נושי חפציבה כמעט מכרו נכס ב-12 מיליון שקל, בפועל הנכס שווה 36 מיליון שקל
13 שנה עברו מאז חפציבה, קבוצת חברות הנדל"ן של בועז יונה, קרסה. יונה ברח לרומניה, והתברר כי מה שהוצג בדוחות של החברות הציבוריות לא היה נכון - החברה היתה בברוך פיננסי גדול, בשעה שהדוחות סיפרו סיפור אחר לחלוטין. בנוסף, היו כספים שעברו מחברה לחברה, מכיס לכיס, ובסוף נחתו בכיס של יונה. כלומר, הונאה על גבי הונאה.
מי שילם את המחיר? כמובן - מחזיקי המניות ומחזיקי האג"ח של החברות בקבוצה. בעלי המניות לא ראו שקל, מחזיקי החוב דווקא קיבלו, כתלות בסדרת האג"ח ובחברה עצמה. אגב, יש דווקא מחזיקי אג"ח שהרוויחו הרבה. איך זה יכול להיות? הבורסה קיימה ימי מסחר בודדים באגרות חוב לפני הפסקת מסחר מוחלטת. בשלב הזה, גופים גדולים מיהרו למכור כדי לא להישאר עם ניירות לא סחירים במשך שנים.
כמו כן, היו אגרות חוב שירדו לרמת מחיר של אגורות בודדות. זה היה נמוך מדי - בכל זאת יש נכסים בחברות, ויש גם שעבודים חזקים יותר על חלק מסדרות האג"ח. בשורה התחתונה, מחזיקי האג"ח שקנו במחיר מלא כמובן הפסידו, אבל מי שהשכיל לקנות בכמה אגורות (ועשה את החשבון כמו שצריך לצד בחינת הסיכונים) עשה רווחים שלא ייאמנו - יש אגרות חוב שהחזירו פי 7 מההשקעה וזה עוד לא נגמר.
איך נפלה חפציבה?
יש הרבה אשמים בנפילה של חפציבה. בראש וראשונה יונה עצמו, אבל לא רק - יש הנהלה של חברות, יש דירקטוריון, יש רואי חשבון - אבל אף אחד לא ראה, לא שמע ובטח לא התריע.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהל המיוחד עו"ד יצחק מולכו מנסה לקבל כמה שיותר מכל המעורבים כדי להעשיר את קופת הנושים. הוא מצליח, אבל לנושים זה עולה המון כסף - שכר הטרחה שלו בשמיים (גם ביחס לשכר הטרחה של עורכי הדין של הנאמן למחזיקי האג"ח והמעורבים האחרים).
הכספים שמגיעים לקופה הם גם מימוש של נכסים וגם מתביעות נגד מעורבים בפרשה. ממש לאחרונה התעשרה הקופה ב-36 מיליון שקל ממימוש נכס - גג השקם בירושלים, בזכות התעקשות של המנהל המיוחד מולכו (באמצעות עו"ד יעקב מלצר), הכנ"ר (באמצעות עו"ד ציפי סלומון) בזכות עורכי הדין של נאמני האג"ח (הרמטיק ומשמרת) עדי פיגל ודוד פרץ, ובזכות המשקיף מטעם אגרות החוב - אדוארד קלר.
הסיפור שלא ייאמן - ערנות של עורכי הדין מנעה נזק של עשרות מיליונים
הסיפור מתחיל ב-2006. אז רכשה חפציבה במסגרת מכרז את גג בניין השקם (לשעבר). מדובר בנכס שנמצא בסמוך לתחנה המרכזית ולבנייני האומה בכניסה לעיר. הוא כולל זכויות בנייה על גג השקם, בהן זכתה חפציבה דרך מכרז אך לא הספיקה לממשן.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
הנכס הוצע למכירה, היה מו"מ ממושך, כשלבסוף נסגרה עסקת מכירה בתמורה לכ-12 מיליון שקל. העסקה הזו ב-2018 היתה שנים לאחר ההתדיינות האחרונה בתיק. מבלי להיכנס לעובי הקורה, נקבע כי 40% מהנכס יהיה בידי נושים אחרים (שטענו לזכויות בנכס), כך שהתמורה לקופת הנשייה לרבות מחזיקי החוב ובנק הפועלים (הנושה העיקרי) היתה אמורה להיות בסדר גודל של כ-7-8 מיליון שקל.
