אתר בניה פועלים נדלן אתר בנייה סינים
צילום: Istock

כיצד השתלטו הסינים על מכרזי התשתית הגדולים בארץ?

החברות הסיניות זכו בשנים האחרונות בפרויקטים בסך עשרות מיליארדים; האם זה קשור לכך שהחברות האלו שייכות לממשלה הסינית ולגורמי ממשל סינים? הקבלנים: "מדובר בפגיעה אנושה ביכולתן של חברות מקומיות לשרוד"
מורן ישעיהו | (8)

השתלטות סינית? הקבלנים טוענים לפגיעה של תאגידים סיניים בחברות המקומיות וקוראים לחשב הכללי (החשכ"ל) להסדיר את השתתפות החברות בבעלות גורמים בממשל הסיני במכרזי תשתיות אסטרטגיים.

בפנייה שהעבירה התאחדות בוני הארץ לחשכ"ל, טענו לפגיעה קשה באינטרס הציבורי בעקבות הימנעות הוועדה לצמצום הריכוזיות מהחלת חוק הריכוזיות על תאגידים סיניים, התורמת לריכוז כוח משמעותי בידי גורמים זרים וגורמת, בין היתר, לפגיעה בתאגידים ישראליים המתחרים מול אותם גורמים שחסינים למעשה מהוראות חוק הריכוזיות. 

לפיכך, ביקשו מהחשכ"ל להיכנס לעובי הקורה ולבחון את ההשלכות במכרזים לפרויקטים של תשתיות חיוניות בישראל, שלטענת הקבלנים מגיעה להיקפים של עשרות מיליארדי שקלים. "אנו קוראים לממשלת ישראל לנהל בצורה מושכלת ובאור השמש את היחסים המורכבים עם ממשלת סין, בצורה שתדע להגן על השוק המקומי ועובדיו. חשוב שהידע והניסיון יישאר בארץ וישמש לעתיד".

"ההתאחדות מצפה מהחשב הכללי שיאסוף את העובדות הרלוונטיות, יחקור ויבחן אותן ועל בסיסן יפעל לשם התאמת תנאי המכרזים למציאות הבעייתית שמתרחשת בישראל, לפגיעה בתחרות השוויונית במכרזים בטווח הקצר ופגיעה אנושה ביכולתן של חברות מקומיות לשרוד בטווח הבינוני והארוך", כתבו לחשכ"ל.

"ישראל האחרונה לזהות את הסכנה"

במכתב מפורטים רבים מהמכרזים בישראל בהן זכו חברות בבעלות ובשליטת הממשלה הסינית ופורטו החששות מהשפעת זכייתן במכרזים אלו בהן מסירת פרויקטים אסטרטגיים לידי ממשלת סין, מתן אחיזה הדוקה לממשלת סין במערך הובלת סחורות בכל העולם, מתן יתרונות תחרותיים לחברות הסיניות מול החברות הישראליות המתמודדות במכרזים בשל סובסידיות שהן מקבלות מהממשלה הסינית שאינה מונעת רק ממניעים כלכליים, וחשש מהתנהגות אנטי תחרותית של החברות הסיניות במכרזים.

 

עוד פורט על פעולות של מדינות אחרות באיחוד האירופאי ובארה"ב להגבלת הפעילות של חברות בבעלות ממשלת סין שננקטו בשל חששות דומים שלהם ממעורבות סינית בפרויקטים אסטרטגיים בתחומן.

