הדולר התחזק מול השקל: השקל היציג נקבע בעליה של 0.58% לרמה של 4.169 שקלים

האירו נחלש מנגד ב-0.24% לרמה של 5.61 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1% מול היין היפני לרמה של 95.79 יין לדולר
קובי ישעיהו |

הדולר התחזק היום, בפתיחת שבוע המסחר במטבעות בארץ ובעולם. בבוקר טיפס הדולר עד ל-4.1778 שקלים על רקע ירידות שנרשמו בבורסות אסיה והתחפרות מחודשת של המשקיעים במטבעות מקלט ואג"חים ממשלתיות, אולם בהמשך התמתנה העליה על רקע השיפור בשוקי המניות מסביב לעולם.

איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר בסקירה השבועית שפרסם היום כי "להערכתנו, הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק בשבוע הקרוב, בעיקר בשל מגמת העלייה של הדולר בעולם והתגברות האי וודאות לגבי יעילות טיפול הממשלה בבעיית האבטלה וחילוץ המשק הישראלי מהמשבר".

בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.58% לרמה של 4.169 שקלים. האירו נחלש מנגד ב-0.24% לרמה של 5.61 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1% מול היין היפני לרמה של 95.79 יין לדולר ונסחר בירידה של 0.1% מול האירו לרמה של 1.35 דולר לאירו.

מחברת כלל פורקס נמסר הבוקר כי "התסריט הדובי מאבד אט אט אפשרות של מימוש. במקומו עולה לבמה התסריט השורי. הדרך מעלה אומנם צפוייה להיות פתלתלה, אך כל עוד לא יחצה השער את רמת 4.09 מטה באופן חד רמת 4.25 היא היעד הראשון להמשך העליות".

גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המצב בשקל אג'יו, מציינים כי "החזרה של חוסר הוודאות בשווקים מסייעת לביסוס עוצמתו של הדולר הן בעולם והן בשוק המקומי. אנו מעריכים כי בימים הקרובים הדולר ינוע בטווח של 4.05-4.20 שקל לדולר. אנו ממשיכים להניח כי בהמשך השנה נראה את השער עולה ומתקרב ל- 4.5 שקל לדולר".

מחברת איזי-פורקס נמסר כי "התמיכה לדולר מעל 4.10-4.11 ומצב האינדיקאטורים העדכני משנים את התמונה הטכנית שיש לנו ביחס לדולר. אם לפני שבוע נראה היה שהמספר 3.90 רלבנטי, אזי השבוע נראה כי הסיכויים לעליה גבוהים יותר. מהלך מעל 4.17 יחזק את הסיכויים האלו ומהלך מעל 4.20 ילמד על השער 4.35 כעל היעד הבא. מהלך מתחת ל-4.10 ילמד על המשך מגמת הירידה".

מחברת פינוטק נמסר כי נתוני האינפלציה האחרונים "לא מבשרים נצורות למשק הישראלי ועל פי כלכלנים בכירים נראה שהמשקיעים יחלו בהזרמת קניות למטבע האמריקני אל מול השקל, בייחוד באם האוירה השלילית תמשך במגמה הנוכחית. שבירת של רמת ההתנגדות ב-4.1650 מהווה כעת איתות חם לקניית הצמד דולר-שקל לכוון 4.1750 שקל לדולר, בעוד שבירת רמת התמיכה ב-4.1180 תהווה איתות למכירת הצמד עם סטופ לוס ב-4.1608 שקל לדולר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.