בית המשפט
צילום: Pixbay

עתירה ששווה מאות מיליונים; בית המשפט דחה את עתירת בינת תקשורת; אפקון תספק שירותי מולטימדיה למשרדי הממשלה

המחוזי בירושלים דחה את עתירתה של בינת תקשורת, חברת בת של רד בינת נגד זכיית ד.מ הנדסה, חברת בת של קבוצת אפקון, במכרז להקמה ותחזוקה של מערכות מולטימדיה למשרדי הממשלה, מכרז שיכול להיות שווה לחברה שזכתה בו כ-560 מיליון שקל
נחמן שפירא | (1)

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתה של בינת תקשורת כנגד זכייתה של חברת ד.מ הנדסה (DM) במכרז החשב הכללי לאוצר להקמה ותחזוקה של פרויקטים של מערכות מולטימדיה למשרדי הממשלה.

במהלך דיון שהתקיים לאחרונה, המליץ השופט ארנון דראל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי לחברת בינת למשוך את העתירה. בכך למעשה, נקבע כי ד.מ היא זו שתספק למשרדי הממשלה מערכות מולטימדיה של היצרניות האמריקאיות אקסטרון וקרסטרון.

תגובת המדינה לעתירה שפכה אור על הסכומים במכרז עליהם התקוטטו החברות. לפי המדינה, האומדן החזוי של ההתקשרות מכוח המכרז הוא כ-70 מיליון שקל בשנה בהסכם ל-3 שנים, כאשר ישנה אפשרות הארכה של 5 שנים נוספות. דהיינו המכרז יכול להסתכם לבסוף בסכום של 560 מיליון שקל.

 

תחילתו של הסיפור באוקטובר 2020 אז פרסם מינהל הרכש הממשלתי מכרז לתכנון, הקמה ותחזוקה של מערכות מולטימדיה למשרדי הממשלה, לשימוש בחדרי דיונים, חדרי הדרכה, חמ"לים, חדרי בקרה ועוד. במסגרת תנאי המכרז, הגדיר החשב הכללי באוצר כי כל חברה שתיגש למכרז, תידרש להציע שניים מתוך שלושה יצרני מערכות מולטימדיה (החברות, קרסטרון, אקסטרון וקרמר).

למכרז ניגשו חברת בינת תקשורת, חברת בת של רד בינת בשליטת האחים זיסאפל וחברת ד.מ הנדסה (DM) חברת בת של קבוצת אפקון.

 

בחודש נובמבר 2022, זכתה בינת תקשורת במכרז לאספקת מערכות המולטימדיה, שבו השתתפה גם חברת ד.מ, הספקית הנוכחית.

לא חתמו על המסמכים

לצד ההכרזה על הזכייה של בינת, החליטה וועדת המכרזים להודיע על ד.מ כזוכה שנייה במכרז והתירה לה לעיין בהצעתה של בינת. על מנת לממש זכייה במכרזים מסוג זה, היצרניות האמריקאיות נדרשות לחתום על מסמכי הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) המופקדת על ניהול רכש הגומלין במדינת ישראל.

בינת לא המציאה במועד את מסמכי הרשפ"ת ומשכך הודיעה וועדת המכרזים לבינת כי המועמדות שלה נפסלה, מה שהוביל לזכייתה של הזוכה השנייה, חברת ד.מ.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בינת הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים בטענה כי חברת  ד.מ לחצה על היצרניות האמריקאיות שלא לחתום על מסמכי הרשפ"ת ותחבולתה הצליחה.

לטענת בינת, "ד.מ והיצרניות הזרות עשו יד אחת והחלו לשלוח פניות לעורך המכרז וללחוץ עליו שלא יחתום עם העותרת מאחר שלטענתם הצעתה הפסדית". עוד נכתב בעתירה כי "במסגרת העיון במסמכים התגלה לד.מ כי העותרת טרם הגישה את מסמכי הרשפ"ת חתומים על ידי היצרניות הזרות וניצלה את זכות העיון שניתנה לה במסמכי המכרז על מנת לסכל את זכייתה של העותרת במכרז".

קיראו עוד ב"משפט"

המסמכים נשלחו למשרד הכלכלה

בנוסף טענה בינת, כי במסגרת הליך המכרז, חברת ד.מ והיצרניות הזרות הפרו את חוקי התחרות, וכתוצאה מכך, פתחה רשות התחרות בבדיקת הפרה.

 

לעומת זאת טענו היצרניות האמריקאיות כי אין ממש בטענותיה של חברת בינת, לפיהן הן התערבו בהצעתה של בינת במכרז. בנוסף, ציינו היצרניות כי מסמכי הרשפ"ת החתומים הוגשו על ידם ישירות למשרד הכלכלה והתעשייה ולא צוינו בהם שמות של חברות ספציפיות כמועדפות לזכייה במכרז.

 

בית המשפט המחוזי קיים דיון בעתירה בנוכחות הצדדים. בסיומו של הדיון המליץ סגן הנשיא לעותרת בינת למשוך את עתירתה. בפסק דינו, קבע סגן הנשיא כי "לאחר שמיעת טענות הצדדים הוצע לעותרת (בינת) שלא לעמוד על העתירה.

"העותרת קיבלה את ההצעה. לפיכך, אני דוחה את העתירה. באשר להוצאות, לאחר שמיעת טענות הצדדים, ובהינתן ההשקעה הרבה שהמשיבות נדרשו לה בהכנת התגובה המקדמית והטיעון בעל פה, ומן הצד האחר, בהינתן שהעותרת קיבלה את הצעת בית המשפט ולא עמדה על מתן פסק דין, ובהתחשב בטיעוני הצדדים באשר להחלטת ועדת המכרזים, מצאתי כי יש לחייב את העותרת בתשלום הוצאות בסכום מתון יחסית של 40,000 שקל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלון 01/08/2023 08:34
    הגב לתגובה זו
    דרישה לחתימה עם 2 מתוך 3 חברות. הגשת אישורים ללא שם חברות, אחת מהחברות לא מצליחה לקבל אישור, והופה המתחרה "מעיינת" במסמכים ומגלה פלאים
מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.

מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.