הסטודנטים הפסידו מיליוני שקלים - בית המשפט זיכה את המכללה
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה תביעה של 198 סטודנטים כנגד מכללת ביג שוט. הסטודנטים טענו כי המכללה התרשלה כשהמליצה להם להשקיע באמצעות חברת הברוקראז' שורט טרייד, שקרסה ב-2018 בעקבות מעילה של המנכ"ל. לטענת הסטודנטים, במהלך הקורסים הומלץ להם על ידי
המכללה להשקיע את כספם באמצעות שורט טרייד. לטענתם, המכללה הציגה את הברוקר כגוף אמין ובטוח, וכי כספם יישמר בחשבונות נאמנות מוגנים בבנק מזרחי טפחות
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה תביעה של 198 סטודנטים כנגד מכללת ביג שוט. הסטודנטים טענו כי המכללה התרשלה כשהמליצה להם להשקיע באמצעות חברת הברוקראז' שורט טרייד. החברה קרסה ב-2018 בעקבות מעילה, ותלמידי הקורס איבדו את כספם. השופט גרשון גונטובניק פסק כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשי המכללה לנזק שנגרם להם, והדגיש כי האחריות לנזק נופלת על המעילה של מנהל שורט טרייד.
התובעים, תלמידי קורסי ההשקעות של ביג שוט, טענו כי במהלך הקורסים הומלץ להם על ידי המכללה להשקיע את כספם באמצעות שורט טרייד. לטענתם, המכללה הציגה את הברוקר כגוף אמין ובטוח, וכי כספם יישמר בחשבונות נאמנות מוגנים בבנק מזרחי טפחות. בפועל, כספי המשקיעים נגנבו כחלק ממעילה שבוצעה על ידי מנכ"ל שורט טרייד, שלומי נוימן, והמשקיעים איבדו את כל השקעותיהם.
התובעים טענו כי ביג שוט התרשלה בכך שלא בדקה את אמינותה של שורט טרייד לפני שהמליצה עליה לתלמידי הקורסים. הם הצביעו על ניגוד עניינים חמור, שכן המכללה קיבלה עמלות מהברוקר עבור כל תלמיד שהיא הפנתה אליה. כמו כן, התובעים הדגישו כי המכללה הציגה להם מצגי שווא שלפיהם כספם מוגן ומבוטח. "התובעים הובלו להאמין כי כספם נמצא בבטחה וכי הוא מוגן בחשבונות נאמנות", ציינו עורכי הדין של התובעים בכתב התביעה. "אך בפועל, המכללה פעלה מתוך אינטרסים כלכליים צרים, ולא דאגה לבחון את בטיחות הכספים". התובעים דרשו פיצויים בסכום כולל של כ-9.9 מיליון שקל, שכללו את סכום ההשקעה שאיבדו, עלות הקורסים ועוגמת נפש.
ביג שוט, מצדה, טענה כי היא לא יכלה לצפות את המעילה של מנכ"ל שורט טרייד, וכי לא נפל כל פגם בהמלצותיה. "ביג שוט ערכה את כל הבדיקות הדרושות לפני שהמליצה על הברוקר," נטען מטעמה בכתב ההגנה. "הברוקר פעל במשך שנים רבות בשוק ההון האמריקאי, ולא היו נגדו תלונות". עוד הוסיפה המכללה כי היא פעלה בשקיפות מלאה, וכי האחריות לאובדן הכספים נובעת באופן בלעדי מהמעילה של נוימן ומהתנהלותו של בנק מזרחי טפחות, שאפשרה את משיכת הכספים מחשבונות הנאמנות. "לא ניתן להטיל על ביג שוט אחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשים פליליים של גורם שלישי", טענו סנגורי ביג שוט.
