סנטר1
צילום: גוגל

נושי חפציבה כמעט מכרו נכס ב-12 מיליון שקל, בפועל הנכס שווה 36 מיליון שקל

עורכי הדין של אגרות החוב של חפציבה לצד המנהל המיוחד והמשקיף מטעם אגרות החוב, הצליחו למנוע מכירה של נכס  - גג השקם בירושלים ב-12 מיליון שקל ולמכור את הנכס ב-36 מיליון שקל - הנה השתלשלות העניינים (הבלתי נתפסת)
מורן ישעיהו | (10)

13 שנה עברו מאז חפציבה, קבוצת חברות הנדל"ן של בועז יונה, קרסה. יונה ברח לרומניה, והתברר כי מה שהוצג בדוחות של החברות הציבוריות לא היה נכון - החברה היתה בברוך פיננסי גדול, בשעה שהדוחות סיפרו סיפור אחר לחלוטין. בנוסף, היו כספים שעברו מחברה לחברה, מכיס לכיס, ובסוף נחתו בכיס של יונה. כלומר, הונאה על גבי הונאה.

מי שילם את המחיר? כמובן - מחזיקי המניות ומחזיקי האג"ח של החברות בקבוצה. בעלי המניות לא ראו שקל, מחזיקי החוב דווקא קיבלו, כתלות בסדרת האג"ח ובחברה עצמה. אגב, יש דווקא מחזיקי אג"ח שהרוויחו הרבה. איך זה יכול להיות? הבורסה קיימה ימי מסחר בודדים באגרות חוב לפני הפסקת מסחר מוחלטת. בשלב הזה, גופים גדולים מיהרו למכור כדי לא להישאר עם ניירות לא סחירים במשך שנים.

כמו כן, היו אגרות חוב שירדו לרמת מחיר של אגורות בודדות. זה היה נמוך מדי - בכל זאת יש נכסים בחברות, ויש גם שעבודים חזקים יותר על חלק מסדרות האג"ח. בשורה התחתונה, מחזיקי האג"ח שקנו במחיר מלא כמובן הפסידו, אבל מי שהשכיל לקנות בכמה אגורות (ועשה את החשבון כמו שצריך לצד בחינת הסיכונים) עשה רווחים שלא ייאמנו - יש אגרות חוב שהחזירו פי 7 מההשקעה וזה עוד לא נגמר. 

איך נפלה חפציבה?

יש הרבה אשמים בנפילה של חפציבה. בראש וראשונה יונה עצמו, אבל לא רק - יש הנהלה של חברות, יש דירקטוריון, יש רואי חשבון - אבל אף אחד לא ראה, לא שמע ובטח לא התריע.

המנהל המיוחד עו"ד יצחק מולכו מנסה לקבל כמה שיותר מכל המעורבים כדי להעשיר את קופת הנושים. הוא מצליח, אבל לנושים זה עולה המון כסף - שכר הטרחה שלו בשמיים (גם ביחס לשכר הטרחה של עורכי הדין של הנאמן למחזיקי האג"ח והמעורבים האחרים).

הכספים שמגיעים לקופה הם גם מימוש של נכסים וגם מתביעות נגד מעורבים בפרשה. ממש לאחרונה התעשרה הקופה ב-36 מיליון שקל ממימוש נכס - גג השקם בירושלים, בזכות התעקשות של המנהל המיוחד מולכו (באמצעות עו"ד יעקב מלצר), הכנ"ר (באמצעות עו"ד ציפי סלומון) בזכות עורכי הדין של נאמני האג"ח (הרמטיק ומשמרת) עדי פיגל ודוד פרץ, ובזכות המשקיף מטעם אגרות החוב - אדוארד קלר. 

הסיפור שלא ייאמן - ערנות של עורכי הדין מנעה נזק של עשרות מיליונים

הסיפור מתחיל ב-2006. אז רכשה חפציבה במסגרת מכרז את גג בניין השקם (לשעבר). מדובר בנכס שנמצא בסמוך לתחנה המרכזית ולבנייני האומה בכניסה לעיר. הוא כולל זכויות בנייה על גג השקם, בהן זכתה חפציבה דרך מכרז אך לא הספיקה לממשן.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הנכס הוצע למכירה, היה מו"מ ממושך, כשלבסוף נסגרה עסקת מכירה בתמורה לכ-12 מיליון שקל. העסקה הזו ב-2018 היתה שנים לאחר ההתדיינות האחרונה בתיק. מבלי להיכנס לעובי הקורה, נקבע כי 40% מהנכס יהיה בידי נושים אחרים (שטענו לזכויות בנכס), כך שהתמורה לקופת הנשייה לרבות מחזיקי החוב ובנק הפועלים (הנושה העיקרי) היתה אמורה להיות בסדר גודל של כ-7-8 מיליון שקל. 

בנק הפועלים עמד מאחורי העסקה עם כונס נכסים מטעמו, ונראה היה שהיא הולכת להיסגר. המנהל המיוחד ומשרד עורכי הדין פיגל פרץ, התנגדו לעסקה וערערו, אלא שהערעור לא התקבל, והם נאלצו לעלות לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי אין הערכת שמאי. העליון מסרב לעכב את ביצוע פסק הדין, וביוני 2019 כונס הנכסים מבקש שוב לעכב את ההליכים ובית המשפט מסרב.

