גירושים
צילום: Pixabay

האשה חיה בפאר והגרוש שקוע בחובות - המזונות יבוטלו?

אב לשני ילדים ביקש מבית המשפט לבטל או להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם, בטענה כי הוא שקוע בחובות כבדים, בזמן שגרושתו מתגוררת בדירת יוקרה ונוסעת הרבה לחו"ל. האם התנגדה נחרצות לבקשה. היא טענה כי דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים משקפים את צורכי הילדים ולא את אורח חייה האישי. לדבריה, העובדה שמצבה הכלכלי השתפר אינה פוטרת את האב מאחריותו כהורה

עוזי גרסטמן | (6)
נושאים בכתבה מזונות גירושים

​במקרה משפטי יוצא דופן, אב לשני ילדים ביקש מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לבטל או להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם, בטענה כי הוא שקוע בחובות כבדים, בזמן שגרושתו מנהלת חיי פאר, מתגוררת בדירת יוקרה ונוסעת הרבה לחו"ל. האב טען כי מצבו הכלכלי הקשה, לעומת רמת החיים הגבוהה של גרושתו, מצדיקים את ביטול או הפחתת דמי המזונות.​


המקרה הנדון עוסק כאמור באב לשני ילדים שהתגרש מאשתו לפני כחמש שנים. במסגרת הסכם הגירושים, התחייב האב לשלם דמי מזונות חודשיים עבור ילדיו, לצד השתתפות בהוצאות נוספות כמו חינוך ובריאות. במשך השנים, לטענתו, מצבו הכלכלי הידרדר באופן משמעותי. הוא צבר חובות כבדים, הסתבך עם נושים, והתקשה לשלם את תשלומי המזונות כפי שנקבעו בפסק הדין המקורי.


מנגד, האב טען כי גרושתו, אם ילדיו, שיפרה משמעותית את מצבה הכלכלי. לדבריו, היא מתגוררת בדירת יוקרה, נוהגת לטוס לחופשות בחו"ל לעתים קרובות, ומנהלת אורח חיים מפואר. על כן, הוא פנה לבית המשפט בבקשה לבטל או לכל הפחות להפחית את דמי המזונות שעליו לשלם, בטענה כי היא מסוגלת לממן את הילדים בעצמה, וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בנטל כפי שנקבע בעבר.


הפער הכלכלי בין האב לאם הוא בלתי נתפס


האב טען כי מאז הגירושים נקלע למשבר כלכלי קשה. הכנסתו פחתה משמעותית, והוא מתקשה להתפרנס בכבוד. לטענתו, "אין זה הוגן לחייב אותי במזונות כאשר אין לי יכולת אמיתית לשלם, בעוד אם ילדיי חיה ברווחה כלכלית ברורה". עוד הוא הדגיש כי הוצאות המחיה הבסיסיות שלו אינן מאפשרות לו לעמוד בתשלום המזונות כפי שנקבעו, וכי הפער הכלכלי בינו לבין גרושתו הוא בלתי נתפש. בנוסף, האב טען כי חיובו בתשלומים הגבוהים פוגע ביכולתו להתקיים בכבוד. הוא אף הדגיש כי אינו מבקש להתחמק מחובתו כהורה, אך לדבריו כי יש להכניס שיקולים מציאותיים ולהתחשב במצבו הפיננסי.


מנגד, האם התנגדה נחרצות לבקשה. היא טענה כי דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושים משקפים את צורכי הילדים ולא את אורח חייה האישי. לדבריה, העובדה שמצבה הכלכלי השתפר אינה פוטרת את האב מאחריותו כהורה. עוד הדגישה האם כי "מזונות הילדים אינם תלויים בשאלה אם האב מצוי בקשיים כלכליים – מדובר בזכויות בסיסיות של הילדים". לטענתה, העובדה שהיא יכולה להרשות לעצמה חופשות או רמת חיים נוחה יותר אינה רלוונטית לשאלת המזונות, שכן הכספים האלה משמשים לרווחת הילדים ולא לצרכים אישיים שלה.


בית המשפט נדרש להכריע אם השינוי בנסיבות – כלומר הידרדרות במצבו הכלכלי של האב לצד שיפור במצבה הכלכלי של האם – מצדיק הפחתת או ביטול המזונות. השופט פליקס גורודצקי ציין כי, "החובה לשלם מזונות לילדים היא חובה מוחלטת ומקדימה כל שיקול כלכלי אישי של ההורה". לדבריו, כדי להפחית או לבטל את המזונות, על האב להוכיח שינוי נסיבות מהותי, וכי מצבו הכלכלי אכן הידרדר לרמה שבה אין לו יכולת כלל לעמוד בתשלום.


