בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

• מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

• הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

בפסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בתל אביב–יפו, ננעלה פרשה שנמשכה קרוב לעשור, ושבה עמד לדין אלון אברהם בן דוד, כיום בן 32, שבתקופה שבה ניהל חנות לשעונים ותכשיטים ביצע עבירות מס רחבות היקף. למרות היקף המחדל הכספי, שהגיע לסכום של 2,024,593 שקל, גזרה עליו השופטת ציפורה גילוני שמונה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בצירוף קנס בסכום כולל של 35 אלף שקל ומאסר על תנאי.

הסיפור החל באוגוסט 2016, אז היה בן דוד צעיר בן 23 בלבד שניהל חנות בתחום התכשיטים והשעונים. על פי עובדות כתב האישום, הוא ניכה מס תשומות בסך של יותר ממיליון שקל באמצעות חשבוניות מס פיקטיביות שהוצאו לו, מבלי שסופקו בפועל שירותים או סחורה. בנוסף, באותה תקופה הוא הוציא שמונה חשבוניות נוספות ליניב רותם שיווק תכשיטים, בסכום כולל של כמעט 7 מיליון שקל, שאפשרו קיזוז מע"מ שלא כדין. בית המשפט תיאר את מעשיו ככאלה שפגעו לא רק בקופה הציבורית, אלא גם באמון הציבור במערכת המס ובשוויון בנטל.

השופטת ציינה בפסק הדין שפורסם כי, "כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרע מהקופה הציבורית סכום משמעותי בהיקף של 2,024,593 שקל... מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק".

"פחת הסיכון להישנות מעורבותו עם החוק"

במשך השנים שלאחר מכן, הסתבך בן דוד בחובות ונכנס להליכי פשיטת רגל. הוא ניסה לפתוח עסקים נוספים אך נכשל, ולבסוף מצא את עצמו מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו הקטנים בבית הוריו בראשון לציון. כיום הוא עומד לפני סיום תואר ראשון במשפטים, ובמקביל עובד כעוזר מנהל חדר כושר שבבעלות אחיו. שירות המבחן שהגיש תסקיר בעניינו התרשם כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו ואינו בעל דפוסי עבריינות מושרשים. עם זאת, צוין כי ישנם מוקדים המעלים סיכון, בהם חוסר יציבות תעסוקתית ודפוסי הסתרה מול קרוביו, לצד מוקדים חיוביים כמו לימודי המשפטים וחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות. בתסקיר נכתב כי, "בשקלול גורמי הסיכון אל מול גורמי הסיכוי, אנו מעריכים כי פחת הסיכון להישנות מעורבותו עם החוק בהקשר דומה". שירות המבחן המליץ להטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור ולבטל את הרשעתו, אך בית המשפט לא אימץ המלצה זו במלואה.

• הרשלנות של המדינה הביאה לעונש קל במיוחד
• ביצע עבירות מס ב-12 מיליון שקל - ונשלח למאסר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדיוני הטיעונים לעונש נחלקו הצדדים. התביעה ביקשה להחמיר ועמדה על כך שמתחם הענישה בעבירות דומות נע בין עשרה ל-20 חודשי מאסר בפועל, ואף הדגישה כי, "הנזק אשר גרם הנאשם לקופה הציבורית הוא משמעותי ועומד על כ-2 מיליון שקל". מנגד, סנגורו של בן דוד טען כי יש לזקוף לטובתו את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, את גילו הצעיר אז, את העובדה כי מדובר בעבירות טכניות ואת נסיבותיו האישיות והכלכליות הקשות כיום. לדבריו, "כתב האישום הוגש בשיהוי ניכר, כאשר העבירות בוצעו ע"י הנאשם לפני כמעט למעלה מעשור ומאז עבר הנאשם תהליך משמעותי במסגרתו הוא עושה מאמץ אמיתי להשתקם".