כונס הנכס של חפציבה ג'רוזלם, אילן שביט־שטריקס לצד עו"ד חן אמסטר, מתחילים בהליך של התמחרות, אך בחודש דצמבר 2019 גורם שקשור לרוכשת - סנטר1 מבקש לעכב את ההתמחרות. עורך הדין של נאמן האג"ח מתנגד לעיכוב ההתמחרות, אך בית המשפט מאפשר את ההתמחרות. השופט אלכסנדר רון עצר את העסקה. ולבסוף - כונס הנכסים קיבל מחיר של 36 מיליון שקל על הנכס. בשלב הזה, כבר ברור שהמחיר שנקבע לפני כן אינו כלכלי או הגיוני. אז מדוע בנק הפועלים דחף לעסקה? לא ברור.

בשורה התחתונה, ניתן לומר שמדובר במזל גדול לנושים - העסקה עוכבה, עד שלבסוף התברר שאכן הנכס שווה הרבה יותר - פי 3, לצד רווח לקופת הנשייה - לבנק הפועלים ולמחזיקי האג"ח. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    תכלס 16/01/2020 22:58
    הגב לתגובה זו
    ובועז נשדד..בגלל שטויות קטנות
  • 8.
    זה לא המקרה הראשון שעו"ד עושים שיתוף פעולה עם הקונה (ל"ת)
    רמאות 16/01/2020 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ElyP 16/01/2020 08:40
    הגב לתגובה זו
    איך נפלה חפציבה? "יש הרבה אשמים בנפילה של חפציבה. בראש וראשונה יונה עצמו, אבל לא רק - יש הנהלה של חברות, יש דירקטוריון, יש רואי חשבון - אבל אף אחד לא ראה, לא שמע ובטח לא התריע." בנק לאומי אשם לא פחות בקריסת החברות הציבוריות ורשויות המשפט ורשות ני"ע לא עושות כלום. דיל מולכו-בנק לאומי-רשויות?
  • 6.
    ומה לגבי פיצוי לרוכשי דירות שלא הושלמו מהחברה? (ל"ת)
    פס"ד 16/01/2020 03:59
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מישהו ניסה לעשות קומבינה ובית המשפט נתן ידו לדבר. (ל"ת)
    אלמוג 16/01/2020 01:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קו 15/01/2020 17:24
    הגב לתגובה זו
    הכל רקבון ושחיתות
  • לא רקבון, זלזול (ל"ת)
    ElyP 16/01/2020 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שולתתתתת 15/01/2020 16:21
    הגב לתגובה זו
    כך שלהבא לא יטעו.בנוסף, חקירה מי ניסה למנוע את השמאי וההתמחרות ומדוע?
  • 2.
    מדינה בהפרעה (ל"ת)
    zev101 15/01/2020 15:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד העם 15/01/2020 14:57
    הגב לתגובה זו
    הם מהווים חותמת גומי של בעלי תפקיד.
פרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיטפרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיט
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן

זוכרים את מבצעי 80/20? הרוכשים מתחילים לבטל עסקות - ירידת מחיר הדירה הופכת את העסקה ללא משתלמת; שנת 2026 תהיה שנת המבחן לעסקאות האלו; בינתיים - ההיצע גדול על הביקוש, המחירים יורדים; על התחלות הבנייה, גמר הבנייה וסימנים להמשך ירידת המחירים; וגם - מה עשוי לגרום לעלייה במחירים?

אדיר בן עמי |

מחירי הדירות בירידה. על פי הלמ"ס המחירים יורדים כבר 8 חודשים ברציפות. סיכוי מאוד גבוה שהירידות ימשכו. ראשית, הנתונים של הלמ"ס בעיכוב של כחודשיים וחצי ומהשטח אפשר להבין שהמחירים ממשיכים לרדת. שנית, כל הנתונים על שוק הדירות מרמזים על היצע גדל מול ביקוש שנמוך ממנו, כלומר - עודף היצע שלוקח את המחירים למטה. בשטח רואים ירידת מחירים של אפילו 10% מתחילת השנה, בלמ"ס מצביעים על תל אביב כמקום שבו הירידה בולטת ביותר- קצב שנתי של כ-9%. השאלה הגדולה - לאן הולכים מכאן, ואיך תראה 2026?

נתחיל בנתונים. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני התחלות הבנייה ונתון סיום הבנייה. גם הנתונים האלו מלמדים על היצע גבוה בבנייה לצד ביקוש מתון יותר. נתוני הלמ"ס מראים כי ב-12 החודשים עד ספטמבר החלה בנייתן של כ-76 אלף דירות נטו, לאחר ניכוי הריסות בהתחדשות עירונית. מספר זה עולה על תוספת משקי הבית השנתית הממוצעת של כ-55 אלף דירות. וצריך לדבר על הפיל שבחדר - הגירה.

