האשה חיה בפאר והגרוש שקוע בחובות - המזונות יבוטלו?
אב לשני ילדים ביקש מבית המשפט לבטל או להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם, בטענה כי הוא שקוע בחובות כבדים, בזמן שגרושתו מתגוררת בדירת יוקרה ונוסעת הרבה לחו"ל. האם התנגדה נחרצות לבקשה. היא טענה כי דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים משקפים את צורכי הילדים
ולא את אורח חייה האישי. לדבריה, העובדה שמצבה הכלכלי השתפר אינה פוטרת את האב מאחריותו כהורה
במקרה משפטי יוצא דופן, אב לשני ילדים ביקש מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לבטל או להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם, בטענה כי הוא שקוע בחובות כבדים, בזמן שגרושתו מנהלת חיי פאר, מתגוררת בדירת יוקרה ונוסעת הרבה לחו"ל. האב טען כי מצבו הכלכלי הקשה, לעומת רמת החיים הגבוהה של גרושתו, מצדיקים את ביטול או הפחתת דמי המזונות.
המקרה הנדון עוסק כאמור באב לשני ילדים שהתגרש מאשתו לפני כחמש שנים. במסגרת הסכם הגירושים, התחייב האב לשלם דמי מזונות חודשיים עבור ילדיו, לצד השתתפות בהוצאות נוספות כמו חינוך ובריאות. במשך השנים, לטענתו, מצבו הכלכלי הידרדר באופן משמעותי. הוא צבר חובות כבדים, הסתבך עם נושים, והתקשה לשלם את תשלומי המזונות כפי שנקבעו בפסק הדין המקורי.
מנגד, האב טען כי גרושתו, אם ילדיו, שיפרה משמעותית את מצבה הכלכלי. לדבריו, היא מתגוררת בדירת יוקרה, נוהגת לטוס לחופשות בחו"ל לעתים קרובות, ומנהלת אורח חיים מפואר. על כן, הוא פנה לבית המשפט בבקשה לבטל או לכל הפחות להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם, בטענה כי היא מסוגלת לממן את הילדים בעצמה, וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בנטל כפי שנקבע בעבר.
הפער הכלכלי בין האב לאם הוא בלתי נתפס
האב טען כי מאז הגירושים נקלע למשבר כלכלי קשה. הכנסתו פחתה משמעותית, והוא מתקשה להתפרנס בכבוד. לטענתו, "אין זה הוגן לחייב אותי במזונות כאשר אין לי יכולת אמיתית לשלם, בעוד אם ילדיי חיה ברווחה כלכלית ברורה". עוד הוא הדגיש כי הוצאות המחיה הבסיסיות שלו אינן מאפשרות לו לעמוד בתשלום המזונות כפי שנקבעו, וכי הפער הכלכלי בינו לבין גרושתו הוא בלתי נתפש. בנוסף, האב טען כי חיובו בתשלומים הגבוהים פוגע ביכולתו להתקיים בכבוד. הוא אף הדגיש כי אינו מבקש להתחמק מחובתו כהורה, אך לדבריו כי יש להכניס שיקולים מציאותיים ולהתחשב במצבו הפיננסי.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- האם חוב מזונות יכול לשמש להחזר לנושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, האם התנגדה נחרצות לבקשה. היא טענה כי דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים משקפים את צורכי הילדים ולא את אורח חייה האישי. לדבריה, העובדה שמצבה הכלכלי השתפר אינה פוטרת את האב מאחריותו כהורה. עוד הדגישה האם כי "מזונות הילדים אינם תלויים בשאלה אם האב מצוי בקשיים כלכליים – מדובר בזכויות בסיסיות של הילדים". לטענתה, העובדה שהיא יכולה להרשות לעצמה חופשות או רמת חיים נוחה יותר אינה רלוונטית לשאלת המזונות, שכן הכספים האלה משמשים לרווחת הילדים ולא לצרכים אישיים שלה.
בית המשפט נדרש להכריע אם השינוי בנסיבות – כלומר הידרדרות במצבו הכלכלי של האב לצד שיפור במצבה הכלכלי של האם – מצדיק הפחתת או ביטול המזונות. השופט פליקס גורודצקי ציין כי, "החובה לשלם מזונות לילדים היא חובה מוחלטת ומקדימה כל שיקול כלכלי אישי של ההורה". לדבריו, כדי להפחית או לבטל את המזונות, על האב להוכיח שינוי נסיבות מהותי, וכי מצבו הכלכלי אכן הידרדר לרמה שבה אין לו יכולת כלל לעמוד בתשלום.
"האחריות הכלכלית מוטלת על שני ההורים במשותף"
בפסק הדין נכתב כי האב לא הצליח להוכיח כי הוא חסר יכולת כלכלית לחלוטין, וכי חובותיו – גם אם הם כבדים – אינם מצדיקים פטור מוחלט ממזונות ילדיו. עוד קבע בית המשפט כי העובדה שהאם משפרת את מצבה הכלכלי אינה בהכרח אמורה להוביל להפחתת חובתו של האב. "גם אם האם חיה ברווחה, האחריות הכלכלית מוטלת על שני ההורים במשותף", נכתב בפסק הדין שפורסם. השופט גורודצקי הבהיר כי מזונות הילדים אינם נמדדים לפי מצבם הכלכלי של ההורים, אלא לפי צורכי הילדים. "אין מקום לבטל מזונות רק מפני שהורה אחד מתנהל כלכלית בצורה טובה יותר", נקבע בהכרעת הדין.
