כיצד השתלטו הסינים על מכרזי התשתית הגדולים בארץ?
השתלטות סינית? הקבלנים טוענים לפגיעה של תאגידים סיניים בחברות המקומיות וקוראים לחשב הכללי (החשכ"ל) להסדיר את השתתפות החברות בבעלות גורמים בממשל הסיני במכרזי תשתיות אסטרטגיים.
בפנייה שהעבירה התאחדות בוני הארץ לחשכ"ל, טענו לפגיעה קשה באינטרס הציבורי בעקבות הימנעות הוועדה לצמצום הריכוזיות מהחלת חוק הריכוזיות על תאגידים סיניים, התורמת לריכוז כוח משמעותי בידי גורמים זרים וגורמת, בין היתר, לפגיעה בתאגידים ישראליים המתחרים מול אותם גורמים שחסינים למעשה מהוראות חוק הריכוזיות.
לפיכך, ביקשו מהחשכ"ל להיכנס לעובי הקורה ולבחון את ההשלכות במכרזים לפרויקטים של תשתיות חיוניות בישראל, שלטענת הקבלנים מגיעה להיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. "אנו קוראים לממשלת ישראל לנהל בצורה מושכלת ובאור השמש את היחסים המורכבים עם ממשלת סין, בצורה שתדע להגן על השוק המקומי ועובדיו. חשוב שהידע והניסיון יישאר בארץ וישמש לעתיד".
"ההתאחדות מצפה מהחשב הכללי שיאסוף את העובדות הרלוונטיות, יחקור ויבחן אותן ועל בסיסן יפעל לשם התאמת תנאי המכרזים למציאות הבעייתית שמתרחשת בישראל, לפגיעה בתחרות השוויונית במכרזים בטווח הקצר ופגיעה אנושה ביכולתן של חברות מקומיות לשרוד בטווח הבינוני והארוך", כתבו לחשכ"ל.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ישראל האחרונה לזהות את הסכנה"
במכתב מפורטים רבים מהמכרזים בישראל בהן זכו חברות בבעלות ובשליטת הממשלה הסינית ופורטו החששות מהשפעת זכייתן במכרזים אלו בהן מסירת פרויקטים אסטרטגיים לידי ממשלת סין, מתן אחיזה הדוקה לממשלת סין במערך הובלת סחורות בכל העולם, מתן יתרונות תחרותיים לחברות הסיניות מול החברות הישראליות המתמודדות במכרזים בשל סובסידיות שהן מקבלות מהממשלה הסינית שאינה מונעת רק ממניעים כלכליים, וחשש מהתנהגות אנטי תחרותית של החברות הסיניות במכרזים.
עוד פורט על פעולות של מדינות אחרות באיחוד האירופאי ובארה"ב להגבלת הפעילות של חברות בבעלות ממשלת סין שננקטו בשל חששות דומים שלהם ממעורבות סינית בפרויקטים אסטרטגיים בתחומן.
לסיכום, ביקשו בהתאחדות לקבוע בכל מסמכי מכרזי התשתיות האסטרטגיות בישראל איסור על השתתפותם של תאגידים בבעלות ממשלתית באופן כללי, לקבוע בכל מסמכי המכרזים בישראל כי יש לראות בחברות הסיניות המשתתפות גוף אחד כאשר חברות מאותו גוף רשאיות להשתתף רק בקבוצה אחת במכרז, ולקבוע כי כל התאגידים הסיניים הם חלק מגורם ריכוזי אחד הנשלט בידי ממשלת סין.
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בניה חוזית מסר כך: "לצערי הרב אנחנו "האחרונים לזהות" את הסכנה שבהשתלטות של ממשלת סין על תשתיות לאומיות של מדינת ישראל. תחת הכינוי "חברות זרות" נאלצים עכשיו קבלני ישראל להתחרות במכרזים מול ממשלת סין, כאילו הם עוד קבלן ששיקוליו נטו מסחריים. מובן שאין פה תחרות הוגנת. החברות האירופאיות והאמריקניות הבינו זאת והחלו להדיר רגליהן ממכרזים אלו של המדינה".
- 7.פשוט הציעו מחירים הוגנים, ביחס לגופים נתמכי ההסתדרות (ל"ת)שוק חופשי. קפיש? 29/08/2019 22:52הגב לתגובה זו
- 6.yehuda04 29/08/2019 14:44הגב לתגובה זועובדי יצור בניה תשתית כולל מהנדסים נפגעים ויפגעו לא רק בעלי החברות וזו הבעיה ! מדינת חלם
- 5.הימור גורלי 29/08/2019 01:08הגב לתגובה זולסינים שאיפות אסטרטגיות ולא רק כלכליות. האם ההחלטה לפתוח את שוק מכרזי התשתית לפני הסינים היא החלטה מושכלת, או רצון להרוויח כסף...או אינטרס של מישהו בכיר מאד (=מה שאולי יתגלה בהמשך)
- 4.משה 28/08/2019 20:33הגב לתגובה זווהצוללות ....
- 3.ההשתלטות הסינית על נכסים אסטרטגיים בישראל מטרידה מאוד.. (ל"ת)בדקו בגוגל 28/08/2019 18:12הגב לתגובה זו
- לא משתלטים. פועלים במחיר הוגן. להבדיל מפועלי ניסקורן (ל"ת)שוק חופשי 29/08/2019 22:53הגב לתגובה זו
- 2.שיר 28/08/2019 17:27הגב לתגובה זומה שאין כן שאר אסייתים וכמובן אירופאים רצחניים, בהחלט מגיע להם איזשהי פריבלגיה על כך.
- 1.אריק 28/08/2019 16:09הגב לתגובה זוושהחאפרים הישראלים ילכו לעזאזל
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
