קיבלו מיליוני שקלים מקצבאות נכות בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים
משטרת ישראל ערכה חקירה סמויה עם אגף החקירות בביטוח הלאומי שהסתיימה עם מעצרן של מספר נשים עם בנותיהן, המשתייכות למשפחה המוכרת על ידי המשטרה. הנשים חשודות כי לקחו קצבאות נכות של מיליוני שקלים מבטוח לאומי, בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים.
שוטרי המחוז הצפוני פתחו בחקירה סמויה יחד עם אגף החקירות בביטוח הלאומי, לאחר שהביטוח הלאומי הגיע עם מידע מודיעיני למשטרה לגבי אישה בת 53 שהפעילה את שלושת בנותיה ושתי נשים נוספות, אשר זייפו מסמכים רפואיים והציגו מצג שווא בוועדות הרפואיות לטובת קבלת קצבאות נכות של 100%.
ביטוח לאומי ביצע מעקב אחריהן וחשף כי מדובר בנשים בריאות, העושות שיעורי פילאטיס, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים.
באחד המקרים, האם ניסתה לקבל קצבה לילד שלה והגיעה אל הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי אך אחד הרופאים בוועדה זיהה התנהלות חשודה בינה לבין הילד. מבדיקה מעמיקה התגלה כי למרות שהיא עצמה מקבלת קצבת נכות בפועל מצבה הרפואי היה בניגוד גמור למסמכים אותם הציגה.
אתמול הפכה החקירה לגלויה לאחר שבמשך חודשים ארוכים נוהל מעקב ואיסוף חומרים ומידע על החשודות. במהלך המעקבים נאסף חומר רב על הפעילויות שלהן, על אופן הזיוף, על פעילותיהן היומיומיות בניגוד גמור למה שדיווחו. אתמול כאמור פשטו בלשי היחידה יחד עם חוקרי הביטוח הלאומי על בתיהן של החשודות.
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחיפוש בביתה של האם נתפסו סמים מסוג קנאביס בכמות שלא לצריכה עצמית ומעל ל-17 אלף שקל מזומן. כמו כן בחיפוש שנערך אצל אחת מבנותיה נתפסו רובה ואקדח אוויר אשר הוסלקו בתוך ארון הבגדים.
הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה
ממצאי החקירה הסמויה חשפו ניצול ציני ועברייני של השירות הניתן בביטוח הלאומי וקבלת הכרה בנכות על בסיס זיוף של מסמכים רפואיים של רופאים מוכרים מהרפואה הציבורית בישראל. לחשודות מיוחס מעשי המרמה שהביאו להוצאת מיליוני שקלים מקופת הביטוח הלאומי ועל חשבון מי שבפועל זקוק לסיוע.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
מהמשטרה ומביטוח לאומי נמסר כי בהתאם להתפתחויות החקירה, החשודות יובאו לדיון בפני בית המשפט ובכוונת המשטרה לפעול לחילוטם של רכוש ונכסים שנתפסו עד כה ובהמשך, כחלק מהליך אכיפה כלכלית כנגד מי מהמעורבות. הביטוח הלאומי ייצור חובות לכלל הסכומים שנלקחו, יגרע מקצבאות וכאמור, יוגש נגדן כתב אישום פלילי.
הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה
בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות שלא כדין ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. הביטוח הלאומי ימשיך לתת שירות לאזרחי ישראל ובמקביל יפעל בכל האמצעים העומדים ברשותו לאיתור אנשים המבקשים לקבל קצבה במרמה. אנו יודעים שישנן פעמים בהם יש ביקורת כלפי קבלת ההחלטות, אך אנו מתייחסים ביראת קודש הן לכספי ציבור והן לסיוע לזקוקים לכך".
הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה
- 8.ביטוח לאומי מחלק "מיליוני" שקלים? :-) הנדסת תודעה (ל"ת)חחח. באמת? 15/08/2023 09:22הגב לתגובה זו
- 7.חחח. באמת? 15/08/2023 09:20הגב לתגובה זואולי הם פשוט *הונחו* בארון הבגדים?
