התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, עתרו הבוקר לבג"צ נגד הכנסת, שרי הבינוי והשיכון והמשפטים, ומועצת מקרקעי ישראל, על מנת לבטל את תיקון מס' 9 בחוק המכר - אותו תיקון שעורר סערה גדולה בשוק הנדל"ן המקומי.

מטרתו של התיקון שהוביל שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, הייתה להקטין עבור הרוכשים את גודל הרכיב המוצמד למדד תשומות הבנייה, ובכך לנסות להוביל לירידה במחירי הדירות, שזינקו בשנה האחרונה ביותר מ-15%. כמו כן התיקון גם מתייחס לכללי פיצוי רוכשי דירות על ידי מוכרים עקב איחורים במסירת הדירה.

ואולם, הקבלנים הצהירו כי את הפער בהצמדה, הם יגלגלו על הרוכשים באמצעות העלאת מחירי הדירות. וכך עולה שמאז שאושר התיקון לפני כחודש, חברות הבנייה הקפיצו את מחירי הדירות בכמה אחוזים, ולמעשה התיקון לא השיג את מה שאמור היה להשיג.

"התיקון לחוק, שחוקק בחטף ערב פיזור הכנסת מטעמים בלתי סבירים בעליל של כלכלת בחירות, לוקה בשורה ארוכה של פגמים המחייבים את ביטולו לאלתר", נכתב בעתירה לבג"צ שהוגשה באמצעות עורכי הדין איה רייך מינא וינון חימי ממשרד פישר (FBC). בבסיס העתירה עומדת הטענה כי התיקון לחוק פוגע בעקרון חופש החוזים, מבטל מכשיר פיננסי המקובל בכל עסקה במשק של הצמדה לצורך שמירה על ערך הכסף' ומטיל אחריות מוחלטת על הקבלנים בגין עיכובים במסירת דירות למרות שהסיבות לאותם עיכובים נעוץ ברשויות השונות כגון כיבוי אש, פיקוד העורף, חברת חשמל ועוד, כאשר לקבלנים אין כלל שליטה עליהם. 

• הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל
• כיצד השתלטו הסינים על מכרזי התשתית הגדולים בארץ?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

.

 "כלכלת בחירות". שר הבינוי והשיכון זאב אלקין (צילום: שריה דיאמנט)

.

בעתירה נטען כי משרד השיכון שהוביל ודחף את החקיקה עשה זאת אך ורק בשל לחצו של שר השיכון אלקין שמונע משיקולים פוליטיים להציג הישגים לכאורה כדי לכסות את כישלון כהונתו הקצרה והאומללה שבמהלכה התייקרו מחירי הדירות החדשות בכ-20%, עלות ישירה לזוג צעיר של כ-340 אלף שקל לפי שווי דירה ממוצעת על פי הלמ"ס שעומד כיום על 1.7 מיליון שקל. עודמצוין כי מחירי השכירות זינקו בכ-5% שהם עלות נוספת לזוג צעיר של כ-3,000 שקלים לשנה.

העותרות מפנות את הבג"צ לשורה של עמדות משפטיות ובראשן זו של משרד המשפטים, שסברו שהיעדר האפשרות להצמיד את מחיר הדירה למדד כלשהו היא פגיעה מהותיות ובלתי סבירה שעולה כדי פגיעה בזכויות יסוד וזאת שלא בהתאם לפסקת ההגבלה - דבר המהווה עילה להתערבות בג"צ לפסילת החוק. עמדת משרד המשפטים, כפי שצוין בעתירה, היתה כי יש לאפשר הצמדה למנגנון חלופי כלשהו - למשל הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבניה, תוך הבהרה שאיסור על מנגנון הצמדה כלשהו הוא בלתי חוקתי בעליל. 

• עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
• הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

העותרות מציגות את עמדת משרד המשפטים ולצידה עמדות של פרופסורים למשפטים וכן עמדתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ארז קמיניץ, שתומכות לטעמן של העותרות בביקורת על החוק, על עיתויו האומלל ועל התוצאה האפשרית שלו של עלייה במחירי הדיור. 

בעתירה נטען כי התשלומים בעסקת רכישת דירה נפרסים על פני מספר שנים, וכי אין שום עסקת תשלומים במשק שלא כוללת בתוכה רכיב של הצמדה ו/או ריבית שמשלם הקונה למוכר.

ההתאחדות והקרן טוענות כי בתיקון נכללת התערבות פסולה, בוטה וחסרת תקדים של המחוקק הראשי בחופש החוזים ובחופש ההתקשרות של קבלנים ורוכשי דירות, לצד פגיעה בזכות הקניין וחופש העיסוק של קבלנים במסגרת התקשרותם עם רוכשי דירות ומשרדים.

עוד מצוין בעתירה כי אחת הבעיות המרכזיות העולות במסגרת העתירה, היא הרטרואקטיביות שחלה גם על דירות במסגרת פרויקטים של "מחיר בהנחה", "מחיר למשתכן", "מחיר מופחת" ופרויקטים של "מחיר מטרה", שההסכמים לגביהם נחתמו עם רשות מקרקעי ישראל זמן רב לפני כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, למרות שההסכמים עם רוכשי הדירות טרם נחתמו. במסגרת זו, ההתאחדות והקרן מסבירות בעתירה כי בהסכמים אלו התחייבו הקבלנים למחיר מכירה לרוכשים על בסיס מצג של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל לפיו הם יוכלו להוסיף הפרשי הצמדה למחיר הדירה - כפי שניסחו זאת משרד השיכון ורמ"י במסמכי המכרז שפרסמו לקבלנים. "אין מחלוקת, כי המדינה אשר התקשרה עם הקבלנים בהסכמים אלה, היא זו ששינתה (בכובע כמחוקק) את כללי המשחק", נכתב.

הבעיה החוקתית מתחדדת, נטען בעתירה, לאור העובדה שהמדינה בעצמה דורשת כי התשלומים שקבלנים משלמים לה על דמי הפיתוח אותם משרד השיכון גובה בגין עבודה שכבר בוצעה קודם לכן, כמו גם בקשר עם היטלי השבחה לרשויות מקומיות, אגרות וכו', יוצמדו למדד. "דין אחד למדינה ודין אחר לקבלנים", נטען. 

כאמור, פרק חשוב בעתירה מתייחס לתיקון החוק בכל הנוגע לאיחורים ועיכובים במסירה. העותרות טוענות שהשתת אחריות מוחלטת על הקבלנים לכל איחור, ולא משנה מה הגורם לו הינו בלתי סביר ובלתי חוקתי בעליל. "אנו עדים לכך שחלק ניכר מהסיבות לאיחורים במסירת דירה לרוכש הינן בעקבות בירוקרטיה מסורבלת וארוכה ובעקבות איחורים בביצוע פעולות ומתן מענה של הגופים המאשרים, כגון: רשויות מקומיות, חברת חשמל, כיבוי אש, פיקוד העורף, תאגידי המים, משטרה וכיוצ"ב. תזכיר החוק מעניש למעשה את הקבלן על מחדלי הרשויות המקומיות והגופים המאשרים. זאת ועוד, איחורים במסירה נגרמים גם בעקבות מחסור בעובדים, כפי שקורה בעקבות מגפת הקורונה ובעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה שגרמה למחסור חמור בחומרים ומוצרים וגם בעקבות הכשל בנמלי ישראל. משמעות הסעיף המוצע היא הטלת 'סנקציה' על הקבלן עקב נסיבות שאינן בשליטתו. מצב זה אינו סביר ואינו מידתי בשום קנה מידה", נכתב.

.

ראול סרוגו (צילום: יח"צ)

.