דנוס על תוכנית הדיור: "לא רואה איך יפשירו 80 אלף יחידות דיור עד 2014, היו צריכים ללכת יותר על דיור להשכרה"
"החלק הכי חשוב בתוכנית הדיור הממשלתית הוא מה שאין בה הבטחה להפחתת מחירי הדיור, דבר שהיה מונע מקבלנים להתחיל לבנות. במקום זאת מדברים על הגדלת היצע הדירות ועל שרשרת היצור", כך אמר אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים ביחס לתוכנית הדיור של הממשלה שפורסמה אתמול.
לדבריו, תוכנית הדיור הממשלתית היא למעשה הוראות אופרטיביות ליישום דו"ח טרכטנברג "המבחן הוא לא בדברים שנכתבו, שהם נכונים וראויים, אלא ביישום כמה הוראות באמת יצליחו להעביר. אני לא רואה איך יפשירו 80 אלף יחידות דיור עד 2014 וחבל שבטווח הקצר לא טיפלו בנושא הדיור להשכרה יותר ברצינות, חשבתי שילכו עם זה יותר רחוק. אני בספק אם יצליחו לבנות 6,000 דירות להשכרה עד 2014, המדינה צריכה לבנות בעצמה ולא במכרזי BOT."
בנושא הפינוי בינוי, דנוס אינו מאמין שמשרד המשפטים יאפשר לפנות מביתו דייר מתנגד גם אם הושג רוב של 80% מבעלי הדירות. "בתמ"א 38(2), המאפשרת הריסה ובנייה מחדש של בניינים, רצו רוב של 51% מהדיירים כדי לצאת לפועל במיזם ולפנות דייר שמתנגד, במשרד המשפטים לא הסכימו לפחות מ-80% מבעלי הדירות". מנגד, דנוס מרוצה מקרן ההלוואות הממשלתית בהיקף של 102 מיליון שקל שנועדה לסייע ליזמי תמ"א 38.
בנוגע לקריטריונים לדיור למשתכן, אשר קבעו שב-70% מהדירות המיועדות לציבור החילוני יוחל קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות, וש-30% מהדירות המיועדות לציבור החרדי לא יחול סעיף זה, טוען דנוס כי קיבלו למעשה את הצעת לשכת השמאים: "הקריטריונים צריכים להיות דיפרנציאליים כושר השתכרות ביישוב המיועד לציבור החרדי אינו רלבנטי ושירות בצה"ל אינו רלבנטי בקרב אוכלוסיית המיעוטים, לא צריך לפעול בטיפשות בהוראה גורפת אלא להתאים את התנאים לאוכלוסיות ספציפיות."
- 8.שמשרד רה"מ יקים מלשינון לדווח על תכניות בניה מעוכבות (ל"ת)מעכבים אלפי דירות 30/05/2013 14:11הגב לתגובה זו
- 7.עושים מיליאארדים ע"ח הפראייר=בועה50%בפיצוץ בפני הגנבים! (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל=גנבים 30/05/2013 13:01הגב לתגובה זו
- 6.קונספירציה נתוני שקר לפראייר=בועה בפיצוץ בפני האשמים!!! (ל"ת)בפועל עודף דירות 30/05/2013 12:59הגב לתגובה זו
- 5.מעל שנה דמגוגיה שקר לפראייר=תזהרו סופרבועה בפיצוץ=מיתון (ל"ת)דמגוגיה להרצת פראייר 30/05/2013 12:57הגב לתגובה זו
- 4.אבי 30/05/2013 12:19הגב לתגובה זומי הוא? מאיפה הוא צץ? איזה פסימיסט. בגלל כאלה שום דבר לא נבנה במדינה. דבר פחות ותעשה יותר ואז לבנים שלנו יהיה מקום להתגורר בו
- 3.אלברט 30/05/2013 12:16הגב לתגובה זוהעולם. לכן, אין מנוס מבניה ממשלתית תחת מעטפת של מחירון דירות מפוקח, כדי למנוע מצד אחד עליית מחירים וכדי למנוע מצד שני נפילת מחירים שיסכנו את בעלי החוב הרבים. חייבים בניה מתועשת ממשלתית לגובה + מחירון דירות + קרקע בהשאלה בלבד = ענף דיור יציב, עם תשואות יפות לכל משקיע וסיכון מינימלי לבעלי החוב ממשקי הבית. התערבות ממשלתית חייבת להיות בבניה מתועשת ממשלתית !
- 2.לפיד הבטיח במצע שלו "חזרה למחירי 2007" (ל"ת)מילה זו מילה 30/05/2013 11:11הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 30/05/2013 11:06הגב לתגובה זווהכרחי אים בירצוננו ליראות שינויים ופיתרונות מהירים ובכוחם ליצור את השינוי הדרוש לפיתרונות בשוק הדיור ואפילו בנייה לדירות 3 חדרים בחסות מישרד השיכון במחיר מוזל לזכאים דירה ריאשונה

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
