פסק דין בתיק יוצא דופן ניתן באחרונה בבית משפט השלום בחיפה, כשקשישה בת יותר מ-90 ניצחה במאבק משפטי מול המטפלת שלה ובנק הפועלים. האשה, שגרה בבית דיור מוגן, טענה כי המטפלת גזלה ממנה סכום של 90 אלף שקל באמצעות שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלה. מעבר לכך, הבנק שבו ניהלה מזרחי את חשבונה, הפועלים, נמצא אף הוא אחראי באופן חלקי למקרה. השופטת קרן מרגולין-פלדמן קבעה כי על הבנק להחזיר לתובעת סכום נוסף של כ-87,840 שקל בשל רשלנותו.

האשה היתה בשנות ה-80 המאוחרות לחייה כשהתרחשו האירועים הנדונים בתביעה. על פי פסק הדין, היא ניהלה במשך שנים רבות חשבון בנק בבנק הפועלים והשתמשה בכרטיס אשראי שהונפק על ידו. במהלך התקופה המדוברת, הסתייעה מזרחי בשירותי מטפלת, שאמורה היתה לדאוג לצרכיה היומיומיים.

עם הזמן, גילה מזרחי כי סכומים נכבדים נעלמו מחשבונה. לאחר בדיקה מעמיקה, התברר כי המטפלת השתמשה בכרטיס האשראי שלה ללא רשותה, ונטלה סכום שהגיע ל-90 אלף שקל. המטפלת הכחישה את המיוחס לה, וטענה כי מעולם לא עשתה שימוש בכרטיס האשראי של התובעת, וכי רק ליוותה אותה לעתים לבנק כדי לסייע לה. האשה אף הגישה תלונה במשטרה, אך זו נסגרה ללא כתב אישום.

במהלך הדיונים, נחשפו פרטים נוספים שהעידו על הרשלנות שביצעו הן המטפלת והן הבנק. מצד אחד, המטפלת היתה מעורבת במשיכות כספים לא חוקיות, ואילו מנגד, הבנק התרשל בכך שלא זיהה את הפעולות החריגות בחשבון, לא התריע בפני התובעת ולא פעל באופן מיידי כדי למנוע את הגניבה. השופטת קבעה כי ב-2018 נרשם זינוק בהוצאות של האשה, שהנו חריג ביחס להתנהגותה הכלכלית הרגילה של התובעת. 

• בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
• דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עורכי דינה של התובעת טענו כי לבנק היתה חובה להגן על חשבונה של לקוחה ותיקה ולהתריע בפניה על פעולות חריגות המתרחשות בו. הם ציינו כי הבנק לא עשה זאת, ובכך אפשר את הגניבה. מנגד, הבנק טען כי האשה עצמה היתה צריכה לעקוב באופן הדוק יותר אחרי חשבונה, ולזהות את הפעולות החשודות בזמן אמת. עוד נטען על ידי הבנק כי האחריות לגניבה מוטלת באופן בלעדי על המטפלת.

לאחר שמיעת העדויות והראיות, פסקה השופטת מרגולין-פלדמן לטובת התובעת, תוך שהיא מחייבת את המטפלת להחזיר את מלוא הסכום שנגנב, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חייבה השופטת את הבנק להשיב לתובעת כאמור סכום של 87,840 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. החלטה זו התקבלה בשל חובתו של הבנק לפעול באופן מיטבי להגנת לקוחותיו.

השופטת גם קבעה כי המטפלת תהיה חייבת לשפות את הבנק על כל סכום שיוחזר לתובעת. כלומר, במידה שהבנק ישלם את הסכום שנפסק, המטפלת תידרש להחזיר לו את הסכום המלא בתוך 30 יום ממועד הדרישה, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת הדרישה ועד ליום התשלום בפועל.

• אושר: רוקחים בחוזה אישי יוכלו להגיש ייצוגית נגד לאומית
• מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

פסק הדין מעלה סוגיות חשובות בנוגע לחובותיהם של מוסדות פיננסיים כלפי לקוחותיהם, בייחוד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות כמו קשישים. חובתו של הבנק היתה לזהות את הפעולות החשודות בזמן אמת ולהתריע בפני הלקוחה, אך הוא כשל לעשות זאת. השופטת הבהירה בפסק הדין שלה כי חובת הזהירות של הבנק כלפי לקוחותיו אינה מסתיימת בניהול תקין של החשבון, אלא גם בהגנה עליהם מפני ניצול או תרמית.

