יעקב קוינט רמי
צילום: רמי

אילת - במקום בסיס חיל הים פרויקט דירות ומלונואות

רמ"י אישרה את המתווה לפינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ששטחו  כ-100 דונם לטובת  שיווק קרקע ל-400 יח"ד  וכ-600 חדרי מלון בעיר ושטחי תעסוקה ומסחר
מערכת ביזפורטל |

הנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אישרה את מתווה פינוי בסיס חיל הים באילת (זיס) ששטחו  כ-100 דונם לטובת  שיווק קרקע ל-400 יח"ד  וכ-600 חדרי מלון בעיר ושטחי תעסוקה ומסחר

 

בישיבה בעניין אושר מתווה הפינוי של בסיס חיל הים באילת שיאפשר את המשך התפתחות העיר לכיוון דרום וישפר את הקישוריות בין העיר לחוף הים. ההנהלה אישרה כאמור  את עקרונות ההסכם שעתיד להיחתם  בין רשות מקרקעי ישראל משרד הביטחון ומשרד האוצר,  לפינוי בסיס חיל הים באילת (זיס)  ואשר קובע כי פינויו של הבסיס ייעשה בהדרגה החל מעוד שנה וחצי ויבוצע ב  4 שלבים.

 

בסיס חיל הים ממוקם בכניסה הדרומית לעיר אילת על רצועת החוף. הבסיס יושב משני עבריו של כביש 90, כאשר ה"מחנה העליון" ששטחו 83 דונמים ממוקם מערבית לכביש 90 בצמוד לשכונות מגורים, ואילו מזרחית לכביש ממוקמים רציפי החוף המשמשים נמל צבאי ימי על שטח של 72 דונמים. במתווה ההסכם נקבע    כי  שטח המחנה כולו  יצומצם ל-52 דונמים בתחום שטח הנמל הימי דבר שיביא לפינוי  כ-20 דונמים על קו החוף על ידי משרד הביטחון, בנוסף ל 83 דונמים שיתפנו כאמור במחנה העליון. כך שבסה"כ יתפנו – 103 דונם.  העתקתו ובנייתו מחדש של  בסיס חיל הים  שנבנה לפני שנים רבות יאפשר את  התאמתו לצרכיו העתידיים. במקומו של הבסיס עתידות להיבנות כ- 400 יח"ד למגורים, שטחי תיירות תעסוקה ומסחר.

 

מימון עלות העתקת הבסיס והתכנסותו שנאמדת בכ-350 מיליון שקל אשר  תהיה במשותף על ידי רמ"י ומשרד הביטחון.  ההסכם  שיחתם  יתווסף להסכמים נוספים אותה הובילה בשנים האחרונות רשות מקרקעי ישראל בעיר אילת  אשר יוביל לפיתוחה הכלכלי ולצמחיתה של העיר.

 

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "רצועת החוף הדרומית שאורכה 9 ק"מ, אשר נותרה לא מפותחת, הינה הזדמנות יוצאת דופן להעצמת הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי של אילת ולפיתוחה באמצעות יצירת מרחבי תיירות ונופש, מיזמים מלונאים, מחד  והגדלת היצע יחידות הדיור של העיר לשנים הבאות מאידך. זהו צעד נוסף במסגרת מהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים ושינוי  יעוד קרקעות שהצבא החזיק בהן לטובת יעול השימוש בהן למטרות אזרחיות להגדלת היצע יחידות הדיור ולמטרות תעסוקה מסחר ותיירות.

 

"להסכם האסטרטגי  שעתיד להיחתם  תועלות לכל הצדדים המעורבים. בסיס חיל הים ממוקם כיום במיקום מרכזי בעיר אילת והימצאותו מקשה על המשך התפתחותה של העיר, כך שכעת, עם פינויו תתאפשר הקמת שכונת מגורים איכותית בסמיכות לחוף ולחיבור טוב יותר בין חלקה הצפוני של העיר לחלקה הדרומי. בנוסף, פינוי הבסיס ישפר את הקישוריות שבין העיר לחוף הים ויאפשר גישה קלה יותר לתושבי השכונות הסמוכות לחוף הים מדרום ומצפון לבסיס".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בתוך כך, פינוי חלקו המערבי של הבסיס כאמור, יאפשר להרחיב את שכונת שחמון השוכנת בסמוך לחלקו המערבי של הבסיס בכ-400 יח"ד. יחידות הדיור שייבנו בשכונה יהיו אטרקטיביות לאור קירבתן לחוף הים ולמתחם התיירות והבילוי שייבנה בקו החוף ולאור הנוף שישתקף מהן.

בנוסף להרחבת השכונה, בשטח המערבי של הבסיס שצפוי להתפנות, מתוכננים גם שטחי תיירות ותעסוקה אשר יסייעו להמשך צמיחתה הכלכלית של העיר מחד ולהתחדשותו של בסיס חיל הים מאידך.

                                                                                                           

ההסכם המתגבש הינו המשך שיתוף פעולה חשוב של משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל בהובלתם של אלון יפרח ראש יחידת מתוו"ה במשרד הביטחון ומאיר פרי מנהל אגף בכיר אסטרטגיה ברשות מקרקעי ישראל.

