יעקב קוינט רמי
צילום: רמי

אילת - במקום בסיס חיל הים פרויקט דירות ומלונואות

רמ"י אישרה את המתווה לפינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ששטחו  כ-100 דונם לטובת  שיווק קרקע ל-400 יח"ד  וכ-600 חדרי מלון בעיר ושטחי תעסוקה ומסחר
מערכת ביזפורטל |

הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה את מתווה פינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ששטחו  כ-100 דונם לטובת  שיווק קרקע ל-400 יח"ד  וכ-600 חדרי מלון בעיר ושטחי תעסוקה ומסחר

 

בישיבה בעניין אושר מתווה הפינוי של בסיס חיל הים באילת שיאפשר את המשך התפתחות העיר לכיוון דרום וישפר את הקישוריות בין העיר לחוף הים. ההנהלה אישרה כאמור  את עקרונות ההסכם שעתיד להיחתם  בין רשות מקרקעי ישראל משרד הביטחון ומשרד האוצר,  לפינוי בסיס חיל הים באילת (זיס)  ואשר קובע כי פינויו של הבסיס ייעשה בהדרגה החל מעוד שנה וחצי ויבוצע ב  4 שלבים.

 

בסיס חיל הים ממוקם בכניסה הדרומית לעיר אילת על רצועת החוף. הבסיס יושב משני עבריו של כביש 90, כאשר ה"מחנה העליון" ששטחו 83 דונמים ממוקם מערבית לכביש 90 בצמוד לשכונות מגורים, ואילו מזרחית לכביש ממוקמים רציפי החוף המשמשים נמל צבאי ימי על שטח של 72 דונמים. במתווה ההסכם נקבע    כי  שטח המחנה כולו  יצומצם ל-52 דונמים בתחום שטח הנמל הימי דבר שיביא לפינוי  כ-20 דונמים על קו החוף על ידי משרד הביטחון, בנוסף ל 83 דונמים שיתפנו כאמור במחנה העליון. כך שבסה"כ יתפנו – 103 דונם.  העתקתו ובנייתו מחדש של  בסיס חיל הים  שנבנה לפני שנים רבות יאפשר את  התאמתו לצרכיו העתידיים. במקומו של הבסיס עתידות להיבנות כ- 400 יח"ד למגורים, שטחי תיירות תעסוקה ומסחר.

 

מימון עלות העתקת הבסיס והתכנסותו שנאמדת בכ-350 מיליון שקל אשר  תהיה במשותף על ידי רמ"י ומשרד הביטחון.  ההסכם  שיחתם  יתווסף להסכמים נוספים אותה הובילה בשנים האחרונות רשות מקרקעי ישראל בעיר אילת  אשר יוביל לפיתוחה הכלכלי ולצמחיתה של העיר.

 

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "רצועת החוף הדרומית שאורכה 9 ק"מ, אשר נותרה לא מפותחת, הינה הזדמנות יוצאת דופן להעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של אילת ולפיתוחה באמצעות יצירת מרחבי תיירות ונופש, מיזמים מלונאים, מחד  והגדלת היצע יחידות הדיור של העיר לשנים הבאות מאידך. זהו צעד נוסף במסגרת מהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים ושינוי  יעוד קרקעות שהצבא החזיק בהן לטובת יעול השימוש בהן למטרות אזרחיות להגדלת היצע יחידות הדיור ולמטרות תעסוקה מסחר ותיירות.

 

"להסכם האסטרטגי  שעתיד להיחתם  תועלות לכל הצדדים המעורבים. בסיס חיל הים ממוקם כיום במיקום מרכזי בעיר אילת והימצאותו מקשה על המשך התפתחותה של העיר, כך שכעת, עם פינויו תתאפשר הקמת שכונת מגורים איכותית בסמיכות לחוף ולחיבור טוב יותר בין חלקה הצפוני של העיר לחלקה הדרומי. בנוסף, פינוי הבסיס ישפר את הקישוריות שבין העיר לחוף הים ויאפשר גישה קלה יותר לתושבי השכונות הסמוכות לחוף הים מדרום ומצפון לבסיס".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בתוך כך, פינוי חלקו המערבי של הבסיס כאמור, יאפשר להרחיב את שכונת שחמון השוכנת בסמוך לחלקו המערבי של הבסיס בכ-400 יח"ד. יחידות הדיור שייבנו בשכונה יהיו אטרקטיביות לאור קירבתן לחוף הים ולמתחם התיירות והבילוי שייבנה בקו החוף ולאור הנוף שישתקף מהן.

בנוסף להרחבת השכונה, בשטח המערבי של הבסיס שצפוי להתפנות, מתוכננים גם שטחי תיירות ותעסוקה אשר יסייעו להמשך צמיחתה הכלכלית של העיר מחד ולהתחדשותו של בסיס חיל הים מאידך.

                                                                                                           

ההסכם המתגבש הינו המשך שיתוף פעולה חשוב של משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל בהובלתם של אלון יפרח ראש יחידת מתוו"ה במשרד הביטחון ומאיר פרי מנהל אגף בכיר אסטרטגיה ברשות מקרקעי ישראל.

מדובר בהסכם אסטרטגי משמעותי להמשך פיתוחה וצמיחתה של העיר אילת והוא מצטרף לשורה ארוכה של מהלכים אסטרטגיים  אותם מובילה הרשות בכל רחבי הארץ לניהול מיטבי של קרקעות המדינה ולהגדלת היצע יח"ד לציבור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.