מעצר כלא עבירה
צילום: דוברות המשטרה

קיבלו מיליוני שקלים מקצבאות נכות בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים

בביטוח לאומי חשדו כי הנשים שיקרו לוועדות הרפואיות והפעילו מעקב שחשף כי מדובר בנוכלות, שעושות ספורט, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים. וכל זאת תוך כדי שהם מקבלות קצבאות נכות מדי חודש מביטוח לאומי. המשטרה עצרה את הנשים לאחר מעקב של חודשים 
נחמן שפירא | (15)

משטרת ישראל ערכה חקירה סמויה עם אגף החקירות בביטוח הלאומי שהסתיימה עם מעצרן של מספר נשים עם בנותיהן, המשתייכות למשפחה המוכרת על ידי המשטרה. הנשים חשודות כי לקחו קצבאות נכות של מיליוני שקלים מבטוח לאומי, בזמן שתועדו עושות כושר וסוחרות בסמים.

 

שוטרי המחוז הצפוני פתחו בחקירה סמויה יחד עם אגף החקירות בביטוח הלאומי, לאחר שהביטוח הלאומי הגיע עם מידע מודיעיני למשטרה לגבי אישה בת 53 שהפעילה את שלושת בנותיה ושתי נשים נוספות, אשר זייפו מסמכים רפואיים והציגו מצג שווא בוועדות הרפואיות לטובת קבלת קצבאות נכות של 100%.

ביטוח לאומי ביצע מעקב אחריהן וחשף כי מדובר בנשים בריאות, העושות שיעורי פילאטיס, עובדות בתחום האסתטיקה ואף סוחרות בסמים.

באחד המקרים, האם ניסתה לקבל קצבה לילד שלה והגיעה אל הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי אך אחד הרופאים בוועדה זיהה התנהלות חשודה בינה לבין הילד. מבדיקה מעמיקה התגלה כי למרות שהיא עצמה מקבלת קצבת נכות בפועל מצבה הרפואי היה בניגוד גמור למסמכים אותם הציגה.

אתמול הפכה החקירה לגלויה לאחר שבמשך חודשים ארוכים נוהל מעקב ואיסוף חומרים ומידע על החשודות. במהלך המעקבים נאסף חומר רב על הפעילויות שלהן, על אופן הזיוף, על פעילותיהן היומיומיות בניגוד גמור למה שדיווחו. אתמול כאמור פשטו בלשי היחידה יחד עם חוקרי הביטוח הלאומי על בתיהן של החשודות.

בחיפוש בביתה של האם נתפסו סמים מסוג קנאביס בכמות שלא לצריכה עצמית ומעל ל-17 אלף שקל מזומן. כמו כן בחיפוש שנערך אצל אחת מבנותיה נתפסו רובה ואקדח אוויר אשר הוסלקו בתוך ארון הבגדים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הכסף שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

ממצאי החקירה הסמויה חשפו ניצול ציני ועברייני של השירות הניתן בביטוח הלאומי וקבלת הכרה בנכות על בסיס זיוף של מסמכים רפואיים של רופאים מוכרים מהרפואה הציבורית בישראל. לחשודות מיוחס מעשי המרמה שהביאו להוצאת מיליוני שקלים מקופת הביטוח הלאומי ועל חשבון מי שבפועל זקוק לסיוע.

קיראו עוד ב"משפט"

מהמשטרה ומביטוח לאומי נמסר כי בהתאם להתפתחויות החקירה, החשודות יובאו לדיון בפני בית המשפט ובכוונת המשטרה לפעול לחילוטם של רכוש ונכסים שנתפסו עד כה ובהמשך, כחלק מהליך אכיפה כלכלית כנגד מי מהמעורבות. הביטוח הלאומי ייצור חובות לכלל הסכומים שנלקחו, יגרע מקצבאות וכאמור, יוגש נגדן כתב אישום פלילי.

הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הנשק שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות שלא כדין ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. הביטוח הלאומי ימשיך לתת שירות לאזרחי ישראל ובמקביל יפעל בכל האמצעים העומדים ברשותו לאיתור אנשים המבקשים לקבל קצבה במרמה. אנו יודעים שישנן פעמים בהם יש ביקורת כלפי קבלת ההחלטות, אך אנו מתייחסים ביראת קודש הן לכספי ציבור והן לסיוע לזקוקים לכך".

הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

הרכב שנתפס בפשיטה. צילום דוברות המשטרה

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ביטוח לאומי מחלק "מיליוני" שקלים? :-) הנדסת תודעה (ל"ת)
    חחח. באמת? 15/08/2023 09:22
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חחח. באמת? 15/08/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
    אולי הם פשוט *הונחו* בארון הבגדים?
  • 6.
    קוקולאמאילת 14/08/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    "מילוני" שקלים טוב שלא רשמת "מיליארדי" שקלים
  • פתאום ב"ל מחלק "מיליוני" שקלים. 1200 שקל לחודש :-)))) (ל"ת)
    בדיוק :-) 15/08/2023 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    צריך לחייב אותן לשלם על הוצאות המשפט והמאסר (ל"ת)
    ילדי המהפכה 14/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ZWBHV 14/08/2023 15:03
    הגב לתגובה זו
    למה לט מפרסמים א שמו הפושעות גנבות
  • 3.
    תחשבו כמה לא תופסים. (ל"ת)
    יוסי ק 14/08/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נמרוד האופטימי 14/08/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    טרור לאומני/כלכלי תבדקו את מספר קצבאות שמקבלים במגזר הערבי תבינו שהדתיים מקופחים.שני מגזרים שיודעים לקרקס את המדינה
  • 1.
    חה חה חה החרדים עושי 14/08/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    בביטוח לאומי אמרו כי "לקיחת קצבאות על ידי משתמטים ופרזיטים בריאים ועל חשבון מי שבאמת זקוק להן הוא לא רק מעשה פלילי אלא גם פשע חברתי כלפי הציבור. חה חה חה. החרדים עושים את זה על בסיס קבוע. שודדים את הקופה הציבורית.
  • תתבייש אתה מתועב ונתעב - למעשה אנטישמי (ל"ת)
    אמונחטאפ 14/08/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
  • אתה הנתעב כמו החרדים עוכרי ישראל ואוכלי חינם! (ל"ת)
    דפנה 15/08/2023 11:28
  • רוני 14/08/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
    הגרמנים שרצחו את המשפחה שלי לא הבדלו בין חילוני ולחרדי .אני בתוך חילוני מתביש באנשים מגעילים כמוך שמכללים ציבור שלם .תתביש...
  • משה 14/08/2023 15:24
    בריאים!! אף אחד לא מדבר על הנים במגזר החרדי שמרבלים קצבה, אבל תסביר למה אנשים בגיל עבודה, בריאים צריכים לשבת בבית ולקבל קצבה??? זה כן על חשבוני ובלי קשר למי הנאצים רצחו בשואה...
תוכניות בנייה
צילום: צילום מסך, אתר חברת מכלול

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים, והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”

עוזי גרסטמן |

הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.

מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".

הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?

אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.

ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

אמבולנס פיגוע
צילום: לילך צור

הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל עקב תאונה

השופטת קבעה כי המפעל נתן לנער "הדרכה חפוזה ונמהרת" ולא פיקח על עבודתו, שעה בלבד אחרי שהתקבל לעבודה. קטיעת שלוש אצבעות ביד הדומיננטית הפכה את ימי הקיץ של התובע לסיוט רפואי מתמשך. העדויות שנשמעו בבית המשפט חשפו פערים גדולים בגרסאות, והובילו למסקנה חד־משמעית: רשלנות המעביד היא שגרמה לתאונה. הפיצוי הכולל שישולם לנער מגיע ליותר מ-981 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

הקיץ שאמור היה להיות פתיחת הדלת הראשונה של נער בן 15 לעולם העבודה הסתיים מהר הרבה יותר מכפי משחשב, ובצורה שאיש לא היה מאחל לעצמו. במקום שעות עבודה קלילות במפעל לייצור בקבוקים, התובע מצא את עצמו בחדר המיון של בית החולים העמק בעפולה, כשהוא סובל מפגיעה קשה בידו הדומיננטית. בתוך שעה בלבד מהרגע שנקלט לעבודה, שגרת החופש הגדול שלו התפוגגה והתחלפה בלילות של כאבים, טיפולים וניתוח בהרדמה כללית, לאחר ששלוש מאצבעותיו נקטעו בחלקן. פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה חושף את רצף המחדלים שאיפשרו את התאונה, ומבהיר כי אחריות המפעל היא ברורה ומלאה.

