מדד גזית גלוב: חלה האצה בקצב עליית מחירי הדירות

המדד עלה בקצב של 6.23% לשנה בין ינואר 2006 לסוף מארס 2015. ב-2014 עלה ב-2.7%
לירן סהר | (9)

מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן של המרכז הבינתחומי פרשם היום (א') את המדד עבור הרבעון הרביעי של 2014 וגם תוצאות ראשוניות עבור הרבעון הראשון של 2015. 

שיעור העלייה הגבוה ביותר במחירי הדירות במהלך 2014 חל בגוש דן ובמרכז, 6.13% ו- 5.9% בהתאמה.  שיעור העלייה בגוש דן ובמרכז במהלך 2014 היה דומה לשיעור העלייה השנתי במהלך התקופה שבין 2006 ל- 2014. כלומר, בעוד שברמה הארצית במהלך 2014 חלה התמתנות בקצב עליית המחירים ביחס לתקופה שבין ינואר 2006 לסוף דצמבר 2014, בגוש דן ובמרכז מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב מהיר. שיעור עליית המחירים בתל אביב במהלך 2014 היה 3.34%. בצפון חיפה והקריות לא חל שינוי משמעותי במחירי הדירות במהלך שנת 2014. 

המדד עלה ברמה הארצית מינואר 1998 ועד סוף מארס 2015 בקצב שנתי ממוצע של 3.62%. מדד זה עלה בקצב מוגבר של 6.23% לשנה בין ינואר 2006 לסוף מרץ 2015. במהלך שנת 2014 עלה המדד בשיעור של 2.7%, שיעור הזהה לשיעור העלייה ברבעון הראשון של 2015. במכון מציינים כי ברבעון הראשון של 2015 חלה האצה בעליית מחירי הדירות. 

במכון גזית גלוב מסבירים שבעוד שמדד מחירי הדירות של הלמ"ס עלה בתקופה שבין דצמבר 2013 לדצמבר 2014 בשיעור של 4.41%, מדד המכון עלה באותה תקופה בשיעור של 2.7%. שיעור השינוי במחירי הדירות בתקופה פברואר 2014 עד פברואר 2015 היה דומה: 3.78% לפי הלמ"ס ו- 4.42% לפי מדד מכון גזית- גלוב למחירי דירות.

מדד מכון גזית-גלוב למחירי דירות מבוסס על טכניקת המדידות החוזרות המשמשת  גם את מדד קייס שילר בארה"ב. טכניקת המדידות החוזרות מאפשרת לתקנן את המחירים כך שישקפו את השינויים החלים ברמות מחירי הדירות ולא את השינויים החלים בהרכב הדירות הנסחרות. המדד מבוסס על מדידת מחירי דירות שנסחרו פעמיים במהלך תקופה. באופן זה מודד המדד את השינויים החלים במחירי דירות בין מועד מסחר אחד למועד מסחר שני. המדד אשר מפורסם אחת לרבעון, מחושב אחת לחודש ברמה ארצית ובנוסף, מציג את השינויים במחירי הדירות באזורים גאוגרפיים שונים בישראל. טכניקת המדידה של המדד ויכולת הצגת הנתונים באזורים גאוגרפיים שונים בישראל, מקנות למדד את ייחודו.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    טומארפורקולו 30/06/2015 00:10
    הגב לתגובה זו
    אחד לא יודע מה שברור שהכסף זול .מתי שהכסף יהיה יקר הדברים יראו אחרת
  • 5.
    תקראו בגוגל 29/06/2015 18:12
    הגב לתגובה זו
    מעניין ומעורר מחשבה
  • 4.
    שקר 29/06/2015 02:08
    הגב לתגובה זו
    תעשו חישוב פשוט אם הבנק דורש 30 אחוז במשכנתה על 4אחוז ריבית שנתתית ודירה נותנת צואה של 5 אחוז והריביט ב 2016 תעלה ל 1 וחצי אחוז זה אומר צואת הפסד לדירות להשקעה מה שיגרום למשקיעים להעלם מהשוק טלמושקעים למכור את הבית ותתחיל ירידה
  • 3.
    שאול 28/06/2015 12:42
    הגב לתגובה זו
    מדוע למדוד מ 2008 ?? מה שחשוב היא שנת 2015.
  • 2.
    דוד 28/06/2015 12:40
    הגב לתגובה זו
    כלומר אנחנו בשיא הבועה. צפויה שנה של דשדוש מחירים, שאחריה אף משקיע לא ירצה לקנות והמחירים יתחילו לרדת. חפשו באינטרנט סרטון מרתק של 6 דקות: הדמיון המצמרר בין בועת הנדלן של אירלנד לשוק הנדלן של ישראל
  • זה מגוחך 29/06/2015 16:54
    הגב לתגובה זו
    דקה אחרי פיצוץ הבועה שם ב 2009 המחירים טסו חזרה מעלה וחזרו לרמתם המקורית. ב 2014 אירלנד במקום הראשון בעליית מחירי הדירות בכל העולם. אז איזה מין דוגמא זאת???
  • אלה הנתונים 30/06/2015 17:24
    כלומר אחרי שהצליחו לייצר איזשהו מחסור בהיצע, ובסביבת ריבית אפסית לגמרי, וכאשר התשואה על השכרה השתפרה מ 3.2% בשיא הבועה ל 7.5% כיום (בגלל שמחיר הנכסים זול) - הביקושים חזרו והשוק מתחיל להתאושש. בישראל פיצוץ הבועה יתרחש כשהריבית בעולם עולה, כתוצאה מכך ישראל לא תוכל להוריד ריבית לאפס ולכן המחירים לא יתאוששו במשך זמן מאוד מאוד רב
  • מאיר 28/06/2015 17:08
    הגב לתגובה זו
    אותן מנטרות שחוקות, ממשיכים לדקלמן כאשר כבר איבדו כול ריח וטעם, וגם התייחסות מצד כול אחד שעיניו בראשו.
  • 1.
    ק 28/06/2015 11:43
    הגב לתגובה זו
    יפסידו שקלים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
מחירי הדירות

כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות

עשרות עסקאות בערים מרכזיות - תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה ורמת גן; וגם - בכמה ירדו מחירי הדירות בשנה האחרונה?

צלי אהרון |


מחירי הדירות בירידה. לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדירות ירדו בדיווח האחרון ב-0.3% בחודש (לתקופה של אוגוסט-ספטמבר) כשקצב הירידה הוא כ-5% בשנה. בשטח הירידה גדולה יותר. מדובר על ירידה של 7% ואפילו 10% בשנה וזה מאוד משמעותי בהינתן שקצב עליית מחירי הדירות הוא 2.5% בשנה. מדובר על ירידה ריאלית של 10%.

הבאנו לכם את העסקאות בשבועות האחרונים בערים מרכזיות בארץ - תל אביב, חיפה, ירושלים, פתח תקווה, באר שבע ועוד ערים רבות כדי שתקבלו אינדיקציה למחייר הדירות אם אתם עומדים לרכוש דירה ולהבין "כמה אתם שווים" אם אתם בעלי דירה. הנה הנתונים שמתבססים ברובים על מאגרי רשות המסים:

תל אביב

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.