סניף בנק הפועלים כספומט כסף
צילום: יח"צ

המטפלת משכה כספים של אשה - בנק הפועלים ישלם פיצויים

לטענת התובעת, אשה בת 90, הבנק לא עשה את הנדרש ממנו כדי למנוע את משיכת הכספים על ידי המטפלת, ולא יידע את אותה בזמן אמת. הבנק טען כי האשה עצמה היתה צריכה לעקוב באופן הדוק יותר אחרי חשבונה
עוזי גרסטמן | (5)

פסק דין בתיק יוצא דופן ניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה, כשקשישה בת יותר מ-90 ניצחה במאבק משפטי מול המטפלת שלה ובנק הפועלים. האשה, שגרה בבית דיור מוגן, טענה כי המטפלת גזלה ממנה סכום של 90 אלף שקל באמצעות שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלה. מעבר לכך, הבנק שבו ניהלה מזרחי את חשבונה, הפועלים, נמצא אף הוא אחראי באופן חלקי למקרה. השופטת קרן מרגולין-פלדמן קבעה כי על הבנק להחזיר לתובעת סכום נוסף של כ-87,840 שקל בשל רשלנותו.

האשה היתה בשנות ה-80 המאוחרות לחייה כשהתרחשו האירועים הנדונים בתביעה. על פי פסק הדין, היא ניהלה במשך שנים רבות חשבון בנק בבנק הפועלים והשתמשה בכרטיס אשראי שהונפק על ידו. במהלך התקופה המדוברת, הסתייעה מזרחי בשירותי מטפלת, שאמורה היתה לדאוג לצרכיה היומיומיים.

עם הזמן, גילה מזרחי כי סכומים נכבדים נעלמו מחשבונה. לאחר בדיקה מעמיקה, התברר כי המטפלת השתמשה בכרטיס האשראי שלה ללא רשותה, ונטלה סכום שהגיע ל-90 אלף שקל. המטפלת הכחישה את המיוחס לה, וטענה כי מעולם לא עשתה שימוש בכרטיס האשראי של התובעת, וכי רק ליוותה אותה לעתים לבנק כדי לסייע לה. האשה אף הגישה תלונה במשטרה, אך זו נסגרה ללא כתב אישום.

במהלך הדיונים, נחשפו פרטים נוספים שהעידו על הרשלנות שביצעו הן המטפלת והן הבנק. מצד אחד, המטפלת היתה מעורבת במשיכות כספים לא חוקיות, ואילו מנגד, הבנק התרשל בכך שלא זיהה את הפעולות החריגות בחשבון, לא התריע בפני התובעת ולא פעל באופן מיידי כדי למנוע את הגניבה. השופטת קבעה כי ב-2018 נרשם זינוק בהוצאות של האשה, שהנו חריג ביחס להתנהגותה הכלכלית הרגילה של התובעת. 

עורכי דינה של התובעת טענו כי לבנק היתה חובה להגן על חשבונה של לקוחה ותיקה ולהתריע בפניה על פעולות חריגות המתרחשות בו. הם ציינו כי הבנק לא עשה זאת, ובכך אפשר את הגניבה. מנגד, הבנק טען כי האשה עצמה היתה צריכה לעקוב באופן הדוק יותר אחרי חשבונה, ולזהות את הפעולות החשודות בזמן אמת. עוד נטען על ידי הבנק כי האחריות לגניבה מוטלת באופן בלעדי על המטפלת.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לאחר שמיעת העדויות והראיות, פסקה השופטת מרגולין-פלדמן לטובת התובעת, תוך שהיא מחייבת את המטפלת להחזיר את מלוא הסכום שנגנב, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חייבה השופטת את הבנק להשיב לתובעת כאמור סכום של 87,840 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. החלטה זו התקבלה בשל חובתו של הבנק לפעול באופן מיטבי להגנת לקוחותיו.

השופטת גם קבעה כי המטפלת תהיה חייבת לשפות את הבנק על כל סכום שיוחזר לתובעת. כלומר, במידה שהבנק ישלם את הסכום שנפסק, המטפלת תידרש להחזיר לו את הסכום המלא בתוך 30 יום ממועד הדרישה, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת הדרישה ועד ליום התשלום בפועל.

קיראו עוד ב"משפט"

פסק הדין מעלה סוגיות חשובות בנוגע לחובותיהם של מוסדות פיננסיים כלפי לקוחותיהם, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים. חובתו של הבנק היתה לזהות את הפעולות החשודות בזמן אמת ולהתריע בפני הלקוחה, אך הוא כשל לעשות זאת. השופטת הבהירה בפסק הדין שלה כי חובת הזהירות של הבנק כלפי לקוחותיו אינה מסתיימת בניהול תקין של החשבון, אלא גם בהגנה עליהם מפני ניצול או תרמית.