- 6.קוקולאמאילת 14/08/2023 22:15הגב לתגובה זו"מילוני" שקלים טוב שלא רשמת "מיליארדי" שקלים
- פתאום ב"ל מחלק "מיליוני" שקלים. 1200 שקל לחודש :-)))) (ל"ת)בדיוק :-) 15/08/2023 09:45הגב לתגובה זו
- 5.צריך לחייב אותן לשלם על הוצאות המשפט והמאסר (ל"ת)ילדי המהפכה 14/08/2023 15:18הגב לתגובה זו
- 4.ZWBHV 14/08/2023 15:03הגב לתגובה זולמה לט מפרסמים א שמו הפושעות גנבות
- 3.תחשבו כמה לא תופסים. (ל"ת)יוסי ק 14/08/2023 14:48הגב לתגובה זו
- 2.נמרוד האופטימי 14/08/2023 14:23הגב לתגובה זוטרור לאומני/כלכלי תבדקו את מספר קצבאות שמקבלים במגזר הערבי תבינו שהדתיים מקופחים.שני מגזרים שיודעים לקרקס את המדינה
- 1.חה חה חה החרדים עושי 14/08/2023 13:41הגב לתגובה זובביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות על ידי משתמטים ופרזיטים בריאים ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. חה חה חה. החרדים עושים את זה על בסיס קבוע. שודדים את הקופה הציבורית.
- תתבייש אתה מתועב ונתעב - למעשה אנטישמי (ל"ת)אמונחטאפ 14/08/2023 15:16הגב לתגובה זו
- אתה הנתעב כמו החרדים עוכרי ישראל ואוכלי חינם! (ל"ת)דפנה 15/08/2023 11:28
- רוני 14/08/2023 14:02הגב לתגובה זוהגרמנים שרצחו את המשפחה שלי לא הבדלו בין חילוני ולחרדי .אני בתוך חילוני מתביש באנשים מגעילים כמוך שמכללים ציבור שלם .תתביש...
- משה 14/08/2023 15:24בריאים!! אף אחד לא מדבר על הנים במגזר החרדי שמרבלים קצבה, אבל תסביר למה אנשים בגיל עבודה, בריאים צריכים לשבת בבית ולקבל קצבה??? זה כן על חשבוני ובלי קשר למי הנאצים רצחו בשואה...

בית המשפט חייב דוד להשיב לאחיינית יותר מ-220 אלף שקל
השופטת עפרה גיא מבית המשפט לענייני משפחה קבעה כי המנוח הפקיד בידי אחיו סכום משמעותי מכספי הירושה שקיבל מאמו, וכי הדוד הודה בהחזקת הכספים בשיחות מוקלטות ואף חזר ואמר למנוח “זה הכסף שלך”. גרסתו שלפיה תמך כלכלית באחיו ושהסכומים נועדו לקיזוז נדחתה. בית
המשפט חייב אותו להעביר לאחיינית 221,342 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחה
הפרשה הבאה החלה שנים לפני שהתגלגלה לבית המשפט, בתוך סבך משפחתי טעון, רגשות מעורבים וחשדנות שגברה והלכה ככל שחלפו הימים. אדם מבוגר, מוגבל בניידותו, מצא עצמו תלוי במשפחתו לאחר גירושיו, כשחייו מתנהלים בין דירת אמו לבין מוסד סיעודי. מאחורי הקלעים התנהל מסלול כספי מורכב, שבמרכזו סכום משמעותי שקיבל המנוח מעיזבון אמו. הכסף הופקד בידי אחד מאחיו, שהיה בנקאי, מתוך אמון, מתוך תקווה שאותו אח יסייע, ישמור וינהל את הכספים למענו. אלא שהאמון התערער, ועם מותו של המנוח נהפכה התחושה לחשד ממשי.