"האחריות הכלכלית מוטלת על שני ההורים במשותף"


בפסק הדין נכתב כי האב לא הצליח להוכיח כי הוא חסר יכולת כלכלית לחלוטין, וכי חובותיו – גם אם הם כבדים – אינם מצדיקים פטור מוחלט ממזונות ילדיו. עוד קבע בית המשפט כי העובדה שהאם משפרת את מצבה הכלכלי אינה בהכרח אמורה להוביל להפחתת חובתו של האב. "גם אם האם חיה ברווחה, האחריות הכלכלית מוטלת על שני ההורים במשותף", נכתב בפסק הדין שפורסם. השופט גורודצקי הבהיר כי מזונות הילדים אינם נמדדים לפי מצבם הכלכלי של ההורים, אלא לפי צורכי הילדים. "אין מקום לבטל מזונות רק מפני שהורה אחד מתנהל כלכלית בצורה טובה יותר", נקבע בהכרעת הדין.

קיראו עוד ב"משפט"


בסופו של דבר, בית המשפט דחה את בקשת האב להפחתת או ביטול דמי המזונות. נקבע כי האחריות על גידול הילדים אינה פוחתת גם לנוכח קשיים כלכליים אישיים של אחד ההורים. פסק הדין מדגיש את עיקרון טובת הילד, וכן את חובתו של כל הורה להשתתף בהוצאות גידול ילדיו, ללא קשר למצוקותיו האישיות. בנוסף, נגזרו על האב הוצאות משפט בסכום כולל של 25 אלף שקל.


האם האב הראה לבית המשפט הוכחות על חובותיו?

האב טען כי הוא שקוע בחובות משמעותיים, אך בית המשפט קבע כי לא הוכיח באופן מספק שהידרדרותו הכלכלית היא כזו שמצדיקה פטור מתשלום מזונות.


האם בית המשפט בחן את מקורות ההכנסה של האם?

כן. השופט ציין כי השיפור הכלכלי של האם אינו מספיק כשלעצמו כדי לפטור את האב מתשלום המזונות. בית המשפט התייחס לרווחתה הכלכלית אך הבהיר כי האחריות על גידול הילדים משותפת לשני ההורים.


האם האב מחויב לשלם את המזונות כפי שנקבעו בעבר, או שהוצע לו פתרון חלופי?

בית המשפט דחה את בקשתו להפחתת המזונות, כך שעליו להמשיך לשלם את הסכום שנקבע בפסק הדין המקורי. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להציע פריסת חובות או התאמות אחרות – דבר שלא צוין במקרה זה.


מה יקרה אם האב לא יוכל לעמוד בתשלומים בעתיד?

אם האב לא יעמוד בתשלומי המזונות בעתיד, האם תוכל לפנות להוצאה לפועל ולדרוש לגבות את חובותיו. במקרה כזה, עלולים להינקט נגדו צעדים משפטיים כמו עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ או סנקציות אחרות.


האם יש תקדימים משפטיים דומים שבהם כן הופחתו מזונות בגלל מצוקה כלכלית?

בתי המשפט הכירו בעבר במקרים שבהם חלה הפחתת מזונות, אך לרוב זה קרה כשהאב הצליח להוכיח קריסה כלכלית חמורה במיוחד, מחלה קשה, או נסיבות יוצאות דופן שמנעו ממנו להשתכר. במקרה הנוכחי, השופט קבע כי לא היתה הידרדרות כזו שמצדיקה שינוי בפסיקה המקורית.


במקרה נוסף, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה לגבי סעיף בהסכם ממון, שחייב גבר לשלם לאשתו מזונות חודשיים ללא הגבלת זמן. הצדדים נישאו ב-2010 וניהלו חיי משפחה משותפים במשך כמה שנים, שבמהלכן הביאו לעולם שני ילדים. במהלך הנישואים בחרו הצדדים לערוך הסכם ממון, שאושר בבית המשפט, ובמסגרתו נקבעו, בין היתר, הסדרים כלכליים במקרה של גירושים. בין הסעיפים בהסכם נכלל סעיף שלפיו יתחייב הגבר לשלם לאשה מזונות חודשיים בסכום כולל של 5,000 שקל גם לאחר סיום הנישואים, וזאת ללא הגבלת זמן. לאחר כמה שנים, הצדדים החליטו להתגרש, וההסכם נכנס לתוקף. הגבר החל לשלם את דמי המזונות כפי שנקבע בהסכם, אך עם הזמן, כשהבחין שהאשה לא עושה מאמצים להשתלב בשוק העבודה ואינה שואפת להגיע לעצמאות כלכלית, החל להרגיש כי מדובר בניצול לרעה של ההסכם. הוא פנה לבית המשפט בתביעה לביטול הסעיף, בטענה כי האשה פעלה בחוסר תום לב והפעילה עליו לחץ רגשי בעת הגירושים - מה שהוביל אותו להסכים לתנאים בלתי סבירים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעלי 25/03/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    שופטות פושעות ששונאות גברים יש בבתי המשפט לענייני משפחה.מאות אבות גרושים מתאבדים מידי שנה בגלל שופטות כמו נאוה גדיש.
  • 3.
    אנונימי 25/03/2025 07:21
    הגב לתגובה זו
    ברוב טפשות המערכת תובילו אנשים אל הקצה עד שיחושו שאין להם מה להפסיד ואז עלולה לבוא התוצאה ההרסנית! במקום לטפל בבעיה מחמירים אותה...
  • 2.
    אנונימי 25/03/2025 05:43
    הגב לתגובה זו
    בית המשפט נוטה חזק לכיוון האשה אם זה תשלום הכתובה שלה ואם זה סכום המזונות הגבוה לילדים שגורם לגברים רבים להתאבד.לא ירחק היום וגברים יפסיקו להתחתן!
  • חתונה לא משנה את תשלום מזונות הילדים (ל"ת)
    שלא יתחתנו 25/03/2025 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאות אבות גרושים התאבדו. 25/03/2025 05:40
    הגב לתגובה זו
    תעשו גוגל על רבקה מקייס נאוה גדיש או הילה גלבוע ותבינו למה לגברים אסור להתחתן.הפושעות האילו ודומות להן אחראיות על התאבדות מאות אבות גרושים.
  • החתונה לא מעלה או מורידה המזונות הם לילדים (ל"ת)
    למה אתה עדיין לא מבין 25/03/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם

מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל

תאונת דרכים פשוטה נהפכה למאבק משפטי ממושך, לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם פיצוי וטענה למרמה. השופט גיא אבנון דחה את הטענות של ליברה אחת לאחת, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה וקבע כי נוהלה "הגנת סרק". התוצאה: פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין גבוהים - ובית משפט שלא חסך מלים

עוזי גרסטמן |


בכביש 44, בסמוך לצומת פיקוד העורף, אירעה בשעת אחר צהריים שגרתית תאונת דרכים מהסוג שאמור להסתיים במהירות: פגיעה מאחור, אחריות ברורה, נזק לרכב ופנייה לחברת הביטוח. אלא שמבחינת שרה ג'נשווילי, בעלת הרכב שנפגע, האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע ארוך ומעיק, שבסופו מצאה את עצמה מתדיינת בבית משפט מול חברת ביטוח גדולה, שמצדה עשתה כל שביכולתה כדי לא לשלם. בפסק דין חריג באורכו ובחריפותו, קבע שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, כי חברת הביטוח ליברה ניהלה הגנת סרק, פגעה גם במבוטח שלה וגם בנפגעת, וחייב אותה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות. כבר בפתח פסק הדין הבהיר השופט את עמדתו, כשכתב כי מדובר ב"אחד מאותם מקרים מקוממים".

הרקע להליך פשוט לכאורה. ב-18 בספטמבר 2024, בשעה 15:00 בערך, נהג בנה של התובעת ברכבה, ופנה ימינה בצומת מצליח. מאחוריו נסע רכב אחר, שנהגו לא שמר מרחק ופגע ברכב מאחור. אין מחלוקת על עצם התאונה, אין מחלוקת על האחריות, וגם לא על זהות הנהג הפוגע. הנתבע עצמו, אברהם אבירן אטיאס, הודה באחריות כבר בכתב ההגנה והבהיר כי האחריות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שלו, ליברה חברה לביטוח.

אלא ששם, בנקודה שבה רוב תיקי הרכב מסתיימים, בחרה ליברה לסטות מהמסלול המוכר. במקום לשלם את הנזק לצד השלישי, היא טענה כי אין כיסוי ביטוחי כלל. לטענתה, הנהג המבוטח מסר לה מידע כוזב, שיבש חקירה, לא שיתף פעולה, ואולי אף מדובר בתאונה שמעולם לא התרחשה. בכתב ההגנה נכתב, במלים שלא הותירו מקום לספק, כי, "אין כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען שלא הוכח כלל כי אכן התרחש כמדווח".

הטענות האלה, שייחסו למעשה מרמה ברף פלילי, עמדו בלב ההליך. אלא שככל שהמשפט התקדם, כך התברר עד כמה הן נשענות על יסודות רעועים. דו"ח החקירה שעליו ביקשה ליברה להתבסס הוסתר תחילה, לאחר מכן התעכב, ולבסוף כלל לא הובא כראיה. השופט אבנון נדרש שוב ושוב להתנהלות החברה כבר בשלבים המקדמיים, והבהיר בהחלטותיו כי אין הצדקה לעיכוב גילוי המסמכים. באחת ההחלטות הוא כתב כי "לא שוכנעתי כי חשיפתו של הדו"ח תפגע בהגנתה של ליברה, לבטח אין בה כדי לסכל את חשיפת האמת".

התנהלות מעוררת קושי של ליברה

גם לאחר שהדו"ח נחשף, המשיכה ליברה לנהל קו לוחמני. היא הגישה בקשות חריגות לצווים נגד התובעת והמבוטח שלה, לרבות דרישה לקבלת פירוט שיחות טלפון, איכוני סלולר ואיתור כלי הרכב - חודש לפני התאונה וחודש אחריה. הבקשות נדחו, והשופט קבע כי מדובר בצווים "גורפים באורח קיצוני", שפגיעתם בפרטיות גבוהה והם לא מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי. הוא אף תהה על עיתוי הגשתם, בסמוך מאוד למועד הדיון, וציין כי ההתנהלות מעוררת קושי.