מעצר כלא עבירה
צילום: דוברות המשטרה

קיבלו מיליוני שקלים מקצבאות נכות בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים

בביטוח לאומי חשדו כי הנשים שיקרו לוועדות הרפואיות והפעילו מעקב שחשף כי מדובר בנוכלות, שעושות ספורט, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים. וכל זאת תוך כדי שהם מקבלות קצבאות נכות מדי חודש מביטוח לאומי. המשטרה עצרה את הנשים לאחר מעקב של חודשים 
נחמן שפירא | (15)

משטרת ישראל ערכה חקירה סמויה עם אגף החקירות בביטוח הלאומי שהסתיימה עם מעצרן של מספר נשים עם בנותיהן, המשתייכות למשפחה המוכרת על ידי המשטרה. הנשים חשודות כי לקחו קצבאות נכות של מיליוני שקלים מבטוח לאומי, בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים.

 

שוטרי המחוז הצפוני פתחו בחקירה סמויה יחד עם אגף החקירות בביטוח הלאומי, לאחר שהביטוח הלאומי הגיע עם מידע מודיעיני למשטרה לגבי אישה בת 53 שהפעילה את שלושת בנותיה ושתי נשים נוספות, אשר זייפו מסמכים רפואיים והציגו מצג שווא בוועדות הרפואיות לטובת קבלת קצבאות נכות של 100%.

ביטוח לאומי ביצע מעקב אחריהן וחשף כי מדובר בנשים בריאות, העושות שיעורי פילאטיס, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים.

באחד המקרים, האם ניסתה לקבל קצבה לילד שלה והגיעה אל הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי אך אחד הרופאים בוועדה זיהה התנהלות חשודה בינה לבין הילד. מבדיקה מעמיקה התגלה כי למרות שהיא עצמה מקבלת קצבת נכות בפועל מצבה הרפואי היה בניגוד גמור למסמכים אותם הציגה.

אתמול הפכה החקירה לגלויה לאחר שבמשך חודשים ארוכים נוהל מעקב ואיסוף חומרים ומידע על החשודות. במהלך המעקבים נאסף חומר רב על הפעילויות שלהן, על אופן הזיוף, על פעילותיהן היומיומיות בניגוד גמור למה שדיווחו. אתמול כאמור פשטו בלשי היחידה יחד עם חוקרי הביטוח הלאומי על בתיהן של החשודות.

בחיפוש בביתה של האם נתפסו סמים מסוג קנאביס בכמות שלא לצריכה עצמית ומעל ל-17 אלף שקל מזומן. כמו כן בחיפוש שנערך אצל אחת מבנותיה נתפסו רובה ואקדח אוויר אשר הוסלקו בתוך ארון הבגדים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

ממצאי החקירה הסמויה חשפו ניצול ציני ועברייני של השירות הניתן בביטוח הלאומי וקבלת הכרה בנכות על בסיס זיוף של מסמכים רפואיים של רופאים מוכרים מהרפואה הציבורית בישראל. לחשודות מיוחס מעשי המרמה שהביאו להוצאת מיליוני שקלים מקופת הביטוח הלאומי ועל חשבון מי שבפועל זקוק לסיוע.

קיראו עוד ב"משפט"

מהמשטרה ומביטוח לאומי נמסר כי בהתאם להתפתחויות החקירה, החשודות יובאו לדיון בפני בית המשפט ובכוונת המשטרה לפעול לחילוטם של רכוש ונכסים שנתפסו עד כה ובהמשך, כחלק מהליך אכיפה כלכלית כנגד מי מהמעורבות. הביטוח הלאומי ייצור חובות לכלל הסכומים שנלקחו, יגרע מקצבאות וכאמור, יוגש נגדן כתב אישום פלילי.

הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות שלא כדין ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. הביטוח הלאומי ימשיך לתת שירות לאזרחי ישראל ובמקביל יפעל בכל האמצעים העומדים ברשותו לאיתור אנשים המבקשים לקבל קצבה במרמה. אנו יודעים שישנן פעמים בהם יש ביקורת כלפי קבלת ההחלטות, אך אנו מתייחסים ביראת קודש הן לכספי ציבור והן לסיוע לזקוקים לכך".

הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ביטוח לאומי מחלק "מיליוני" שקלים? :-) הנדסת תודעה (ל"ת)
    חחח. באמת? 15/08/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חחח. באמת? 15/08/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    אולי הם פשוט *הונחו* בארון הבגדים?
  • 6.
    קוקולאמאילת 14/08/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    "מילוני" שקלים טוב שלא רשמת "מיליארדי" שקלים
  • פתאום ב"ל מחלק "מיליוני" שקלים. 1200 שקל לחודש :-)))) (ל"ת)
    בדיוק :-) 15/08/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צריך לחייב אותן לשלם על הוצאות המשפט והמאסר (ל"ת)
    ילדי המהפכה 14/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ZWBHV 14/08/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
    למה לט מפרסמים א שמו הפושעות גנבות
  • 3.
    תחשבו כמה לא תופסים. (ל"ת)
    יוסי ק 14/08/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נמרוד האופטימי 14/08/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    טרור לאומני/כלכלי תבדקו את מספר קצבאות שמקבלים במגזר הערבי תבינו שהדתיים מקופחים.שני מגזרים שיודעים לקרקס את המדינה
  • 1.
    חה חה חה החרדים עושי 14/08/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות על ידי משתמטים ופרזיטים בריאים ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. חה חה חה. החרדים עושים את זה על בסיס קבוע. שודדים את הקופה הציבורית.
  • תתבייש אתה מתועב ונתעב - למעשה אנטישמי (ל"ת)
    אמונחטאפ 14/08/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
  • אתה הנתעב כמו החרדים עוכרי ישראל ואוכלי חינם! (ל"ת)
    דפנה 15/08/2023 11:28
  • רוני 14/08/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
    הגרמנים שרצחו את המשפחה שלי לא הבדלו בין חילוני ולחרדי .אני בתוך חילוני מתביש באנשים מגעילים כמוך שמכללים ציבור שלם .תתביש...
  • משה 14/08/2023 15:24
    בריאים!! אף אחד לא מדבר על הנים במגזר החרדי שמרבלים קצבה, אבל תסביר למה אנשים בגיל עבודה, בריאים צריכים לשבת בבית ולקבל קצבה??? זה כן על חשבוני ובלי קשר למי הנאצים רצחו בשואה...
תוכניות בנייה
צילום: צילום מסך, אתר חברת מכלול

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים, והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”

עוזי גרסטמן |

הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.

מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".

הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?

אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.

ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

שימוש בהליכון פרקינסון מבוגר קשיש מחלה נכות נכה
צילום: Istock

צוואת של קשיש בבית החולים הועדפה על זו מלפני 20 שנה

כחודש לפני שמת, כשגופו חלש אך דעתו צלולה, חתם אלמן ללא ילדים על צוואה חדשה ממיטת בית החולים. הוא הוריש את כל רכושו לאחותו היחידה, בניגוד לצוואה קודמת שהותירה כמעט הכל למשפחת מעסיקו לשעבר. מאבק משפטי טעון התנהל סביב שאלת כשירותו, מעורבות אחותו בתהליך והאם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת. פסק הדין חושף סיפור חיים, סכסוך משפחתי, והכרעה ברורה של בית המשפט לגבי רצונו החופשי של המנוח

עוזי גרסטמן |

הסיפור הבא החל הרבה לפני הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הרבה לפני שחוות דעת רפואיות הוגשו וחקירות נגדיות נפרשו לאורך עשרות עמודים של פרוטוקולים. הוא החל בחדר אשפוז בבית החולים בילינסון, שבו שכב ש.ש., גבר ערירי בן 80, לאחר נפילה בביתו. מצבו הגופני היה קשה, כך טענו הנתבעים, אך מי שבאמת הכיר אותו באותם ימים העיד כי למרות חולשתו, הוא היה צלול, מתקשר, ומודע למצבו ולרצונותיו. בתוך המציאות הזאת, בפברואר 2022, כשהוא מבין שהזמן ואוזל והולך, הוא ביקש לערוך מחדש את צוואתו.