בנק הפועלים עמד מאחורי העסקה עם כונס נכסים מטעמו, ונראה היה שהיא הולכת להיסגר. המנהל המיוחד ומשרד עורכי הדין פיגל פרץ, התנגדו לעסקה וערערו, אלא שהערעור לא התקבל, והם נאלצו לעלות לערכאה גבוהה יותר, בטענה כי אין הערכת שמאי. העליון מסרב לעכב את ביצוע פסק הדין, וביוני 2019 כונס הנכסים מבקש שוב לעכב את ההליכים ובית המשפט מסרב.
כונס הנכס של חפציבה ג'רוזלם, אילן שביט־שטריקס לצד עו"ד חן אמסטר, מתחילים בהליך של התמחרות, אך בחודש דצמבר 2019 גורם שקשור לרוכשת - סנטר1 מבקש לעכב את ההתמחרות. עורך הדין של נאמן האג"ח מתנגד לעיכוב ההתמחרות, אך בית המשפט מאפשר את ההתמחרות. השופט אלכסנדר רון עצר את העסקה. ולבסוף - כונס הנכסים קיבל מחיר של 36 מיליון שקל על הנכס. בשלב הזה, כבר ברור שהמחיר שנקבע לפני כן אינו כלכלי או הגיוני. אז מדוע בנק הפועלים דחף לעסקה? לא ברור.
בשורה התחתונה, ניתן לומר שמדובר במזל גדול לנושים - העסקה עוכבה, עד שלבסוף התברר שאכן הנכס שווה הרבה יותר - פי 3, לצד רווח לקופת הנשייה - לבנק הפועלים ולמחזיקי האג"ח.
- 9.תכלס 16/01/2020 22:58הגב לתגובה זוובועז נשדד..בגלל שטויות קטנות
- 8.זה לא המקרה הראשון שעו"ד עושים שיתוף פעולה עם הקונה (ל"ת)רמאות 16/01/2020 08:55הגב לתגובה זו
- 7.ElyP 16/01/2020 08:40הגב לתגובה זואיך נפלה חפציבה? "יש הרבה אשמים בנפילה של חפציבה. בראש וראשונה יונה עצמו, אבל לא רק - יש הנהלה של חברות, יש דירקטוריון, יש רואי חשבון - אבל אף אחד לא ראה, לא שמע ובטח לא התריע." בנק לאומי אשם לא פחות בקריסת החברות הציבוריות ורשויות המשפט ורשות ני"ע לא עושות כלום. דיל מולכו-בנק לאומי-רשויות?
- 6.ומה לגבי פיצוי לרוכשי דירות שלא הושלמו מהחברה? (ל"ת)פס"ד 16/01/2020 03:59הגב לתגובה זו
- 5.מישהו ניסה לעשות קומבינה ובית המשפט נתן ידו לדבר. (ל"ת)אלמוג 16/01/2020 01:23הגב לתגובה זו
- 4.קו 15/01/2020 17:24הגב לתגובה זוהכל רקבון ושחיתות
- לא רקבון, זלזול (ל"ת)ElyP 16/01/2020 08:40הגב לתגובה זו
- 3.שולתתתתת 15/01/2020 16:21הגב לתגובה זוכך שלהבא לא יטעו.בנוסף, חקירה מי ניסה למנוע את השמאי וההתמחרות ומדוע?
- 2.מדינה בהפרעה (ל"ת)zev101 15/01/2020 15:46הגב לתגובה זו
- 1.אחד העם 15/01/2020 14:57הגב לתגובה זוהם מהווים חותמת גומי של בעלי תפקיד.

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
