אילת - במקום בסיס חיל הים פרויקט דירות ומלונואות
הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה את מתווה פינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ששטחו כ-100 דונם לטובת שיווק קרקע ל-400 יח"ד וכ-600 חדרי מלון בעיר ושטחי תעסוקה ומסחר
בישיבה בעניין אושר מתווה הפינוי של בסיס חיל הים באילת שיאפשר את המשך התפתחות העיר לכיוון דרום וישפר את הקישוריות בין העיר לחוף הים. ההנהלה אישרה כאמור את עקרונות ההסכם שעתיד להיחתם בין רשות מקרקעי ישראל משרד הביטחון ומשרד האוצר, לפינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ואשר קובע כי פינויו של הבסיס ייעשה בהדרגה החל מעוד שנה וחצי ויבוצע ב 4 שלבים.
בסיס חיל הים ממוקם בכניסה הדרומית לעיר אילת על רצועת החוף. הבסיס יושב משני עבריו של כביש 90, כאשר ה"מחנה העליון" ששטחו 83 דונמים ממוקם מערבית לכביש 90 בצמוד לשכונות מגורים, ואילו מזרחית לכביש ממוקמים רציפי החוף המשמשים נמל צבאי ימי על שטח של 72 דונמים. במתווה ההסכם נקבע כי שטח המחנה כולו יצומצם ל-52 דונמים בתחום שטח הנמל הימי דבר שיביא לפינוי כ-20 דונמים על קו החוף על ידי משרד הביטחון, בנוסף ל 83 דונמים שיתפנו כאמור במחנה העליון. כך שבסה"כ יתפנו – 103 דונם. העתקתו ובנייתו מחדש של בסיס חיל הים שנבנה לפני שנים רבות יאפשר את התאמתו לצרכיו העתידיים. במקומו של הבסיס עתידות להיבנות כ- 400 יח"ד למגורים, שטחי תיירות תעסוקה ומסחר.
מימון עלות העתקת הבסיס והתכנסותו שנאמדת בכ-350 מיליון שקל אשר תהיה במשותף על ידי רמ"י ומשרד הביטחון. ההסכם שיחתם יתווסף להסכמים נוספים אותה הובילה בשנים האחרונות רשות מקרקעי ישראל בעיר אילת אשר יוביל לפיתוחה הכלכלי ולצמחיתה של העיר.
- טיסות לאילת בתדירות גדולה יותר - וכמה עולה טיסה?
- נתקלה בדלת השקופה בחנות ושברה את האף - האם מגיע פיצוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "רצועת החוף הדרומית שאורכה 9 ק"מ, אשר נותרה לא מפותחת, הינה הזדמנות יוצאת דופן להעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של אילת ולפיתוחה באמצעות יצירת מרחבי תיירות ונופש, מיזמים מלונאים, מחד והגדלת היצע יחידות הדיור של העיר לשנים הבאות מאידך. זהו צעד נוסף במסגרת מהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים ושינוי יעוד קרקעות שהצבא החזיק בהן לטובת יעול השימוש בהן למטרות אזרחיות להגדלת היצע יחידות הדיור ולמטרות תעסוקה מסחר ותיירות.
"להסכם האסטרטגי שעתיד להיחתם תועלות לכל הצדדים המעורבים. בסיס חיל הים ממוקם כיום במיקום מרכזי בעיר אילת והימצאותו מקשה על המשך התפתחותה של העיר, כך שכעת, עם פינויו תתאפשר הקמת שכונת מגורים איכותית בסמיכות לחוף ולחיבור טוב יותר בין חלקה הצפוני של העיר לחלקה הדרומי. בנוסף, פינוי הבסיס ישפר את הקישוריות שבין העיר לחוף הים ויאפשר גישה קלה יותר לתושבי השכונות הסמוכות לחוף הים מדרום ומצפון לבסיס".
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
בתוך כך, פינוי חלקו המערבי של הבסיס כאמור, יאפשר להרחיב את שכונת שחמון השוכנת בסמוך לחלקו המערבי של הבסיס בכ-400 יח"ד. יחידות הדיור שייבנו בשכונה יהיו אטרקטיביות לאור קירבתן לחוף הים ולמתחם התיירות והבילוי שייבנה בקו החוף ולאור הנוף שישתקף מהן.
בנוסף להרחבת השכונה, בשטח המערבי של הבסיס שצפוי להתפנות, מתוכננים גם שטחי תיירות ותעסוקה אשר יסייעו להמשך צמיחתה הכלכלית של העיר מחד ולהתחדשותו של בסיס חיל הים מאידך.
ההסכם המתגבש הינו המשך שיתוף פעולה חשוב של משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל בהובלתם של אלון יפרח ראש יחידת מתוו"ה במשרד הביטחון ומאיר פרי מנהל אגף בכיר אסטרטגיה ברשות מקרקעי ישראל.
מדובר בהסכם אסטרטגי משמעותי להמשך פיתוחה וצמיחתה של העיר אילת והוא מצטרף לשורה ארוכה של מהלכים אסטרטגיים אותם מובילה הרשות בכל רחבי הארץ לניהול מיטבי של קרקעות המדינה ולהגדלת היצע יח"ד לציבור.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