 

לסיכום, ביקשו בהתאחדות לקבוע בכל מסמכי מכרזי התשתיות האסטרטגיות בישראל איסור על השתתפותם של תאגידים בבעלות ממשלתית באופן כללי, לקבוע בכל מסמכי המכרזים בישראל כי יש לראות בחברות הסיניות המשתתפות גוף אחד כאשר חברות מאותו גוף רשאיות להשתתף רק בקבוצה אחת במכרז, ולקבוע כי כל התאגידים הסיניים הם חלק מגורם ריכוזי אחד הנשלט בידי ממשלת סין.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בניה חוזית מסר כך: "לצערי הרב אנחנו "האחרונים לזהות" את הסכנה שבהשתלטות של ממשלת סין על תשתיות לאומיות של מדינת ישראל. תחת הכינוי "חברות זרות" נאלצים עכשיו קבלני ישראל להתחרות במכרזים מול ממשלת סין, כאילו הם עוד קבלן ששיקוליו נטו מסחריים. מובן שאין פה תחרות הוגנת. החברות האירופאיות והאמריקניות הבינו זאת והחלו להדיר רגליהן ממכרזים אלו של המדינה".

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פשוט הציעו מחירים הוגנים, ביחס לגופים נתמכי ההסתדרות (ל"ת)
    שוק חופשי. קפיש? 29/08/2019 22:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    yehuda04 29/08/2019 14:44
    הגב לתגובה זו
    עובדי יצור בניה תשתית כולל מהנדסים נפגעים ויפגעו לא רק בעלי החברות וזו הבעיה ! מדינת חלם
  • 5.
    הימור גורלי 29/08/2019 01:08
    הגב לתגובה זו
    לסינים שאיפות אסטרטגיות ולא רק כלכליות. האם ההחלטה לפתוח את שוק מכרזי התשתית לפני הסינים היא החלטה מושכלת, או רצון להרוויח כסף...או אינטרס של מישהו בכיר מאד (=מה שאולי יתגלה בהמשך)
  • 4.
    משה 28/08/2019 20:33
    הגב לתגובה זו
    והצוללות ....
  • 3.
    ההשתלטות הסינית על נכסים אסטרטגיים בישראל מטרידה מאוד.. (ל"ת)
    בדקו בגוגל 28/08/2019 18:12
    הגב לתגובה זו
  • לא משתלטים. פועלים במחיר הוגן. להבדיל מפועלי ניסקורן (ל"ת)
    שוק חופשי 29/08/2019 22:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שיר 28/08/2019 17:27
    הגב לתגובה זו
    מה שאין כן שאר אסייתים וכמובן אירופאים רצחניים, בהחלט מגיע להם איזשהי פריבלגיה על כך.
  • 1.
    אריק 28/08/2019 16:09
    הגב לתגובה זו
    ושהחאפרים הישראלים ילכו לעזאזל
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

הדמיית הפרויקט בהרברט סמואל. קרדיט: THE CRAFTהדמיית הפרויקט בהרברט סמואל. קרדיט: THE CRAFT
ניתוח

הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?

השבוע נמכרה דירה על הנייר ב-58 מיליון שקל, המחיר למ"ר 200 אלף שקל; מה קורה כשנדל"ן הופך ליצירת אומנות ולמה ייתכן שזה דווקא החלטה נכונה לרוכש?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

דירה בת 275 מ"ר בקומה העשירית בפרויקט הרברט סמואל על חוף תל אביב נמכרה השבוע תמורת 58 מיליון שקל - 200 אלף שקל למ"ר. זה קורה כשברקע הישראלי הממוצע במתח לגבי החלטת הריבית ביום שני הקרוב, שאם תרד תשפיע על המשכנתא של כולנו. נראה כאילו מדובר בעולם מקביל אבל זה דווקא קורה מתחת לאף של כולנו וזו לא עסקה יחידה: לאחרונה רואים עוד ועוד עסקאות ברמות מחיר של למעלה מ-150 אלף שקל למ"ר. הקונים של נכסים אלה הם אנשים אמידים מאוד שלא נעזרים במשכנתא ולכן גם לא מעניין אותם סביבת הריבית. השאלה הגדולה היא למה לקנות במחירים כאלה? נראה שהסיבה העיקרית היא הייחודיות של נכסים אלה והמחסור שיהיה בהם בעתיד. בעוד שדירות רגילות בונים עוד ועוד. כמה נכסים כבר יהיו בקומה גבוהה על הים עם נוף ששום דבר לא יכול להפריע לו? כנראה שלא הרבה.

