שלומי נוימן שורט טרייד
צילום: הרצאה של שלומי נוימן

הסטודנטים הפסידו מיליוני שקלים - בית המשפט זיכה את המכללה

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה תביעה של 198 סטודנטים כנגד מכללת ביג שוט. הסטודנטים טענו כי המכללה התרשלה כשהמליצה להם להשקיע באמצעות חברת הברוקראז' שורט טרייד, שקרסה ב-2018 בעקבות מעילה של המנכ"ל. לטענת הסטודנטים, במהלך הקורסים הומלץ להם על ידי
המכללה להשקיע את כספם באמצעות שורט טרייד. לטענתם, המכללה הציגה את הברוקר כגוף אמין ובטוח, וכי כספם יישמר בחשבונות נאמנות מוגנים בבנק מזרחי טפחות

עוזי גרסטמן | (6)


בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה תביעה של 198 סטודנטים כנגד מכללת ביג שוט. הסטודנטים טענו כי המכללה התרשלה כשהמליצה להם להשקיע באמצעות חברת הברוקראז' שורט טרייד. החברה קרסה ב-2018 בעקבות מעילה, ותלמידי הקורס איבדו את כספם. השופט גרשון גונטובניק פסק כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשי המכללה לנזק שנגרם להם, והדגיש כי האחריות לנזק נופלת על המעילה של מנהל שורט טרייד.


התובעים, תלמידי קורסי ההשקעות של ביג שוט, טענו כי במהלך הקורסים הומלץ להם על ידי המכללה להשקיע את כספם באמצעות שורט טרייד. לטענתם, המכללה הציגה את הברוקר כגוף אמין ובטוח, וכי כספם יישמר בחשבונות נאמנות מוגנים בבנק מזרחי טפחות. בפועל, כספי המשקיעים נגנבו כחלק ממעילה שבוצעה על ידי מנכ"ל שורט טרייד, שלומי נוימן, והמשקיעים איבדו את כל השקעותיהם.



התובעים טענו כי ביג שוט התרשלה בכך שלא בדקה את אמינותה של שורט טרייד לפני שהמליצה עליה לתלמידי הקורסים. הם הצביעו על ניגוד עניינים חמור, שכן המכללה קיבלה עמלות מהברוקר עבור כל תלמיד שהיא הפנתה אליה. כמו כן, התובעים הדגישו כי המכללה הציגה להם מצגי שווא שלפיהם כספם מוגן ומבוטח. "התובעים הובלו להאמין כי כספם נמצא בבטחה וכי הוא מוגן בחשבונות נאמנות", ציינו עורכי הדין של התובעים בכתב התביעה. "אך בפועל, המכללה פעלה מתוך אינטרסים כלכליים צרים, ולא דאגה לבחון את בטיחות הכספים". התובעים דרשו פיצויים בסכום כולל של כ-9.9 מיליון שקל, שכללו את סכום ההשקעה שאיבדו, עלות הקורסים ועוגמת נפש.




ביג שוט, מצדה, טענה כי היא לא יכלה לצפות את המעילה של מנכ"ל שורט טרייד, וכי לא נפל כל פגם בהמלצותיה. "ביג שוט ערכה את כל הבדיקות הדרושות לפני שהמליצה על הברוקר," נטען מטעמה בכתב ההגנה. "הברוקר פעל במשך שנים רבות בשוק ההון האמריקאי, ולא היו נגדו תלונות". עוד הוסיפה המכללה כי היא פעלה בשקיפות מלאה, וכי האחריות לאובדן הכספים נובעת באופן בלעדי מהמעילה של נוימן ומהתנהלותו של בנק מזרחי טפחות, שאפשרה את משיכת הכספים מחשבונות הנאמנות. "לא ניתן להטיל על ביג שוט אחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשים פליליים של גורם שלישי", טענו סנגורי ביג שוט.