על פי פסק הדין, התאונה התרחשה ב-30 ביולי 2018, כשהתובע, יליד 2003, הגיע למפעל לאחר ששמע מחבריו כי המקום נוהג להעסיק קטינים בתקופת הקיץ. השופטת מאג'דה ג'ובראן־מורקוס מתארת כיצד כבר בתחילת היום, בתוך רבע שעה מהגעתו, נמצא הנער עובד ללא פיקוח וללא הכשרה מספקת, בסביבה שבה פועלת מכונה תעשייתית כבדה לייצור בקבוקים. הוא סיפר כי ישב עם מנהל הנתבעת כ-15 דקות בלבד לפני תחילת העבודה, וכי לא נערך לו סיור במפעל, לא ניתן לו מידע על אופי המתקנים והסכנות, ולא הוסברה לו דרך העבודה עם המכונה. בעדותו היא אמר כי, "אז לא ידעתי מה המכונה הזו ואף אחד לא הדריך אותי איך לעבוד על המכונה… אני כקטין רוצה להראות את עצמי מבין, התחלתי לעבוד על המכונה".

העדות הזו עמדה מול גרסה אחרת לחלוטין שהציג מנהל הנתבעת, שטען כי התובע התקבל לעבודה פשוטה של הדבקת מדבקות על בקבוקים וכיסוי צנצנות, וכי לא ניתנה לו כל הוראה לעבוד על המכונה הכחולה המייצרת את הבקבוקים. לדבריו, העובד הנוסף שהיה מופקד על המכונה - אדם מנוסה ומוכשר - הוא זה שהיה אמור לעבוד עליה, ולתובע כלל לא היה תפקיד שקשור בה. המנהל אף טען כי ירד ממשרדו בקומה העליונה, הבחין בתובע יושב על המכונה "ומנסה לעבוד עליה", וכי צעק לעברו לרדת ולחזור לתפקידו, אך התובע התעלם וניסה להראות שהוא יודע להפעיל את המכונה.

העובד הנוסף לא הובא לעדות

אלא שגרסת הנתבעת לא הצליחה לעמוד במבחן הראיות. בית המשפט מציין כי העובד הנוסף, שלפי תצהיר המנהל היה תושב עזה שעבד במקום, לא הובא לעדות, אף שבטופס בל/250 שמולא בסמוך לאירוע נרשם עד אחר לחלוטין, תושב מאותו יישוב שבו נמצא המפעל. גם אשתו של מנהל הנתבעת, שנכחה במקום בזמן התאונה לפי דבריו, לא הובאה לעדות. השופטת קבעה בהכרעתה כי ההימנעות מהבאת עדים קריטיים משפיעה לרעת הנתבעת ומחלישה את גרסתה באופן מהותי. לצד זאת, היא ציינה כי העדות של התובע היתה עקבית, סדורה ואמינה, ואף נתמכה בכך שבמסמכים הרשמיים שהוגשו לאחר התאונה לא נרשם שהתובע חרג מהוראות כלשהן.

בכך קיבל בית המשפט את גרסת הנער, שלפיה מי שהפנה אותו ישירות למכונה היה מנהל העבודה עצמו. הוא לא הוזהר מפני הסיכון, לא קיבל כל הנחיה להימנע מקרבה למתקן, וההדרכה שניתנה לו היתה מינימלית, כללית ולא מתאימה לגילו. בחלק מרכזי בפסק הדין קבעה השופטת כי, "הנתבעת לא הסתייגה ולא פירטה בטופס 250 או בטופס הודעה על פגיעה למל"ל כי התובע פעל בניגוד להנחיות שניתנו", וכי הוראות הבטיחות שניתנו לו היו "חפוזות וכלליות". עוד היא כתבה בהכרעת הדין כי, "לא נערך לו סיור במבנה המפעל וישר התחיל לעבוד - ללא פיקוח".