על פי ההערכות היתה הגירה שלילית מאזור המרכז של כ-40 אלף איש נטו, בערך 10 אלף דירות שנוספו להיצע הדירות. זה בעצם מלמד שהפער בין ההיצע הגדול לביקוש אפילו גדול יותר. 

נתון שני שמלמד על הכיוון - קבלנים משתמשים בהטבות מימון כדי לשמור על קצב מכירות. חלקם מציעים ריבית 0% על משכנתה ל-10-20שנים, או הלוואות ללא ריבית עד מיליון שקל לעשר שנים, שחוסכות כ-50-60 אלף שקל בשנה לרוכש. מבצעי תשלום נמוך ראשוני כמו 10%/90% פחות יעילים כעת בגלל המגבלות של בנק ישראל, והמעבר להצעות דחיית תשלומים נרחבת יותר בולט, בעיקר בפריפריה אבל לא רק. מדובר על מבצעים בסגנון - כנסו עכשיו שלמו עוד שנה. כנסו, ריבית המשכנתא עלינו ל-10 שנים ועוד. הנה דוגמה:  הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

גמר הבנייה עמד על 58 אלף דירות ב-12 החודשים האחרונים, עלייה של 4% מהתקופה הקודמת. אז ההתחלות מגיעות כאמור ל-76 אלף, גמר הבנייה 58, זה אומר שהמלאי דירות בתהליך גדל, ונזכיר שיש כ-84 אלף דירות במלאי שעדיין לא נמכרו וזו כמות ששקולה בערך לשנה וחצי.   

פרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיטפרויקט נדל" בגבעת שמואל במימון מכלול מימון נדל"ן קבוצ יובלים, ללא קרדיט
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן

זוכרים את מבצעי 80/20? הרוכשים מתחילים לבטל עסקות - ירידת מחיר הדירה הופכת את העסקה ללא משתלמת; שנת 2026 תהיה שנת המבחן לעסקאות האלו; בינתיים - ההיצע גדול על הביקוש, המחירים יורדים; על התחלות הבנייה, גמר הבנייה וסימנים להמשך ירידת המחירים; וגם - מה עשוי לגרום לעלייה במחירים?

אדיר בן עמי |

מחירי הדירות בירידה. על פי הלמ"ס המחירים יורדים כבר 8 חודשים ברציפות. סיכוי מאוד גבוה שהירידות ימשכו. ראשית, הנתונים של הלמ"ס בעיכוב של כחודשיים וחצי ומהשטח אפשר להבין שהמחירים ממשיכים לרדת. שנית, כל הנתונים על שוק הדירות מרמזים על היצע גדל מול ביקוש שנמוך ממנו, כלומר - עודף היצע שלוקח את המחירים למטה. בשטח רואים ירידת מחירים של אפילו 10% מתחילת השנה, בלמ"ס מצביעים על תל אביב כמקום שבו הירידה בולטת ביותר- קצב שנתי של כ-9%. השאלה הגדולה - לאן הולכים מכאן, ואיך תראה 2026?

נתחיל בנתונים. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני התחלות הבנייה ונתון סיום הבנייה. גם הנתונים האלו מלמדים על היצע גבוה בבנייה לצד ביקוש מתון יותר. נתוני הלמ"ס מראים כי ב-12 החודשים עד ספטמבר החלה בנייתן של כ-76 אלף דירות נטו, לאחר ניכוי הריסות בהתחדשות עירונית. מספר זה עולה על תוספת משקי הבית השנתית הממוצעת של כ-55 אלף דירות. וצריך לדבר על הפיל שבחדר - הגירה.

על פי ההערכות היתה הגירה שלילית מאזור המרכז של כ-40 אלף איש נטו, בערך 10 אלף דירות שנוספו להיצע הדירות. זה בעצם מלמד שהפער בין ההיצע הגדול לביקוש אפילו גדול יותר. 

נתון שני שמלמד על הכיוון - קבלנים משתמשים בהטבות מימון כדי לשמור על קצב מכירות. חלקם מציעים ריבית 0% על משכנתה ל-10-20שנים, או הלוואות ללא ריבית עד מיליון שקל לעשר שנים, שחוסכות כ-50-60 אלף שקל בשנה לרוכש. מבצעי תשלום נמוך ראשוני כמו 10%/90% פחות יעילים כעת בגלל המגבלות של בנק ישראל, והמעבר להצעות דחיית תשלומים נרחבת יותר בולט, בעיקר בפריפריה אבל לא רק. מדובר על מבצעים בסגנון - כנסו עכשיו שלמו עוד שנה. כנסו, ריבית המשכנתא עלינו ל-10 שנים ועוד. הנה דוגמה:  הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

גמר הבנייה עמד על 58 אלף דירות ב-12 החודשים האחרונים, עלייה של 4% מהתקופה הקודמת. אז ההתחלות מגיעות כאמור ל-76 אלף, גמר הבנייה 58, זה אומר שהמלאי דירות בתהליך גדל, ונזכיר שיש כ-84 אלף דירות במלאי שעדיין לא נמכרו וזו כמות ששקולה בערך לשנה וחצי.