מדד גזית גלוב: חלה האצה בקצב עליית מחירי הדירות
מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן של המרכז הבינתחומי פרשם היום (א') את המדד עבור הרבעון הרביעי של 2014 וגם תוצאות ראשוניות עבור הרבעון הראשון של 2015.
שיעור העלייה הגבוה ביותר במחירי הדירות במהלך 2014 חל בגוש דן ובמרכז, 6.13% ו- 5.9% בהתאמה. שיעור העלייה בגוש דן ובמרכז במהלך 2014 היה דומה לשיעור העלייה השנתי במהלך התקופה שבין 2006 ל- 2014. כלומר, בעוד שברמה הארצית במהלך 2014 חלה התמתנות בקצב עליית המחירים ביחס לתקופה שבין ינואר 2006 לסוף דצמבר 2014, בגוש דן ובמרכז מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב מהיר. שיעור עליית המחירים בתל אביב במהלך 2014 היה 3.34%. בצפון חיפה והקריות לא חל שינוי משמעותי במחירי הדירות במהלך שנת 2014.
המדד עלה ברמה הארצית מינואר 1998 ועד סוף מארס 2015 בקצב שנתי ממוצע של 3.62%. מדד זה עלה בקצב מוגבר של 6.23% לשנה בין ינואר 2006 לסוף מרץ 2015. במהלך שנת 2014 עלה המדד בשיעור של 2.7%, שיעור הזהה לשיעור העלייה ברבעון הראשון של 2015. במכון מציינים כי ברבעון הראשון של 2015 חלה האצה בעליית מחירי הדירות.
במכון גזית גלוב מסבירים שבעוד שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס עלה בתקופה שבין דצמבר 2013 לדצמבר 2014 בשיעור של 4.41%, מדד המכון עלה באותה תקופה בשיעור של 2.7%. שיעור השינוי במחירי הדירות בתקופה פברואר 2014 עד פברואר 2015 היה דומה: 3.78% לפי הלמ"ס ו- 4.42% לפי מדד מכון גזית- גלוב למחירי דירות.
מדד מכון גזית-גלוב למחירי דירות מבוסס על טכניקת המדידות החוזרות המשמשת גם את מדד קייס שילר בארה"ב. טכניקת המדידות החוזרות מאפשרת לתקנן את המחירים כך שישקפו את השינויים החלים ברמות מחירי הדירות ולא את השינויים החלים בהרכב הדירות הנסחרות. המדד מבוסס על מדידת מחירי דירות שנסחרו פעמיים במהלך תקופה. באופן זה מודד המדד את השינויים החלים במחירי דירות בין מועד מסחר אחד למועד מסחר שני. המדד אשר מפורסם אחת לרבעון, מחושב אחת לחודש ברמה ארצית ובנוסף, מציג את השינויים במחירי הדירות באזורים גאוגרפיים שונים בישראל. טכניקת המדידה של המדד ויכולת הצגת הנתונים באזורים גאוגרפיים שונים בישראל, מקנות למדד את ייחודו.
- 6.טומארפורקולו 30/06/2015 00:10הגב לתגובה זואחד לא יודע מה שברור שהכסף זול .מתי שהכסף יהיה יקר הדברים יראו אחרת
- 5.תקראו בגוגל 29/06/2015 18:12הגב לתגובה זומעניין ומעורר מחשבה
- 4.שקר 29/06/2015 02:08הגב לתגובה זותעשו חישוב פשוט אם הבנק דורש 30 אחוז במשכנתה על 4אחוז ריבית שנתתית ודירה נותנת צואה של 5 אחוז והריביט ב 2016 תעלה ל 1 וחצי אחוז זה אומר צואת הפסד לדירות להשקעה מה שיגרום למשקיעים להעלם מהשוק טלמושקעים למכור את הבית ותתחיל ירידה
- 3.שאול 28/06/2015 12:42הגב לתגובה זומדוע למדוד מ 2008 ?? מה שחשוב היא שנת 2015.
- 2.דוד 28/06/2015 12:40הגב לתגובה זוכלומר אנחנו בשיא הבועה. צפויה שנה של דשדוש מחירים, שאחריה אף משקיע לא ירצה לקנות והמחירים יתחילו לרדת. חפשו באינטרנט סרטון מרתק של 6 דקות: הדמיון המצמרר בין בועת הנדלן של אירלנד לשוק הנדלן של ישראל
- זה מגוחך 29/06/2015 16:54הגב לתגובה זודקה אחרי פיצוץ הבועה שם ב 2009 המחירים טסו חזרה מעלה וחזרו לרמתם המקורית. ב 2014 אירלנד במקום הראשון בעליית מחירי הדירות בכל העולם. אז איזה מין דוגמא זאת???
- אלה הנתונים 30/06/2015 17:24כלומר אחרי שהצליחו לייצר איזשהו מחסור בהיצע, ובסביבת ריבית אפסית לגמרי, וכאשר התשואה על השכרה השתפרה מ 3.2% בשיא הבועה ל 7.5% כיום (בגלל שמחיר הנכסים זול) - הביקושים חזרו והשוק מתחיל להתאושש. בישראל פיצוץ הבועה יתרחש כשהריבית בעולם עולה, כתוצאה מכך ישראל לא תוכל להוריד ריבית לאפס ולכן המחירים לא יתאוששו במשך זמן מאוד מאוד רב
- מאיר 28/06/2015 17:08הגב לתגובה זואותן מנטרות שחוקות, ממשיכים לדקלמן כאשר כבר איבדו כול ריח וטעם, וגם התייחסות מצד כול אחד שעיניו בראשו.
- 1.ק 28/06/2015 11:43הגב לתגובה זויפסידו שקלים.
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 2.82% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- אאורה מכרה 800 דירות מתחילת השנה - גידול של 22% לעומת 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