במהלך הדיונים בבית המשפט, השופט גונטובניק הקדיש תשומת לב רבה לבחינת הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, תוך שהוא מתעמק בשאלת האחריות של ביג שוט לנזקים שנגרמו לתובעים. אחד הטיעונים המרכזיים של התובעים היה כי "המכללה התרשלה בהצגת שורט טרייד כברוקר אמין", אך השופט ציין כי לא הובאו ראיות מספקות לכך שהמכללה ידעה על הסיכונים המהותיים או על כשלים במנגנוני הבקרה של הברוקר. "הראיות אינן מראות כי הנתבעים פעלו באופן שונה מהסטנדרט המקובל בשוק", כתב השופט.


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בנוגע לטענה של ניגוד העניינים, השופט התייחס לעובדה שהמכללה קיבלה עמלות עבור כל לקוח שהפנתה לשורט טרייד. עם זאת, הוא קבע כי עצם קבלת העמלות אינה מעידה על כוונה להטעות את הלקוחות. "היחסים המסחריים בין המכללה לברוקר היו שקופים, ולא הובאו ראיות לכך שהעמלות השפיעו על שיקול הדעת המקצועי של המכללה", הוא ציין בפסק הדין שפורסם.


השופט גם הדגיש כי המכללה לא התחייבה בפירוש לבדוק את מערכות האבטחה של שורט טרייד או להבטיח את אמינות הברוקר. "התובעים לא הצליחו להוכיח כי קיימת חובה כזו מצד המכללה, או כי היא פעלה באופן חריג ביחס לנהוג בתעשייה", הוסיף. בנוגע לטענות בדבר מצגי שווא, בית המשפט ציין כי, "האמירות שהציגו נציגי המכללה נועדו לעודד השקעה, אך הן לא חרגו מגבולות הפרסום המקובל".

קיראו עוד ב"משפט"


בסיכום הדיונים, קבע השופט גונטובניק כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשי המכללה לבין הנזק שנגרם להם. הוא הדגיש כי האחריות המרכזית לאובדן הכספים נופלת על כתפיו של מנכ"ל שורט טרייד, שביצע את המעילה, וכן על כשלים אפשריים בהתנהלות מזרחי טפחות. "המעילה של מנכ"ל שורט טרייד היא הסיבה המכרעת להפסדי התובעים, ולא ניתן להטיל את האחריות לכך על הנתבעים", הוא פסק.


פסק הדין מהווה תמרור אזהרה עבור משקיעים פרטיים ותלמידים בקורסים פיננסיים, שמוזמנים להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון לעומק את הגופים שעמם הם עובדים. כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של מערכת משפט המקדישה תשומת לב רבה לראיות ולפרטים הקטנים, ומבטיחה כי האחריות לנזקים תוטל על הגורם הנכון.


תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אזרח 29/01/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    התעשיינים והשופטים במחוזי זו יד אחת....... העובדים והלקוחות ישלמו את החוב
  • 4.
    מיגאל 29/01/2025 07:22
    הגב לתגובה זו
    שמור לי ואשמור עליך. אין שום אמון בבתי המשפט
  • 3.
    יואב 28/01/2025 19:30
    הגב לתגובה זו
    פסק דין עלוב שמאפשר למכללה לקחת 30% מדמי ההפקדות של הסטודנטים שלה בלי לקבל אחריות
  • 2.
    לרון 28/01/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
    ההולכים בצורה מקצועית להשקעות שילמדו ראשית להעריך סיכוניםובבסיס כשאתה הולך למשל לבנק בו הריבית גבוהה מהממוצע דע שכך גם הסיכון!
  • 1.
    תבדקו את הקשר של השופט לנתבע (ל"ת)
    משפטן 28/01/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
  • מיכאל 29/01/2025 07:21
    הגב לתגובה זו
    הם הפנו תלמידים לברוקר קיבלו עמלות ולא נמצאו חייבים בדין !. מוזר
ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

ארקיע
צילום: ארקיע

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה

משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה

עוזי גרסטמן |

ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.

ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.

אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".

החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה

נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".

בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.