האחיינית, שהיתה הקרובה ביותר למנוח בשנותיו האחרונות, נותרה לבדה להתמודד עם המורשת הכלכלית שהותיר אחריו. בצוואתו קבע אביה כי כל רכושו עובר אליה, ובמקביל ציין מפורשות כי סכום של 256,442 שקל הופקד בידי אחיו, וכי נכון למועד עריכת הצוואה נותרו בידי אותו אח 221,342 שקל. ואולם בעוד שבצוואה העניין היה ברור לחלוטין, המציאות שאחרי הפטירה היתה שונה, טעונה ומעורפלת הרבה יותר. האח הכחיש, טען שלא קיבל דבר, טען שהמנוח הוא זה שהיה חייב לו ואף טען כי תמך בו לאורך שנים. אלא שהראיות הצביעו על תמונה אחרת. ובעיקר, קולו של המנוח עצמו.
בפסק דין מקיף המשתרע על פני עשרות עמודים קבעה השופטת עפרה גיא כי הראיות, ובראשן ההקלטות והתיעוד בכתב ידו של הדוד עצמו, מוכיחות כי הכסף אכן הופקד בידיו. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי הדוד הודה בכך “בקולו”, ושב ואמר למנוח באותה שיחה: “זה לא שלי, זה שלך, זה שלך”. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על הדוד להעביר לאחיינית את הכספים שהפקיד אביה אצלו. לצד זאת, דחתה השופטת גם את טענות הקיזוז וטענות אחרות שהעלה הדוד, וקבעה כי גרסתו אינה סבירה, אינה נתמכת בראיות וסותרת את הממצאים הברורים שעלו מהתיק.
האם הכספים אכן הופקדו אצל האח?
הסיפור נפרש תחילה ברקע עובדתי שהשופטת הגדירה כבלתי שנוי במחלוקת. המנוח נפטר ב-2019 והותיר אחריו צוואה שנערכה ב-2018. בצוואה הוא ציין במפורש כי הפקיד אצל אחיו סכום של 256,442 שקל, וכי לאחר משיכות שנעשו לאורך תקופה, נותרו בידיו 221,342 שקל. צו קיום צוואה ניתן ב-2020. מה שעמד לדיון לא היה קיומה של הצוואה, אלא השאלה האם הכספים אכן הופקדו אצל האח, כפי שטען המנוח בצוואתו, או שמא מדובר בטעות, או באמירה שאינה מתיישבת עם המציאות, כפי שטען הנתבע.
- שבו לגור יחד אחרי הגירושים - האם האשה תירש אותו?
- צוואת של קשיש בביה"ח הועדפה על זו מלפני 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעת, בתו של המנוח, הציגה תשתית ראייתית רחבה: תיעוד בכתב על גבי יומן שנה של בנק הפועלים, שבו רשם הנתבע בעצמו את הכספים שהוחזרו ואת המשיכות שבוצעו; תמלילי שיחות שנערכו בין המנוח ובין האח; תמליל נוסף שבו הבטיח האח לתובעת לאחר מות אביה שיעביר לה את הכספים ברגע שיינתן צו קיום; עדויות של מכרים שאישרו כי המנוח סיפר להם שהפקיד את הכסף אצל אחיו; וכן הוכחה להעברה בנקאית אחת בסכום כולל של 20 אלף שקל, שביצע הנתבע ישירות לחשבון התובעת לבקשת אביה, וזאת בשעה שהמנוח כבר היה סיעודי ולא יכול היה לשלוט בחשבון בנק פעיל.

ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שהיא כן תצא לפועל
היא הגיעה לישראל בגיל 20, לאחר שהוריה של בעלה הנכה הביאו אותה מברזיל עם הבטחה: אם תינשא לו, תזכה לבית משלה. במשך 30 שנה היא טיפלה בו, גידלה ילדים, עבדה ופרנסה את המשפחה. ואז, בערוב ימיה, חמותה ערכה צוואה חד־צדדית שמנשלת אותה ואת בנה מכל נכסי המשפחה
ומעבירה הכל לבתה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הפעיל את דוקטרינת “זעקת ההגינות”, וקבע כי יש לכבד את ההבטחה שניתנה
הסיפור הבא, שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, נדמה כמעט כמו עלילה ספרותית: צעירה בת 20 מברזיל, שנמצאת בראשית דרכה, מתבקשת לעזוב את משפחתה, את שפתה ואת ארצה כדי להגשים חלום שאינו שלה, אלא חלום של אחרים. הוריו של גבר עיוור מילדות, בן 29, רקמו תוכנית לשדך לו אשה צעירה שתהיה לו לעזר, לבת זוג, לאם ילדיו ולמי שתעניק לו חיים משפחתיים. ההורים הגיעו לברזיל במיוחד, יצרו קשר עם משפחה מקומית, ופיזרו הבטחות גדולות כדי לשכנע את אותה צעירה להסכים לנישואים. בין ההבטחות, כך טענה האשה לאורך כל ההליך, היתה התחייבות ברורה: “נקנה לכם דירה בישראל, שלא יהיו לך דאגות”.