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- הופחתו ריביות ונסגרו תיקים ב-1.45 מיליון ש' לחייב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
האם האב הראה לבית המשפט הוכחות על חובותיו?
האב טען כי הוא שקוע בחובות משמעותיים,
אך בית המשפט קבע כי לא הוכיח באופן מספק שהידרדרותו הכלכלית היא כזו שמצדיקה פטור מתשלום מזונות.
האם בית המשפט בחן את מקורות ההכנסה של האם?
כן. השופט ציין כי השיפור הכלכלי של האם
אינו מספיק כשלעצמו כדי לפטור את האב מתשלום המזונות. בית המשפט התייחס לרווחתה הכלכלית אך הבהיר כי האחריות על גידול הילדים משותפת לשני ההורים.
האם האב מחויב לשלם את המזונות כפי שנקבעו בעבר, או שהוצע
לו פתרון חלופי?
בית המשפט דחה את בקשתו להפחתת המזונות, כך שעליו להמשיך לשלם את הסכום שנקבע בפסק הדין המקורי. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להציע פריסת חובות או התאמות אחרות – דבר שלא צוין במקרה זה.
מה יקרה אם האב לא יוכל לעמוד בתשלומים בעתיד?
אם האב לא יעמוד בתשלומי המזונות בעתיד, האם תוכל לפנות להוצאה לפועל ולדרוש לגבות את חובותיו. במקרה כזה, עלולים להינקט נגדו צעדים משפטיים כמו עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ או סנקציות אחרות.
האם יש תקדימים משפטיים דומים שבהם כן הופחתו מזונות בגלל מצוקה כלכלית?
בתי המשפט הכירו בעבר במקרים שבהם חלה הפחתת מזונות, אך לרוב זה קרה כשהאב הצליח להוכיח קריסה כלכלית חמורה במיוחד, מחלה קשה, או נסיבות יוצאות דופן שמנעו ממנו להשתכר. במקרה הנוכחי, השופט קבע כי לא היתה הידרדרות כזו שמצדיקה שינוי בפסיקה המקורית.במקרה נוסף, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה לגבי סעיף בהסכם ממון, שחייב גבר לשלם לאשתו מזונות חודשיים ללא הגבלת זמן. הצדדים נישאו ב-2010 וניהלו חיי משפחה משותפים במשך כמה שנים, שבמהלכן הביאו לעולם שני ילדים. במהלך הנישואים בחרו הצדדים לערוך הסכם ממון, שאושר בבית המשפט, ובמסגרתו נקבעו, בין היתר, הסדרים כלכליים במקרה של גירושים. בין הסעיפים בהסכם נכלל סעיף שלפיו יתחייב הגבר לשלם לאשה מזונות חודשיים בסכום כולל של 5,000 שקל גם לאחר סיום הנישואים, וזאת ללא הגבלת זמן. לאחר כמה שנים, הצדדים החליטו להתגרש, וההסכם נכנס לתוקף. הגבר החל לשלם את דמי המזונות כפי שנקבע בהסכם, אך עם הזמן, כשהבחין שהאשה לא עושה מאמצים להשתלב בשוק העבודה ואינה שואפת להגיע לעצמאות כלכלית, החל להרגיש כי מדובר בניצול לרעה של ההסכם. הוא פנה לבית המשפט בתביעה לביטול הסעיף, בטענה כי האשה פעלה בחוסר תום לב והפעילה עליו לחץ רגשי בעת הגירושים - מה שהוביל אותו להסכים לתנאים בלתי סבירים.
- 4.יעלי 25/03/2025 09:37הגב לתגובה זושופטות פושעות ששונאות גברים יש בבתי המשפט לענייני משפחה.מאות אבות גרושים מתאבדים מידי שנה בגלל שופטות כמו נאוה גדיש.
- 3.אנונימי 25/03/2025 07:21הגב לתגובה זוברוב טפשות המערכת תובילו אנשים אל הקצה עד שיחושו שאין להם מה להפסיד ואז עלולה לבוא התוצאה ההרסנית! במקום לטפל בבעיה מחמירים אותה...
- 2.אנונימי 25/03/2025 05:43הגב לתגובה זובית המשפט נוטה חזק לכיוון האשה אם זה תשלום הכתובה שלה ואם זה סכום המזונות הגבוה לילדים שגורם לגברים רבים להתאבד.לא ירחק היום וגברים יפסיקו להתחתן!
- חתונה לא משנה את תשלום מזונות הילדים (ל"ת)שלא יתחתנו 25/03/2025 09:50הגב לתגובה זו
- 1.מאות אבות גרושים התאבדו. 25/03/2025 05:40הגב לתגובה זותעשו גוגל על רבקה מקייס נאוה גדיש או הילה גלבוע ותבינו למה לגברים אסור להתחתן.הפושעות האילו ודומות להן אחראיות על התאבדות מאות אבות גרושים.
- החתונה לא מעלה או מורידה המזונות הם לילדים (ל"ת)למה אתה עדיין לא מבין 25/03/2025 09:49הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
