הדולר התחזק מול השקל: השקל היציג נקבע בעליה של 0.58% לרמה של 4.169 שקלים
הדולר התחזק היום, בפתיחת שבוע המסחר במטבעות בארץ ובעולם. בבוקר טיפס הדולר עד ל-4.1778 שקלים על רקע ירידות שנרשמו בבורסות אסיה והתחפרות מחודשת של המשקיעים במטבעות מקלט ואג"חים ממשלתיות, אולם בהמשך התמתנה העליה על רקע השיפור בשוקי המניות מסביב לעולם.
איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח וסחר חוץ בבנק ירושלים, אומר בסקירה השבועית שפרסם היום כי "להערכתנו, הדולר צפוי להמשיך ולהתחזק בשבוע הקרוב, בעיקר בשל מגמת העלייה של הדולר בעולם והתגברות האי וודאות לגבי יעילות טיפול הממשלה בבעיית האבטלה וחילוץ המשק הישראלי מהמשבר".
בנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג החדש בעליה של 0.58% לרמה של 4.169 שקלים. האירו נחלש מנגד ב-0.24% לרמה של 5.61 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-1% מול היין היפני לרמה של 95.79 יין לדולר ונסחר בירידה של 0.1% מול האירו לרמה של 1.35 דולר לאירו.
מחברת כלל פורקס נמסר הבוקר כי "התסריט הדובי מאבד אט אט אפשרות של מימוש. במקומו עולה לבמה התסריט השורי. הדרך מעלה אומנם צפוייה להיות פתלתלה, אך כל עוד לא יחצה השער את רמת 4.09 מטה באופן חד רמת 4.25 היא היעד הראשון להמשך העליות".
גדעון בן נון, מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, וניר ינאי, מנהל חדר המצב בשקל אג'יו, מציינים כי "החזרה של חוסר הוודאות בשווקים מסייעת לביסוס עוצמתו של הדולר הן בעולם והן בשוק המקומי. אנו מעריכים כי בימים הקרובים הדולר ינוע בטווח של 4.05-4.20 שקל לדולר. אנו ממשיכים להניח כי בהמשך השנה נראה את השער עולה ומתקרב ל- 4.5 שקל לדולר".
מחברת איזי-פורקס נמסר כי "התמיכה לדולר מעל 4.10-4.11 ומצב האינדיקאטורים העדכני משנים את התמונה הטכנית שיש לנו ביחס לדולר. אם לפני שבוע נראה היה שהמספר 3.90 רלבנטי, אזי השבוע נראה כי הסיכויים לעליה גבוהים יותר. מהלך מעל 4.17 יחזק את הסיכויים האלו ומהלך מעל 4.20 ילמד על השער 4.35 כעל היעד הבא. מהלך מתחת ל-4.10 ילמד על המשך מגמת הירידה".
מחברת פינוטק נמסר כי נתוני האינפלציה האחרונים "לא מבשרים נצורות למשק הישראלי ועל פי כלכלנים בכירים נראה שהמשקיעים יחלו בהזרמת קניות למטבע האמריקני אל מול השקל, בייחוד באם האוירה השלילית תמשך במגמה הנוכחית. שבירת של רמת ההתנגדות ב-4.1650 מהווה כעת איתות חם לקניית הצמד דולר-שקל לכוון 4.1750 שקל לדולר, בעוד שבירת רמת התמיכה ב-4.1180 תהווה איתות למכירת הצמד עם סטופ לוס ב-4.1608 שקל לדולר".

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
