מעצר כלא עבירה
צילום: דוברות המשטרה

קיבלו מיליוני שקלים מקצבאות נכות בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים

בביטוח לאומי חשדו כי הנשים שיקרו לוועדות הרפואיות והפעילו מעקב שחשף כי מדובר בנוכלות, שעושות ספורט, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים. וכל זאת תוך כדי שהם מקבלות קצבאות נכות מדי חודש מביטוח לאומי. המשטרה עצרה את הנשים לאחר מעקב של חודשים 
נחמן שפירא | (15)

משטרת ישראל ערכה חקירה סמויה עם אגף החקירות בביטוח הלאומי שהסתיימה עם מעצרן של מספר נשים עם בנותיהן, המשתייכות למשפחה המוכרת על ידי המשטרה. הנשים חשודות כי לקחו קצבאות נכות של מיליוני שקלים מבטוח לאומי, בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים.

 

שוטרי המחוז הצפוני פתחו בחקירה סמויה יחד עם אגף החקירות בביטוח הלאומי, לאחר שהביטוח הלאומי הגיע עם מידע מודיעיני למשטרה לגבי אישה בת 53 שהפעילה את שלושת בנותיה ושתי נשים נוספות, אשר זייפו מסמכים רפואיים והציגו מצג שווא בוועדות הרפואיות לטובת קבלת קצבאות נכות של 100%.

ביטוח לאומי ביצע מעקב אחריהן וחשף כי מדובר בנשים בריאות, העושות שיעורי פילאטיס, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים.

באחד המקרים, האם ניסתה לקבל קצבה לילד שלה והגיעה אל הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי אך אחד הרופאים בוועדה זיהה התנהלות חשודה בינה לבין הילד. מבדיקה מעמיקה התגלה כי למרות שהיא עצמה מקבלת קצבת נכות בפועל מצבה הרפואי היה בניגוד גמור למסמכים אותם הציגה.

אתמול הפכה החקירה לגלויה לאחר שבמשך חודשים ארוכים נוהל מעקב ואיסוף חומרים ומידע על החשודות. במהלך המעקבים נאסף חומר רב על הפעילויות שלהן, על אופן הזיוף, על פעילותיהן היומיומיות בניגוד גמור למה שדיווחו. אתמול כאמור פשטו בלשי היחידה יחד עם חוקרי הביטוח הלאומי על בתיהן של החשודות.

בחיפוש בביתה של האם נתפסו סמים מסוג קנאביס בכמות שלא לצריכה עצמית ומעל ל-17 אלף שקל מזומן. כמו כן בחיפוש שנערך אצל אחת מבנותיה נתפסו רובה ואקדח אוויר אשר הוסלקו בתוך ארון הבגדים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

ממצאי החקירה הסמויה חשפו ניצול ציני ועברייני של השירות הניתן בביטוח הלאומי וקבלת הכרה בנכות על בסיס זיוף של מסמכים רפואיים של רופאים מוכרים מהרפואה הציבורית בישראל. לחשודות מיוחס מעשי המרמה שהביאו להוצאת מיליוני שקלים מקופת הביטוח הלאומי ועל חשבון מי שבפועל זקוק לסיוע.

קיראו עוד ב"משפט"

מהמשטרה ומביטוח לאומי נמסר כי בהתאם להתפתחויות החקירה, החשודות יובאו לדיון בפני בית המשפט ובכוונת המשטרה לפעול לחילוטם של רכוש ונכסים שנתפסו עד כה ובהמשך, כחלק מהליך אכיפה כלכלית כנגד מי מהמעורבות. הביטוח הלאומי ייצור חובות לכלל הסכומים שנלקחו, יגרע מקצבאות וכאמור, יוגש נגדן כתב אישום פלילי.

הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות שלא כדין ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. הביטוח הלאומי ימשיך לתת שירות לאזרחי ישראל ובמקביל יפעל בכל האמצעים העומדים ברשותו לאיתור אנשים המבקשים לקבל קצבה במרמה. אנו יודעים שישנן פעמים בהם יש ביקורת כלפי קבלת ההחלטות, אך אנו מתייחסים ביראת קודש הן לכספי ציבור והן לסיוע לזקוקים לכך".

הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ביטוח לאומי מחלק "מיליוני" שקלים? :-) הנדסת תודעה (ל"ת)
    חחח. באמת? 15/08/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חחח. באמת? 15/08/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    אולי הם פשוט *הונחו* בארון הבגדים?
  • 6.
    קוקולאמאילת 14/08/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    "מילוני" שקלים טוב שלא רשמת "מיליארדי" שקלים
  • פתאום ב"ל מחלק "מיליוני" שקלים. 1200 שקל לחודש :-)))) (ל"ת)
    בדיוק :-) 15/08/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צריך לחייב אותן לשלם על הוצאות המשפט והמאסר (ל"ת)
    ילדי המהפכה 14/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ZWBHV 14/08/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
    למה לט מפרסמים א שמו הפושעות גנבות
  • 3.
    תחשבו כמה לא תופסים. (ל"ת)
    יוסי ק 14/08/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נמרוד האופטימי 14/08/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    טרור לאומני/כלכלי תבדקו את מספר קצבאות שמקבלים במגזר הערבי תבינו שהדתיים מקופחים.שני מגזרים שיודעים לקרקס את המדינה
  • 1.
    חה חה חה החרדים עושי 14/08/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות על ידי משתמטים ופרזיטים בריאים ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. חה חה חה. החרדים עושים את זה על בסיס קבוע. שודדים את הקופה הציבורית.
  • תתבייש אתה מתועב ונתעב - למעשה אנטישמי (ל"ת)
    אמונחטאפ 14/08/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
  • אתה הנתעב כמו החרדים עוכרי ישראל ואוכלי חינם! (ל"ת)
    דפנה 15/08/2023 11:28
  • רוני 14/08/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
    הגרמנים שרצחו את המשפחה שלי לא הבדלו בין חילוני ולחרדי .אני בתוך חילוני מתביש באנשים מגעילים כמוך שמכללים ציבור שלם .תתביש...
  • משה 14/08/2023 15:24
    בריאים!! אף אחד לא מדבר על הנים במגזר החרדי שמרבלים קצבה, אבל תסביר למה אנשים בגיל עבודה, בריאים צריכים לשבת בבית ולקבל קצבה??? זה כן על חשבוני ובלי קשר למי הנאצים רצחו בשואה...
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.