מדד גזית גלוב: חלה האצה בקצב עליית מחירי הדירות
מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן של המרכז הבינתחומי פרשם היום (א') את המדד עבור הרבעון הרביעי של 2014 וגם תוצאות ראשוניות עבור הרבעון הראשון של 2015.
שיעור העלייה הגבוה ביותר במחירי הדירות במהלך 2014 חל בגוש דן ובמרכז, 6.13% ו- 5.9% בהתאמה. שיעור העלייה בגוש דן ובמרכז במהלך 2014 היה דומה לשיעור העלייה השנתי במהלך התקופה שבין 2006 ל- 2014. כלומר, בעוד שברמה הארצית במהלך 2014 חלה התמתנות בקצב עליית המחירים ביחס לתקופה שבין ינואר 2006 לסוף דצמבר 2014, בגוש דן ובמרכז מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב מהיר. שיעור עליית המחירים בתל אביב במהלך 2014 היה 3.34%. בצפון חיפה והקריות לא חל שינוי משמעותי במחירי הדירות במהלך שנת 2014.
המדד עלה ברמה הארצית מינואר 1998 ועד סוף מארס 2015 בקצב שנתי ממוצע של 3.62%. מדד זה עלה בקצב מוגבר של 6.23% לשנה בין ינואר 2006 לסוף מרץ 2015. במהלך שנת 2014 עלה המדד בשיעור של 2.7%, שיעור הזהה לשיעור העלייה ברבעון הראשון של 2015. במכון מציינים כי ברבעון הראשון של 2015 חלה האצה בעליית מחירי הדירות.
במכון גזית גלוב מסבירים שבעוד שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס עלה בתקופה שבין דצמבר 2013 לדצמבר 2014 בשיעור של 4.41%, מדד המכון עלה באותה תקופה בשיעור של 2.7%. שיעור השינוי במחירי הדירות בתקופה פברואר 2014 עד פברואר 2015 היה דומה: 3.78% לפי הלמ"ס ו- 4.42% לפי מדד מכון גזית- גלוב למחירי דירות.
מדד מכון גזית-גלוב למחירי דירות מבוסס על טכניקת המדידות החוזרות המשמשת גם את מדד קייס שילר בארה"ב. טכניקת המדידות החוזרות מאפשרת לתקנן את המחירים כך שישקפו את השינויים החלים ברמות מחירי הדירות ולא את השינויים החלים בהרכב הדירות הנסחרות. המדד מבוסס על מדידת מחירי דירות שנסחרו פעמיים במהלך תקופה. באופן זה מודד המדד את השינויים החלים במחירי דירות בין מועד מסחר אחד למועד מסחר שני. המדד אשר מפורסם אחת לרבעון, מחושב אחת לחודש ברמה ארצית ובנוסף, מציג את השינויים במחירי הדירות באזורים גאוגרפיים שונים בישראל. טכניקת המדידה של המדד ויכולת הצגת הנתונים באזורים גאוגרפיים שונים בישראל, מקנות למדד את ייחודו.
- 6.טומארפורקולו 30/06/2015 00:10הגב לתגובה זואחד לא יודע מה שברור שהכסף זול .מתי שהכסף יהיה יקר הדברים יראו אחרת
- 5.תקראו בגוגל 29/06/2015 18:12הגב לתגובה זומעניין ומעורר מחשבה
- 4.שקר 29/06/2015 02:08הגב לתגובה זותעשו חישוב פשוט אם הבנק דורש 30 אחוז במשכנתה על 4אחוז ריבית שנתתית ודירה נותנת צואה של 5 אחוז והריביט ב 2016 תעלה ל 1 וחצי אחוז זה אומר צואת הפסד לדירות להשקעה מה שיגרום למשקיעים להעלם מהשוק טלמושקעים למכור את הבית ותתחיל ירידה
- 3.שאול 28/06/2015 12:42הגב לתגובה זומדוע למדוד מ 2008 ?? מה שחשוב היא שנת 2015.
- 2.דוד 28/06/2015 12:40הגב לתגובה זוכלומר אנחנו בשיא הבועה. צפויה שנה של דשדוש מחירים, שאחריה אף משקיע לא ירצה לקנות והמחירים יתחילו לרדת. חפשו באינטרנט סרטון מרתק של 6 דקות: הדמיון המצמרר בין בועת הנדלן של אירלנד לשוק הנדלן של ישראל
- זה מגוחך 29/06/2015 16:54הגב לתגובה זודקה אחרי פיצוץ הבועה שם ב 2009 המחירים טסו חזרה מעלה וחזרו לרמתם המקורית. ב 2014 אירלנד במקום הראשון בעליית מחירי הדירות בכל העולם. אז איזה מין דוגמא זאת???
- אלה הנתונים 30/06/2015 17:24כלומר אחרי שהצליחו לייצר איזשהו מחסור בהיצע, ובסביבת ריבית אפסית לגמרי, וכאשר התשואה על השכרה השתפרה מ 3.2% בשיא הבועה ל 7.5% כיום (בגלל שמחיר הנכסים זול) - הביקושים חזרו והשוק מתחיל להתאושש. בישראל פיצוץ הבועה יתרחש כשהריבית בעולם עולה, כתוצאה מכך ישראל לא תוכל להוריד ריבית לאפס ולכן המחירים לא יתאוששו במשך זמן מאוד מאוד רב
- מאיר 28/06/2015 17:08הגב לתגובה זואותן מנטרות שחוקות, ממשיכים לדקלמן כאשר כבר איבדו כול ריח וטעם, וגם התייחסות מצד כול אחד שעיניו בראשו.
- 1.ק 28/06/2015 11:43הגב לתגובה זויפסידו שקלים.
המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.
מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.
אילו ערים נמצאות ברשימה?
ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.
לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.
- זיתוני השיגה רוב במתחם בהרצליה; תקדם פרויקט פינוי בינוי עם 60 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
