קיבלו מיליוני שקלים מקצבאות נכות בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים
משטרת ישראל ערכה חקירה סמויה עם אגף החקירות בביטוח הלאומי שהסתיימה עם מעצרן של מספר נשים עם בנותיהן, המשתייכות למשפחה המוכרת על ידי המשטרה. הנשים חשודות כי לקחו קצבאות נכות של מיליוני שקלים מבטוח לאומי, בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים.
שוטרי המחוז הצפוני פתחו בחקירה סמויה יחד עם אגף החקירות בביטוח הלאומי, לאחר שהביטוח הלאומי הגיע עם מידע מודיעיני למשטרה לגבי אישה בת 53 שהפעילה את שלושת בנותיה ושתי נשים נוספות, אשר זייפו מסמכים רפואיים והציגו מצג שווא בוועדות הרפואיות לטובת קבלת קצבאות נכות של 100%.
ביטוח לאומי ביצע מעקב אחריהן וחשף כי מדובר בנשים בריאות, העושות שיעורי פילאטיס, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים.
באחד המקרים, האם ניסתה לקבל קצבה לילד שלה והגיעה אל הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי אך אחד הרופאים בוועדה זיהה התנהלות חשודה בינה לבין הילד. מבדיקה מעמיקה התגלה כי למרות שהיא עצמה מקבלת קצבת נכות בפועל מצבה הרפואי היה בניגוד גמור למסמכים אותם הציגה.
אתמול הפכה החקירה לגלויה לאחר שבמשך חודשים ארוכים נוהל מעקב ואיסוף חומרים ומידע על החשודות. במהלך המעקבים נאסף חומר רב על הפעילויות שלהן, על אופן הזיוף, על פעילותיהן היומיומיות בניגוד גמור למה שדיווחו. אתמול כאמור פשטו בלשי היחידה יחד עם חוקרי הביטוח הלאומי על בתיהן של החשודות.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחיפוש בביתה של האם נתפסו סמים מסוג קנאביס בכמות שלא לצריכה עצמית ומעל ל-17 אלף שקל מזומן. כמו כן בחיפוש שנערך אצל אחת מבנותיה נתפסו רובה ואקדח אוויר אשר הוסלקו בתוך ארון הבגדים.
הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה
ממצאי החקירה הסמויה חשפו ניצול ציני ועברייני של השירות הניתן בביטוח הלאומי וקבלת הכרה בנכות על בסיס זיוף של מסמכים רפואיים של רופאים מוכרים מהרפואה הציבורית בישראל. לחשודות מיוחס מעשי המרמה שהביאו להוצאת מיליוני שקלים מקופת הביטוח הלאומי ועל חשבון מי שבפועל זקוק לסיוע.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- אחרי ארבעה עשורים: עסקת המכר מ-1987 הושלמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
מהמשטרה ומביטוח לאומי נמסר כי בהתאם להתפתחויות החקירה, החשודות יובאו לדיון בפני בית המשפט ובכוונת המשטרה לפעול לחילוטם של רכוש ונכסים שנתפסו עד כה ובהמשך, כחלק מהליך אכיפה כלכלית כנגד מי מהמעורבות. הביטוח הלאומי ייצור חובות לכלל הסכומים שנלקחו, יגרע מקצבאות וכאמור, יוגש נגדן כתב אישום פלילי.
הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה
בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות שלא כדין ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. הביטוח הלאומי ימשיך לתת שירות לאזרחי ישראל ובמקביל יפעל בכל האמצעים העומדים ברשותו לאיתור אנשים המבקשים לקבל קצבה במרמה. אנו יודעים שישנן פעמים בהם יש ביקורת כלפי קבלת ההחלטות, אך אנו מתייחסים ביראת קודש הן לכספי ציבור והן לסיוע לזקוקים לכך".
הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה
- 8.ביטוח לאומי מחלק "מיליוני" שקלים? :-) הנדסת תודעה (ל"ת)חחח. באמת? 15/08/2023 09:22הגב לתגובה זו
- 7.חחח. באמת? 15/08/2023 09:20הגב לתגובה זואולי הם פשוט *הונחו* בארון הבגדים?
- 6.קוקולאמאילת 14/08/2023 22:15הגב לתגובה זו"מילוני" שקלים טוב שלא רשמת "מיליארדי" שקלים
- פתאום ב"ל מחלק "מיליוני" שקלים. 1200 שקל לחודש :-)))) (ל"ת)בדיוק :-) 15/08/2023 09:45הגב לתגובה זו
- 5.צריך לחייב אותן לשלם על הוצאות המשפט והמאסר (ל"ת)ילדי המהפכה 14/08/2023 15:18הגב לתגובה זו
- 4.ZWBHV 14/08/2023 15:03הגב לתגובה זולמה לט מפרסמים א שמו הפושעות גנבות
- 3.תחשבו כמה לא תופסים. (ל"ת)יוסי ק 14/08/2023 14:48הגב לתגובה זו
- 2.נמרוד האופטימי 14/08/2023 14:23הגב לתגובה זוטרור לאומני/כלכלי תבדקו את מספר קצבאות שמקבלים במגזר הערבי תבינו שהדתיים מקופחים.שני מגזרים שיודעים לקרקס את המדינה
- 1.חה חה חה החרדים עושי 14/08/2023 13:41הגב לתגובה זובביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות על ידי משתמטים ופרזיטים בריאים ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. חה חה חה. החרדים עושים את זה על בסיס קבוע. שודדים את הקופה הציבורית.
- תתבייש אתה מתועב ונתעב - למעשה אנטישמי (ל"ת)אמונחטאפ 14/08/2023 15:16הגב לתגובה זו
- אתה הנתעב כמו החרדים עוכרי ישראל ואוכלי חינם! (ל"ת)דפנה 15/08/2023 11:28
- רוני 14/08/2023 14:02הגב לתגובה זוהגרמנים שרצחו את המשפחה שלי לא הבדלו בין חילוני ולחרדי .אני בתוך חילוני מתביש באנשים מגעילים כמוך שמכללים ציבור שלם .תתביש...
- משה 14/08/2023 15:24בריאים!! אף אחד לא מדבר על הנים במגזר החרדי שמרבלים קצבה, אבל תסביר למה אנשים בגיל עבודה, בריאים צריכים לשבת בבית ולקבל קצבה??? זה כן על חשבוני ובלי קשר למי הנאצים רצחו בשואה...
אחרי ארבעה עשורים: עסקת המכר מ-1987 הושלמה
יורשי הקבלן טענו כי לא בטוח שהדירה אכן שולמה ולכן אין להכיר בהעברת הזכויות לקונה המקורי, שהעביר אותה לבתו וזו מכרה אותה לתובעים. השופט קבע כי הראיות מצביעות על כך שהעסקה הושלמה בשנות ה-80, וכי טענות היורשים הן ספקולציות בלבד. בפסק הדין פורטו משמעותה
של החזקה שנמסרה כבר אז, הראיות למס שבח ומס רכישה, והתנהלות היורשים לאורך השנים. הדירה תירשם על שם התובעים
הסיפור הבא החל בשלהי שנות השמונים, בבניין מגורים ברחוב גרוסברג 7א’ בירושלים. הדירה המדוברת, בת ארבעה חדרים שפונה לעורף בקומה השלישית, נמסרה אז לרוכש בשם דוד מילר, שקנה אותה מהמנוח ירחמיאל יוניוב, הקבלן שבנה את הבניין. עשרות שנים עברו מאז, הרוכשים המקוריים הלכו לעולמם, וגם הקבלן עצמו איננו עוד, והדירה החליפה ידיים בתוך המשפחה עד שנמכרה לתובעים, ירחמיאל טוקר ונחמה גליקר טוקר. אלא שבדרכם להסדיר את רישום הזכויות, ציפתה להם הפתעה: יורשי הקבלן התנגדו וטענו כי אין כל הוכחה שהתשלום עבור הדירה אכן שולם ב-1987.