מצד שני, פסק הדין מעלה את השאלה עד כמה יכולה וצריכה לקוחה בגילה של האשה לעקוב אחר הפעולות בחשבון שלה, ומהי האחריות שמוטלת עליה במקרים כאלה. במקרה הזה, השופטת קבעה כי אף שהאשה היתה ערנית למדי למתרחש בחשבונה, לא ניתן לצפות ממנה להיות מודעת לכל פעולה ולמנוע גניבה בעצמה, בייחוד כשמדובר במטפלת שעליה היתה אמורה לסמוך.

פסק הדין מראה את החשיבות של מערכות ההגנה והבקרה שמוסדות פיננסיים צריכים להפעיל כדי להגן על לקוחותיהם, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות פגיעות. השילוב בין רשלנות של הבנק לבין ניצול ציני מצד המטפלת, הוביל לנזק כלכלי משמעותי לאשה, אך בזכות התעקשותה והגשת התביעה, היא הצליחה להשיג צדק ולהחזיר לעצמה את הכספים שנגנבו ממנה.

בנוסף, פסק הדין שולח מסר ברור לאוכלוסייה הרחבה: יש להיזהר בכל הנוגע לניהול חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, ולפעול במהירות כאשר מתגלות פעולות חשודות. גם אם מדובר במוסדות שנחשבים לאמינים, אין להקל ראש בחשיבות המעקב האישי על הנעשה בחשבון.

לאור הממצאים הברורים שהוצגו בבית המשפט, קשה לראות כיצד יכולים הבנק או המטפלת לערער על פסק הדין באופן מוצלח. עם זאת, זה לא אומר שהם לא ינסו לערער על ההחלטה, בייחוד לאור סכומי הכסף הגבוהים המעורבים בתיק זה, לפחות עבור המטפלת.

ב-2022 דיווחו בני 60 ויותר ל-FBI על הפסד של 3.1 מיליארד דולר כתוצאה מפשעי סייבר כחלק מ-88,262 תקריות. הדיווח הזה מייצג עלייה של 82% לעומת השנה שקדמה לה, אך עדיין יש מקרים רבים אחרים שלא דווחו. ההשפעה של הונאות כאלה עלולה להיות הרסנית אם כבר יצאתם לפנסיה ואין לכם מקור הכנסה נוסף מלבד החסכונות שנגנבו על ידי פושעים. יש כמה סוגים עיקריים של הונאות שמבוצעות על ציבור זה.

במקרה אחר, הכריע השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק דיסקונט. תביעה דומה הוגשה במקביל גם נגד בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד. הבקשה לתביעה ייצוגית הוגשה לאחר שהתובעים טענו שהבנקים גבו סכום גבוה עבור עמלת ברוקר זר באופן משמעותי מהסכום האמיתי. התובעים טענו כי הבנקים רשאים לגבות הוצאה רק בכפוף לפרסום וגילוי אודותיה, פירוט סכומה, ובתנאי שמדובר בהוצאה ממשית ביחס ללקוח הספציפי ולשירות המסוים. כשמדובר בעסקאות בניירות ערך זרים, כגון רכישה או מכירה של ניירות ערך הנסחרים בחו"ל, נוהגים הבנקים לפנות לקבלת שירותיו של צד שלישי, ברוקר או קסטודיאן זר, הרשום כחבר באותן בורסות בהן מתבצעות העסקאות. תפקיד הברוקר הזר הוא לבצע את הפעולות בניירות הערך הזרים בעבור לקוחות הבנק. גורם נוסף, הנפרד מהברוקר הזר, הוא הקסטודיאן הזר, האמון על ביצוע פעולת הסליקה, שמהותה "שמירת" נייר הערך עבור לקוחות הבנק, באופן שמתעד את זכויות הבעלות עבור הלקוחות. פעולת הסליקה מבוצעת לאחר פעולת הקנייה או המכירה של נייר הערך בשוק הרלוונטי.