המנוח, אלמן ללא ילדים, השאיר אחריו שתי צוואות שונות מאוד זו מזו. הראשונה, מ-2004, היתה מנוסחת בחריפות רגשית יוצאת דופן. הוא כתב בה כי את רכושו הוא מותיר ל”אנשים הקרובים והיקרים לי מכל ואשר שימשו לי תחליף למשפחה שהפנתה לי עורף ומשענת בשעות הקשות”, ובחר להעניק לאחותו, התובעת, אך ורק מקרר. מנגד, צוואה חדשה, שנחתמה ב-25 בפברואר 2022 בבית החולים, העניקה את כל רכושו דווקא לאותה אחות. השינוי הדרמטי הזה עמד בלב המחלוקת המשפטית.

הנתבעים, מעסיקו לשעבר של המנוח וארבעת ילדיו, שאליהם ייעד את מרבית רכושו בצוואה הישנה, טענו שהצוואה המאוחרת פסולה מיסודה. הם טענו שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, שהוא לא ידע להבחין בטיבה, שהתובעת השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בצורה פסולה בעריכתה. ואולם ככל שהעמיק בית המשפט בחומר הראיות, כך הלכו טענותיהם ונחלשו. השופט תומר שלם פתח את פסק דינו בקביעה ברורה כי ראשית יש לבחון את הצוואה האחרונה, שכן “רואים צוואה חדשה כמבטלת את קודמתה, ככל שהוראותיה סותרות את הוראות קודמתה”. מכאן נפתח מסע בירור ארוך, שכלל שלושה הליכים משפטיים במקביל, חוות דעת רפואיות, עדויות ממקור ראשון, וניתוח מדוקדק של התנהלות הצדדים.

לא סבל מדמנציה או מליקוי שפגע בכושרו המשפטי

במוקד ההכרעה עמדה שאלת כשירותו של המנוח בעת שחתם על צוואתו האחרונה. התמונה שעלתה מהמסמכים הרפואיים ומעדויות המומחים היתה אחידה וברורה. ד"ר אליעזר פלדינגר, פסיכוגריאטר שבדק את המנוח ביום עריכת הצוואה לבקשת הנוטריון, כתב במפורש כי המנוח “בדעה צלולה, מצבו הקוגניטיבי שמור, וללא הפרעה נפשית... הוא מבחין היטב בטיבה של צוואה אותה מבקש לעשותה על פי רצונו החופשי”. הוא אף הדגיש שמבחן המיני־מנטל שבוצע לו הניב תוצאה גבוהה של 27 מתוך 30, וכי על אף ירידה קוגניטיבית קלה, לא מדובר בדמנציה או בליקוי שפגע בכושרו המשפטי.

גם מומחה מטעם בית המשפט, פרופ’ שלמה נוי, בחן את מלוא הרשומות וקבע בחוות דעתו כי, “לא ניתן לשלול את כשירותו המשפטית במועד הנדון... בסבירות גבוהה יותר, היה כשיר לבצע פעולות משפטיות במועד הנדון”. הנתבעים, אף שהנטל הוטל עליהם, ויתרו על חקירת המומחה - ויתור שבית המשפט ראה בו חיזוק למסקנתו. לצד חוות הדעת, הציג בית המשפט גם ראיות שהעידו על תפקודו השכלי של המנוח בימים שקדמו לחתימה. עדותה של העובדת הסוציאלית שביקרה את המנוח בבית החולים תיארה אדם “ערני... אולי עייף, אבל רגיל. לא מבולבל”. המטפל הסיעודי שלו העיד כי, “תמיד הייתי יכול לדבר איתו”. גם הרישומים הרפואיים הצביעו שוב ושוב על התמצאות מלאה בזמן, במקום ובאנשים.