מצד שני, פסק הדין מעלה את השאלה עד כמה יכולה וצריכה לקוחה בגילה של האשה לעקוב אחר הפעולות בחשבון שלה, ומהי האחריות שמוטלת עליה במקרים כאלה. במקרה הזה, השופטת קבעה כי אף שהאשה היתה ערנית למדי למתרחש בחשבונה, לא ניתן לצפות ממנה להיות מודעת לכל פעולה ולמנוע גניבה בעצמה, בייחוד כשמדובר במטפלת שעליה היתה אמורה לסמוך.

פסק הדין מראה את החשיבות של מערכות ההגנה והבקרה שמוסדות פיננסיים צריכים להפעיל כדי להגן על לקוחותיהם, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות. השילוב בין רשלנות של הבנק לבין ניצול ציני מצד המטפלת, הוביל לנזק כלכלי משמעותי לאשה, אך בזכות התעקשותה והגשת התביעה, היא הצליחה להשיג צדק ולהחזיר לעצמה את הכספים שנגנבו ממנה.

בנוסף, פסק הדין שולח מסר ברור לאוכלוסייה הרחבה: יש להיזהר בכל הנוגע לניהול חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, ולפעול במהירות כאשר מתגלות פעולות חשודות. גם אם מדובר במוסדות שנחשבים לאמינים, אין להקל ראש בחשיבות המעקב האישי על הנעשה בחשבון.

לאור הממצאים הברורים שהוצגו בבית המשפט, קשה לראות כיצד יכולים הבנק או המטפלת לערער על פסק הדין באופן מוצלח. עם זאת, זה לא אומר שהם לא ינסו לערער על ההחלטה, בייחוד לאור סכומי הכסף הגבוהים המעורבים בתיק זה, לפחות עבור המטפלת.

ב-2022 דיווחו בני 60 ויותר ל-FBI על הפסד של 3.1 מיליארד דולר כתוצאה מפשעי סייבר כחלק מ-88,262 תקריות. הדיווח הזה מייצג עלייה של 82% לעומת השנה שקדמה לה, אך עדיין יש מקרים רבים אחרים שלא דווחו. ההשפעה של הונאות כאלה עלולה להיות הרסנית אם כבר יצאתם לפנסיה ואין לכם מקור הכנסה נוסף מלבד החסכונות שנגנבו על ידי פושעים. יש כמה סוגים עיקריים של הונאות שמבוצעות על ציבור זה.

במקרה אחר, הכריע השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק דיסקונט. תביעה דומה הוגשה במקביל גם נגד בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לאחר שהתובעים טענו שהבנקים גבו סכום גבוה עבור עמלת ברוקר זר באופן משמעותי מהסכום האמיתי. התובעים טענו כי הבנקים רשאים לגבות הוצאה רק בכפוף לפרסום וגילוי אודותיה, פירוט סכומה, ובתנאי שמדובר בהוצאה ממשית ביחס ללקוח הספציפי ולשירות המסוים. כשמדובר בעסקאות בניירות ערך זרים, כגון רכישה או מכירה של ניירות ערך הנסחרים בחו"ל, נוהגים הבנקים לפנות לקבלת שירותיו של צד שלישי, ברוקר או קסטודיאן זר, הרשום כחבר באותן בורסות בהן מתבצעות העסקאות. תפקיד הברוקר הזר הוא לבצע את הפעולות בניירות הערך הזרים בעבור לקוחות הבנק. גורם נוסף, הנפרד מהברוקר הזר, הוא הקסטודיאן הזר, האמון על ביצוע פעולת הסליקה, שמהותה "שמירת" נייר הערך עבור לקוחות הבנק, באופן שמתעד את זכויות הבעלות עבור הלקוחות. פעולת הסליקה מבוצעת לאחר פעולת הקנייה או המכירה של נייר הערך בשוק הרלוונטי.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למה המטפלת שוחררה (ל"ת)
    משה 23/08/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
  • שוטר דמיקולו 24/08/2024 00:34
    הגב לתגובה זו
    הלקוחה של הבנק תבעה את הבנק בהליך אזרחי, תהליך פלילי זה משהו אחר שהמשטרה יחד עם הפרקליטות של המדינה צריכות לעשות, אבל למה שיעבדו קשה, כולה אישה זקנה שגנבו ממנה כסף, סוגרים את התלונה מחוסר עניין לציבור. לפרקליטות יותר חשוב לתפוס את חיילי המילואים שלנו בגין "התעללות" במחבל נוחבה, זה הכי חשוב וכל המשאבים יוקצו לשם.
  • 3.
    החלטה מצוינת, כל הכבוד! (ל"ת)
    א 23/08/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז זהו? היא רק חייבת להחזיר את מה שגנבה? (ל"ת)
    רועי 23/08/2024 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רועי 23/08/2024 08:20
    הגב לתגובה זו
    אישה בת 85+ מחכה מעל 6 שנים בשביל פסק דין. ועכשיו כמובן שהבנק יגיש ערעור, בתקווה שהיא תמות עד שיגיעו לפסק דין. וכך, פעם נוספת, יתחמקו ממחויבויותיהם.
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.