האישה הסכימה. היא נישאה לבן, עברה לישראל, התגיירה, הקימה משפחה וגידלה שתי בנות. במשך יותר מ-30 שנה היא ניהלה חיי משפחה לצד בן זוג מוגבל לחלוטין מעיוורון מולד, טיפלה בו, הובילה אותו לכל מקום, ופרנסה את הבית דרך עבודתה. אלא שהשנים חלפו, היחסים נסדקו, ובשלהי חייה של חמותה - האשה שממנה היא ציפתה להגינות - נחתה עליה מכה נוספת: צוואה חדשה, שנערכה ב-2018, ובה "המנוחה העניקה את מלוא עיזבונה לבתה בלבד", כפי שמתאר פסק הדין. בכך, נשלל מהבעל ומבת זוגו כל רכוש שהובטח להם.
המאבק המשפטי שנרקם בעקבות האירועים חשף שכבות רבות של כאב, הסתמכות, מניפולציות משפחתיות, ושאלה אחת גדולה: האם ההבטחה שניתנה לפני עשרות שנים - הבטחה שהשפיעה על חייה של צעירה - עומדת גם כיום, אף שלא נחתמה במסמך ברור? השופטת סגלית אופק, שדנה בתיק הארוך והמורכב, קבעה כי כן. היא קיבלה את טענתה של האשה לגבי קיומה של התחייבות ברורה מצד חמותה וחמיה לרכוש דירה לבני הזוג, והפעילה עיקרון שכמעט אינו נזכר בפסקי דין אך משמעותו עמוקה: זעקת ההגינות.
העובדות מצדיקות סטייה מהרישום שבמרשם המקרקעין
כבר בפתח פסק הדין, קבעה השופטת כי ההוכחה נדרשת להיות “כבדת משקל במיוחד”, שכן הרישום הרשמי במקרקעין מעניק לנתבעת, הבת, חזקה חזקה שהנכס שלה. אלא שהשופטת אופק קבעה כי “במקרה זה עלה בידי התובעת להרים את הנטל הרובץ לפתחה בעניין הבטחה להעניק דירה”, וכי המכלול העובדתי מצדיק סטייה מהחזקה שבמרשם המקרקעין.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסמך הראשון שמככב בפרשה היה ההסכם הברזילאי, מסמך נוטריוני שנחתם ב-1987 בסאו פאולו, שבו נקבע כי בני הזוג יחלקו גם מתנות וירושות. השופטת קבעה כי כבר במסמך הזה, “טמונה הבטחה של המנוחים להעניק לבני הזוג דירה במתנה”, וכי המנוחים, שהיו אלה שניהלו את המשא ומתן ואף נכחו בחתימה, ביקשו להבטיח לכלה הצעירה ביטחון לפני שתעזוב את משפחתה ותתחיל את חייה בישראל. האשה העידה כי לא היתה נישאת לבעלה ללא אותה הבטחה. בעדותה בבית המשפט היא אמרה כי, “הבטיחו לי שהם יקנו לי דירה… לי ולב' כמובן”. עדותה, קבעה השופטת, היתה קוהרנטית ואמינה, ולא נסתרה בידי מי מהצדדים. עוד הדגישה השופטת כי בראייה הגיונית, הן בשל פערי הכוחות והן בשל הסיטואציה הייחודית של שידוך בין צעירה זרה לגבר עיוור, היתה חשיבות גדולה להבטיח לה קורת גג ומשענת לאורך זמן.