מדובר בהסכם אסטרטגי משמעותי להמשך פיתוחה וצמיחתה של העיר אילת והוא מצטרף לשורה ארוכה של מהלכים אסטרטגיים  אותם מובילה הרשות בכל רחבי הארץ לניהול מיטבי של קרקעות המדינה ולהגדלת היצע יח"ד לציבור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט מטרופולין
צילום: 3d vision

יוזמות נדל"ן רוכשת שליטה בפרויקטים של איציק תשובה בנתניה

החברות מגדילות את השותפות כך שיוזמות תחזיק 51% ב-8 חברות פרטיות עם עשרות פרויקטים למגורים, מסחר ונכסים מניבים; במסגרת ההסכם תשובה ימשיך לנהל את הפרויקטים ויקבל דמי ייזום וניהול בהיקף של 50 מיליון שקל

צלי אהרון |

קבוצת יוזמות פיתוח נדל"ן וחברת איציק תשובה מעמיקות את שיתוף הפעולה ביניהן, במהלך שמרחיב משמעותית את היקף הפעילות המשותפת ועוברים לשליטה משותפת של שתי החברות. במסגרת ההסכם החדש, יוזמות צפויה לרכוש 51% מההון שמחזיקה קבוצת תשובה ב-8 חברות פרטיות, שבבעלותן החזקה בכ-30 חברות פרויקט הפועלות בעיר נתניה ובסביבתה. מדובר במתחמים הכוללים מגדלי מגורים, שטחי מסחר, משרדים ונכסים מניבים, לצד זכויות בקרקעות בהרצליה, הרצליה פיתוח ונתניה.

יש כאן שלושה פרויקטים מרכזיים שכבר נמצאים בשלב מתקדם יחסית: פרויקט ברחוב ירושלים בנתניה, פרויקט נוסף בשדרות ויצמן, ופרויקט שלישי ברחוב ז'בוטינסקי. בשלושת המתחמים נחתמו עד כה הסכמי התחדשות עירונית עם למעלה מ־90% מבעלי הזכויות, מה שמקדם אותם לעבר שלבי תכנון ורישוי מפורטים. בסך הכול, שלושת הפרויקטים כוללים פוטנציאל לבניית כ-333 דירות חדשות, לצד כ-920 מ"ר שטחי מסחר וכ-730 מ"ר שיועדו לשימוש ציבורי עבור עיריית נתניה. על פי הערכות החברות, היקף המכירות הצפוי בשלושת הפרויקטים עומד על כ-698 מיליון שקל, כאשר חלקה של יוזמות צפוי לעמוד על כ־178 מיליון שקל מכירות ורווח של כ-26 מיליון שקל.

העסקה החדשה מגיעה בהמשך לעסקה קודמת שעליה הודיעו הצדדים לפני כחודשיים, שבה חברו לשותפות ב-4 פרויקטים נוספים בנתניה בהיקף של כ-575 דירות ותחזית מכירות של כ־1.2 מיליארד שקל. כלומר, במקום שותפות נקודתית בפרויקטים בודדים, יוזמות נכנסת לעמדת שליטה רוחבית ברוב הפעילות היזמית של קבוצת תשובה באזור, תוך יצירת מבנה אחיד לניהול, תכנון, מימון וביצוע. מבחינת שתי החברות, מדובר בתהליך הדרגתי שבו הן מייצרות מודל שותפות ארוך טווח ולא מהלך חד־פעמי.

בנוסף, יוזמות תישא גם בעלויות ההון העצמי הנדרשות לקידום ולמימון הפרויקטים. המשמעות היא שהחברה תעמיד את חלקה במימון ותוביל את ההיבטים הכלכליים של הפרויקטים, בעוד קבוצת תשובה תמשיך לפעול כחברת ייזום וביצוע ותלווה את הפרויקטים עד מסירתם. מנגנון התגמול במסגרת ההסכם קובע כי קבוצת תשובה תקבל דמי ייזום וניהול בהיקף כולל של 50 מיליון שקל בתוספת מע"מ, אשר ישולמו בארבעה תשלומים שנתיים שווים.

ההסכם כולל גם תקופת בדיקת נאותות (Due Diligence) בהיקף של 90 ימים, עם אפשרות להארכה, שבמהלכה תבחן יוזמות כל פרויקט בנפרד. החברה תוכל לבחור אילו מהפרויקטים לכלול במסגרת העסקה, ובלבד שהיקף הפעילות הכולל לא יפחת מ-80% מהפעילות הקיימת של חברת תשובה. מנגנון זה מספק ליוזמות גמישות יחסית בבחינת ההיתכנות התכנונית, המשפטית והכלכלית של כל פרויקט, ומאפשר לה להתאים את סל הפרויקטים לרמת הסיכון שהיא מוכנה לשאת. בנוסף, הצדדים הסכימו על זכות הצטרפות הדדית לפרויקטים עתידיים לתקופה של 18 חודשים החל ממרץ 2026.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?