- פרשת שורט טרייד: הסדר טיעון קל למנכ"ל על חשבון המשקיעים
- להרוויח כשהשוק יורד: מי הם סוחרי השורט המוצלחים בעולם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיונים בבית המשפט, השופט גונטובניק הקדיש תשומת לב רבה לבחינת הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, תוך שהוא מתעמק בשאלת האחריות של ביג שוט לנזקים שנגרמו לתובעים. אחד הטיעונים המרכזיים של התובעים היה כי "המכללה התרשלה בהצגת שורט טרייד כברוקר אמין", אך השופט ציין כי לא הובאו ראיות מספקות לכך שהמכללה ידעה על הסיכונים המהותיים או על כשלים במנגנוני הבקרה של הברוקר. "הראיות אינן מראות כי הנתבעים פעלו באופן שונה מהסטנדרט המקובל בשוק", כתב השופט.
בנוגע לטענה של ניגוד העניינים, השופט התייחס לעובדה שהמכללה קיבלה עמלות עבור כל לקוח שהפנתה לשורט טרייד. עם זאת, הוא קבע כי עצם קבלת העמלות אינה מעידה על כוונה להטעות את הלקוחות. "היחסים המסחריים בין המכללה לברוקר היו שקופים, ולא הובאו ראיות לכך שהעמלות השפיעו על שיקול הדעת המקצועי של המכללה", הוא ציין בפסק הדין שפורסם.
השופט גם הדגיש כי המכללה לא התחייבה בפירוש לבדוק את מערכות האבטחה של שורט טרייד או להבטיח את אמינות הברוקר. "התובעים לא הצליחו להוכיח כי קיימת חובה כזו מצד המכללה, או כי היא פעלה באופן חריג ביחס לנהוג בתעשייה", הוסיף. בנוגע לטענות בדבר מצגי שווא, בית המשפט ציין כי, "האמירות שהציגו נציגי המכללה נועדו לעודד השקעה, אך הן לא חרגו מגבולות הפרסום המקובל".
- רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה מנסה ממשל טראמפ לקדם?
- מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
בסיכום הדיונים, קבע השופט גונטובניק כי התובעים לא הצליחו להוכיח את הקשר הסיבתי בין מעשי המכללה לבין הנזק שנגרם להם. הוא הדגיש כי האחריות המרכזית לאובדן הכספים נופלת על כתפיו של מנכ"ל שורט טרייד, שביצע את המעילה, וכן על כשלים אפשריים בהתנהלות מזרחי טפחות. "המעילה של מנכ"ל שורט טרייד היא הסיבה המכרעת להפסדי התובעים, ולא ניתן להטיל את האחריות לכך על הנתבעים", הוא פסק.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה עבור משקיעים פרטיים ותלמידים בקורסים פיננסיים, שמוזמנים להפעיל שיקול דעת עצמאי ולבחון לעומק את הגופים שעמם הם עובדים. כמו כן, הוא מדגיש את החשיבות של מערכת משפט המקדישה תשומת לב רבה לראיות ולפרטים הקטנים, ומבטיחה כי האחריות לנזקים תוטל על הגורם הנכון.
- 5.אזרח 29/01/2025 10:05הגב לתגובה זוהתעשיינים והשופטים במחוזי זו יד אחת....... העובדים והלקוחות ישלמו את החוב
- 4.מיגאל 29/01/2025 07:22הגב לתגובה זושמור לי ואשמור עליך. אין שום אמון בבתי המשפט
- 3.יואב 28/01/2025 19:30הגב לתגובה זופסק דין עלוב שמאפשר למכללה לקחת 30% מדמי ההפקדות של הסטודנטים שלה בלי לקבל אחריות
- 2.לרון 28/01/2025 18:10הגב לתגובה זוההולכים בצורה מקצועית להשקעות שילמדו ראשית להעריך סיכוניםובבסיס כשאתה הולך למשל לבנק בו הריבית גבוהה מהממוצע דע שכך גם הסיכון!
- 1.תבדקו את הקשר של השופט לנתבע (ל"ת)משפטן 28/01/2025 18:10הגב לתגובה זו
- מיכאל 29/01/2025 07:21הגב לתגובה זוהם הפנו תלמידים לברוקר קיבלו עמלות ולא נמצאו חייבים בדין !. מוזר

מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר,
והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה
בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.
הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.
כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".
העו"סית: יש לחדש את הקשר
מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".
האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
העותרת ביקשה שהמדינה תכיר בה ובבן זוגה, שחתמו על הסכם ממון להפרדה רכושית, כשני יחידים לצורך הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז. בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה את העתירה, וקבע כי ההטבה ניתנת לתא המשפחתי כולו, ללא קשר למבנה ההסדרים הרכושיים ביניהם. פסק
הדין מדגיש מחדש את עקרון הצדק החלוקתי ואת מעמדה של רמ"י בקביעת מדיניות שוויונית בהקצאת קרקעות המדינה
בדצמבר 2024 פנתה רוני סבלדי ליפשיץ לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבקשה לאייש נחלה פנויה במושב צופר. מדובר בנחלה מספר 145, שהומלצה על-ידי ועד המושב, והבקשה הוגשה במסגרת המסלול המאפשר הקצאה בפטור ממכרז לתושבי המקום, או למי שנקבעו כזכאים לכך על פי הנהלים. לכאורה מדובר בפרוצדורה מוכרת ונפוצה ביישובים חקלאיים. אלא שבמקרה הזה התברר לרשות כי בן זוגה של העותרת כבר קיבל כמה חודשים קודם לכן מגרש בפטור ממכרז במושב אחר - בני דרור. פריט מידע זה נהפך לב לבה של המחלוקת כולה.
העותרת טענה כי אין לראות בה ובבן זוגה “תא משפחתי אחד” לצורך בדיקת הזכאות. לטענתה, היא ובעלה חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת ביניהם. מאחר שהמגרש בבני דרור נרשם אך ורק על שמו של בן הזוג, וההכנסות ממנו נכנסות לחשבונו הפרטי, הרי שאין לייחס לה כל זיקה לנכס, ולכן אין לראות בה כמי שקיבלה או נהנתה מהטבה של הקצאה ללא מכרז. לאור כל זאת, לדבריה, יש להכיר בזכותה לקבל נחלה נוספת - על שמה בלבד - בפטור ממכרז. אלא שסגנית נשיאת בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, השופטת יעל רז-לוי, דחתה את כל טענותיה וקבעה כי החלטת רשות מקרקעי ישראל היתה סבירה, תקינה, מבוססת על הדין ואינה מצדיקה התערבות.
ההליך כולו נשען על המסגרת המשפטית של חוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992, הקובע כעיקרון יסודי כי המדינה ורשויותיה אינן רשאיות להתקשר בעסקות במקרקעין אלא באמצעות מכרז פומבי. רק במקרים חריגים ומוגדרים היטב ניתן לסטות מהכלל ולהעניק הקצאה בפטור ממכרז. בית המשפט הזכיר בהחלטתו כי “נקודת המוצא לדיון הינה כי קבלת קרקע בפטור ממכרז הינה חריג”, וכי החריג הזה מפורש בצמצום הן בדין והן בפסיקה.
הפסיקה מחדקת את הגישה המחמירה
תקנות חובת מכרזים כוללות מספר מצומצם של חריגים המתירים עסקה ללא מכרז. לענייננו רלוונטי סעיף 25(1) לתקנות, המאפשר פטור כשההענקה נעשית לבעל הזכויות במקרקעין או למי שבעל הזכויות הורה להעניק לו. גם במקרה הזה, החברה הציבורית אמורה להעדיף מכרז, כפי שמדגישה תקנה 1ב(א): “גוף ציבורי יעדיף לבצע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל גם מקום שהותר לו לבצע התקשרות שלא בדרך מכרז פומבי רגיל".
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הפסיקה, כפי שצוטטה בפסק הדין שבמקרה שלפנינו, מחזקת גישה מחמירה זו. בית המשפט הביא את דברי בית המשפט העליון בעניין בן-צבי, שלפיהם קיום תנאי הפטור הוא “תנאי הכרחי, אך לא תנאי מספיק”. כלומר גם כשהדין מאפשר להשתמש בפטור, הרשות חייבת לבחון אם ראוי להפעילו, ורשאית לבחור שלא לעשות זאת.