בזמן שרוכשי הדירות מתמקדים בשאלות של ריבית, משכנתאות ותשואה, קיים שוק קטן של נכסים שבהם השיקולים האלה כמעט ולא רלוונטיים. מדובר בדירות על קו הים, פנטהאוזים בלב תל אביב, נכסים היסטוריים ומבנים לשימור בשכונות מבוקשות - נכסים שהמכנה המשותף שלהם הוא נדירות מוחלטת. נראה כי לא מדובר על שוק של היצע וביקוש במובן הברור שלו, כשיש 50 דירות כאלה  בלבד בכל הארץ, ויש 500 אנשים שמסוגלים לשלם עבורן, המחיר נקבע לפי גורמים אחרים לגמרי. זה יותר דומה לשוק האמנות מאשר לשוק הדיור. 

מי הקונים?

בחזרה לדוגמא שלנו, פרויקט הרברט סמואל שעדיין בשלב ראשוני יכלול בעתיד 50 דירות בלבד. מיקום על קו החוף, שירותי קונסיירז', בריכה על הגג, עיצוב של פטרישיה אורקיולה, ובעיקר - ודאות שלא יוקם שם פרויקט דומה בעתיד הנראה לעין. ברגע שהקו הראשון לים נבנה, הוא לא חוזר להיבנות. ועדיין, מי בכלל קונה דירה במחיר כזה? נראה שחלק מהקונים הם ישראלים עשירים במיוחד: יזמים מצליחים, בעלי עסקים, משפחות ממעמד עם הון ותיק. חלקם משקיעים זרים שרואים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, מקלט בטוחות למול חוסר יציבות כלכלית במדינות אחרות. אבל מעבר לפרופיל הדמוגרפי, יש משהו מהותי יותר: אלו קונים שלא מחשבים תשואה במובן שאנחנו מכירים. גם הודעת השיווק של הפרויקט נשמעת מזמינה: "הפרויקט נהנה מנוף עוצר נשימה על קו ראשון של הים, תצפית על יפו העתיקה, קרבה למרכז העיר ושכונת נווה צדק". אפשר להבין איך זה שעשירי העולם גם יבחרו דווקא בפרויקט של חברת אביב כשהם מחפשים היכן לרכוש נכס נדיר בישראל.

הם לא בודקים כמה הם יקבלו בשכירות או מה תהיה התשואה השנתית מהנכס. השאלה שהם שואלים היא האם הנכס הזה יהיה נדיר יותר בעוד 10, 20 או 30 שנה? ההגיון הכלכלי מאחורי המחירים היא שדירה על קו הים בתל אביב היא נכס נדיר במיוחד. בניגוד לדירות בשכונות חדשות שניתן לבנות עוד ועוד ממנו, לא ניתן ליצור עוד קו ים. אין עוד אדמה זמינה, התכנון והבניה מוגבלים, ותהליכי האישורים הולכים ונעשים מורכבים יותר.

מה יהיה בשנת 2055?

נניח שהדירה שנמכרה היום ב-200 אלף שקל למ"ר תישאר באותו מצב, ושהביקוש לנכסים נדירים בתל אביב לא ירד אלא ישאר קבוע. בעוד 30 שנה, כשכל קו הים של תל אביב יהיה בנוי במלואו, ולא תהיה אפילו אפשרות  לבנות עוד פרויקט דומה, מה יהיה המחיר? בערכים נומינליים ובהתחשב באינפלציה ממוצעת של 2%, לא יהיה מפתיע אם דירות אלו יימכרו גם ב-800 אלף שקל למ"ר ויותר מכך. זה נשמע אולי מופרך אבל זה יכול בהחלט להתרחש מפני שתמיד יהיה את מי שישלם על סטטוס ויוקרה מחירים כאלה. בעיקר על יצירת אומנות כמו נכס שמשקיף על הים התיכון מדירה של קרוב ל-300 מ"ר בתל אביב.