לקוחות הבנק. גורם נוסף, הנפרד מהברוקר הזר, הוא הקסטודיאן הזר, האמון על ביצוע פעולת הסליקה, שמהותה "שמירת" נייר הערך עבור לקוחות הבנק, באופן שמתעד את זכויות הבעלות עבור הלקוחות. פעולת הסליקה מבוצעת לאחר פעולת הקנייה או המכירה של נייר הערך בשוק הרלוונטי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למה המטפלת שוחררה (ל"ת)
    משה 23/08/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
  • שוטר דמיקולו 24/08/2024 00:34
    הגב לתגובה זו
    הלקוחה של הבנק תבעה את הבנק בהליך אזרחי, תהליך פלילי זה משהו אחר שהמשטרה יחד עם הפרקליטות של המדינה צריכות לעשות, אבל למה שיעבדו קשה, כולה אישה זקנה שגנבו ממנה כסף, סוגרים את התלונה מחוסר עניין לציבור. לפרקליטות יותר חשוב לתפוס את חיילי המילואים שלנו בגין "התעללות" במחבל נוחבה, זה הכי חשוב וכל המשאבים יוקצו לשם.
  • 3.
    החלטה מצוינת, כל הכבוד! (ל"ת)
    א 23/08/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז זהו? היא רק חייבת להחזיר את מה שגנבה? (ל"ת)
    רועי 23/08/2024 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 23/08/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
    אישה בת 85+ מחכה מעל 6 שנים בשביל פסק דין. ועכשיו כמובן שהבנק יגיש ערעור, בתקווה שהיא תמות עד שיגיעו לפסק דין. וכך, פעם נוספת, יתחמקו ממחויבויותיהם.
חיים אדם בלונים ילדה
צילום: Pixabay

דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם

עוזי גרסטמן |

ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.

האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.

אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".

האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו

האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.

השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.