המחלוקת הזו, שהתמקדה בשאלה טכנית לכאורה: האם התמורה שולמה או לא, נהפכה למכשול שמנע מהתובעים לרשום על שמם דירה שהם מתגוררים בה בפועל. ההליך המשפטי שניהלו הוביל להכרעה מפורטת של השופט אוהד גורדון בבית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי העסקה ההיסטורית הושלמה וכי יש לרשום את הדירה על שם התובעים. לאורך פסק הדין חזר השופט והדגיש כי טענות היורשים נותרו בגדר ספקולציה בלבד, בעוד ראיות התובעים היו מוצקות בהרבה, גם אם חלקן מבוססות על מסמכים מלפני 40 שנה.
כבר בפתח פסק הדין מתאר השופט את התמונה העובדתית הכוללת. המנוח, שהיה קבלן שבנה את הבניין במסגרת הסדר עם משפחת גרינפלד, קיבל לידיו כמה דירות ומכר אותן לרוכשים שונים. ברישום הזכויות בבניין הופיע המנוח כבעלים של חלק יחסי של 4/79, המייצג את הדירה שבמרכז ההליך. לא היתה מחלוקת על כך שרישום זה משקף את הזכויות בדירה. ב-1987 נחתם ההסכם שבמסגרתו מכר המנוח את זכויותיו בדירה לדוד מילר, שקיבל לידיו גם את החזקה. בהמשך, העביר דוד את הזכויות ללא תמורה לבתו נעמי, וזו מכרה אותן ב-2018 לתובעים.
הטענות התבססו על אפשרות תיאורטית בלבד
כל אלה לעומת טענת היורשים, יגאל ובתיה יוניוב, שהצהירו כי אין לדעת אם דוד אכן שילם את מלוא התמורה למנוח, וכי ייתכן שהמנוח “נהג לאפשר שימוש בדירות” גם לפני שהועברו תשלומים מלאים. הטענות האלה לא באו מתוך ידיעה, אלא מתוך אפשרות תיאורטית בלבד, כפי שהבהירו השניים בעצמם בדיון. השופט מצטט את תשובת הנתבע יגאל יוניוב, שנשאל האם אביו סיפר לו על חוב כלשהו בגין הדירה: “אין לי מושג לבוא ולהגיד בוודאות ששולם או לא […] אין לי ידיעה מאבי".
- 26 שנה של עיכובים: זה הפיצוי על אי רישום דירה בטאבו
- בנות הזוג נפרדו: האם רישום בטאבו גובר על הסכם ממון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, השופט מזכיר כי מדובר בעסקה עתיקה מאוד - ארבעה עשורים חלפו מאז, וכל הצדדים המקוריים הלכו לעולמם. אף על פי כן, התובעים הצליחו להציג ראיות משמעותיות המאששות את הטענה שהעסקה הושלמה. הראיות האלה נגעו בראש ובראשונה למסירת החזקה, שהיתה לפי ההסכם מותנית בעמידה מלאה של הרוכש בהתחייבויותיו, כולל תשלום התמורה. כפי שמציין השופט בפסק הדין שפורסם, “מסירת החזקה הותנתה, בהסכם המכר, בעמידה של דוד בכל התחייבויותיו לפי ההסכם […] מכאן שבעצם מסירת החזקה לדוד יש משום תמיכה ניכרת בכך שהתמורה בגין הדירה שולמה על ידו”.
בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא כבר היה עם אחרת - וזה המחיר
פסק דין חדש של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף מערכת יחסים שהידרדרה על רקע מחלתה הקשה של האשה, השקעותיה הכספיות הגדולות בדירת המגורים והפירוד שהתרחש בזמן שטיפלה בעצמה ובבית. האשה טענה כי בעוד שפדתה חסכונות ופנסיה כדי להקטין את המשכנתה, בעלה ניהל
קשר עם אחרת. אף שחלקו בדירה נרשם כ-25%, קבעה השופטת כי ינוכו ממנו עוד 119 אלף שקל
באוקטובר 2022 התעוררה אשה למציאות חדשה. בן זוגה מזה יותר מעשור הודיע לה שהוא עוזב את הבית. לא היה מדובר בפרידה שמגיעה בהפתעה מוחלטת, אך הזמן שבו התרחש הכל הדגיש, לדברי האשה, פער שנפער בין הצדדים כבר חודשים רבים. בעוד שהיא מתמודדת עם מחלה אוטואימונית נדירה וקשה, לאחר שנאלצה לעבור ניתוחים וטיפולים כימותרפיים, ובעודה מנסה לשמור על הבית ועל התשלומים, הוא החל לבנות לעצמו חיים חדשים - ולפי הראיות שהוצגו לבית המשפט, הוא כבר התגורר אצל אשה אחרת.
פסק הדין, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו על ידי השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר, עוסק בשורת תביעות הדדיות בין שני בני זוג לשעבר: תביעה לפירוק שיתוף בדירה, תביעה לדמי שימוש ותביעה לאיזון רכושי. אלא שמעבר לגבולות המשפטיים הצרים, הוא מציג מערכת יחסים שנשחקה עד דק, הרבה בשל נסיבות החיים המורכבות, ובעיקר מחלתה הקשה של האשה, שהשפיעה על כל תחומי חייה.
הצדדים נישאו ב-2012, לאחר שהכירו במלון שבו עבדה האשה כסגנית מנהל מזון ומשקאות. היא היתה בת 34, והוא בן 22 בלבד, אך ההבדל בגיל לא מנע מהם לקיים זוגיות ארוכה. במשך שנים ניסו השניים להביא ילדים לעולם, עברו טיפולי פוריות רבים ואף שקלו תרומת ביצית, אך ללא הצלחה. ב-2019 פרצה מחלתה של האשה במלוא העוצמה. היא אושפזה ונותחה, ובהמשך נאלצה לקבל טיפולים כימותרפיים שבועיים וטיפול ביולוגי חודשי. בשל כך היא איבדה את יכולתה לעבוד, ובסופו של דבר פוטרה וקיבלה גמלת נכות מהביטוח הלאומי.
רוב סכום הרכישה של הדירה הגיע מהאשה
בתוך כל זה, באוגוסט 2019 רכשו בני הזוג דירה בסכום של 2.975 מיליון שקל. רוב סכום הרכישה הגיע מכספי הירושה של האשה - כ-2.15 מיליון שקל - והיא גם מכרה חלקת קבר של אביה המנוח כדי להשלים את הסכום. לצורך מימון היתרה לקחו בני הזוג משכנתה של 850 אלף שקל, שנועדה לכסות כחמישית ממחיר הדירה. בהסכמה ביניהם נרשמה הדירה 75% על שם האשה ו-25% על שם האיש.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם למרות ההסכמה הרשמית, חיי הזוגיות לא התנהלו עוד בשותפות אמיתית. לפי פסק הדין, במאי ויוני 2020 פדתה האשה כספים ניכרים מחסכונותיה הפנסיוניים כדי להקטין את המשכנתה. "האשה פדתה את הכספים שקיבלה עם סיום עבודתה, בסך כולל של כ-238,150 שקל, לצורך הקטנת סכום המשכנתא", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסכומים המדויקים פורטו בפסק הדין, ובסך הכל הופחתה המשכנתה ב-291,275 שקל. האשה טענה כי עשתה זאת לאחר שהאיש שכנע אותה לעשות זאת, בכך שאמר לה כי כך יוכלו לצמצם את התשלומים החודשיים ולהקל על המצב הכלכלי שלהם. לאחר פדיון הכספים, היא נותרה כמעט ללא זכויות פנסיוניות.
